ימין רדיקלי בישראל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין הגדרה מקובלת וממוסמכת, חוסר מקורות, הכללות על סמך דוגמאות אזוטריות.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין הגדרה מקובלת וממוסמכת, חוסר מקורות, הכללות על סמך דוגמאות אזוטריות. |
הימין הרדיקלי בישראל (או הימין הקיצוני בישראל) הוא כינוי נפוץ לארגונים ואישים מן הימין הפוליטי בישראל בעלי דעה רדיקלית, אשר חותרים לשינויים משמעותיים במשטר או באופי התרבותי בישראל, תומכים בשלילת זכויות מערבים או בגירושם[1], או תומכים בביטול אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. יחד עם זאת, לא פעם ישנו קושי בהגדרה מהו "רדיקלי״.
הגדרה
ישנו פולמוס סביב הגדרת המושג "ימין רדיקלי". בעוד שבעבר הנטייה הייתה לצמצם את המושג ולהגדירו באמצעות מאפיין אחד - התנגדות להגירה ולמהגרים, התפתחה החל מסוף המאה ה-20 תפיסה הגורסת כי מדובר ברעיון רחב יותר, המשקף מנעד של אידאולוגיות. בישראל היה מקובל במשך שנים לצמצם את המושג ולהגדירו רק על פי רעיון המקסימליזם הטריטוריאלי [דרוש מקור], במסגרת הדיון סביב מעמדם של יהודה ושומרון וחבל עזה. אהוד שפרינצק היה הראשון שהרחיב את ההגדרה, והצביע על כך שהימין הרדיקלי בישראל מורכב משילוב של כמה רעיונות מרכזיים: אולטרה-לאומיות, אי-לגליזם, אי קבלת הדמוקרטיה והפלורליזם כתפישות עולם מעצבות במדינה, קסנופוביה, אפליה אתנית ודרוויניזם חברתי[2].
היסטוריה
קיים קושי לקשור תנועות ימניות רדיקליות עם תנועות היסטוריות, כיוון שסיווג תנועות היסטוריות כימין רדיקלי אינו חד משמעי, לאור העובדה שתיחום הרדיקלית הוא יחסי לתקופה ולקשת הדעות בשיח הציבורי. לכן, חלק מהתנועות שבעבר בזמנן נחשבו רדיקליות נחשבות היום בתוך הקונצנזוס ולהפך. בנוסף לכך, לא קיימות היום תנועות ימין רדיקלי שהן המשך היסטורי של תנועות מהעבר. למרות זאת חלק מהימין הרדיקלי מושפע מתנועות היסטוריות.
החל ממלחמת ששת הימים החלו להתגבש תנועות ימניות רדיקליות, לאור השאלות המדיניות שעלו על סדר היום. אירועים רבים, ביניהם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, האינתיפאדה הראשונה, הסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, גרמו בחלקים מהימין [דרוש מקור: מי?] לתחושות של ניכור למדינה, ולכן הם פנו לימין הרדיקלי.
דרכי פעולה
תנועות וארגונים שונים בימין הרדיקלי השתמשו במהלך השנים במגוון דרכים להשגת מטרותיהם ובהן:
- ייצוג פרלמנטרי: חלק מתנועות הימין הרדיקלי (כגון תנועת כך בהנהגת הרב כהנא, עוצמה יהודית, ארץ ישראל שלנו, כהנא חי) יוצגו בעבר בכנסת או ניסו לרוץ לכנסת אך לא נבחרו
- שלילת לגיטימציה של אנשי ציבור מקרב מתנגדיהם הפוליטיים ואחרי עובדי ציבור ואנשי כוחות הביטחון שהיו מעורבים בפינוי התנחלויות. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בגידופם, ייחולים למותם בצורה עקיפה, טקסי "פולסא דנורא", או התרת דמם בפסקי דת[3]. בשנות האלפיים החלה תופעה של התנכלות לקציני צה"ל שהיו מעורבים בתוכנית ההתנתקות, כגון הפגנות לפני בתיהם וקריאות להדרת הדתיים שבהם מתפילות בבתי כנסת. דרך פעולה אחרת היא הגשת תביעות אזרחיות נגד שוטרים שהיו מעורבים בעימותים אלימים עם מתנחלים או מפגינים[4].
- הקמת מאחזים באופן עצמאי וללא היתרים, כדי לקבוע עובדות בשטח ולעיתים במחאה על פיגועים שביצעו ארגוני טרור פלסטיניים.
- טרור יהודי כנגד האוכלוסייה הערבית: יחידים והתארגנויות מחתרתיות שונות ביצעו פיגועי טרור נגד ערבים, בהם התנקשות המחתרת היהודית בראשי עיריות ביהודה ושומרון, טבח מערת המכפלה ורצח הנער מוחמד אבו ח'דיר.
- אלימות פוליטית של בודדים כנגד מתנגדים פוליטיים. חלקם החריפו אף לכדי רצח פוליטי וטרור, כגון אירוע רצח אמיל גרינצווייג שבו זרק יונה אברושמי רימון רסס אל עבר הפגנת שלום עכשיו, ניסיון ההתנקשות בזאב שטרנהל, ורצח יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל.
- "תג מחיר": דרך פעולה בלתי חוקית שבה נוקטים לעיתים נערי גבעות, הכוללת פגיעה בפלסטינים או ברכושם, פגיעה ברכוש משטרת ישראל וצה"ל (בעיקר בכלי רכב), הפגנות וחסימת כבישים. פעולות אלה מבוצעות לעיתים בתגובה להריסת מבנים בלתי חוקיים במאחזים על ידי מערכת הביטחון או בתגובה לתקיפות של ערבים כלפי יהודים.
ביקורת
מבקרי הימין הרדיקלי [דרוש מקור: מי?] טוענים שהעמדות בהן הוא דוגל הן פשיסטיות, לאומניות וגזעניות כלפי ערבים ומהגרים. המבקרים רואים בימין הרדיקלי סכנה לדמוקרטיה, וטוענים שהוא נוקט באלימות ובאי כיבוד החוק, הדמוקרטיה וזכויות האדם.[דרוש מקור]
בעקבות רצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר, איש הימין הרדיקלי, היו שראו [5] בימין הרדיקלי (או אף בכלל הימין) אשם ברצח, והאשימו אותו בהסתה שהובילה לרצח. היו בימין הרדיקלי [דרוש מקור: מי?] שטענו שהשב"כ אחראי לרצח, תוך התסמכות על תאוריות קשר על רצח רבין.
יש המאשימים [דרוש מקור: מי?] את הימין הרדיקלי בכך ששאיפתם לארץ ישראל השלמה ולהקמת ההתנחלויות תוביל למצב של מדינה אחת דו-לאומית ללא רוב יהודי, ובכך תמיט חורבן על מדינת ישראל ועל הציונות.
הרוב המוחלט של הימין כגון: מועצת יש"ע, חלק מהמתנחלים ומרבני הציונות הדתית מגנים את הפעולות האלימות של הימין הרדיקלי , ובפרט את תופעת "תג מחיר", הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, והן מסיבות הלכתיות, כגוון האיסור ההלכתי על "גזל הגוי".
לקריאה נוספת
- תיאודור ו' אדורנו, הימין הקיצוני החדש, הוצאת מכון ון ליר, 2022
ראו גם
- טרור יהודי בישראל
- המחתרת היהודית
- שמאל רדיקלי בישראל
- קיצוניות ורדיקליזם
- רשימה של פעילי ימין רדיקלי ישראלים
- כהניזם
הערות שוליים
- ^ לדוגמה במקרה של כך;
- ^ עמי פדצהור ודפנה קנטי-נסים (2006). כהנא מת וה"כהניזם" חי:מודל להסבר בתמיכה בימין הקיצוני בישראל, מגמות:כתב עת בין תחומי במדעי החברה, גיליון מד (2), עמ'246-215
- ^ ראש מכון המקדש נחקר על הסתה ואיומים על נווה, הארץ, 27 בפברואר 2007.
- ^ אפרת וייס, המז"פ של הימין: זהו את השוטרים התוקפנים, באתר ynet, 31 ביולי 2007
- ^ יאיר אלטמן, אין חרטה בימין הקיצוני: "הפולסא דנורא עבדה", באתר ynet, 20 באוקטובר 2010; יוסי מלמן, לא, כּאלוֹ, לא תימלט מאחריות לרצח רבין, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2021; 103FM, דידי הררי: "מארגני העצרת לזכר רבין חושבים שכל הימין אשם ברצח", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2019; ניר יהב, הספירה לאחור: שרשרת האירועים שהובילו אל הרצח הבלתי נמנע, באתר וואלה!, 22 באוקטובר 2015
34704392ימין רדיקלי בישראל