רבי יהושע זליג דיסקין
 | |||||
| לידה |
8 במרץ 1898 י"ד באדר תרנ"ח חסלוביץ, רוסיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1970 (בגיל 72) כ"ו בכסלו תשל"א | ||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||
| השתייכות | חרדים ליטאים | ||||
| |||||
הרב יהושע זליג דיסקין (י"ד באדר תרנ"ח; 8 במרץ 1898 – כ"ו בכסלו תשל"א; 24 בדצמבר 1970) היה רב והוגה דעות חרדי, ממקורביהם של החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן. בין השנים 1947 – 1968 כיהן כרבה של פרדס חנה.
תולדותיו
נולד בעיירה חסלוביץ שברוסיה לרב שמעון משה דיסקין, רבה של לכוביץ', בעל "מדרש שמעוני"[1], שהיה דרשן ידוע ברוסיה, ולשרה, בת הרב אליהו בכרך מחסלוויץ, בעל שו"ת "בכורי האביב"[2]. בצעירותו קיבל חינוך תורני והוסמך לרבנות. בשנת תרפ"ו (1926) נישא למרים לאה, בת הרב שמעון יוסף ליפשיץ מאמצ'יסלב. לאחר נישואיו כיהן כרב בעיר פריאסלב[3]. פעל במחתרת להקמת חדרים וישיבות ברוסיה הסובייטית. השלטון הסובייטי חשף את פעילותו והוא נאסר פעמיים וישב בכלא הסובייטי.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושלושת ילדיו[4]. התוודע אל החזון איש והיה ממקורביו. בשנותיו הראשונות לא שימש בתפקיד תורני או רבני ולמחייתו עבד כמנהל חשבונות. עם זאת, מדי שבת נהג לדרוש בקביעות בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בשנת תרצ"ז החל לכהן כמורה בסמינר שרנסקי בתל אביב[5]. בשנות ה-40 היה דורש באופן קבוע בסעודה שלישית בבית הכנסת הגדול בתל אביב[6][7][8].
בשנת תש"ז (1947), בעצת החזון איש, קיבל על עצמו את משרת הרבנות במושבה פרדס חנה, לאחר עזיבת הרב הקודם, הרב צבי יהודה מלצר, שהתמנה כרבה של רחובות[3]. הרב דיסקין כיהן בתפקידו למעלה מעשרים שנה והיה אחראי על כל ענייני הדת בפרדס חנה. בשנות המדינה הראשונות הוא דאג לכשרות במחנה העולים בפרדס חנה[9]. היה חבר הנהלת מדרשיית נעם שפעלה בפרדס חנה. שמו עלה לכותרות בשנת 1957 בגלל הקפדתו שלא לקבור גויים בבית הקברות היהודי[10][11][12][13][14]. בשנת 1962 התפרסם שוב בגלל סירובו לחתן יהודים עם בני קהילת בני ישראל מהודו[15][16].
מאז שנות הארבעים היה מקורב מאד לרב יוסף שלמה כהנמן וסייע לו במוסדותיו השונים. בזקנותו פרש מן הרבנות והתיישב בבני ברק, ובה נפטר.
הוגה וסופר
הרב דיסקין הרבה לפרסם מאמרי תורה והגות בבמות חרדיות שונות, בין השאר בהמודיע, בדגלנו, ביטאונם של צעירי אגודת ישראל, ובירחון "בית יעקב", בטאונה של תנועת בית יעקב בארץ ישראל.
צאצאיו
- בנו רבי שמעון משה דיסקין, מראשי ישיבת קול תורה.
- בנו רבי יוסף דיסקין, מראשי ישיבת תפארת ציון (נפטר בו' בשבט תשע"ו).
- נכדו, הרב ברוך דב דיסקין - ראש ישיבת ארחות תורה.
- נכדו, הרב אליהו דיסקין - ר"מ בישיבת נתיב הדעת ומגיד מישרים.
- בתו הניה רחל, אשת רבי גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשס"ב).
קישורים חיצוניים
- הרב י. ז. דיסקין, בעקבות ההתעוררות הרוחנית: מי היו החלוצים הראשונים לשיבת ציון (המשך), ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, מסירות נפש להצלת חייו של יהודי, ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, יהדות של שיגרא נטולת-חיות, ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, סקירה על שו"ת "עמק שאלה" לכ"ק האדמו"ר מהורנוסטיפול, ירחון הפרדס
הערות שוליים
- ^ היה צאצא של רבי יהודה לייב דיסקין, המכונה "ר' לייב חסיד", מתלמידי הגאון מווילנה, שהיה סבו - אבי אביו - של הרב יהושע לייב דיסקין. לפני רבנותו בלכוביץ' שימש הרב שמעון משה דיסקין רב בעיר לובני.
- ^ היה דור חמישי לרב יאיר חיים בכרך, בעל חוות יאיר.
- ^ 3.0 3.1 הרב ז. דיסקין נבחר רבה של פרדס חנה, הצופה, 21 באוגוסט 1947
- ^ כבר אז התעקש, מעריב, 25 בספטמבר 1962
- ^ הסמינאריון בית יעקב בתל אביב, הצופה, 19 באוקטובר 1938
- ^ אסיפות הרצאות שיעורים, הצופה, 27 במאי 1938
- ^ בבתי כנסיות ומדרשות, הצופה, 23 בינואר 1942
- ^ בבתי כנסיות ומדרשות, הצופה, 14 בפברואר 1947
- ^ בבתי העולים בפרדס חנה, הצופה, 30 ביולי 1948
- ^ ישראל שיוו, ילד בן 5 מפרדס־חנה נקבר מאחורי הגדר של בית־העלמין, דבר, 28 בנובמבר 1957
- ^ קבורת חמור, דבר, 6 בדצמבר 1957
- ^ שמואל סולר, הרבי מבלז התפלל לשלום ילדי שטיינברג, מעריב, 4 בדצמבר 1957
- ^ תושבי פרדס חנה מוחים נגד מסע ההסתה של השמאל לפרשת קבורת הילד, הצופה, 4 בדצמבר 1957
- ^ הכנסת נזדעזעה ונשתתקה, דבר, 13 בדצמבר 1957
- ^ שמואל סולר, הרב דיסקין מפרדס חנה מסרב שוב! הפעם להשיא נערה לצעיר מ"בני ישראל", מעריב, 6 בספטמבר 1962
- ^ שמואל סולר, הרב דיסקין עומד במריו, מעריב, 19 בספטמבר 1962