מעבר יבוק
מַעֲבַר יַבֹּק הוא שמו של מעבר מעל נחל יבוק (נחל זרקא) שהינו אחד מיובליו של נהר הירדן. דרך מעבר זה העביר יעקב את בני משפחתו בחזרתו מחרן לארץ ישראל לאחר שברח מפני לבן הארמי, כפי המסופר במקרא, לאחר שיעקב סיים להעביר את כל בני משפחתו, הוא נותר לבדו במקום, ונאבק עם איש במשך כל הלילה. רק למחרת בבוקר, הסתבר ליעקב כי איש זה היה מלאך ושרו של עשיו, בעקבות מאבק זה נפגע יעקב בגיד הנשה, פגיעה שגרמה לו לצליעה. כזכר לפציעתו של יעקב אסורה מן התורה אכילת גיד הנשה של בהמות או חיות.
מיקומו של מעבר יבוק
הצלבנים זיהו את מעבר יבוק עם גשר בנות יעקב שנקרא על ידם בלטינית "Vadum Jacob" (מעבר יעקב). הנוסע משה באסולה, שביקר בארץ ישראל בשנת 1521, כתב בספר המסעות שלו:"עוברים הירדן גשר אבנים קורים אותו: גשר יעקב, אומרים ששם עבר יעקב אבינו, עליו השלום, בשובו מחרן"[1]. חוקר ארץ ישראל הרב יהוסף שוורץ טוען כי זיהוי זה בטעות יסודו. לטענתו נמצא מעבר יבוק דרומית לבית שאן מול העיר שכם[2] ניתן לצפות על מיקומו המשוער של מעבר יבוק ממרומי הר כביר לצד צפון מזרח. בתחתית ההר נמצא עמק תרצה הפורה בו זורם נחל תרצה, מצפון בקעת הירדן ומעבר לה אפיק נחל יבוק החוצה את הרי הגלעד בעמק סוכות.
המאבק עם המלאך
בתחילת הסיפור נאמר: ”וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ” כלומר יעקב מדמה לעצמו שהוא נאבק עם אדם כמותו. בהמשך הסיפור יעקב גובר על יריבו, מעכב אותו ולא נותן לו לעזוב את המקום, אז מסתבר לו שמדובר במלאך החייב לחזור למקומו מיד עם עלות שחר, וכאשר המלאך מבקש ללכת, יעקב מתנה זאת בכך שהמלאך יברך אותו, ואכן המלאך מברך אותו, ואף משנה את שמו מיעקב לישראל. חז"ל - בהסתמך על המילה בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ[3] - מתארים את הקרב בין יעקב למלאך, כמאבק איתנים אשר בעקבותיו עלה אבק עד לשמים[4].
שרו של עשיו
חז"ל אומרים שהמלאך שנאבק עם יעקב, היה שרו של עשו[5]. כי לכל אומה קיים נציג המייצג אותה בשמים, והוא אחראי על החלק הרוחני של אותה אומה. ועל כן המפגש בין יעקב לשרו של עשו, הייתה הכנה לקראת המפגש בין יעקב לעשו עצמו. יעקב חושש מהמפגש עם אחיו ואומר: ”כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים”[6]. לאחר שיעקב גובר על שרו של עשו שהוא החלק הרוחני של אדום-אומתו של עשו, הוא כבר אינו פוחד והולך בשקט ובבטחה לפגוש את עשו. יעקב מתוך השתאות על כך שראה את פני מלאך ה', קורא למקום פנואל[7] וזה נשאר שמה של העיר היושבת על מעבר יבוק הילקוט שמעוני אומר שהמלאך היה מיכאל[8].
מאבק בלתי הוגן
המאבק בין יעקב לשרו של עשו מתמשך על פני כל הלילה עד עלות השחר, המועד בו המלאכים חייבים להתייצב לפני כיסא הכבוד כדי לומר שירה. הס"מ (שרו של עשו[9]), מבין שיעקב גובר עליו, ושהוא לא יוכל למלא את תפקידו. הוא נוקט בתכסיס בלתי הוגן ושולח את ידו לגופו של יעקב, אוחז בחלק העליון של עצב השת שלו, וגורם ליעקב פגיעה בכף הירך, הגורמת לו לצליעה. בעקבות פגיעה זו נאסרה אכילת גיד הנשה ”עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה”[10]. איסור זה נוהג בחיה ובבהמה, אך לא בעוף.
שימוש בשם מעבר יבוק בספרות
בספרות ההלכתית
ערך מורחב – מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא שמו של ספר בעל השפעה עצומה בשדה הפסיקה שחיבר רבי אהרן ברכיה ממודנה והודפס במנטובה בשנת 1626. בספר 112 פרקים, הכוללים תפילות וטקסים המיועדים לחולה, בני משפחתו והסובבים אותו במשך מחלתו, יציאת נשמתו וקבורתו. בספר יש ביטוי לפחדיו של החולה מן המוות ואת תקוותו להירפא, כמו ההיבט המציאותי של הסובבים אותו בהקשר לתהליך אותו הוא עובר, שלרוב איננו הפיך.
הערות שוליים
- ^ מתוך הערך גשר בנות יעקב.
- ^ יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, ירושלים, 1845.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק כ"ו
- ^ דאמר ר' יהושע בן לוי: "מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד" (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א עמוד א').
- ^ "ר' חמא בר' חנינא אמר: שרו של עשו היה הוא, דהוה אמר ליה (ל"ג י') "כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים ותרצני" מדרש רבה, ע"ז, ג'.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ב
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ל"א
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קלב'
- ^ מדרש תנחומא, סימן ח'.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ל"ג
21548298מעבר יבוק