ל"ו צדיקים
על-פי המסורת, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם. בהשפעת היידיש הם קרויים "למד-ווניקים".
התחלתה של האמונה
הרעיון של צדיקים שקיומם מאפשר באופן רוחני את המשך קיומו של מקום מסוים נמצא כבר בסיפור התנ"כי על הפיכת סדום ועמורה, שבו אברהם מבקש להציל את סדום אם יהיה בה מספר מסוים של צדיקים. יש רואים את הרעיון בספר משלי (ספר משלי, פרק י', פסוק כ"ה), באמירה "צדיק יסוד עולם".[1] במדרש מספר הצדיקים הנדרש לעולם הוא 30[2] לפי האמור בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ב עמוד א', העולם מתקיים בזכות ארבעים וחמישה צדיקים, שלושים בארץ ישראל וחמישה עשר בבבל. לדברי רבי יהודה, אומות העולם מתקיימות בזכות שלושים צדיקי אומות העולם.
קיומם של 36 צדיקים מוזכר לראשונה בדברי האמורא אביי: ”לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר "אשרי כל חוכי לו" - לו בגימטריא תלתין ושיתא"” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד ב'), שתרגומם: "אין בעולם פחות משלושים וששה צדיקים המקבלים פני השכינה בכל דור, שנאמר: 'אשרֵי כל חוֹכֵי לוֹ' (ישעיה, ל', י"ח) - לו בגימטריה הם 36".
רק במאה השמונה עשרה התבססה המסורת לפיה ל"ו צדיקים אלה הם צדיקים נסתרים, אם כי הרעיון על קיומם של צדיקים שאינם מפורסמים מופיע כבר בתלמוד הבבלי, שם מובא שרובם הם נסתרים[3].
ל"ו צדיקים בסיפורי חסידים
בחסידות מוכר המושג ל"ו צדיקים גם כצדיקים נסתרים. מושג זה משמש בסיפורי חסידים כמוטיב החוזר על עצמו. כאשר אחת הדמויות נדמית בסיפור כנחותה ומתגלית כדמות בעלת דרגה רוחנית גבוהה והאדם מתגלה כאחד מ"ל"ו צדיקים". בסיפורי חסידים לרוב כוונת המושג "ל"ו צדיקים" מדברת על צדיקים נסתרים. לפי המסורת החסידית רבי לייב שרה'ס היה מפרנס את הצדיקים הנסתרים.
לפי חלק מגדולי החסידות קיים רמז בל"ו (36) מעבר למספר הצדיקים המתקשר למשמעות הסמלית של ל"ו צדיקים[דרושה הבהרה]. רמז אחד לדוגמה הוא ל"ו נרות חנוכה (ללא נרות ה"שמש").
גרשם שלום מספר:
ידועים לנו לפחות שני ספרי קבלה מן המאה הי"ח, שעל מחבריהם סֻפּר שצדיקים נסתרים היו: ר' נטע משינַאווה ור' אייזיק, שחי בכפר הקטן זויַאביץ ליד פשמישל והתפרנס שם מן השחיטה. ספריהם נדפסו כמובן לאחר שהלכו לעולמם. במבואות הספרים מספרים המהדירים בני הדור על השמועות שהתהלכו בקרב הציבור באשר לאופים האמיתי.
— גרשם שלום, "ל"ו צדיקים נסתרים במסורת ישראל"
צדיק הדור
בנוסף לאמונה בל"ו צדיקים, קיימת אמונה, בעיקר בקרב חסידים, שיש בכל דור ראש לצדיקים המכונה "צדיק הדור". אמונה זו מבוססת על דברי הזוהר: "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". חלק מן החסידים, פירשו את הזוהר שישנו בכל דור צדיק שנשמתו היא נשמת משה רבנו. (לעומת זאת יש שפירשו כי כוונת הזוהר על מדרגה גבוהה בנפש האדם שהיא התפשטות משה בכל אדם ובכל דור וגם מקרב החסידים יש שפירשו כך[4].) האמונה החסידית גורסת שבזכות צדיק זה כל העולם מתקיים, וכך פירש הבעל שם טוב[5] את דברי הגמרא על רבי חנינא בן דוסא: ”בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת”,[6] ב"שביל" כלומר שלכל צדיק יש שביל (דרך, מעבר) בינו לשמיים, ובשביל של רבי חנינא יורד השפע לעולם.
במהלך השנים היו אימרות מפורסמות של אדמו"רים לגבי זהותו של "צדיק הדור". לדוגמה, רבי שמואל מקמינקא אמר בדורו (סביבות התק"פ, 1820) שצדיק הדור הוא רבי אברהם יהושע השיל מאפטא[7]. בנוסף אמר שמנהיג הדור הוא רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן ו"צדיק יסוד עולם" הוא רבי מרדכי מצ'רנוביל. הרב שלמה גולדמן מזוויהל אמר[8] לחסיד ששאלו למה הוא מתנהג בפשטות ודחקות לעומת רבי אהרן רוקח מבעלז שמתגורר בהרחבה, שזו עבודה של צדיק יסוד עולם, שהוא חי בדחקות ועניינו הוא סיגופים וצער, לעומת צדיק הדור שהוא צריך לחיות בהרחבה. בהזדמנות אחרת הוסיף על רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין שהוא "מלך ישראל".
בחסידות חב"ד מקובל להקביל את הנאמר בזוהר על "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" עם התואר "נשיא הדור" שנאמר על משה רבינו[9], שתפקידו הוא לקשר יהודים עם הקב"ה, על ידי לימוד תורת החסידות ותורת הנגלה, ודאגה לצרכיהם הגשמיים של עם ישראל. כינויים נוספים שהוא מזוהה איתם הם "ממוצע מחבר"[10] ו"רעיא מהימנא"[11]. בחסידות חב"ד מקובל לזהות את נשיאי הדור עם נשיאי חסידות חב"ד[12].
ראו גם
לקריאה נוספת
- גרשם שלום, "ל"ו צדיקים נסתרים במסורת ישראל", בספרו עוד דבר, הוצאת עם עובד, 1989, עמ' 199
- ל"ו צדיקים נסתרים - לקט סיפורים מצדיקים נסתרים שנאספו ממקורות נאמנים ומסודרים לפי נושאים ועניינים, תל אביב תשכ"ח, ב' חלקים. מהדורה מנוקדת בני ברק תשס"ה
הערות שוליים
- ^ מלבי״ם, שם.
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ט, פסקה ג'. בראשית רבה, פרשה ל"ה, פסקה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ב עמוד א': "ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא", כלומר, על פי פירוש הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) "ורובם מצויים בבית הכנסת שמתחת ליציע", באזור שאינו שמור למכובדים אלא לפשוטי העם
- ^ מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עיניים, קהת
- ^ ספר מאור ושמש פרשת וישלח ד"ה 'עוד', צפנת פענח פרשת תרומה דף צ"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ז עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד ב'
- ^ המבשר, מוסף ערב שבת י"ט באייר תשע"ב
- ^ בספר "צדיק יסוד עולם"
- ^ פירוש רש"י על ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"א
- ^ ראה תורת מנחם, חלק א', שיחת אחרון של פסח ה'תש"י.
- ^ על תפקידו של נשיא הדור בתור "רעיא מהימנא" בארוכה ראה - מאמר "ואתה תצווה" ה'תשמ"א של הרבי מליובאוויטש.
- ^ ליקוטי שיחות, חלק ט"ו, עמ' 283.
32848753ל"ו צדיקים