חנן מלצר
 | |||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חנן מלצר (נולד ב-12 באפריל 1951) הוא משפטן ישראלי, כיהן כשופט בבית המשפט העליון בשנים 2007—2021, וכמשנה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הבחירות לכנסת ה-21 וה-22.
באוקטובר 2021 נבחר לנשיא מועצת העיתונות ובינואר 2022 מונה ליו"ר חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים.
קורות חייו
מלצר נולד בתל אביב להורים ניצולי השואה ממוצא פולני. הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה, בה היה פעיל במועצת התלמידים, במסגרתה היה סגן ראש עיר הנוער בקיץ 1966[1]. בסיום התיכון פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, במסגרת מסלול העתודה האקדמית. במהלך לימודיו היה פעיל בענייני הסטודנטים ובשנת 1971 פנה לבית המשפט והביא לדחייה בחודשיים של הצבעה על שינויים בתקנון הסתדרות הסטודנטים[2]. בתחילת 1972 הוא שוב פנה לבית המשפט בדרישה למנוע את הבחירות לאגודת הסטודנטים[3]. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות, ואף עבד באוניברסיטה כמתרגל ואחר כך כמרצה למשפט מנהלי ולדיני מכרזים. בצה"ל שירת כאיש הפרקליטות הצבאית בדרגת סגן-אלוף, והקים בה את המחלקה לטיפול בעתירות לבג"ץ.
בשנת 1977 הצטרף מלצר למפלגת ד"ש, אך כשל בבחירות הפנימיות להרכבת הרשימה לכנסת, במסגרת הכישלון של מקורבי אמנון רובינשטיין[4]. בעקבות תלונתו לפני הבחירות לכנסת התשיעית, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, לרשות השידור, שלא לכנות את שמעון פרס "ממלא מקום ראש הממשלה"[5]. מלצר נמנה עם המתנגדים להצטרפות המפלגה לממשלת בגין הראשונה, בעקבות המהפך של שנת 1977, והיה פעיל במפלגת שינוי[6][7].
בשנת 1979 הופיע בכמה תכניות רדיו של "משפט ציבורי" כתובע המבקש להביא לשינויים בסטטוס קוו: הנהגת תחבורה ציבורית בשבת[8] ונישואים אזרחיים[9]. בד בבד היה היועץ המשפטי של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל[10].
בשנת 1980 היה היועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה[11][12][13]. בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה ויו"ר מפלגת העבודה היה מלצר פעיל בעבודה והתמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימתה לכנסת ב-1996. מלצר שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה והתפטר ממנו ב-2004, משעלתה מועמדותו לכהונה בבית המשפט העליון.
בשנת 1977 הקים מלצר משרד עורכי דין עצמאי העוסק בדיני תשתיות ותקשורת, משפט עסקי, דיני בנקאות, דיני הגבלים עסקיים וניירות ערך, משפט מנהלי ובעתירות לבג"ץ. בין השאר ייצג את העותרים נגד מינוי עדנה פאר לראש חטיבת התכניות בגלי צה"ל[14]. כן ייצג את שוטרי משטרת ישראל כשהביא בתובענה ייצוגית בבית הדין הארצי לעבודה לקבלת תוספת שכר שניתנה למשרתי הקבע בצה"ל[15]. את ההתמחות במשפטים עשה במשרדו של עורך-הדין והשר לשעבר אברהם פורז. בהמשך שימש מלצר יועץ משפטי חיצוני לחברת החדשות של ערוץ 2. נוסף לכך הוא עסק בייעוץ משפטי להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, כביש חוצה ישראל, נתב"ג 2000 ופרויקט לווין התקשורת עמוס, ולמקורות. בשנת 2005 ייצג בעלי עסקים במעבר ארז בעתירה לבג"ץ כנגד תכנית ההתנתקות וטען כי החלטת הממשלה אינה חוקית[16].
ב-24 ביוני 2007 בחרה הוועדה לבחירת שופטים במלצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מונה עורך-דין מהשוק הפרטי לבית המשפט העליון מאז העשור הראשון לקיומו. אמנם גם מישאל חשין התמנה לאחר שעבד בשוק הפרטי, ואולם את מרבית הקריירה המשפטית שלו עשה במגזר הציבורי.
ב-27 באוגוסט 2007 הושבע מלצר לתפקיד שופט בית המשפט העליון בפני נשיא המדינה שמעון פרס.
באפריל 2017 מונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21. הוא כיהן בתפקיד זה גם בבחירות לכנסת ה-22.
באוגוסט 2017 עד אוגוסט 2020 היה חבר הוועדה לבחירת שופטים.
ב-5 בספטמבר 2017 נבחר מלצר למשנה לנשיאת בית המשפט העליון[17], וב-30 באוקטובר 2017 מונה לתפקיד[18].
ב-12 באפריל 2021, לאחר 14 שנים בתפקידו כשופט בבית המשפט העליון, פרש לגמלאות[19].
באוקטובר 2021, בעקבות פרישתה של שופטת העליון בדימוס דליה דורנר, נבחר מלצר כמעט פה אחד לנשיא מועצת העיתונות בישראל. למינויו התנגד תאגיד השידור הישראלי.[20]
בינואר 2022 מונה ליו"ר חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, במקומו של בעל השליטה בחברה, שלמה אליהו.[21]
עמדות במשפט הפלילי
מלצר הוא בין השופטים המרשיעים פחות, לעומת חבריו למושב[22]. בתיק הסגרה ביקש מלצר, בדעת מיעוט, שלא להסגיר שתי נשים עקב שיהוי רב בבקשת ההסגרה ומטעמי הגנה מן הצדק[23]. באחד המקרים צירף את קולו לזה של השופטת דפנה ברק-ארז, בניגוד לעמדתה של השופטת אסתר חיות, שיש לזכות אדם שהורשע בבית המשפט המחוזי על סמך הודאתו במשטרה, בעוד קרבן העבירה הנטענת הכחישה את עצם קרות האירוע, ועדותה נתפסה כמהימנה. בפסק דינו ציטט את דברי הרמב"ם "ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים"[24].
במקרים נוספים החזיק מלצר בדעת מיעוט שיש לזכות נאשמים מחלק מהאישומים שבהם הורשעו[25][26][27][28].
מלצר גם נתפס כמקל בענישה. במקרה אחד הציע להקל בעונש של מורשע בגלל פגיעה בזכויותיו בעת החקירה[29]. במקרה אחר התנגד להחמרה בענישה של פלסטיני שהורשע בניסיון להברחת מכשירי טלפון לאסירים ביטחוניים, בגלל צירוף נסיבות ובהן הכלל שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם[30]. במקרה אחר ביקש בדעת מיעוט להקל על נאשם בגלל קבלת אחריות חלקית, מצב בריאותו באותה עת ומכלול הנסיבות[31]. בדעת מיעוט במשפט שנערך לרוצחו של הרב אלעזר אבוחצירא ביקש לקבוע לרוצח עונש מופחת על פי סעיף 300א לחוק העונשין בשל הפרעה נפשית חמורה בקובעו: "תחולת סעיף 300א (א) לחוק העונשין איננה צריכה להיות מוגבלת רק למקרים ולנסיבות חריגים ביותר, וככל שמתקיימים באדם תנאי הסעיף – הוא יכול לבוא בשעריו."[32]
בפסק דין בערעור פלילי נדרש מלצר לדברי בית המשפט המחוזי, שכתב: "יגענו וניסינו למצוא, ולו קרן אור אחת באפלת חייו של הנאשם. יגענו – ולא מצאנו", בדברים: "ואמנם, בכל הכבוד - אין בנמצא אדם, באשר הוא אדם, שאין למצוא בו ולו נקודת זכות כלשהי"[33]. במקרה אחר, שבו פנה רוצח לבית המשפט בדרישה שיקבע כי הוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע מלצר מחאה על דברי עמיתו להרכב, שהביע למעלה מן הצורך שאט נפש מחומרת העבירה של הרוצח, וכתב: "אני מעדיף שלא להביע עמדה כדי להשאיר שיקול דעת מלא בבוא היום לוועדת השחרורים המיוחדת"[34]. מלצר גם פסק שעל מדינת ישראל להסכים שאסיר ישראלי בתאילנד ירצה את יתרת עונשו בישראל, לאור החשיבות ההומניטרית שבכליאת אסיר בקרבת בני משפחתו ומכריו וחלוף הזמן מאז נאסף החומר המודיעיני המצביע על מסוכנותו[35]
חיים אישיים
מלצר נשוי למרגלית ואב לארבעה בנים.
ב-2020, במהלך מגפת הקורונה, פורסם כי מלצר ערך חתונה לבנו בהשתתפות מספר אנשים החורג מהנחיות משרד הבריאות[36]. הוגשה תלונה נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, שדחה את התלונה בנימוק שמלצר לא ידע שאלו ההנחיות[37].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- חנן מלצר, באתר הרשות השופטת
- יובל יועז, מי אתה השופט חנן מלצר, אחד משני "עורכי הדין" בעליון?, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2010
- גדעון אלון, "חוק התעמולה דורש שינוי", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019
- שירית אביטן כהן ונטעאל בנדל, למשטר את הרשתות החברתיות? "ברור לי שזה העתיד" - ריאיון עם מלצר לסיכום הבחירות לכנסת ה-21, באתר מקור ראשון, ח' בניסן ה'תשע"ט
- קלמן ליבסקינד, צריך לדבר שוב על המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2020
- טובה צימוקי, מענטש, אקטיביסט חברתי ואיש "דרך האמצע" | כהונתו של מלצר בבית המשפט העליון, באתר ynet, 10 באפריל 2021
- משה גורלי, חנן מלצר: השופט שהפך את הצדק להגנה טובה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ נבחר ראש עיר הנוער, מעריב, 2 באוגוסט 1966
- ^ נידחה בחודשיים המשאל באוניברסיטת תל־אביב, מעריב, 15 במרץ 1971
- ^ מבקש צו לאיסור בחירות לאגודת הסטודנטים בת"א, מעריב, 6 בינואר 1972
- ^ אריה ארד, בד"ש מכחישים קנוניה בין תמיר לקבוצת דרוזים, דבר, 27 במרץ 1977
- ^ ברק: אין לקרוא לפרס מ"מ רה"מ או רה"מ בפועל, דבר, 10 במאי 1977
- ^ א. כנרתי, בפגישת קבוצת עמית הערב יוצע ללכת עם "שינוי", דבר, 28 באוגוסט 1978
- ^ אמנון רובינשטיין, ניסיון פוליטי מסוים, עמ' 249, הוצאת עידנים, 1982
- ^ משפט ציבורי, דבר, 31 באוגוסט 1979
- ^ אחת נשואה אחת לא, דבר, 23 בנובמבר 1979
- ^ עירית שמגר, רבנות ללא כיפה, מעריב, 22 בפברואר 1980
- ^ ועידת העבודה נפתחת הערב, דבר, 17 בדצמבר 1980
- ^ 610 חברי מפלגת העבודה בחולון, מעריב, 16 בדצמבר 1980
- ^ פשרה בביהמ"ש על בחירת צירי העבודה, דבר, 11 בנובמבר 1980
- ^ בג"ץ דחה עתירת עובדי גלי צה"ל נגד מינוי עדנה פאר, דבר, 22 במרץ 1983
- ^ איה אורנשטיין, השוטרים יקבלו כל תוספות השכר של צה"ל, מעריב, 25 בפברואר 1986
- ^ בג"ץ 3127/05, שמות עורכי הדין המייצגים, פיסקה 27 לפסק הדין
- ^ הודעה לפי כללי השפיטה, ילקוט הפרסומים 7581, התשע"ז, 5 בספטמבר 2017, עמ' 9200
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 7618, התשע"ח, 30 באוקטובר 2017, עמ' 1270
- ^ יאיר אלטמן, השופט חנן מלצר: "קורא לחבריי לשמור על המבצר", באתר ישראל היום, 12 באפריל 2021
- ^ ענת קם, שופט העליון בדימוס חנן מלצר נבחר לנשיא מועצת העיתונות, "כסית", 18 באוקטובר 2021
- ^ גולן חזני, מלצר: "מגדל עבורי זו זכות ושליחות, זו איננה קבוצה של איש אחד", באתר כלכליסט, 18 בינואר 2022
- ^ ראו למשל: ע"פ 10100/07 מדינת ישראל נ' פריד שחאדה
- ^ ע"פ 6384/11 רוזי בן חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה
- ^ ע"פ 4275/16 פלוני נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 3164/14 גיא פן נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 7921/11 דוד וענונו נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 4930/07 דוד טולדו נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 9930/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פלונית
- ^ ע"פ 10715/08 ישראל אשר ולס נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 2891/12 מדינת ישראל נ' מוראד רבעא
- ^ ע"פ 9302/17 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־19 ביוני 2019
- ^ ע"פ 1828/14 אשר דאהן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־27 ביוני 2019
- ^ ע"פ 11699/05 כריס סרפו נ' מדינת ישראל, סעיף 3ב' בדברי השופט חנן מלצר
- ^ ע"פ 5121/17 אילן טסלר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 במרץ 2018
- ^ בג"ץ 3842/18 יגאל אלון מכלוף נ' השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, ניתן ב־19 בפברואר 2020
- ^ חשיפה: האם משפחת המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון ערכה חתונה בניגוד להנחיות?, באתר גלצ
- ^ דניאל הרץ, לא יוטל קנס על השופט 'העליון' מלצר, שערך חתונה גדולה, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2020
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות | 
|
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
| יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת | ||
|---|---|---|
|
33029199חנן מלצר