לודים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודים
בתנ"ך ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג
ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א

לוּדִיםדברי הימים הכתיב הוא: לוּדִיים) היה עם, שהיה בנו של מצרים, שהוא נכדו של חם ונינו של נח[1].

יש אומרים, ששם בנו של מצרים היה לוד, והשם לודים הוא לשון רבים[2]. ויש אומרים, שלמצרים היו שני בנים בשם לוד[3].

בבראשית רבה מובא כי הכתיב בעל ה-י' הכפולה בא לרמז על כך שהיו יורדי ים (לוד ים)[4].

המקראות מתייחסים אליהם כאל "מושכי קשת", ולפיכך שימשו שכירים בצבא מצרים[5].

זיהוי

בנבואות ירמיהו ויחזקאל מוזכרים הלודים כסמוכים לכוש ופוט, שכניהם של מצרים, אך ישעיהו מזכיר אותם כסמוכים אל תרשיש ופול ואל תובל ויוון.

התרגומים הארמים תרגמו: נִיוְטָאֵי[6]. וכנראה כונתם ליושבי החוף שעל יד הנילוס בסבניס[7].

רב סעדיה גאון תרגם: אלתנסיין. כלומר יושבי תוניסיה.

יהושע מאיר גרינץ שיער, על פי האמור בספר ישעיהו ובמקורות קדומים נוספים, שהלודים ישבו תחילה בחוף אנטוליה, ולאחר זמן נדחקו בימי פולשים יוונים לפנים הארץ[8].

הערות שוליים

  1. ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א
  2. ספר הישר, פרשת נח. וכן מבואר במחזור ויטרי סדר סוכות ושמיני עצרת, סימן כ'.
  3. פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, בראשית פרק י' פס' י"ג; פירוש התורה לרבי חיים פלטיאל, בראשית פרק י' פס' י"ג.
  4. בראשית רבה, פרשה ל"ז, פסקה ה'
  5. ספר ישעיה, פרק ס"ו, פסוק י"ט; ספר ירמיה, פרק מ"ו, פסוק י"ט; ספר יחזקאל, פרק ל"ה, פסוק ה'
  6. תרגום ארמי בבראשית ובדה"י.
  7. חומש דעת מקרא בבראשית.
  8. יהושע מאיר גרינץ, בני מצרים, מוצאי דורות, תשכ"ט, עמ' 77-90


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לודים36173724Q1647375