רבי הלל כגן
 | |
| לידה |
1 באפריל 1912 י"ד בניסן ה'תרע"ב |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1987 (בגיל 75) ב' בטבת ה'תשמ"ח |
| תקופת הפעילות | 1964–1987 (כ־23 שנים) |
| תחומי עיסוק | המשגיח הראשון בישיבת גרודנא |
| רבותיו | רבי שמעון שקופ רבי יצחק זאב סולובייצ'יק |
רבי הלל כגן (י"ד בניסן ה'תרע"ב; 1 באפריל 1912 - ב' בטבת ה'תשמ"ח; 23 בדצמבר 1987) היה המשגיח הראשון בישיבת גרודנא[1].
ביוגרפיה
רבי הלל נולד בביאליסטוק למרדכי בן אברהם יעקב הוטנר, ולמאשה[2]. אביו החליף את שם המשפחה מהוטנר לכגן, כדי לחמוק מגיוס לצבא.
למד בישיבתו של הרב יוכט, וכן התקרב לרבי אברהם יפה'ן ראש ישיבת נובהרדוק. בגיל חמש עשרה נסע ללמוד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת ברנוביץ, שם למד במשך שלוש וחצי שנים[2]. בשנת ה'תר"צ, בהיותו בן שמונה עשרה החל ללמוד אצל רבי שמעון שקופ בישיבת שער התורה - גרודנא[3] יחד עם רבי שמואל רוזובסקי[4][5].
בתחילת מלחמת העולם השניה הוא ברח עם מרבית מחבריו תלמידי ישיבת 'שער התורה' והמשגיח רבי שלמה הרכבי לוילנה, משום שכשנחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ובעקבותיו נכבשה העיירה גרודנא עם שאר מערב בלארוס בידי הצבא האדום הוצא צו סגירה לישיבה. הם ברחו לוילנה שהייתה בשליטה ליטאית. חוץ מראש הישיבה הרב שקופ ומקצת תלמידיו שנשארו עמו במקום, מכיוון שלא היה יכול לעזוב מפאת גילו. תלמידו הלל כגן התייעץ עמו האם להצטרף לבורחים או לחכות בעיר "עד יעבור זעם" והרב השיב שסגירת הישיבה וביטול התורה מבשרים פורענות גדולה מזו, ומי שבידו לברוח לוילנה שבה יוכל ללמוד מחויב לעשות זאת והוא ברח לוילנה[6]. שם הצטרפו תלמידי ישיבת שער התורה ליתר פליטי הישיבות (כדוגמת תלמידי ישיבת מיר וישיבת רמיילס). ובאותה עת הגיע הגרי"ז למקום וחידש את שיעורו היומי, בין שומעי השיעור נמנו רבי הלל כגן ורבי דוד פוברסקי[7].
הוא שהה במקום מספר חודשים. ובסוף שנת ה'ת"ש (1940) הוא הצליח לעלות לישראל. ואילו מרבית משפחתו נרצחו בשואה. בהגיעו ארצה עוכב במחנה המעצר בעתלית[8]. הוא התיישב בירושלים. ושב להימנות בין שומעי שיעורו היומי של הגרי"ז שנוסד בשנת ה'תש"ב, והפך לתלמידו[9][10].
בשנת ה'תש"ה (1945) נשא את בת רבי צבי זאב זוננשיין[5].
כשהקים הרב מפוניבז' את ישיבת גרודנא באשדוד בשנת ה'תשכ"ד (1964), הוא מינה את רבי הלל כגן למנהלה הרוחני[11]. הרב כגן היה מוסר שיחות בישיבה וכן מסר 'חבורות' בסדר קדשים על פי השיעורים ששמע מרבו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק[5].
שימש בתפקיד זה 24 שנה עד לפטירתו בזאת חנוכה ה'תשמ"ח. נקבר בבית הקברות פוניבז'.
משפחתו
- סבו הוא אברהם יעקב הוטנר אחיו של רבי יוסף זונדל הוטנר רבה של אישישוק[2].
- בנו הוא הרב חיים יעקב כגן, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה, בעבר ר"מ בישיבת 'אמרי צבי' במודיעין עילית, חתנו של הרב צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנא באר יעקב.
הערות שוליים
- ↑ האתר, רבי הלל כגן, באתר אגודת אהלי צדיקים
- ^ 2.0 2.1 2.2 ביכורי יוסף, תשע"ה, עמ' 5
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 10 - מקץ, תשעג, עמ' 20-21
- ↑ בעילום שם, דרכה של תורה - ב, עמ' רצב
- ^ 5.0 5.1 5.2 כגן, חיים יעקב בן הלל, בית הלל, תשנ"א, עמ' ב-ד
- ↑ סורסקי, אהרן, מרביצי תורה ומוסר - ב, תשל"ו, עמ' קכד
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 46 - פנחס, תשסה, עמ' 8
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 10 - מקץ, תשעג
- ↑ לוי, משה בן שמואל זאב, משל האבות - מ"ח קניני תורה א, תשס"ב
- ↑ מלר, שמעון יוסף בן אלימלך, עובדות והנהגות לבית בריסק - ג
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 24 - ויקרא, תשנג, עמ' 8