שושלת ליז'נסק
שושלת ליז'נסק (ליז'ענסק) היא שושלת חסידית של רבי אלימלך מליז'נסק, גדול אדמו"רי פולין בדור השלישי לתנועת החסידות.
רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של רבי אהרן רוקח (אחיו של רבי אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו.
רבי אלעזר
בנו הגדול של רבי אלימלך היה רבי אלעזר ויסבלום. נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח. סירב למלא את מקום אביו. מאגרותיו מודפסות בסוף הספר נועם אלימלך. נפטר בכ"ח בתמוז תקס"ו. חתניו היו רבי משה מקוז'ניץ ורבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא.
בנו היה רבי נפתלי. סירב לכהן באדמו"רות והיה משלח את חסידיו. עם זאת בפורים היה מסכים לקבל אליו חסידים[1]. נפטר בכ"ה בחשוון תר"ט. חתנו היה רבי משה מנחם מדברצין.
בניו של רבי נפתלי היו:
- רבי משולם זושא מנדבורנה. חתן רבי דוד אריה בן רבי צבי הירש מנדבורנה. עלה לצפת. נפטר בכ"ה בכסלו תר"נ. חתניו היו רבי אברהם מסטרטין - צפת בנו של רבי אהרן מפלעשטין, ורבי יעקב קופיל מטרנופול.
- הרב יעקב יצחק חתן רבי נפתלי הירץ לאבין (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב). על צאצאיו נמנית משפחת ויסבלום מחיפה שהבולטים בה הם הרב יעקב יצחק ובניו הרב חיים נפתלי, רבה של שכונת נוה שאנן בחיפה, והרב אורי משגיח בישיבת נחלת הלויים בחיפה.
- הרב אלעזר. אחד מחתניו היה רבי אלימלך מיאברוב.
- רבי אלימלך ויסבלום (השני) . כיהן לעדה קטנה של חסידים בליז'נסק. חתנו היה רבי ישראל חיים אב"ד טרגו ניאמץ מחבר שו"ת "מי השילוח" ו"מנוחת שלום".
- חתנו וממלא מקומו רבי ברוך הורוביץ (בערך תר"ס - כ"ד בכסלו תשט"ו) משושלת מעליץ. הוגלה לסיביר וכך ניצל מהשואה. היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מליז'ענסק. בנו רבי אברהם אביש מכהן כאדמו"ר ממעליץ-ליז'ענסק בויליאמסבורג.
- בנו רבי חנא וויסבלום כיהן כאדמו"ר בליז'ענסק בבית מדרשו של רבי אלימלך עד שנשרף, אז הקים בית מדרש שכונה "ר' חנה ר' מיילך'ס".
- רבי אלימלך ויסבלום (השני) . כיהן לעדה קטנה של חסידים בליז'נסק. חתנו היה רבי ישראל חיים אב"ד טרגו ניאמץ מחבר שו"ת "מי השילוח" ו"מנוחת שלום".
- רבי מנחם מנדל בער. חתנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. נכדו, רבי אלעזר (בן בנו רבי אברהם יצחק) כיהן כאדמו"ר מסטאשוב. בנו רבי אברהם יצחק כיהן ברבנות, ובשנת ת"ש הצליח להמלט לארצות הברית וכיהן גם שם ברבנות ובהמשך גם באדמו"רות בוויליאמסבורג. בנו, הרב אלימלך ויסבלום מממלא את מקומו כאב"ד סטאשוב בוויליאמסבורג.
- חתנו הרב חיים שיף.
- רבי שמעון שיף. כיהן בקלויזנבורג. נרצח בשואה. חתנו רבי יצחק מאיר אייכנשטיין מזידיטשוב פתח תקווה.
- רבי בן ציון שיף. כיהן באנטוורפן. נרצח בשואה
- רבי אלימלך. כיהן כאדמו"ר מליז'ענסק במיהאלפוולה
- רבי שמעון שיף. כיהן בקלויזנבורג. נרצח בשואה. חתנו רבי יצחק מאיר אייכנשטיין מזידיטשוב פתח תקווה.
- חתנו רבי שמואל זנוויל בינדיגר מבארדיוב (בזיווג ראשון).
- בנו הצעיר הרב יוסף חיים וייסבלום נקבר ליד רבי אלימלך. לפני מלחמת העולם השנייה עדיין מצבתו הייתה קיימת.
בן נוסף של רבי אלעזר היה רבי מנחם יששכר מנדל דב מפשעווארסק.
- בנו היה רבי אלימלך מרודניק. תלמידו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. כיהן ברודניק ובלנצוט. נפטר בצעירותו בי"ט בטבת תר"י.
- בנו היה רבי אלעזר מריישא (תקצ"ח - ט"ו בתמוז תר"ע).
רבי אליעזר ליפא
בנו השני של רבי אלימלך היה רבי אליעזר ליפא. כיהן כאדמו"ר בחמיילניק. חיבר ספר בשם "אורח לצדיק". נפטר בכ"ו באדר תקע"ג.
בנו היה רבי אריה לייב מחמלניק. חתן הרב פישל מציצלניק. חתנו של רבי אריה לייב היה רבי שמואל אבא מסלאוויטא.
חתנו רבי ישראל
חתנו רבי ישראל. ילדיו היו:
- רבי אלימלך, חתן דודו רבי אלעזר. בנו היה רבי אברהם. בנו של רבי אברהם היה רבי נפתלי אלימלך (אבי רבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק) וחתנו של רבי אברהם (בזיווג חמישי) היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
- חתנו רבי יצחק ליב ווגשל. בנו היה רבי יחיאל ווגשל אב"ד פריסטיק. חתנו של רבי יעקב ממעליץ. נפטר כ"ז באב תרמ"ג. חתנו של רבי יחיאל היה רבי שמואל מדמביץ.
החסידות לאחר השואה
- רבי אברהם יהושע העשיל רוקח חתנו של רבי חנא מליזענסק, כיהן בבורו פארק שבארה"ב.
- נכדו רבי דניאל רוקח (בן בנו רבי שמעון) ממלא מקום זקינו כאדמו"ר מליזענסק. הוא הקים בית מדרש והכנסת אורחים בליזענסק.
- רבי אלימלך שיף, (נפטר אור לי"א תמוז ה'תשפ"ג[2]) כיהן כאדמו"ר בירושלים, בית מדרשו ברמות.
- בנו, הרב יצחק אייזיק שיף, חסיד ברסלב, מכהן כרב בית המדרש 'נועם אלימלך' ברמת בית שמש ד', הוכתר בהלווית אביו לאדמו"ר מליז'ענסק[3].
- רבי יוסף מאיר מאיער (נפטר בא' בסיוון ה'תשפ"ב), חתנו של רבי משולם פייש לאווי (השני). כיהן כאדמו"ר וראש ישיבת ליזענסק במונסי[4].
- חתנו הרב שמעון שטרן (בן הרב מאיר שטרן) ממלא את מקומו כאדמו"ר מליז'נסק במונסי. בנו הרב שרגא יהודה מכהן כראש ישיבת נועם אלימלך ליזענסק במונסי.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977.
הערות שוליים
- ^ י"ג אורות חלק ב'. על פי המסופר שם, ביום זה היה עושה מופתים רבים.
- ^ ברוך דיין האמת: הגה"צ רבי אלימלך שיף זצ"ל - אדמו"ר מליזענסק בעיה"ק ירושלים, באתר בחצרות הקודש.
- ^ שבת הכתרה של האדמו"ר החדש, באתר בחצרות הקודש.
- ^ הוא עצמו איננו צאצא, אלא הרבנית [הראשונה] של חמיו רבי משולם פייש לאווי (השני) מטאהש.
21173852שושלת ליז'נסק