יעקב עמידרור
 | |
| יעקב עמידרור בכנס במרכז הבינתחומי | |
| לידה |
15 במאי 1948 (גיל: 76) ו' באייר ה'תש"ח תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | יקי |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1966–2002 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| סגן נשיא המכללה האקדמית מכון לנדר, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, דירקטור בחברות שונות, ראש המטה לביטחון לאומי | |
יעקב עמידרור (נולד ב־15 במאי 1948, ו' באייר תש"ח) הוא אלוף בצה"ל במילואים, כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מזכיר צבאי לשר הביטחון, ומפקד המכללות הצבאיות. נכון ל־2021, עמידרור הוא עמית בכיר במכון ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
ביוגרפיה
הוריו אריה וצלה עמידרור היו אנשי אצ"ל. אביו התגייס לצבא הבריטי ונפל בשבי, ואימו הייתה מפקדת בבית"ר הצעירה ובאצ"ל ואף נאסרה. יעקב גדל בתל אביב ולמד בבית הספר צייטלין. זכה לפרס חינוך חינם מידי ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח, עם ילדים נוספים שנולדו ביום הכרזת המדינה.[1]
קריירה צבאית
עם גיוסו לצה"ל, באוגוסט 1966, התנדב עמידרור לצנחנים, שם שובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר.[2] עמידרור לחם במסגרת הגדוד במלחמת ששת הימים בקרבות ברצועת עזה וברמת הגולן. לאחר המלחמה יצא לקורס קציני חי"ר ובשנת 1969 עבר לאגף המודיעין. הוא שירת כקצין מערך בעוצבת סיני וב-1972 מונה לראש מדור יעדי טרור בענף 4 (טרור ופלסטינים) של חטיבת המחקר. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית המצרית כקצין מודיעין בחפ"ק של עוצבת הפלדה.[3] במהלך המלחמה מונה לקמ"ן חטיבה 217 במקום דני רוטשילד שנפצע. לאחר המלחמה מונה לקמ"ן חטיבה חדשה. בהמשך שימש, בין השנים 1986–1983, כראש מחלקת הבקרה באמ"ן, העוסקת בביקורת המחקר ובהצגת דעה נגדית לדעה הראשית. בשנים 1986–1989 שירת כקצין המודיעין של פיקוד הצפון, והיה בין אלו שהגו את נוהל חניבעל.[4]
לאחר מכן, בין השנים 1990–1992, עמד בראש פרויקט טכנולוגי בחיל המודיעין. לאחר מכן שימש כארבע שנים כראש חטיבת המחקר באמ"ן בדרגת תא"ל. בין השנים 1996–1998, היה מזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק מרדכי. לדברי אבי בניהו,[5] הוא לא מונה לראש אמ"ן ב-1998 משום שאמר בריאיון עיתונאי "מבחינתנו, היהודים הדתיים, החילונים הם גויים דוברי עברית".[6] בשנים 1998–2002, בתפקידו האחרון בצה"ל, בדרגת אלוף, כיהן כמפקד המכללות הצבאיות. במינוי זה היה לדתי הראשון בצה"ל (לבד מהרב הצבאי הראשי) שענד דרגת אלוף.
במהלך שירותו בצה"ל למד לתואר ראשון כללי באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בצה"ל.
במסגרת הסדרה "אוניברסיטה משודרת" יצא לאור ספרו "מודיעין הלכה למעשה".[7]
עמידרור הוא כותב פעיל בכתב העת בין הקטבים, השייך למרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.
פעילות ציבורית
כיהן כסגן נשיא המכללה האקדמית "מכון לנדר", ירושלים, יושב ראש תוכנית ההסברה של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שימש בהתנדבות כחבר בוועדת משרד הביטחון לתפיסת הביטחון העתידית של ישראל, וראש הצוות הממונה על חיפוש הנעדרים בחזית המצרית. עמד בראש הוועדה לבדיקת פעילות המודיעין במלחמת לבנון השנייה. חבר במועצות מנהלים של תאגידים שונים. בעל טור בעיתון "ישראל היום".
ב-2008 מונה לעמוד בראש ועדה ציבורית שתפקידה לקבוע את רשימת המועמדים בבחירות לכנסת השמונה עשרה של מפלגת הימין החדשה (מאוחר יותר נבחר שמה: הבית היהודי) שהוקמה מאיחודה של המפדל עם מפלגות האיחוד הלאומי. על חוויותיו בתפקידו זה אמר: "אנשים באו אלי לסוכה ופשוט הונו אותי. הם שיקרו לי במצח נחושה. מדובר באנשים שלא באו על סיפוקם הפוליטי ועכשיו, כשבעזה מתחוללת מלחמה, הם החליטו לשרוף את הבית".[8]
במרץ 2011 מונה לראש המטה לביטחון לאומי, במקום עוזי ארד[9] וכיהן בתפקיד עד נובמבר 2013. נכון ל-2020, הוא עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו.[10] עמידרור השתתף במהלך המלחמה בקביעות בפאנל הפרשנים של "חדשות 14" וכתב מספר טורים בתקשורת,[11] שבהם ניתח את אתגר המלחמה ואת המעבר למלחמות ארוכות.[12]
עמדותיו ומחקריו
כראש חטיבת המחקר באמ"ן היה ממתנגדי הסכמי אוסלו, ואף זומן לכנסת להשמיע את הערכות המודיעין שגיבשו באמ"ן. לימים היה מהמתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות.
עמידרור כתב מאמרי פובליציסטיקה ופרשנות, בעיקר בנושאי ביטחון, בעיתון "ישראל היום". עם תחילת מבצע עופרת יצוקה סבר כי אין להסתפק בפעילות מהאוויר, אלא יש להיכנס קרקעית ולכבוש את רצועת עזה.[13][14] במבצע צוק איתן סבר שיש להיכנס לתוך הרצועה רק בלית ברירה, ואם עושים זאת – יש לכבוש את כולה ולמוטט את החמאס, בניגוד למה שנעשה במבצע 'עופרת יצוקה'.[15] בבחירות לכנסת העשרים ב-2015 התנגד להתערבות של קצינים בכירים בזירה הפוליטית.[16]
עמידרור תמך בטענות של תנועת "אם תרצו" כלפי "הקרן החדשה לישראל",[17] וכתב: "על המדינה לפעול נגד הקרן בכל האמצעים העומדים לרשותה, ואם אין אמצעים שכאלה – עליה ליצור אותם".[18]
בפברואר 2017 פרסם עמידרור את חיבורו "הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים" באתר של מרכז בגין-סאדאת. במסמך מתנגד עמידרור להקמת מדינה פלסטינית או למהלכים חד-צדדיים, מימין ומשמאל, בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לדבריו, לימין אין תשובה ממשית לבעיה הדמוגרפית, ולשמאל אין פתרון מוצלח לסכנה הביטחונית בפתרון שלו. לפיכך, יש לבחור בסיכון הפחות חמור וזה שיאחד מאחריו חלק גדול ככל האפשר של האוכלוסייה וימנע קרע בעם. לכן יש לצמצם את הבנייה ביהודה ושומרון לגושי ההתנחלויות ולגבי יתרת השטח יש להמתין להנהגה פלסטינית אחרת.[19]
ב-2017 פרסם במסגרת מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים את נייר העמדה "איראן: סקירה רב-ממדית".[20]
באוקטובר 2020, פרסם את תפיסתו ביחס להתנהלות הביטחונית הרצויה לישראל. עמידרור סבור כי ישראל צריכה לנהל מערכות ארוכות יותר וזאת במטרה לתעל את יתרונה על היריב ולהביא להעצמת הפגיעה בו כתוצאה מהימשכות הלחימה, וזאת גם במחיר של פגיעה ממושכת בעורף, שכן הדבר יביא לדעתו להשמדת יכולות היריב ותשתיותיו. במרכז תפיסתו עומדת ההנחה ששמירה הרמטית על מרכז הכובד הכלכלי המצוי באזור תל אביב, תוך המשך לחימה ממושך, יאפשר לישראל להמשיך ולתפקד תוך שלילת יכולות האויב. עמידרור מוסיף כי הוא סבור שאבד הכלח על התפיסה לפיה יש להשלים את המהלך הצבאי במהלך מדיני, שכן לדעתו אין שום מסגרת מדינית בינלאומית היכולה להכתיב איזשהו מהלך משלים שכזה.[21]
חיים אישיים
נשוי לדורית ואב לבן ולארבע בנות. מתגורר ברעננה ומנהל אורח חיים דתי.[22]
אחותו, אל"ם אהובה ינאי, שירתה כקצינת פניות הציבור בצה"ל ונשואה לאלוף שלמה ינאי. אחיו הבכור בנימין עמידרור נחשב לאחד המומחים הבכירים בישראל לתאוריה והיסטוריה צבאית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב עמידרור |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב עמידרור |
- קורות חיים של אלוף (במילואים) עמידרור יעקב(הקישור אינו פעיל)
- ירעם נתניהו, שליפות עם יעקב עמידרור, באתר nrg, 17 בינואר 2006
- מאמרים ופרסומים
- טורים מאת יעקב עמידרור, באתר ynet
- טורים מאת יעקב עמידרור, באתר "ישראל היום"
- רשימת המאמרים של יעקב עמידרור, באתר רמבי"ש
- מקורות חוסר הידע הצבאי, מערכות 379-378, ספטמבר 2001 .
- דרישותיה של ישראל לגבולות בני הגנה, 1 בינואר 2005, אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
- חידושים צבאיים: עקרונות וזיכרונות, מערכות 425, יוני 2009 .
- דתיים בצה"ל הארות לגאווה ולמחשבה, ישראל היום, 10.01.2010.
- הסיכונים הכרוכים בפריסת כוחות שלום זרים בגדה המערבית, בתוך: "צורכי הביטחון של ישראל לקראת הסדר מדיני עם הפלסטינים", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2010
- כאוס בשל סערה מושלמת, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מזכרי מרכז בס"א מס' 8, 2015.
- תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, בין הקטבים 28–30, אוקטובר 2020, עמ' 19–34
- איראן כאתגר צבאי ומדיני לישראל, בין הקטבים 35, נובמבר 2021, עמ' 19–34
המל"ל: תפקידיו ומיקומו במערכת קבלת ההחלטות, באתר "מ.ת.ג"
יעקב עמידרור (1948-), דף שער בספרייה הלאומית- מלחמת אוקטובר 2023 – תמונת מצב לאחר שבעה חודשים, באתר JISS, 21 במאי 2024
הערות שוליים
- ^ י.מ. סנפיר, בשולי השבוע - הכי חשוב, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ^ יעקב עמידרור, ימי הזחיחות והביטחון המופרז, באתר "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
- ^ גל פרל, "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תאורטי, יתפקד פחות טוב", הבלוג על הכוונת, 2 בפברואר 2020.
- ^ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003.
- ^ אבי בניהו, האיש שלא פחד ללכת נגד הזרם, סופהשבוע, 26 בנובמבר 2013
- ^ מתי גולן, האנטישמיות של עמידרור, באתר גלובס, 11 במרץ 2011
חיים לוינסון, מצנע על דברי עמידרור: גם קדאפי יורה במי שלא מסתער, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
אבי בניהו, האיש שלא פחד ללכת נגד הזרם, סופהשבוע, 26 בנובמבר 2013 - ^ גל פרל, "תמיד לבדוק שוב, להצליב מידע, לאמת, לאושש ולהפריך", הבלוג על הכוונת, 13 בספטמבר 2024.
- ^ יעקב עמידרור, "שרפו את הבית", באתר ישראל היום, 14 בינואר 2009
- ^ אטילה שומפלבי ואביאל מגנזי, עמידרור ראש המטה לביטחון לאומי: אשרת כראוי, באתר ynet, 9 במרץ 2011
- ^
עמוס הראל, שנה למלחמה, הרעיונות הפופוליסטיים של הימין הקיצוני כבר נידונים בצבא ובלשכת רה"מ, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2024.
- ^ אריאל ויטמן, יעקב עמידרור: חמישה תנאים לפני שיוצאים למלחמה, באתר גלובס, 4 ביוני 2024.
- ^ סמי פרץ, מלחמה ארוכה, באדיבות אלוף במיל' עמידרור, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024.
- ^ יעקב עמידרור, לא לוותר להם - לכבוש עם כניסה קרקעית, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2008
- ^ יעקב עמידרור, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2008
- ^ אריק גרינשטיין, עמידרור: אם כבר נכנסים אז עד הסוף, באתר מידה, 8 ביולי 2014.
- ^ כשהדרגות משחקות במגרש הפוליטי, ב-16 במרץ 2015, באתר ישראל היום
- ^ יעקב עמידרור, זכות הציבור לדעת על הקרן החדשה, ישראל היום
- ^ יעקב עמידרור, במישרין או בעקיפין - נזקי הקרן החדשה, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2010
- ^ יעקב עמידרור, הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים, באתר מרכז בגין-סאדאת, פברואר 2017.
- ^ "איראן: סקירה רב-ממדית | מאת האלוף (מיל') יעקב עמידרור". JISS. 2017-10-31. נבדק ב-2018-06-17.
- ^ יעקב עמידרור "תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל" בין הקטבים גיליון 28-30 אוקטובר 2020, בעמ' 19-34
- ^ דתי לא יכול לענות לטלפון האדום בשבת? יעקב עמידרור: "אחד המשפטים המעליבים שאמרו לי בחיי", באתר ערוץ 7, 2021-06-15
39903603יעקב עמידרור
- אלופי צה"ל
- מפקדי המכללות הצבאיות
- ראשי המטה לביטחון לאומי
- ראשי חטיבת המחקר
- דירקטורים ישראלים
- סגל ישראל היום
- משפחת עמידרור
- ציונות דתית: אנשי ציבור
- חיילי אגף המודיעין
- בוגרי בית הספר צייטלין
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- מזכירים צבאיים של שר הביטחון
- סגל המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
- סגל מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
- קציני מודיעין של פיקוד הצפון
- ראשי מחלקת הבקרה
- ישראלים שנולדו ב-1948