מרכז רפואי מעיני הישועה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז רפואי מעיני הישועה
המרכז הרפואי ממערב
המרכז הרפואי ממערב
המרכז הרפואי ממערב
מאפייני הארגון
סוג בית חולים ציבורי-פרטי
מנכ"ל שלמה רוטשילד
שירותים
מיטות 316
https://www.mymc.co.il/
גאוגרפיה
כתובת הרב פוברסקי 17, בני ברק
מיקום ישראלישראל בני ברק, ישראל
דגם מעייני הישועה, 1982

מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים, ומשרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט ובעיקר את האוכלוסייה החרדית.

היסטוריה

"בית רפואה מעיני הישועה" הוקם על ידי ד"ר משה רוטשילד במטרה להעמיד לרשות תושביה החרדים של בני ברק ושל גוש דן בית חולים המתנהל על פי ההלכה. בנוסף, לגישת מקימיו, בתי החולים הסמוכים לעיר, בילינסון ושיבא, היו רחוקים למדי, ולעיתים הייתה לכך משמעות מכרעת בהצלת חיים ובמתן עזרה רפואית דחופה. מסיבות אלו עודדו רבי יעקב ישראל קניבסקי, רבי אלעזר מנחם שך ורבי ישראל אבוחצירא את ד"ר רוטשילד להקים את בית החולים.

ד"ר רוטשילד ייסד את "אגודת בית החולים" שפעלה למימוש הקמתו. תכנון הפרויקט וגיוס הכספים למענו ארכו לרוטשילד כ-14 שנה בהם גייס כ-20 מיליון דולר ברחבי העולם. רוטשילד רכש אדמת טרשים שיועדה בת.ב.ע. עבור בריכה עירונית, ולא נרתע על אף שמהנדס העיר שלח לו מכתב אזהרה שייתכן שהוא מבזבז כסף לריק.

אבן הפינה לבניין בית החולים הונחה ב-7 בדצמבר 1978 (כסלו ה'תשל"ט). בניית הבניין החלה מאוחר יותר וארכה חמש וחצי שנים, והוא תוכנן על ידי האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ. במרץ 1990 (ה'תש"ן) נחנך בית החולים בהשתתפות אלפים, אישי ציבור וממשלה, ובהם שמעון פרס. בית החולים החל לפעול ב-23 באוגוסט 1990 (אלול ה'תש"ן) עם פתיחת מחלקת יולדות. תחילה כלל בית החולים מחלקה זו בלבד, אך תוך שנים ספורות נפתחו מחלקות רבות נוספות.

המרכז הרפואי נקרא על שמו של הנדבן יהושע פרישווסר מלונדון, שתרם סכום ראשוני לבנייתו ("פריש וואסער" בעברית: מים רעננים; מעיין. ו"ישועה" רומז על שמו יהושע), והצירוף נלקח מהפסוק "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ישעיהו י"ב ג). לבקשתו של הרבי מלובביץ' - שתמך במיזם, ושאליו הגיע רוטשילד במסגרת מסעותיו לגיוס כספים - נקרא המרכז "בית רפואה" ולא בית חולים[1], וכך נכתב בחזית הבניין.

הפעלת בית החולים נעשתה במשך שנה על ידי נציג משרד הבריאות דוד שלזינגר, שהניח את יסודות הניהול וגייס את צוות העובדים.

המרכז הרפואי עומד תחת הכוונתו של "ועד ההלכה", שבמשך השנים היו חברים בו רבנים ומורי הוראה ידועים: רבי שמואל וואזנר (עד פטירתו ב-2015), רבי נסים קרליץ והרב יצחק זילברשטיין. בשנת 2014 צורף ל"ועד ההלכה" רבי חיים קניבסקי. כיום מכהנים ב"ועד ההלכה" הרב יצחק זילברשטיין, הרב שריאל רוזנברג והרב משה שאול קליין. רב המרכז הרפואי הוא הרב יוסף ברוך הופנר. לאחר פרישת ד"ר רוטשילד מניהול בית החולים שימש ד"ר יורם ליוור כמנכ"ל בית החולים, ואחריו גרשון לידר, לשעבר מנכ"ל בית חולים לניאדו בנתניה. המנהלת הרפואית היא ד"ר דורית טקס-מנובה[2] וד"ר דבורה פיקל היא סגנית המנהלת הרפואית.

במאי 1999 הוקמה מחלקת ילדים בבית החולים, כאשר חלק מהתקציב הועבר על ידי ראש הממשלה באמצעות משרד הבריאות, שאף כיבד בנוכחותו את אירוע חנוכת המחלקה (ערב הבחירות לכנסת ולראש הממשלה).

באפריל 2005 רכש בית החולים לראשונה מכשיר סי טי.

ביוני 2014 מונה דירקטוריון חדש לבית החולים. ד"ר רוטשילד עבר לשמש כנשיא, תוך שהוא ממשיך בעבודתו בבית החולים ובגיוס כספים, ובנו שלמה רוטשילד מונה כממלא מקומו[3]. במאי 2015 מונה שלמה רוטשילד למנכ"ל בית החולים.

בית החולים משרת כ-200,000 מטופלים מדי שנה. פועלים בו יותר מ-1,200 עובדים, ובהם כ-220 רופאים, וכ-450 אנשי סיעוד ואנשי צוות פרה-רפואיים[4].

בית החולים זכה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון בסקר שביעות הרצון שערך משרד הבריאות בקרב מטופלי כלל בתי החולים בישראל[5].

במאי 2016 חנכה הנהלת בית החולים את המרכז הרפואי לבריאות הנפש - חיב"ה, "מרבה דעת", בבניין סמוך לבית החולים[6].

ביולי 2017, בתום תהליך הכנה בן כשנתיים, קיבל בית החולים תו תקן בין-לאומי לאיכות ובטיחות מארגון "Joint Commission International" לאחר שעבר את מבדקי הארגון בציון 98%[7].

בדצמבר 2018 חנך המרכז הרפואי בניין חדש: "מרכז היידן לקרדיולוגיה" בסמיכות לבניין המרכזי[8].

כמו כן בדצמבר 2018 יצא המרכז הרפואי בפרויקט גיוס מימון המונים לצורך בניית מחלקת טיפול נמרץ לילדים ומחלקה לטיפול בהפרעות אכילה, היעד היה 10 מיליון שקלים ב-36 שעות[9], כאשר מספר תורמים התחייבו מראש להכפיל כל סכום שיתרם עד ל-5 מיליון, כך שהסך הכללי יעמוד על 10 מיליון שקל. בסיומה של ההתרמה גויסו 14 מיליון שקלים[10].

ב8 לאוגוסט 2023 הודיע בית החולים שעבר מתקפת סייבר שבמסגרתה הושבתו מערכות המחשוב של בית החולים, אך לא פגעה במכשור הרפואי או בטיפול בחולים.[11]

מאפיינים ייחודיים

מאפייניו הייחודיים של בית החולים נגזרים מעובדת היותו מנוהל בקפדנות על פי כל כללי ההלכה. בכל פעולה רפואית שיש בה ספק הלכתי, מערב הצוות הרפואי את הצוות ההלכתי, בראשות רב בית החולים, ורק לאחר הכרעת ההלכה מתבצעת הפעילות הרפואית.

הפעילות הרפואית בשבתות ובחגים מתבצעת לפי כללי ההלכה. כל הפעילויות שאין בעשייתן משום פיקוח נפש, נעשות על ידי גויים בלבד. עם אלו נמנות הכתיבה, השימוש במחשבים, הדבקת מדבקות ועוד.

על פי הוראת ועד הרבנים של בית החולים, לא הותקנו בו מעליות שבת לשימוש המבקרים. כאשר ישנו צורך של הסגל הרפואי והסיעודי, להתנייד בין הקומות, הם משתמשים במעליות הרגילות.

בשל פיקוח הכשרות, הנהלת בית החולים לא מאפשרת להכניס לתחומו מזון מבושל. הוראה זו נאכפת בכניסה למתחם בית החולים.

בבית החולים מונהגות הקפדות מיוחדות כדי למנוע טומאת כהנים: הנפטרים מפונים מהמחלקות, תוך זמן קצר מאוד (כעשרים דקות, כאשר הנוהל המקובל ברוב בתי החולים הוא שעה וחצי - שעתיים) דרך מעליות מיוחדות המותקנות בכל קומה (בכך נמנע איסור טומאה מדרבנן - סוף טומאה לצאת, לפיו גם מקום שאין בו מת נטמא, אם המת אמור לצאת דרכו). בנוסף, חדר המתים ממוקם בביתן נפרד לחלוטין מבית החולים.

כמו כן, בבניין בית החולים פועל כולל אברכים בראשות הרב אקרמן, הכולל נוסד על ידי ד"ר רוטשילד וממומן על ידי בית החולים[12].

בקומה 2 נמצא בית הכנסת של "קהילת עדת ישראל" שהוקם על ידי הרב יוסף הופנר (רב בית החולים) והרב בנימין שלמה המבורגר. רב הקהילה הוא הרב אליעזר דינר. בית הכנסת הוא הראשון מסוגו במדינה מכיוון שהתפילות בו מתקיימות ע"פ מנהג פרנקפורט הישן ולא ע"פ המנהגים הייקיים הרגילים שנהגו קהילות אחרות בארץ כדוגמת "אהבת תורה" ו"מקור חיים".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז רפואי מעיני הישועה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יוני גרין, למי נתן הרבי מליובאוויטש צ'ק פתוח בחתימתו ואיזה סכום נרשם?, באתר חרדים10, 30 בספטמבר 2018
    וראו גם באתר בית החולים
  2. ^ ד"ר דורית טקס-מנובה מונתה לתפקיד מנהלת "מעייני הישועה", 12.11.2020, באתר doctorsonly
  3. ^ ישראל כהן, ‏לאחר שנים: כך הוכרע קרב השליטה ב"מעייני הישועה", באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2014
  4. ^ "אודות המרכז רפואי מעיני הישועה", מתוך אתר המרכז הרפוא
  5. ^ בנצי לייזרוביץ, כבוד לבית החולים החרדי: 'מעיני הישועה' במקום הראשון, באתר קול חי
  6. ^ "מחלות נפש קורות במשפחות הכי טובות, והיום גם בציבור החרדי למדו להפסיק להתבייש" באתר הידברות
  7. ^ 'תו תקן' בין-לאומי לאיכות ובטיחות –בציון גבוה ביותר, ‏17 ביולי 2017
  8. ^ מערכת Jdn, גדולי ישראל בחנוכת 'מרכז היידן לקרדיולוגיה' ב"מעיני הישועה", באתר JDN - חדשות, ‏2018-12-02
  9. ^ החל גיוס ההמונים להקמת טיפול נמרץ ילדים ב'מעייני הישועה - בכיכר השבת (אתר)
  10. ^ חרדים 10, 14,065,222 שקלים: הצלחת ענק ל'גיוס ההמונים' של 'מעייני הישועה', באתר חרדים10, 21 בדצמבר 2018
  11. ^ עומר כביר, בית החולים מעייני הישועה עבר הלילה מתקפת סייבר, באתר כלכליסט, ‏08/08/2023
  12. ^ משה ויסברג, החידושים בהיכלי הישיבות - פרויקט מיוחד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2018


בתי חולים בישראל
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרכז רפואי מעיני הישועה36368219Q12040651

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרכז_רפואי_מעיני_הישועה&oldid=2714421"