רבי צבי יהודה אדלשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי צבי יהודה אדלשטיין
תחומי עיסוק הלכה, גמרא ועוד
פטירה 31 באוקטובר 1950
כ' בחשוון ה'תשי"א
בית החולים מאיר רוטשילד
תפקידים נוספים רב העיר בשומיאץ וברמת השרון
רבותיו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, הרב רפאל שפירא, הרב ברוך בר ליבוביץ, הרב שמחה סולובייצ'יק
תלמידיו הרב גרשון אדלשטיין, הרב יעקב אדלשטיין
חיבוריו הוד צבי

הרב צבי יהודה אדלשטיין (1892 - כ' בחשוון ה'תשי"א, 31 באוקטובר 1950) היה הרב של שומיאץ שברוסיה ושל רמת השרון. אביהם של הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', והרב יעקב אדלשטיין, שירש את מקומו כרבה של רמת השרון. מחבר הספר הוד צבי.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

נולד ברוסיה, לרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולרבנית רייזל. בילדותו למד עם אביו חברותא, וסיימו את הש"ס כשהיה בגיל 15[1]. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת וולוז'ין אצל הרב רפאל שפירא, ובשנת תרע"ב עבר ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה אצל הרב ברוך בר ליבוביץ.

תקופת מלחמת העולם הראשונה

בימי מלחמת העולם הראשונה, ברח ללמוד תורה אצל הרב שמחה סולובייצ'יק, כדי שלא יגויס לעבודות הכפייה בצבא הרוסי. בשנת ה'תרע"ו הצבא הרוסי גילה אותו וגייסו אותו. כעבור שבועיים נשלח לקרב ונשבה. הוא שהה במחנה שבויים בעיר קאסל שבגרמניה ובעקבות השתדלות ידידים מבין השבויים הוכר שם כרב ושוחרר מעבודות הכפייה[2], שם למד וכתב קונטרס של חידושי תורה שהודפסו בשם "שבי צדיק" במדור בסוף ספרו "הוד צבי" (אשר הודפס על ידי בניו לאחר פטירתו בשני חלקים). במשך תקופה ארוכה אכל בשבי מזון דל בלבד, כיוון שלא היו אוכל כשר ופירות טריים, דבר שגרם להידרדרות במצבו הבריאותי. בנו הרב יעקב סיפר בדרשה כי אביו נמנע בקרב מלירות על החיילים מן הצד השני מתוך חשש שיפגע בחיילים יהודיים ששירתו בצבא הגרמני[3].

כרבה של שומיאץ

בניסן ה'תרע"ט (1919) נפטר אביו, והוא התמנה במקומו לרבה של שומיאץ שבמחוז סמולנסק. בחורי ישיבה ואברכים לשומיאץ ללמוד תורה אצלו חרף גזרות המשטר הרוסי והוא דאג לכלכלתם. לאחר שהדבר כמעט הגיע לאנשי השלטון הרוסי, עזבו הצעירים את העיר שומיאץ.

נישא למרים, בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה, ונולדו להם שני בנים - הרבנים גרשון ויעקב אדלשטיין, והבת פסיה, אשת הרב ראובן יוסף גרשונוביץ.

אשתו הרבנית מרים השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים ולא ילמדו בבית ספר קומוניסטי. השלטון הקומוניסטי אילץ את הרב אדלשטיין לפנות את ביתו עבור מנהל בית הספר המקומי. במשך ארבע שנים לימד את הרב זלמן לייב אסטולין, והם סיימו את הש"ס. כתמורה לימד אסטולין את ילדי משפחת אדלשטיין תורה. קודם שעלה לארץ ישראל הציע לאסטולין למלאות את מקומו, על אף שהיה כבן 17, והוא סירב.

בעקבות מחלתה של הרבנית בטיפוס, שלח הרב אדלשטיין את בניו לגור בבית אחותו הרבנית רבקה צביה פז בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, שהיה אחד מתלמידיו של הרב אדלשטיין. הם קיבלו שם את הבשורה על פטירת אמם.

בארץ ישראל

בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שלמד עם אביו בישיבת וולוז'ין, הצליח הרב אדלשטיין בניסן ה'תרצ"ד להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל[4]. באותה תקופה ניהלה אמו את משק הבית וגידלה את בניו, כדי שיוכל ללמוד תורה. באייר ה'תרצ"ד (1934) עלו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה של כשבועיים מהעיר אודסה לארץ ישראל. באלול ה'תרצ"ד קבע את מושבו ברמת השרון, שם שכר דירה (שהייתה בעבר לול תרנגולים)[5] וקיבל שתי מיטות עבורו ועבור אימו. בניו הקטנים ישנו על הרצפה. ביומם הראשון ברמת השרון הלך לבית הכנסת גאולת ישראל ושאל שתי גמרות נוספות של מסכת בבא קמא, שבה למד עם בניו בישיבה על ארגזי תפוזים.

כרבה של רמת השרון

לאחר פטירת רבה של רמת השרון נבחר בחנוכה ה'תרצ"ה לרב המקום. השקיע במיוחד בהכוונת ילדים לחינוך תורני. במקום לא היה בית ספר דתי, ועל כן במשך שנים הקדיש את רוב זמנו ללימוד עם בניו. באותה תקופה לימד גם את בניו דקדוק, חשבון ואנגלית. לאחר שבנו הרב גרשון ביקש ללמוד בישיבה, התייעץ הרב צבי יהודה עם הרב מבריסק והחזון איש אשר אמרו לו שבניו ימשיכו ללמוד אתו.

בארץ ישראל נישא בשנית לרחל בשנת ה'תש"א אשר דאגה לכלכלת הבית ובתפקיד רבנית הקהילה. מנישואים אלו נולדו הרב שלמה אדלשטיין ושושנה רבקה ברייטשטיין.

בניו מספרים בשם הרב יעקב ישראל קניבסקי כי החזון איש אמר עליו שהוא אחד מחמישה רבנים שהוא מכיר בארץ ישראל שאפשר לסמוך עליהם בפסיקת הלכה[2].

פטירתו וקבורתו

נפטר בכ' בחשוון ה'תשי"א בבית החולים מאיר רוטשילד בירושלים לאחר מחלה. החזון איש פסק לקברו בבית העלמין הישן "הנצח" ברמת השרון סמוך לקבר אמו, אף על פי שמנהג ירושלים היה שמי שנפטר בירושלים נקבר בה, כנראה בגלל העניין שייקבר סמוך לאמו במקום אבותיו. בנו, הרב יעקב אדלשטיין, התמנה תחתיו כרבה של רמת השרון לאחר הפצרתו של החזון איש בשל כך שאחיו הגדול הרב גרשון אדלשטיין, כבר נישא וכיהן בתפקיד ר"מ בישיבת פוניבז'.

משפחתו

  • אשתו הראשונה מרים בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. נפטרה ברוסיה מטיפוס.
  • אשתו השנייה רחל. לאחר פטירתו נישאה לרב חיים יוסף דינקלס, מחבר סדרת הספרים "דעת יוסף".
  • בנו הרב גרשון אדלשטיין - ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה (מאשתו מרים).
  • בנו הרב יעקב אדלשטיין - רבה הראשי של רמת השרון ושכונת נאות יוסף בבני ברק (מאשתו מרים).
  • בתו פסיה גרשונוביץ, אשת הרב ראובן יוסף גרשונוביץ ר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש ישיבות חמדת שמואל בחמד וישיבת הנגב בנתיבות (מאשתו מרים).
  • בנו (מנישואיו השניים) הרב שלמה אדלשטיין - ראש ישיבה בצרפת ומראשי מהדורת רמב"ם פרנקל, בעבר כיהן כראש ישיבה בישיבת אהבת אהרון בבני ברק.
  • בתו (מנישואיו השניים) שושנה רבקה ברייטשטיין, אשת הרב יצחק דוד ברייטשטיין.

לקריאה נוספת

  • 'הוא הכה את הארי בליל השלג' - בנו הרב יעקב אדלשטיין מספר על דמותו, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, ג' כסלו תש"ע, עמ' 12–13

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דרכי החיזוק, גיליון 154, מתוך דרשת הרב גרשון אדלשטיין בישיבת פוניבז' לצעירים, כסלו תש"ע.
  2. ^ 2.0 2.1 [1] הקדמת בניו לספרו הוד צבי
  3. ^ עלון פרשת שבוע "גאון יעקב"
  4. ^ גצל קרסל, ספר רמת השרון, תשכ"ד, עמ' 130
  5. ^ חיים פרידלנדר, ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים, 6 במרץ 2017, באתר כל הזמן
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0