טיאצ'יב
 | |
| מחוז |
 זקרפטיה |
|---|---|
| שטח | 27 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 9,043 (2016) |
טיאצ'יב (באוקראינית: Тячів; בהונגרית: Técső; ברוסית: Тячево; ברומנית: Teceu Mare; בסלובקית: Tačovo; ביידיש: טעֶטש; בגרמנית: Großteutschenau) היא עיר היושבת על גדות נהר טיסה במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה. שכנה בה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה.
היסטוריה
הקהילה היהודית
בטעטש, כפי שכונתה העיר בפי יהודיה, התגוררה קבוצה קטנה של יהודים כבר במחצית הראשונה של המאה ה-18. ואולם התיישבות זו לא החזיקה מעמד וקהילת טעטש התפתחה רק באמצע המחצית הראשונה של המאה ה-19.
לאחר פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הפסידה הונגריה בין השאר את שטח העיר לטובת הדמוקרטיה החדשה, צ'כוסלובקיה. חלק קטן מן העיר שניצב מעברו הדרומי של נהר הטיסה נמסר יחד עם שאר שטחי טרנסילבניה הצפונית לרומניה במסגרת חוזה טריאנון (1920) ובמקום התפתחה קהילה יהודית נפרדת שכינתה את עצמה "קליין טעטש" (מיידיש: טעטש הקטנה). בתקופה זו גדל מספר יהודי העיר והגיע ל-1,266 נפשות.
ב-1939 במסגרת הסכם עם הגרמנים, קיבלה הונגריה חזרה לידיה את השטח הצ'כוסלובקי (הגדול יותר) של העיר, וב-1940 סופח גם החלק הקטן עם שאר טרנסילבניה הצפונית לתחומי הונגריה והעיר אוחדה תחת שלטון אחד. ב-1941 נמנו בעיר 2,150 יהודים, בעוד מספר האוכלוסייה הכללית עמד על 10,731 איש.
רבים מיהודי טעטש נספו במהלך שירותם בגדודי העבודה, מי שלא החזיקו באזרחות הונגרית גורשו כבר ביולי 1941 לאוקראינה ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים. בטעטש עצמה הוקם גטו רק לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים ב-1944, ורוכזו בו 8,000 יהודי העיר וסביבתה. הם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בסוף חודש מאי.
רבני העיר
- הרב יעקב קליין - בהמשך עבר לכהן כרבה של בילקה. הוא היה בנו של הרב שמואל שמעלקא קליין, רבן של חוסט וסעליש ומחבר ספר "צרור החיים"[1].
- הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (בין השנים תרכ"ד, 1864 - תרמ"ג, 1883) - בהמשך עבר לכהן כרבה של סיגט
- הרב אליהו בצלאל טייטלבוים - כיהן כרב העיר במשך 45 שנה. אחיו של הרב הקודם, כיהן קודם לכן כרב בפאליען-ריסקווע (רומ')
- הרב משה טייטלבוים - בנו של הרב הקודם, חלה ונסע מיד לאחר מינויו לאיטליה, שם נפטר בערך בשנת 1920
- הרב מאיר גרינוולד - נישא ב-1928 לבתו של הרב הקודם ומונה תחתיו לרב העיר. אשתו וילדיו נספו בשואת יהודי הונגריה, הוא ניצל כעובד כפייה והתגורר בסוף ימיו בברוקלין (חתנו הוא האדמו"ר מפאפא הרב יעקב יחזקיה גרינוולד).
לקריאה נוספת
- טאֵצ'וֹ' (טעטש), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 163–164. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- יצחק גרשוני, תפוח: קובץ שמות ופרטים מתולדות קהלת טעטש, באר שבע, תשנ"ה (496 עמ'). (ספר זה מרכז ניסיונות קודמים שעשה המחבר מטעם 'איגוד יוצאי טעטש והסביבה ובני דור ההמשך שלהם בישראל')
קישורים חיצוניים
- "טיאצ'יב", באתר JewishGen (באנגלית)
- טצ'ו (Técső), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
- ^ יצחק יוסף כהן. חכמי טראנסילוואניה, ת״צ־תש״ד. מכון ירושלים, 1988. עמ' xliv.
