לודים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודים
בתנ"ך ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג
ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א

לוּדִיםדברי הימים הכתיב הוא: לוּדִיים) היה עם, שהיה בנו של מצרים, שהוא נכדו של חם ונינו של נח[1].

יש אומרים, ששם בנו של מצרים היה לוד, והשם לודים הוא לשון רבים[2]. ויש אומרים, שלמצרים היו שני בנים בשם לוד[3].

בבראשית רבה מובא כי הכתיב בעל ה-י' הכפולה בא לרמז על כך שהיו יורדי ים (לוד ים)[4].

המקראות מתייחסים אליהם כאל "מושכי קשת", ולפיכך שימשו שכירים בצבא מצרים[5].

זיהוי

בנבואות ירמיהו ויחזקאל מוזכרים הלודים כסמוכים לכוש ופוט, שכניהם של מצרים, אך ישעיהו מזכיר אותם כסמוכים אל תרשיש ופול ואל תובל ויוון.

התרגומים הארמים תרגמו: נִיוְטָאֵי[6]. וכנראה כונתם ליושבי החוף שעל יד הנילוס בסבניס[7].

רב סעדיה גאון תרגם: אלתנסיין. כלומר יושבי תוניסיה.

יהושע מאיר גרינץ שיער, על פי האמור בספר ישעיהו ובמקורות קדומים נוספים, שהלודים ישבו תחילה בחוף אנטוליה, ולאחר זמן נדחקו בימי פולשים יוונים לפנים הארץ[8].

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א
  2. ^ ספר הישר, פרשת נח. וכן מבואר במחזור ויטרי סדר סוכות ושמיני עצרת, סימן כ'.
  3. ^ פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, בראשית פרק י' פס' י"ג; פירוש התורה לרבי חיים פלטיאל, בראשית פרק י' פס' י"ג.
  4. ^ בראשית רבה, פרשה ל"ז, פסקה ה'
  5. ^ ספר ישעיה, פרק ס"ו, פסוק י"ט; ספר ירמיה, פרק מ"ו, פסוק י"ט; ספר יחזקאל, פרק ל"ה, פסוק ה'
  6. ^ תרגום ארמי בבראשית ובדה"י.
  7. ^ חומש דעת מקרא בבראשית.
  8. ^ יהושע מאיר גרינץ, בני מצרים, מוצאי דורות, תשכ"ט, עמ' 77-90


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36173724לודים