מאקו (עיר)
 | |
| מבט אווירי על מאקו | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול |
| מחוז | צ'ונגראד-צ'נאד |
| נפה | נפת מאקו |
| ראש העיר | פטר בוּזאש |
| שטח | 229.23 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 23,573 (2012) |
| קואורדינטות | 46°13′01″N 20°28′59″E / 46.217°N 20.483°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה. את העיר חוצה הדרך האירופאית E68, היוצאת מסגד ומגיעה לברשוב.
מאקו שוכנת על גדת נהר המורש, במחוז צ'ונגראד-צ'נאד ואוכלוסייתה הונגרית ברובה. בעיר יש כמות קטנה של תושבים שאינם הונגרים, 0,8% צוענים, 0,3% גרמנים, 0,3% רומנים, 0,2% סלובקים ו-0,1% סרבים.
הקהילה היהודית
יהודים החלו להתיישב במאקו במאה ה-18, וב-1740 הוקצה למגוריהם רובע מיוחד. בשנת 1900 היו במאקו 1,642 יהודים. בימי זוהרה נמנו בקהילה היהודית אלפים, אשר ניהלו בה חיים יהודיים תוססים. אף היו מי שכינוה אז "ירושלים של הונגריה"[1]. הרב הראשון של הקהילה היה רבי יהודה לייב סג"ל (שכיהן בשנים 1778–1824), ויורשו היה רבי שלמה זלמן אולמן (1826–1863). הרב אולמן חיבר את "יריעות שלמה" (וינה, 1854), שמכיל פירושים על חלקים מהיורה דעה. הרב אולמן נטמן בבית החיים במאקאווא.
מבין רבני הקהילה היה רבי אברהם יוסף גרינוואלד בנו של הערוגת הבושם אב"ד חוסט שכיהן במאקאווא עד פטירת אביו בשנת תר"ע ועבר לחוסט כדי למלא את מקום אביו.
רבי משה פארהאנד הגיע למאקאווא לכהן כאב"ד העיר בשנת תרע"ד. הרב פארהאנד הגיע מנייטרא שם כיהן כרב ור"מ. הוא חיבר את הספר "אוהל משה" על התורה ועל חושן משפט. הרב פארהאנד נפטר בבית החולים היהודי בפעסט שבוע לפני גירוש יהודי מאקאווא מהעיר, והוא הובא לאחר מאמצים רבים למאקאווא ונטמן בבית החיים האורתודוקסי בעיר.
יורשו היה נכדו רבי משה נתן נטע לעמבערגער שניהל את הקהילה בשנות השואה ולאחריה, ושהה עמם בגטו סגד, במחנה ברגן-בלזן ובמחנה טרזיינשטט, שם השתחרר. אחרי השואה הקים את הקהילה מחדש וייסד תלמוד התורה וישיבה, עד תחילת תקופת הקומוניזם אז עלו רוב חברי הקהילה לארץ ישראל או היגרו לארצות הברית.
הרב משה נתן נטע לעמבערגער עלה ארצה, וייסד את ישיבת נחלת משה מאקאווא בכפר אתא, בה כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו. את מקומו ירש בנו הרב שמעון למברגר.
לקהילה האורתודוקסית של מאקאווא יש כיום בתי מדרש בקריית אתא, בני ברק, אשדוד, אלעד, ירושלים ובבורו פארק.
עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.
יהודי מאקו, בדומה לקהילות אחרות היו בעלי מגוון השקפות עולם. היו בהם דתיים רגילים, נאלוגים, חסידים, משכילים, ציונים, קומוניסטים, הבונדיסטים ושאר זרמים. יהודי מאקו, המעטים ששרדו את השואה ושבו אל בתיהם, נפגעו בפרעות אנטישמיות בשנת 1946.
במאקו התקיים בית ספר יהודי (שבה כיהן כמורה מרקוס שטיינהארדט כ-40 שנה) שהוקם בשנת 1851, חברה קדישא שנוסדה בשנת 1747, ארגון נשים יהודיות, קרן מלגות המסייעת לסטודנטים יהודים, וכן בית חולים לנשים יהודיות.
היו בעיר שלושה בתי קברות יהודיים, ויש עדות לבית קברות עתיק נוסף שמשמש כיום כגן ציבורי. הראשון הוא ברחוב קאשיט, שם נמצא קבר הקדוש ממאקאווא רבי דוד שנהרג על קידוש השם בשנת תקל"א; השני ברחוב הארשפא שם נטמן הרב ראבינשטיין מתלמידי החוזה מלובלין, ורבני העיר; והשלישי הוא מחוץ לעיר, לשם הועבר בגלל שיטפון נהר מורש. הוא נחלק לשני חלקים, אורתודוקסי ונאולוגי. נמצא שם קבר של רב העיר הרב שלמה זלמן אולמן והאוהל על ציון רבי משה פארהאנד ובני משפחתו; רבי אברהם ברוך בעלז; מייסד הקהילה האורתודוקסי רבי יוסף וועבער ותלמידי חכמים נוספים.
ילידי מאקו
- הרב יעקב שטיינהרדט (בהונגרית: Steinhardt Jakab; מאקו, 17 בדצמבר 1818 – ארד, 2 בפברואר 1885) היה רב הונגרי.
- אמיל מקאי, במקור פישר (בהונגרית: Makai Emil; מאקו, 17 בנובמבר 1870 – בודפשט, 6 באוגוסט 1901) היה משורר, מחזאי יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם, דודו של עורך הדין אדן מקאי.
- משה אליהו גונדה (בהונגרית: Gonda László; מאקו, 29 בספטמבר 1910 - תל אביב, 9 בפברואר 1985) היה היסטוריון, סופר ואיש חינוך הונגרי-ישראלי.
- ג'רג' קצ'קמטי (בהונגרית: Kecskeméti György; מאקו, 31 באוקטובר 1901 – אושוויץ, יולי 1944) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
- ד"ר פטר אדלר (בהונגרית: Adler Péter מאקו, 25 ביוני 1910 - דברצן, 3 באוגוסט 1983) היה רופא שיניים הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור לרפואה (1957). אדלר הוא אחינו של מור קארואי (1865–1945) שהיה דוקטור לרפואה ורופא שיניים שנספה בשואה במחנה הריכוז טרזיינשטט.
- הרב שמעון למברגר (ט' בטבת תש"ג), האדמו"ר ממקאווא.
גלריית תמונות
-
הכנסייה היוונית-קתולית במאקו (1778) -
תיאטרון העיר מאקו (1998) -
סמל העיר מאקו על קיר העירייה -
עיריית מאקו -
בית הכנסת האורתודוקסי המשוחזר -
מוזאון יוזף אטילה -
מצבתה של מרת רבקה מרקוביץ' בבית הקברות היהודי של מאקו
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות הונגריה, יוסף שוויצר, עמוד 350–352
- מאקו (מאקווא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 212–214. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מאקו- מקו (Makó), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
מאקו (עיר)32632194Q240504