רבי חיים מקרסנה
מקום קבורה | מוהיליב-פודילסקי |
---|---|
פטירה | א' באב ה'תקנ"ג |
מדינה | קראסנה |
השתייכות | תנועת החסידות |
רבותיו | רבי ישראל בעל שם טוב, המגיד ממזריטש |
צאצאים | רבי יוסף משה מקראסנה, רבי ישראל יהודה לייב חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי ישעיה |
רבי חיים מקרסנה (נפטר א' באב תקנ"ג, 1793), היה תלמידו של הבעל שם טוב, והראשון בשושלת אדמו"רי חסידות קרסנה.
ביוגרפיה
פרטים מועטים ידועים על חייו, אך ידוע כי רבי חיים נמנה עם חסידיו הראשונים של הבעש"ט, והיה ממקורביו הבולטים[דרוש מקור]. עדת חסידיו נוסדה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה, ואותה הנהיג בעיירה קראסנה. לאחר פטירת הבעש"ט נמנה בין חסידיו של המגיד ממזריטש.
חשיבותו בקרב הרבנים החסידיים נראית מכמה מקורות:
- בספר "כתם פז" של תלמידו, רבי צבי הירש מסמאריטשט, רבי צבי מונה את רבי חיים בין הרבנים מהם הושפע בעת לימודיו. שמו מופיע לאחר נכדו של הבעש"ט, רבי משה חיים אפרים מסדילקוב.
- בספר "אמרי צדיקים" (של רבי צבי חסיד מיאמפולה), שמו מופיע ברשימת הרבנים לפני שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
- תכתובתו עם רבי מאיר מרגליות מאוסטרהא מראה כי הרב מרגליות ביקש את אישורו בטרם הדפיס את ספריו.
מאמציו לעלות לארץ ישראל נמשכו שנים ארוכות, אך לא מומשו. ישנה עדות לכך בשנת תקמ"א מחילופי מכתביו עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. מאוחר יותר נקשר שמו באגדות המסבירות את אי מימוש עלייתו, באחת מהן נאמר שרבי חיים היה ניצול יחיד מספינה שטבעה בדרכה לארץ.
נפטר בא' באב תקנ"ג ונקבר במוהיליב-פודילסקי. לבקשתו לא נרשמו על מצבתו פרטים מזהים, משום שלא זכה לממש את עלייתו לארץ ישראל.
לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו רבי יוסף משה. בן אחר, רבי ישראל יהודה לייב, היה חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. מתלמידיו היה רבי יהודה מאיר משיפיטובקה, בנו של רבי פנחס מקוריץ וחתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה.
החסידות נותרה בעיירה קרסנה עד המחצית הראשונה של המאה העשרים, בהנהגת האחים הרבנים משה ושלום יוסף רבינוביץ'. לאחר פטירתם הונהגה החסידות על ידי בנו של רבי שלום יוסף, רבי שמואל רבינוביץ', ללא תואר אדמו"ר, עד לפטירתו במחנות הריכוז בסיביר.
צאצאיו
- רבי יוסף משה מקראסנה.
- רבי ישראל יהודה לייב חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה
- רבי ישעיה
- חתנו רבי ישראל דוב בער בן רבי זאב וולף מז'יטומיר.
- בנו של רבי יוסף משה - רבי יעקב יוחנן רבינוביץ' (נפטר ב-1898), רב העיירה קראסנה במשך 40 שנים,
- רבי משה רבינוביץ' (ה'תר"ל, 1870 לערך - כ"ג בתשרי ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה קראסנה לאחר אביו
- רבי שלום יוסף רבינוביץ'
- בני רבי שלום יוסף - מנישואיו הראשונים: הרב משה צבי רבינוביץ' (תרל"ג (1873) - חוה"מ סוכות תש"ט (1949 ), רב נודע בארצות הברית ומומחה לענייני גיטין. גיסו של הרב שמשון אהרן פולנסקי. בין בניו הפרופסור יעקב יוחנן רבינוביץ' ובין נכדיו הרב יצחק שילת.[1]
- מנישואיו לברכה לבית גוטמן (מצאצאי הבעש"ט) נולדו בין היתר: הרב שמואל רבינוביץ' (ה'תרמ"ח, 1888 - מלחמת העולם השנייה, 1942), רב בקרסנה; הרב ליב רבינוביץ', רב בפרוסקורוב; הרב נחום מנחם רבינוביץ' (1891–1975), רב בהכשרתו וסוחר בארגנטינה ובירושלים, חמיו של משה זנבר; מלכה שפירא, אשת הרב מרדכי שפירא האדמו"ר מקאמינקה בארצות הברית.
- בנו של רבי יוסף משה - רבי יעקב יוחנן רבינוביץ' (נפטר ב-1898), רב העיירה קראסנה במשך 40 שנים,
קישורים חיצוניים
- מבחר מאגדות חסידיו
- דוד הלחמי, רבי חיים מקראסנה, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- רבי חיים מקראסנא - א' אב תקנ"ג באתר אייוועלט.