חסידות סיגט
חסידות סיגט (בכתיב היידי נכתב "סיגעט" או "סיגוט") היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת שנות ה-ת"ר בגליציה ובהונגריה, והייתה בעלת השפעה רבה במזרח הונגריה עד שנות השואה. לאחר השואה התמזגה חסידות סיגט בחסידות סאטמר.
אדמו"רי החסידות
- רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים - מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו. נולד בשנת תקס"ח. נישא לרחל בתו של רבי משה דוד אשכנזי, רב העיר טולצ'ווה, שלימים עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת. שימש ברבנות בערים אוהלי (אוהעל), סטרופקוב (סלובקיה), גארליץ ודרוהוביץ'. משנת תרי"ח שימש כרב העיר סיגט. בתקופתו התחזקה החסידות בעיקר באזור מחוז מרמורש במזרח הונגריה (כיום ברומניה), אזור שהיה נתון בדרך כלל להשפעת חסידות ויז'ניץ. נפטר בו' באלול תרמ"ו ונטמן בבית העלמין בסיגט, שם נבנה "אוהל" על קברו וקברי צאצאיו.
- רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים - נולד בו' בסיוון תקצ"ו. נישא לבתו של רבי מנשה רובין מרופשיץ ובזיווג שני לבת דודו הרב יואל אשכנזי רבה של זלוטשוב, ממנה נולדו לו ילדיו. שימש כרב בעיר טעטש, ולאחר פטירת אביו שימש כרב העיר וכאדמו"ר בסיגט. גם בתקופתו התרחבה החסידות. התנגד בנחרצות לתנועה הציונית שהחלה להתפשט בימיו, התנגדות שעתידה לאפיין את צאצאיו וממשיכי דרכו. נפטר כ"ט שבט תרס"ד, ונקבר בסיגט. בניו המפורסמים היו – ממשיכו רבי חיים צבי טייטלבוים ורבי יואל טייטלבוים – לימים האדמו"ר מסאטמר. חתניו היו רבי חנוך העניך מסאסוב, הרב ניסן טייטלבוים ו (בזיווג שני) רבי חיים מאיר יחיאל מריינזשוב ורבי דוד מבוקווסק.
- רבי חיים צבי טייטלבוים (תר"מ - ו' בשבט תרפ"ו). נישא לסימה ברכה בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם האדמו"ר מראצפרט. שימש ברבנות מאז פטירת אביו בשנת תרס"ד. גם הוא כאביו וסבו שימש כאדמו"ר, רב ואב בית דין וראש ישיבה בסיגט. חיבר ספר שו"ת וחידושים על התורה, המועדים והתלמוד. בתקופתו פרצה סערה ומחלוקת בין חסידי סיגט לחסידי ויז'ניץ, על רקע איסוף הכספים לקופת רבי מאיר בעל הנס וספרות ענפה נכתבה מכל צד. נפטר באופן פתאומי בו' בשבט תרפ"ו, ואף הוא הובא לקבורה באוהל אבותיו בסיגט. אשתו נפטרה זמן קצר אחריו בהותירם יתומים צעירים. בתקופה זו גברה השפעת אחיו רבי יואל טייטלבוים ששימש כרב בקראלי בהונגריה, וחלק גדול מחסידי סיגט נהה אחריו.
- רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (השני) (מכונה גם "זלמן לייב", תרע"ב - כ"ה באייר תש"ד), היה בן 14 בפטירת אביו. התמנה לאדמו"ר בגיל צעיר. מילא את מקום אביו ברבנות לאחר חתונתו. אשתו הראשונה הייתה רחל, בת דודו רבי יואל טייטלבוים. אשתו זו נפטרה בשנת תרצ"א לאחר שנה מנישואיו והוא נישא בשנית לבת דודתו רחל יוכבד, נכדת האדמו"ר מראצפרט. בגיל 32 נשלח עם בני קהילתו לאושוויץ, שם נספה עם כל בני משפחתו[1]. אחיו, רבי משה טייטלבוים, שניצול מהשואה, חזר לסיגט לאחר המלחמה ושימש שם כרב עד נסיעתו לניו יורק בשנת תש"ז, שם כיהן כראש קהילה של אנשי סיגט. למעשה מאותה תקופה ראו עצמם חסידי סיגט שייכים לחסידות סאטמר שהתעצמה מאד בניו יורק, בתקופת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. עם פטירת האדמו"ר מסאטמר בשנת תשל"ט, קיבל על עצמו רבי משה טייטלבוים את תפקיד האדמו"ר מסאטמר, תפקיד אותו ממשיכים כיום שני בניו.
-
מצבת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ואשתו בבית העלמין בסיגט -
מצבת ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בבית העלמין בסיגט -
מצבת קברו של הרב משה טייטלבוים מייסד השושלת -
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (השני) מסיגט
מאפייני החסידות
חסידות סיגט שתקעה יתד בבירת מחוז מרמרוש, התאפיינה מאז ייסודה ועד היום בחומרות, ובלוחמה בכל מה שמצטייר כאיום על המסורת הדתית הקיימת. מנהיגיה התנגדו בתוקף לתנועה הציונית, ללימודים חיצוניים ושינוי מהמנהגים והלבוש שהיו נהוגים בעבר. אדמור"י החסידות שללו כל תמיכה במפלגות היהודיות, לרבות אגודת ישראל החרדית, ואף הסתייגו משיתוף פעולה עם המנהיגות האורתודוקסית הכלל הונגרית[2]. האידאולוגיה של החסידות שאבה מתורתו של החתם סופר שקבע "חדש - אסור מן התורה" ומהחסידות הפולנית, ובעיקר מחסידות צאנז, שעם מנהיגיה היו לאדמור"י סיגט, קשרי נישואין מסועפים.
החל מרבנותו של ה"ייטב לב" ועד השואה, שימשו ארבעה דורות ברציפות כרבני העיר סיגט. במהלך כהונתם, פרצו מספר מחלוקות בין חסידות סיגט לחסידות ויז'ניץ שאליה השתייכו רוב חסידי העיר והמחוז. לימים שככה המחלוקת כליל[3].
ענפים נוספים בשושלת
מלבד אדמו"רי סיגט, צאצאים רבים של רבי משה מאויהל ושל רבי יקותיאל יהודה מסיגט שימשו ברבנות ובאדמו"רות בגאליציה ובהונגריה והיו מחותנים של אדמו"רים חשובים. כיום מכהנים בארצות הברית מצאצאי השושלת: רבי נחום אפרים אב"ד וואלווא ורבי אהרן אב"ד באטור (שניהם עוסקים בתחום הכשרות ונחשבים למומחים בתחום) ורבי יעקב שלמה מייזליש מלימנוב. בישראל מכהן רבי אפרים דב מהוסאקוב.
לרבי אלעזר ניסן מדרוהוביטש היו שלושה בנים, רבי יקותיאל יהודה אבי שושלת סיגט, רבי שמואל רבה של גורליץ (-ט' בחשוון תרמ"ט, חתנו של רבי מנחם מנדל הורוביץ מסקאהל אחיינו של רבי נפתלי צבי הורוביץ) ורבי נחום צבי (חתנו של רבי מרדכי דוד מדומברובה) ממלא מקום אביו בדרוהוביטש. רבי שמואל כיהן כרב בגורליץ לאחר שאחיו רבי יקותיאל יהודה עזב לסיגט, על פי הוראת רבי חיים הלברשטאם. חתנו של רבי אלעזר ניסן היה רבי ישראל רפפורט רב בטרנוב.
בני רבי יקותיאל יהודה היו (מלבד ממשיכו רבי חנניה יום טוב ליפא): רבי אברהם אהרן (תקפ"ו - י"ב באלול תר"ע) חתנו של רבי יחיאל אב"ד קולבוסוף רב בקולבוסוף, רבי משה יוסף טייטלבוים (תר"ה - כ"ד בטבת תרנ"ז) חתן רבי דוד מקשאנוב, רב ואדמו"ר בזבורוב, סטרופקוב ואויהל ורבי אליהו בצלאל טייטלבוים (תר"י - כ"ט באב תרע"ח) חתנו של רבי פנחס יוסף הגר, רב בטעטש. חתניו של רבי יקותיאל יהודה היו אחיינו רבי ישראל יעקב מוואלווא, רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי משה הורביץ מרוזבדוב.
הערות שוליים
- ^ אשכול עליו בפורום היידי, "אידישע וועלט פארומס". (ביידיש).
- ^ ה"קדושת יום טוב" קבע -"לא נקבל הוראות ממגולחי הזקן בבודפשט"
- ^ האדמו"ר מסאטמר - ר' אהרן טייטלבוים נישא לבת האדמו"ר מויז'ניץ - רבי משה יהושע הגר.
