רבי אברהם אבא גרוסברד
 | |
| לידה |
1895 ה'תרנ"ג |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1946 (בגיל 51 בערך) כ"ז באב ה'תש"ו |
| מקום קבורה | מרומי הר הזיתים חלקת הנביאים סמוך לקברו של רבי דוד בהר"ן, שנפטר באתו יום |
| תחומי עיסוק | משגיח בישיבת פוניבז' בליטא ובארץ |
| רבותיו | החפץ חיים, רבי צבי הירש ברוידא מקעלם ורבי ירוחם ליבוביץ ממיר |
הרב אברהם אבא גרוסברד (ה'תרנ"ג, 1895 – כ"ו באב ה'תש"ו, 23 באוגוסט 1946), היה המשגיח הראשון של ישיבת פוניבז' בארץ ישראל.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרנ"ג (כנראה)[1] לאביו רבי יהודה ליב (רב בגברא וטבריג שבליטא) שהיה חתנו של רבי אברהם אבא (אבלי) קרניץ מחבר הספר אהבת איתן, ועל שמו נקרא.[2]
בתחילה למד אצל דודו אחי אמו רבי בן ציון זאב קרניץ, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה ונהיה תלמידו של רבי ירוחם ליבוביץ. כשעבר רבו לכהן בישיבת ראדין עבר גם הוא איתו, שם למד אצל רבו המובהק, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (בעל ה"חפץ חיים"). על פי עצת רבו רבי ירוחם ליבוביץ עבר ללמוד בקלם, שם סיגל לעצמו את הדרך המוסרית הקלמאית, המאופיינת בהקפדה על שמירת הסדרים וניצול הזמן. אחר כך למד בישיבת מיר ופולטבה.
בין השנים ה'תרפ"ה–ה'תרצ"ז כיהן כמנהלה הרוחני וכר"מ של ישיבת פוניבז' בליטא, במקביל לתפקידו כראש הישיבה לצעירים "בית רובינשטיין" בפוניבז'. בין השנים ה'תרצ"א–ה'תרצ"ה, עמד גם בראשות ישיבת ריגה, בריגה שבלטביה, שהייתה בנשיאותו של רב העיר הרב מנחם מנדל זק.
בתחילת קיץ ה'תרצ"ט עלה לישראל על מנת לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בחורף ה'תש"ד נקרא על ידי הרב מפוניבז' לייסד את ישיבת פוניבז', והיה למנהלה הרוחני הראשון וממעצבי דמותה בייחוד בהנחלת הדרך המוסרית.
במעברו מישיבת לומז'ה לישיבת פוניבז', הצטרפו אליו ששה תלמידים,[3] שהיוו את הבסיס הראשוני לפתיחתה של ישיבת פוניבז', וכן הרב שמואל רוזובסקי שנתמנה לכהן בראשות ישיבת פוניבז'.
למרות תקופת כהונתו הקצרה בישיבת פוניבז', (כשנתיים וחצי בלבד, מחורף ה'תש"ד ועד לפטירתו בשלהי קיץ ה'תש"ו) חותמו נותר טבוע בישיבה בהעמדת מתכונת צורת הישיבה ומתן אופי 'קלמאי' לזמני התפילות וצורתם ולזמני הסדרים, כפי הנהוג בישיבות ליטא לפני המלחמה, באופן קבוע שאינו משתנה בכל ימות השנה.
את שיחותיו היה נושא בקביעות שלש פעמים בשבוע, בליל שבת, במוצאי שבת ופעם נוספת באמצע השבוע.
במלחמת העולם השנייה איבד את אשתו וארבעת ילדיו שנותרו באירופה, למרות ששלח עבורם אשרות כניסה לארץ ישראל, הם נעצרו במעבר הגבול ונספו בשואה.
לאחר שנודע לו גורל בני משפחתו הדרדר מצב בריאותו ובשבת, כ"ז במנחם אב ה'תש"ו נפטר ונקבר בחלקת הנביאים בהר הזיתים שבירושלים.[4] הרב כהנמן ספד לו בעת שעבר מסע ההלוויה ליד ישיבת חברון.[5] עם פטירתו מילא את מקומו אחיינו הרב נחום אבא גרוסברד בן אחיו הגדול הרב אהרון זאב גרוסברד.
שיחותיו נדפסו על ידי הרב שמשון הררי בספר מבית אבא, בשני חלקים.[6]
הרחוב בבני ברק בו שוכנת ישיבת פוניבז', קרוי על שמו. אחיינו היה הרב שרגא גרוסברד, מנכ"ל החינוך העצמאי.
מתלמידיו
- בישיבת פוניבז' בליטא
- הרב יצחק אייזיק אוזבנד
- רבי אברהם כהנמן
- בישיבת ריגה בלטביה
- אחיינו הרב נחום אבא גרוסברד
- הרב שמואל ליברמן
- בישיבת לומז'ה
- רבי שמואל רוזובסקי
- הרב צבי מרקוביץ
- אחיינו הרב צבי שרגא גרוסברד
- הרב משה שמואל שפירא
- הרב זלמן רוטברג
- הרב בן ציון במברגר
- הרב יצחק לבה
- בישיבת פוניבז' בבני ברק
לקריאה נוספת
- ישראל זיסל דבורץ, ר' אברהם אבא גרוסברד, תבונה ו', תש"ו, עמ' קלה–קלז
- הרב שלמה וולבה, מכתב ברכה להוצאת הספר, מבית אבא, חלק א', עמ' 7–8 קורות חייו בתמצית, בתוך מכתב ברכה להוצאת הספר
הערות שוליים
- ^ במאמר בתבונה נכתב שהוא נפטר בגיל 53
- ^ דיון על פרט זה בפורום בחדרי חרדים
- ^ בהמשך השנה הצטרפו עוד מתלמידיו מישיבת לומז'ה
- ^ כרטיס נפטר, באתר הר הזיתים
- ^ מבוקר עד בוקר בעיר ובכפר, הבוקר, 26 באוגוסט 1946.
- ^ חלק א, באתר אוצר החכמה, חלק ב, באתר אוצר החכמה
אברהם אבא גרוסברד31929215Q18120974