הרב אלתר הילביץ
הרב ד"ר אלתר הלוי הילביץ (י"א באלול תרס"ו, 1 בספטמבר 1906 - ד' באלול תשנ"ד, 11 באוגוסט 1994) היה מחבר ספרי הלכה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
קורות חייו
נולד בזמבין (כיום בבלארוס) לרב מנחם מנדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית והיה חתנו של הרב אברהם לנדא מזמבין.
הילביץ למד בישיבת תומכי תמימים שבעיירה לובביץ', ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב). גיסיו של הרב אלתר היו המשפיע הרב משולם ידידיה (שילם) קוראטין והרב אברהם ברוך פבזנר (רב במינסק ואחר כך בחרקוב).
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. לאחר מכן למד ב"אידפדטכניקום" (הטכניקום האידי הפדגוגי). בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית ובמקביל למד בישיבות חב"ד מחתרתיות ברוסיה. הוא נאסר חמשה פעמים על ידי השלטון הסובייטי.
לאחר שקיבל רישיון עליה לארץ ישראל, בשנת תרצ"ג בערך, עבר לגור במוסקבה ועבד בתחילה בספריית מוסקבה ולאחר מכן בעיריית מוסקבה, ובמקביל כיהן כרב בבית הכנסת מרינה רושצה ולמד קורסים בפסיכולוגיה. בתקופה זו ניסה לקבל ויזה יציאת מרוסיה אך סורב אחד-עשרה (!) פעמים, כולל שלש פגישות עם נשיא רוסיה קלינין.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל. נישא ללאה, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. כעבור מספר שנים נפטרה. נישא לסימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן, הרב הראשון בהר-הכרמל. התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'.
בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.
בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית ליוהנסבורג בדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. ביוהנסבורג קיבל דוקטורט לפילוסופיה מאוניברסיטת ויטווטרסרנד. עבודת הדוקטור שלו, חיבור על "הלכות צבא ובמיוחד על הזיקה לחשמונאים, למרד ולמשפחה" הוגשה לסנט האוניברסיטה לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה ואושרה על ידי הסינט. החיבור נותר בכתב יד.
משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו.
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מר"ץ" ("מרכז צוותים") במבשרת ירושלים.
חיבורים שכתב וערך
הרב הילביץ חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני' ובירחון "ברקאי" שיצא לאור בקהילה היהודית ביוהנסבורג. זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"ב.
הוא היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, ומעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
הרב הילביץ היה רמב"מיסט מובהק. בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, "ללשונות הרמב"ם", ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. באחת הביקורות שנכתבו על הספר נאמר: "הספר שלפנינו הוא בעצם ניסיון ראשון של קביעת סוג חדש של ביאורים על ידי צירוף אופן הניתוח של ישיבות ליטא עם גישה מודרנית של המדע התלמודי". הספר עורר הדים בעולם התורני, ורבנים כגון רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שיגרו מכתבי ברכה והערות על הספר. מעיריית תל אביב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה בשנת תשי"ב.
בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שורשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרב צבי הירש אשכנזי.
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.
ספריו
- סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, שני הכרכים הראשונים בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ללשונות הרמב"ם – הוצאת מוסד הרב קוק (בתוספת מבוא מאת הרב שלמה יוסף זווין).
משפחתו
- ילדיו: מנחם; נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה ; והדס.
- נכדו הרב מאיר הילביץ, רב היישוב ברוכין בשומרון. נכדתו יעל אונטרמן, מחברת ביוגרפיה על נחמה ליבוביץ Nehama Leibowitz: Teacher and Bible Scholar ועוד ספרים ומאמרים.
קישורים חיצוניים
- ספרו ללשונות הרמב"ם, באתר היברובוקס
- רשימת המאמרים של הרב אלתר הילביץ באתר רמב"י
