רבי הלל כגן
 | |
| לידה |
1 באפריל 1912 י"ד בניסן ה'תרע"ב |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1987 (בגיל 75) ב' בטבת ה'תשמ"ח |
| תקופת הפעילות | 1964–1987 (כ־23 שנים) |
| תחומי עיסוק | המשגיח הראשון בישיבת גרודנא |
| רבותיו | רבי שמעון שקופ רבי יצחק זאב סולובייצ'יק |
רבי הלל כגן (י"ד בניסן ה'תרע"ב; 1 באפריל 1912 - ב' בטבת ה'תשמ"ח; 23 בדצמבר 1987) היה המשגיח הראשון בישיבת גרודנא[1].
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק למרדכי בן אברהם יעקב הוטנר, ולמאשה[2]. אביו החליף את שם המשפחה מהוטנר לכגן, כדי לחמוק מגיוס לצבא.
למד בישיבתו של הרב יוכט, וכן התקרב לרבי אברהם יפה'ן ראש ישיבת נובהרדוק. בגיל חמש עשרה נסע ללמוד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת ברנוביץ, שם למד במשך שלוש וחצי שנים[2]. בשנת ה'תר"צ, בהיותו בן שמונה עשרה החל ללמוד אצל רבי שמעון שקופ בישיבת שער התורה - גרודנא[3] יחד עם רבי שמואל רוזובסקי[4][5].
בתחילת מלחמת העולם השניה נחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב ובעקבותיו נכבשה העיירה גרודנא עם שאר מערב בלארוס בידי הצבא האדום והוצא צו סגירה לישיבת 'שער התורה'. מרבית תלמידיה והמשגיח רבי שלמה הרכבי ברחו לוילנה שהייתה בשליטה ליטאית. ראש הישיבה הרב שקופ, לא יכל לעזוב מפאת גילו ונשאר במקום עם כמה מתלמידיו. הלל כגן התייעץ עמו האם להצטרף לבורחים או לחכות בעיר "עד יעבור זעם" והרב השיב שסגירת הישיבה וביטול התורה מבשרים פורענות גדולה מזו, ומי שבידו לברוח לוילנה שבה יוכל ללמוד מחויב לעשות זאת והוא ברח לוילנה[6]. בוילנה הצטרפו תלמידי ישיבת שער התורה ליתר פליטי הישיבות (כדוגמת תלמידי ישיבת מיר וישיבת רמיילס). הגרי"ז הגיע בתקופה זו לווילנה וחידש את שיעורו היומי, בין שומעי השיעור נמנו רבי הלל כגן ורבי דוד פוברסקי[7]. הוא שהה במקום מספר חודשים.
מרבית משפחתו נרצחו בשואה. ואילו הוא הצליח בסוף שנת ה'ת"ש (1940) לעלות לישראל. בהגיעו ארצה עוכב במחנה המעצר בעתלית[8]. לאחר מכן התיישב בירושלים. ושב להימנות בין שומעי שיעורו היומי של הגרי"ז שנוסד בשנת ה'תש"ב, והפך לתלמידו[9][10].
בשנת ה'תש"ה (1945) נשא את בת רבי צבי זאב זוננשיין[5].
כשהקים הרב מפוניבז' את ישיבת גרודנא באשדוד בשנת ה'תשכ"ד (1964), מינה את רבי הלל כגן למנהלה הרוחני[11]. הרב היה מוסר שיחות בישיבה וכן מסר 'חבורות' בסדר קדשים על פי השיעורים ששמע מרבו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק[5].
שימש בתפקיד זה 24 שנה עד לפטירתו בזאת חנוכה ה'תשמ"ח. נקבר בבית הקברות פוניבז'.
משפחתו
- סבו הוא אברהם יעקב הוטנר אחיו של רבי יוסף זונדל הוטנר רבה של אישישוק[12].
- בנו הוא הרב חיים יעקב כגן, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה, בעבר ר"מ בישיבת 'אמרי צבי' במודיעין עילית, חתנו של הרב צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנא באר יעקב.
הערות שוליים
- ↑ האתר, רבי הלל כגן, באתר אגודת אהלי צדיקים
- ^ 2.0 2.1 ביכורי יוסף, תשע"ה, עמ' 5
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 10 - מקץ, תשעג, עמ' 20-21
- ↑ בעילום שם, דרכה של תורה - ב, עמ' רצב
- ^ 5.0 5.1 5.2 כגן, חיים יעקב בן הלל, בית הלל, תשנ"א, עמ' ב-ד
- ↑ סורסקי, אהרן, מרביצי תורה ומוסר - ב, תשל"ו, עמ' קכד
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 46 - פנחס, תשסה, עמ' 8
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 10 - מקץ, תשעג
- ↑ לוי, משה בן שמואל זאב, משל האבות - מ"ח קניני תורה א, תשס"ב
- ↑ מלר, שמעון יוסף בן אלימלך, עובדות והנהגות לבית בריסק - ג
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 24 - ויקרא, תשנג, עמ' 8
- ↑ ביכורי יוסף, תשע"ה, עמ' 5