לודים
| בתנ"ך |
ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א |
|---|---|
לוּדִים (בדברי הימים הכתיב הוא: לוּדִיים) היה עם, שהיה בנו של מצרים, שהוא נכדו של חם ונינו של נח[1].
יש אומרים, ששם בנו של מצרים היה לוד, והשם לודים הוא לשון רבים[2]. ויש אומרים, שלמצרים היו שני בנים בשם לוד[3].
בבראשית רבה מובא כי הכתיב בעל ה-י' הכפולה בא לרמז על כך שהיו יורדי ים (לוד ים)[4].
המקראות מתייחסים אליהם כאל "מושכי קשת", ולפיכך שימשו שכירים בצבא מצרים[5].
זיהוי
בנבואות ירמיהו ויחזקאל מוזכרים הלודים כסמוכים לכוש ופוט, שכניהם של מצרים, אך ישעיהו מזכיר אותם כסמוכים אל תרשיש ופול ואל תובל ויוון.
התרגומים הארמים תרגמו: נִיוְטָאֵי[6]. וכנראה כונתם ליושבי החוף שעל יד הנילוס בסבניס[7].
רב סעדיה גאון תרגם: אלתנסיין. כלומר יושבי תוניסיה.
יהושע מאיר גרינץ שיער, על פי האמור בספר ישעיהו ובמקורות קדומים נוספים, שהלודים ישבו תחילה בחוף אנטוליה, ולאחר זמן נדחקו בימי פולשים יוונים לפנים הארץ[8].
הערות שוליים
- ↑ ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"א
- ↑ ספר הישר, פרשת נח. וכן מבואר במחזור ויטרי סדר סוכות ושמיני עצרת, סימן כ'.
- ↑ פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, בראשית פרק י' פס' י"ג; פירוש התורה לרבי חיים פלטיאל, בראשית פרק י' פס' י"ג.
- ↑ בראשית רבה, פרשה ל"ז, פסקה ה'
- ↑ ספר ישעיה, פרק ס"ו, פסוק י"ט; ספר ירמיה, פרק מ"ו, פסוק י"ט; ספר יחזקאל, פרק ל"ה, פסוק ה'
- ↑ תרגום ארמי בבראשית ובדה"י.
- ↑ חומש דעת מקרא בבראשית.
- ↑ יהושע מאיר גרינץ, בני מצרים, מוצאי דורות, תשכ"ט, עמ' 77-90
| צאצאי נח | ||
|---|---|---|
| שם ובניו | עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח | |
| חם ובניו | כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארודי • צמרי • חמתי | |
| יפת ובניו | גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כיתים • דדנים | |
לודים36173724Q1647375