חסידות פינסק-קרלין
 | |
| בית מדרש של החסידות בבני ברק | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| מייסד | רבי משה מרדכי בידרמן |
| אדמו"ר | הרב אריה רוזנפלד |
פינסק-קרלין היא חצר חסידית, פלג המשך של חסידות קרלין.
פינסק קרלין
אנשי הקבוצה התפלגו מחסידות קרלין-סטולין. הרקע לפילוג החל בדור הקודם לפני השואה כאשר עם פטירת האדמו"ר רבי ישראל המכונה הינוקא מסטולין שימשו בניו: רבי אברהם אלימלך כאדמו"ר בקרלין ואחיו רבי משה כאדמו"ר בסטולין. בארצות הברית קיבלו את מרותו של רבי משה ושל רבי יעקב חיים מדטרויט, ובארץ ישראל נחלקו החסידים לשני מחנות: חסידי תל אביב קיבלו מרותו של רבי משה מסטולין, וחסידי ירושלים וטבריה קיבלו את מרותו של רבי אברהם אלימלך. עם פטירת רבי משה מסטולין קיבלו חסידיו את מרותו של אחיו הצעיר רבי יוחנן היות שהיה היחיד מבין האחרים ששרד את השואה, תוך כדי שחסידי רבי אברהם אלימלך קיבלו את מרותו רק מן השפה ולחוץ, בשל העובדה שחידש ושינה כמה ממנהגי קרלין (ויש אומרים גם נעימת התפילה). האדמו"ר רבי יוחנן שחפץ להחדיר את מנהגיו בקרב החסידים חילק את חסידיו לשתי קבוצות נפרדות: חסידי רבי אברהם אלימלך שהתנגדו לחידושים שהכניס, ושאר החסידים שנכנעו למרותו ללא סייג. הדבר התבטא במקומות התפילה: חסידי רבי אברהם אלימלך נשארו להתפלל בבית הכנסת שייסד רבם בשכונת בית ישראל, ושאר החסידים התפללו בבית הכנסת החדש בפאתי שכונת הבוכרים. כך למעשה התחלקה החסידות דה פקטו, הגם שעדיין נחשבו כולם לחסידות אחת. בשנת תשט"ז לאחר פטירתו של רבי יוחנן בלא בנים, ראו חלק מחסידיו את נכדו רבי ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט, בן בתו של רבי יוחנן, כממשיך השושלת. רבי ברוך שוחט נולד בשנת 1955, ובעת פטירת סבו רבי יוחנן היה בן שנה אחת בלבד. למרות זאת ראו בו חלק מהחסידים כמי שעתיד לנהל את החצר.
חלק מהחסידים אשר לא השלימו מסיבות שונות עם הרעיון שרבי ברוך שוחט יוכתר כאדמו"ר, חברו לחסידי אח סבו שנספה בשואה רבי אברהם אלימלך מקרלין, שהתגוררו בארץ ישראל, והקימו את חסידות זקני קרלין (די אלטע קארלינער), שמם התפתח עקב כך שרוב זקני החצר היו מובילי הקבוצה. מנגד, הקבוצה השנייה כונתה צעירי קרלין (די יונגע קארלינער), למרות שקבוצתם כללה גם בודדים מזקני העדה.
משך תקופה ארוכה התקיימו אפוא שתי חצרות שכל אחת מהן נשאה את השם "קרלין". מצב זה נמשך למעלה משלושים שנה עד שבוררים שנבחרו על דעת שני הצדדים פסקו, כי פלג "הצעירים", ייקרא "קרלין-סטולין" (אדמור"י שושלת קרלין גרו גם בסטולין), ופלג "הזקנים", ייקרא "פינסק-קרלין" (קרלין היא פרבר של פינסק).
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב-קרלין
בשנת תשכ"ב "זקני קרלין" - קיבלו על עצמם כאדמו"ר את רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב, וזאת עקב כך שהאדמו"ר מלעלוב ראה עצמו כחסיד המסור בכל ליבו לרבי אברהם אלימלך, ורבו זה מינה אותו בשעתו להיות מנהיגם של חסידי קרלין בארץ ישראל. בעקבות כך היה האדמו"ר מלעלוב מעתה לרבן של שתי חצרות, לעלוב וקרלין, (תופעה זו יחידאית בתנועת החסידות, ועליה התבטא האדמו"ר מלעלוב, כי הוא רואה לעצמו חובה לקחת עליו עול זה למען המשך עדת רבו שנעקד בשואה). יצוין, כי בחירת אדמו"ר שאינו ממשפחת קודמו כי אם תלמידו המובהק כבר התרחשה בעבר במספר חצרות חסידיות. גם בחסידות קרלין עצמה אירע הדבר בעבר עם מינויו של רבי שלמה מקרלין לאדמו"ר לאחר פטירת רבו רבי אהרן הגדול הראשון לאדמו"רי קרלין, וזאת על אף שלא היה ממשפחתו. רבי משה מרדכי האדמו"ר מלעלוב-קרלין נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז.
רבי שמעון מלעלוב
לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי, הוכתרו שני בניו, רבי אברהם ורבי שמעון כאדמו"רים לחסידות לעלוב. "זקני קרלין" קיבלו על עצמם את רבי שמעון כמי שימשיך להנהיגם תחת אביו שנפטר, וכך נשא רבי שמעון כאביו, בתואר האדמו"ר מלעלוב-קרלין. אולם כעבור זמן קצר הודיע האדמו"ר כי היות שהוא עצמו אינו חסיד קרלין כפי שהיה אביו אינו רואה עצמו מתאים להמשיך בהנהגת עדה זו.
רבי אהרן רוזנפלד
בשלב זה החליטו החסידים לאחר הצבעה חשאית בנידון, להציע את כהונת האדמו"ר לרבי אהרן רוזנפלד מנכבדי וזקני החצר. רבי אהרן נמנה עם צאצאי האדמו"ר הראשון רבי אהרן הגדול מקרלין. אביו של רבי אהרן רוזנפלד, רבי מנשה, היה אף הוא מחשובי חסידי קרלין. בנוסף, נודע רבי אהרן כאיש חינוך מעולה וכאדם בעל אישיות מוסרית גבוהה, ובצעירותו מינה אותו רבי יוחנן מקרלין לעמוד בראש החבורה שהקים בארץ ישראל[דרוש מקור]. רבי אהרן רוזנפלד הסכים להצעה, בתנאי שיאפשרו בידיו לשים קץ ליריבות המרה של החצר עם יריבתה - "צעירי קרלין". לאחר שהשיג את ההסכמה לצעד מונה לאדמו"ר ובמקביל קידם פנייה לבית דין בהסכמת חסידות קרלין היריבה. בעקבות פסק דין זה הוחלט כי פלג "הצעירים" בהנהגתו של רבי ברוך שוחט יקרא בשם "קרלין-סטולין" ואילו פלג "זקני קרלין" יקרא בשם "פינסק-קרלין". מאז מוכרת חצר זו כחסידות פינסק-קרלין. לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאד בקרב מחנכים במגזר החסידי. רבי אהרן רוזנפלד ניהל את החסידות עשר שנים, עד לפטירתו בליל שבת כ"ח בניסן תשס"א.
רבי אריה רוזנפלד
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה לממלא מקומו בנו בכורו, האדמו"ר הנוכחי רבי אריה רוזנפלד. בית הכנסת המרכזי שוכן ברחוב 'חסידי קרלין' שבשכונת בית ישראל בירושלים. לחסידות מרכזים גם בבני ברק, ביתר, בית שמש ואחוזת ברכפלד. לחסידות תלמוד תורה בירושלים, ישיבה גדולה בבני ברק וישיבה קטנה בביתר.
לקריאה נוספת
- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
חסידים ידועים
- רבי ישראל גרוסמן - ראש הישיבה
- רבי זלמן בריזל
קישורים חיצוניים
- פינסק קרלין, באתר עולם התורה
