רבי זלמן בריזל
 | |
| לידה | ו' בכסלו ה'תרס"ז |
|---|---|
| פטירה | ג' באלול ה'תשנ"ט (בגיל 92) |
| שם מלא | רבי שלמה זלמן בריזל |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית,  המנדט הבריטי,  ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים, מירון |
| השתייכות | חסידות פינסק-קרלין, העדה החרדית |
| אב | רבי דוד אריה בריזל-ליפשיץ |
| אם | פייגא בת רבי נתן נטע דב מויעליפולי |
רבי שלמה זלמן בריזל (ו' כסלו תרס"ז - ג' אלול תשנ"ט) היה משפיע חסידי ירושלמי, ממשפיעי חסידות פינסק קרלין.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי דוד אריה בריזל-ליפשיץ (ריישער) ולפייגא בת רבי נתן נטע דב מויעליפולי. נקרא על שמו של זקנו רבי שלמה זלמן פרנקל, האדמו"ר הראשון מויעליפולי.
בבחרותו למד בישיבת עץ חיים. כשהאמרי אמת מגור ביקר בארץ בפעם הראשונה בשנת תרפ"א, שלחה אליו הישיבה את רבי זלמן (שהיה אז בגיל בר מצווה) ורבי שמואל אהרן יודלביץ למבחן על שלושת ה'בבות'[1]. האמרי אמת התרשם מהם מאוד, וברשמיו שרשם מביקורו בארץ, הזכיר את הבחורים ושיבחם.
בחודש סיון תרפ"ה נשא את איידל בת רבי ישכר בעריש ראטה. לאחר נישואיו המשיך ללמוד כאברך בישיבת "עץ חיים" אצל רבי איסר זלמן מלצר שחיבבו מאוד[2]. הוא נמנע מלהתפרנס מתורתו, והקים את מגדניית בריזל ברחוב מאה שערים בירושלים.
הרבה לנסוע לציון הרשב"י במירון, שם היה שוהה בחדרו שעל גג הציון[3].
בחסידות קרלין
כשרבי אברהם אלימלך מקרלין ביקר בירושלים התקרב רבי זלמן אליו, יחד עם אחיו רבי פנחס ורבי אלעזר, והם הפכו לחסידיו. בחודש כסלו תרצ"ח נסע יחד עם רבי משה מרדכי בידרמן לקרלין לרגל נישואי בתו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך, בשליחות חסידי קרלין מירושלים ששלחו את שני חשובי העדה להשתתף בשמחה[4], כשרבי זלמן נשאר שם למשך תקופה ארוכה. במשך שהותו בקרלין מינהו רבי אברהם אלימלך לכהן כמשגיח ומשפיע בישיבתו, לצידו של הרב שך שכיהן שם כראש הישיבה[5], כשביניהם נוצרו קשרי ידידות שנמשכו לאורך השנים[6].
לאחר השואה היה לחסידו של רבי יוחנן מקרלין. עם פטירתו בכ"א כסלו תשט"ו, נחשב ר' זלמן כאחד ממנהיגי פלג הזקנים (ה"אלטע") בקרלין (כיום פינסק קרלין), ובשנת תשכ"ב הביא יחד עם ידידו רבי יהושע העשיל הלטובסקי, להכתרת רבי משה מרדכי מלעלוב, כאדמו"ר גם על פלג זה מחסידי קרלין[7].
עם פטירתו הכתיר רבי זלמן את בנו רבי שמעון נתן נטע למלא את מקומו כאדמו"ר מלעלוב-קרלין.[8] כשזה פרש מהתפקיד, ובבחירות שנערכו בחסידות נבחר רבי אהרן רוזנפלד כאדמו"ר מפינסק קרלין, פעל רבי זלמן בקרב החסידים לקבלת מרותו[9].
לאחר פטירת רבי יוחנן מקרלין נסע רבי זלמן להסתופף אצל האמרי חיים מויז'ניץ, שחיבבו מאוד, ורבי זלמן שימש שם כמשפיע לחסידים[10].
פעילות ציבורית
היה הראשון להנהיג את נסיעות המהדרין באוטובוסים, והעמיד את המחיצה בחצר ציון הרשב"י במירון[11]. כן היה משתתף ונואם בהרבה הפגנות שנערכו על ידי העדה החרדית[12].
צאצאיו
- חתנו הרב יואל צבי (האשי) נייהויז, שימש כמשפיע בולט בחסידות דושינסקי.
- חתנו הרב יעקב הניג, מראשי ישיבות נדבורנה וספינקא, שימש במשך תקופה כרב הקהילה החרדית בגולדרס גרין.
- בנו הרב יוחנן הניג, רב הקהילה החסידית בלוס אנג'לס.
- חתנו הרב שניאור זלמן דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר בקליוולנד.
לקריאה נוספת
- מנשה חיים ברנשטיין, ר' זלמן, תפארת הוצאה לאור, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- ר' זלמן בריזל זצ"ל, באתר דרשו.
הערות שוליים
- ^ מנשה חיים ברנשטיין, ר' זלמן, עמ' 49
- ^ יאיר וינשטוק-נפתלי גוטליב, שלשלת הזהב, עמ' תרלג
- ^ חדוות ההילולא דרשב"י של הרה"ח הצדיק רבי זלמן בריזל זצ"ל, באתר דרשו
- ^ ש. הניג, משה איש האלוקים
- ^ ישיבת פינסק קרלין
- ^ יאיר וינשטוק-נפתלי גוטליב, שלשלת הזהב, עמ' תרמו
- ^ ש. הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 170
- ^ חסידי קרלין לעלוב, קובץ אור הגנוז ב', עמ' 64
- ^ מנשה חיים ברנשטיין, ר' זלמן, עמ' 155
- ^ שיחה מהאדמו"ר מויז'ניץ עם האדמו"ר מדז'יקוב, -, פונעם רעבינ'ס הויף, פרשת וישב תשפ"א
- ^ מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו, תש"ס, עמ' יז
- ^ מנשה חיים ברנשטיין, י"ח, ר' זלמן