זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה. זמן קריאת שמע של היום זמנו להלכה עד שלוש שעות, זמן קריאת שמע של הלילה זמנו מהתורה כל הלילה.

קריאת שמע של שחרית

תחילת זמן קריאת שמע היא "משיכיר את חברו הרגיל עמו קצת", ובדיעבד אם קרא מעלות השחר יצא.

אמנם לגבי סוף זמן קריאתה, נחלקו התנאים^[1] אם הוא בהנץ החמה או בסוף שלוש שעות זמניות, ולהלכה נפסק כדעה השנייה.

באחרונים דנו מדוע זמנה של קריאת שמע של לילה הוא כל הלילה, ואילו ביום הוא רק עד שלוש שעות. מכוח קושיה זה הסיק רבי יוסף קארו בספרו כסף משנה, כי אכן מהתורה זמן קריאת שמע של שחרית הוא כל היום כולו, וחכמים הגבילו את זמנה עד שלוש שעות:

יש שואלים מאי טעמא בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם... ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. ויש לאמר דאין הכא נמי דהכי דרשינן ליה ומשום הכי אמרינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות... ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל

— כסף משנה על משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה י"ב

אמנם להלכה נקטו אחרונים רבים שהשיעור מהתורה הוא עד שלוש שעות^[2].

שיעור שלוש השעות

בראשונים נחלקו האם שיעור שלוש שעות, הכוונה לשעות זמניות או לשעות שוות: הרא"ש כתב שהכוונה היא לשעות שוות, ולדעתו זמן קריאת שמע לעולם הוא עד שעה 9 ביום^[3]. אמנם רוב הפוסקים נקטו שכדעת הראשונים ששיעור 3 שעות הכוונה לשעות זמניות, ושיעורם משתנה לפי עונות השנה^[4], אמנם יש שכתבו להחמיר כשתי הדעות, ויש שכתבו שאין להחמיר כנגד דעת השולחן ערוך והרמ"א^[5].

מחלקות נוספת נחלקו הפוסקים היא מאימתי מתחילים לחשב 3 שעות אלו:

לדעת המגן אברהם פוסק^[6] שאפילו לשיטת שלעניין פלג המנחה מודדים משקיעת החמה, לעניין קריאת שמע ותפילה מודדים מעלות השחר. את דבריו הוא מוכיח מתוספות.
לדעת הגר"א^[7] והבעל התניא, מחלוקת הראשונים לגבי פלג המנחה תקפה גם לעניין זמן קריאת שמע ותפילה, ופסק ההלכה הוא כשיטות שהיום נמדד לפי הנץ והשקיעה.

לאחר הזמן

מי שלא קראה בשעה זו יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הזמנית הרביעית, ויש הסוברים שיכול לקוראה עד חצות בברכותיה. לאחר מכן יקראנה בלא ברכותיה ויקבל על כך שכר כלימוד תורה. המובחר ביותר הוא לקרוא קריאת שמע סמוך להנץ החמה, ומיד להתפלל תפילת שחרית. תפילה שכזו, בה קריאת שמע נעשית סמוך להנץ החמה והתפילה מיד לאחריה נקראת תפילת ותיקין.