שושלת קוריץ
שושלת קוריץ היא שושלת אדמו"רים של רבי פנחס מקוריץ, תלמידו של הבעל שם טוב.
רבי יהודה מאיר משפטיבקה
ערך מורחב – רבי יהודה מאיר שפירא (שפטיבקה)
בנו הגדול רבי יהודה מאיר חתנו של רבי יעקב שמשון משפטיבקה. היה תלמידו של רבי חיים מקרסנה שהכתירו לאדמו"ר. כיהן כרבה של שפטיבקה. נפטר כ"ט בניסן ה'תקפ"ט. חתניו היו רבי יוסף מאוסטילא, רבי חיים מקוסוב, רבי אריה לייב וורטהיים מבנדר ו(בזיווג ראשון-) רבי מאניס עלנבויגן מלבוב ו(בזיווג שני) רבי מיכל מקאשיווקא.
בנו היה רבי דב בערצ'ה מטלוסט. היה חתנו של רבי נפתלי הירץ מזינקוב ובזיווג שני של רבי צבי הירש מזידיטשוב. כיהן כרב בסקאלה, שיפיטובקה וטלוסט. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. נפטר בכ"ו באדר ה'תר"י. חתניו היו רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחא ורבי אהרן מסלחוב נינו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. בנו הרביעי היה רבי יהודה מאיר משאץ, אביו של רבי יעקב שמשון אביהם של הרב רבי מאיר שפירא מלובלין ושל רבי אברהם שפירא, האדמו"ר מטלוסט בארצות הברית.
בן נוסף של רבי יהודה מאיר היה רבי יוסף, חתנו של רבי יצחק מקאליס בנו של הדגל מחנה אפרים. נפטר בצעירותו בכ"ג באדר ה'תקפ"ו. בנו היה רבי חיים שמעון מטלוסט (-י"ד בשבט ה'תרס"א). בניו של רבי חיים שמעון היו רבי דב בער (בערצ'י) מטלוסט (-ט"ז בחשוון ה'תרצ"ב) ורבי אלתר אב"ד ויקנה ואחר כך בצ'רנוביץ, מחבר ספר בית ישראל, חתנו של רבי ישראל מבאקו נכדו של רבי דוד מסטפין.
בן שלישי היה רבי פנחס משיפיטובקה.
צאצאים נוספים של רבי יהודה מאיר כיהנו באדמו"רות:
- רבי פנחס שפירא מקכניא, בן הרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשין בן הרב חיים מנחם אב"ד צ'רניליצה חתן רבי מנחם מאניס עלנבויגן חתנו של רבי יהודה מאיר. רבי פנחס היה חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף. אמו הייתה בתו של רבי שלום מרדכי שבדרון. כיהן משנת ה'תר"ע כאדמו"ר בסטרי ומה'תרע"ח בוישווה העליונה (אויבער וישווה). היה מפורסם בקדושתו ובתורתו. נרצח בשואה. חתנו רבי מנחם מנדל טאוב מקאליב הוציא את ספרו "צפנת פענח".
רבי משה מסלאוויטא
- ערך מורחב – רבי משה שפירא (סלאוויטא)
בנו השני היה רבי משה מסלאוויטא. חתן רבי יצחק דיין בפולנאה (אביו של רבי גדליה מליניץ). כיהן ברבנות סלאוויטא ופתח בעיר את בית הדפוס בסלאוויטא. נפטר ט' בכסלו ת"ר. חתניו היו רבי יצחק טברסקי מקוריסטשוב ורבי פנחס מצ'רני-אוסטראה.
בנו הגדול רבי שמואל אבא נולד בשנת תקמ"ד. היה חתנו של רבי אריה לייב מחמלניק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק). בשנת תקצ"ה ישב עם אחיו במאסר בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס. לאחר שחרורו בשנת תרט"ז החל לכהן באדמו"רות. נפטר בטפליק בה' באדר תרכ"ד. בנו היה רבי אריה לייב מז'יטומיר. חותנו של רבי ברוך הגר מויז'ניץ. חתניו היו רבי גדליה אהרן מליניץ, רבי יעקב יצחק ממקארוב רבי פנחס יוסף שפירא בן דודו רבי דב בער מטלוסט.
בנו השני היה רבי פנחס. ישב עם אחיו בכלא. נפטר י"ד בתמוז תרל"ב. בנו רבי יהושע העשיל היה בעל הדפוס אחריו. בן נוסף היה רבי משה חתנו של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב וחתניו היו רבי גדליה ממאלין ורבי זושא מצ'רנוביל[1].
בן שלישי היה רבי מרדכי. בין צאצאיו ששימשו באדמו"רות:
- רבי מרדכי מקמינקא-קוריץ, בן רבי שלמה דב מברשיבקה, בן רבי אפרים חיים, בן רבי פנחס משיפיטובקה בנו של רבי מרדכי. נולד בי"ז בטבת תר"נ, היה חתנו של רבי שלום יוסף מקרסנה. מילא את מקום אביו ברבנות בורשיקבקה ואחר כך עבר לקמינקא. בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית. נפטר בא' בסיוון תש"ז. בנו הוא הרב שלמה דב שפירא רב "קהל בני אברהם" בשכונת קיו גרדנס הילס (אנ') שבקווינס.
- רבי שמואל, אחיו של רבי מרדכי מקמינקא. היה חתנו של רבי אברהם לנדמן משפיטובקה ומממלא מקומו משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ה עבר למוסקבה ובשנת תרצ"ח הוגלה לסיביר שם נהרג בח' בניסן תש"ג. בנו רבי שלמה דב התגורר ברוסיה עד שנת תשל"ב, אז היגר לארצות הברית וכיהן שם באדמו"רות שיפיטובקה. גיסו של רבי שמואל, רבי דוד שפירא, אף הוא מצאצאי רבי פנחס (בן רבי פנחס יהודה בן רבי יצחק גדליה) כיהן באדמו"רות ביילביסטגראד ובשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל בה נפטר בג' באב תרצ"ה.
רבי יעקב שמעון מזסלב
- ערך מורחב – רבי יעקב שמעון שפירא
בנו השלישי של רבי פנחס היה רבי יעקב שמעון מזסלב. נולד בשנת ה'תקל"ב. היה חתנו של רבי ישכר בער רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. נפטר ח' בניסן ה'תקצ"א.
- בנו היה רבי ישכר דב שפירא מזסלב. ממלא מקום אביו ברבנות. חתנו של רבי יוסף בן דודו רבי יהודה מאיר שפירא משפטיבקה[2].
- בנו רבי פנחס יוסף שפירא-דכנר. חתן בן דודו של אביו רבי חיים מקוסוב. נפטר א' באלול ה'תרל"ד.
רבי יחזקאל מאוסטראה
בנו הרביעי[3]. של רבי פנחס היה רבי יחזקאל[4] מאוסטראה. היה חתנו של רבי יצחק יוסף "המגיד מפולנאה"[5]. התגורר באוסטראה[6]. נחשב לצדיק נסתר בקרב גדולי דורו[7]. רבי מרדכי מטשרנוביל ניסה להשפיע עליו שינהג באדמורו"ת[8], וכמו כן הציעו לו לשמש כרב[3] אך הוא לא חפץ בכך. לפרנסתו היה עוסק במסחר בשוורים, ולכל מקום שהיה בא השתדל להסתיר את ייחוסו[9]. היה מעורב בהקמת דפוס סלאוויטא יחד עם אחיו רבי משה. הוא הדפיס שם ספרי קבלה ודאג שכל העוסקים במלאכה יהיו יראי שמים, רבי חיים יוסף אריה פרגר כותב שאחד מאלה היה בעל רוח הקודש[10]. ידוע שבשנת ה'תקנ"ג הוא הדפיס את ספר זוהר חדש, על שער הספר נכתב: ”בהוצאות הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות הנגיד מוהר״ר יחזקאל בהרב הגדול חסידא קדישא המפורסם מוהר״ר פינחס שפירא ז״ל”[6].
נפטר ביום הכיפורים אך לא ידוע באיזה שנה[11], ונקבר בעיר אוסטראה. בנו היה רבי חיים שפירא מאוסטראה[3].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 44-43.
הערות שוליים
- ^ לפי גירסת חסידות סקווירא.
- ^ רבי אלטר אליקים שרגא שפירא, מקור חיים, תולדות ארחות מנחם עמוד ל"ה; היכל מנחם, היכל היחס- הרב מרדכי שלמה ברים, היכל הבעש"ט - כד עמוד ק"ס.
- ^ 3.0 3.1 3.2 רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, מקור חיים, הוספות ותקונים של מגלת יוחסין הנדפס בספרי שם משמעון על התורה.
- ^ בכל הספרים הוא מוזכר רק בשם יחזקאל אבל בנוסח הקוויטל שמודפס בספר תולדות ר"ח מקראסנא עמוד קמ"ה הוא מוזכר בשם יצחק יחזקאל.
- ^ רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, דו"ז הרב הצדיק ר' יחזקאל מאוסטרהא מפולנאה.
- ^ 6.0 6.1 מזכרת לגדולי אוסטרהא, אות קע"א.
- ^ רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, דודי הרב הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל מאוסטרהא.
- ^ קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, המגיד מפולנאה, נחלת צבי - טז.
- ^ רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, דודי הרב הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל מאוסטרהא; מזכרת לגדולי אוסטרהא, אות קע"א
- ^ רבי חיים יוסף אריה פרגר כתבי ר"י שו"ב חלק ב פרק ו אות ס"ב.
- ^ רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, דודי הרב הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל מאוסטרהא. מובא בהרבה ספרים וללא שנת הפטירה
