חסידות מאקווא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות מאקאווא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת האורתודוקסי במאקו, משוחזר. שימש את האדמו"רים ממאקווא

חסידות מאקאווא היא חצר חסידית, שמרכזה בקריית אתא ושורשיה בעיר מאקו (Makó) שבהונגריה. בראשה עומד הרב שמעון למברגר, ובניגוד לחסידויות האחרות, הוא אינו מכונה אדמו״ר אלא גאב״ד מאקאווא.

לחסידות בתי כנסת גם בבני-ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק שבארצות הברית.

מייסד השושלת

מייסד השושלת הוא רבי משה פאָרהַאנד, מחבר ספרי "אהל משה"[1], שהיה רבה של העיר מאקו וראש ישיבה בעיר, לפי המתכונת של הישיבות החסידיות ההונגריות.

רבי משה נפטר בי"ז בסיוון תש"ד, בעצם ימי השואה, בעיר בודפשט. לאחר מאמצים הועבר לעירו לקבורה.

רבי משה הבטיח את המשך הרבנות למי שינשא לנכדתו שרה לאה, כאות הערכה על מסירותה עבורו ועבור ישיבתו[2]. בהינשאיה לרבי משה נתן נטע למברגר הוא קיבל את כס הרב הצעיר ולאחר פטירת סבו הוא מילא את מקומו ברבנות[3]. מספר ימים לאחר פטירת רבי משה הוגלו יהודי מאקו לאושוויץ.

הדור השני

לאחר המלחמה חזרו מקצת הניצולים למאקו, ורבי משה נתן נטע הנהיג את הקהילה. עוד בימי סבו שימש דיין בקהילה משנת תרצ"ו, ולאחר השואה שיקם מחדש את הקהילה והישיבה.

חידושי תורתו ותשובותיו ההלכתיות יצאו לאור בספרים "עטרת משה" ו"כלי גולה". את החידושים החל לכתוב כשהיה במחנה טרזיינשטט ועבד שם במאפיית לחם. על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם, היה רושם את חידושיו והם היו הבסיס לספריו.

בשנת תשי"ב עלה רבי משה נתן נטע לארץ. הוא התיישב תחילה בירושלים ולאחר מכן נתמנה לרב הקהילה החסידית בכפר אתא (כיום קריית אתא) ופתח את ישיבתו "נחלת משה" על שם זקנו רבי משה פורהנד. נפטר בשבת כ' בחשוון תשמ"ג.

חתניו הם רבי דב בעריש פנט מדעעש רמות, הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא, הרב משה אושרי, ורבי שלמה גולדמן האדמו"ר מזוויהל.

הדור השלישי

הרב שמעון למברגר בקבר רבי יהודה בן בבא בשפרעם

האדמו"ר הנוכחי, רבי שמעון למברגר (מכונה גאב״ד מאקאווא), הוא בנו.

אחיו של רבי שמעון שימשו כרבנים של קהילות החסידות:

  • רבי אפרים היה רב קהילת מאקאווא בבורו פארק. לאחר פטירתו בתשנ"ז ירש את מקומו בנו, הרב מאיר יחזקאל.
  • רבי אברהם יחיאל היה רב הקהילה בבני ברק. לאחר שנפטר בתשנ"ה ירש את מקומו בנו, הרב ישראל חיים.
  • רבי מנחם מנדל היה רב הקהילה בירושלים. לאחר שנפטר בתשע"א ירש את מקומו בנו, הרב ישראל אהרן.
  • רבי אשר אנשיל היה רב הקהילה בנתניה ובאלעד. לאחר שנפטר בתש"פ ירש את מקומו בנו, הרב אברהם מתתיהו. בן נוסף, הרב שלמה, הוא אב"ד מאקווא נתניה ור"מ בישיבת צאנז.
  • הרב מאיר שלמה הוא רב הקהילה באשדוד. חתנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג.

פעילות

עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ אהל משה ח"א - על התורה ואהל משה ח"ב - מועדים ודרשות, באתר היברובוקס
  2. ^ עטרת חתנים, מכון תולדות משה מאקאווא, תשס"ג, עמ' 120
  3. ^ וחיתה נפשי בגללך, תשע"ח, עמ' 89, 90