פפוס ולוליאנוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס[א] הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2). ידועים בשם הרוגי לוד בשל אזכורם המרכזי בתלמוד על מסירות נפשם והוצאתם להורג על קידוש השם.
ביוגרפיה
חז"ל מספרים על האחים פפוס ולוליאנוס מהעיר לטקיה ("לודקיא" או "לוד" בלשון התלמוד) שהוצאו להורג על קידוש השם בידי טראיאנוס.[1] חז"ל אינם מפרטים בגורם לענישתם, אך רש"י, בפירושו לתלמוד מביא שיש אומרים כי בתו של "המלך" (טראיאנוס) נמצאה הרוגה כשהחשודים בביצוע המעשה היו היהודים ובגין כך נגזר עליהם עונש מוות קולקטיבי. פפוס ולוליאנוס, שלדברי רש"י היו "צדיקים גמורים", התנדבו ליטול על עצמם את מעשה הרצח כביכול, ואכן הוצאו להורג כשבזכותם ניצלו שאר היהודים.[2] חז"ל מספרים כי בסופו של דבר נענש טראיאנוס בידי שמיים, כפי שהתרו בו פפוס ולוליאנוס קודם הוצאתם להורג, ושני שרים (שנשלחו לשם כך מרומא) פצעו את מוחו והרגו אותו.[1] יש דעות שונות בחז"ל ובפרשני התלמוד אם אכן פפוס ולוליאנוס נהרגו באותו מעמד,[3] או שלבסוף ניצלו מעונש המוות על ידי הריגתו הנִסית של טראיאנוס,[4][5][6] כפי המופיע בפרטי המעשה שבמקור הראשון - מגילת תענית[7]. אודות דברים אלו, דעתם של ההיסטוריון הרב יצחק אייזיק הלוי[6] והרב אהרן הימן[7] היא שאין הכוונה לטראיאנוס עצמו, אלא לשליחו ובא כוחו, לוסיוס קווייטוס, מי שהיה הנציב ביהודה מטעמו לצורך דיכוי המרד היהודי הידוע בשם "פולמוס קיטוס". על פי היסטוריה אוגוסטה[8] ודיו קסיוס[9], קוויטוס, בעודו בדרכו למאוריטניה, נהרג בפקודתו של אדריאנוס מחשד מרידה.
בתלמוד הירושלמי מסופר כי נהרגו על קידוש השם בכך שסירבו לשתות בפומבי מ"כלי זכוכית צבועה".[10] מספר הסברים אפשריים ניתנו לסירובם של השניים לשתות מן הכוס:
- הכוס הייתה צבועה בשם האליל הרומאי, ושתייה ממנו נחשבת לאקט של כבוד כלפיו.
- השתייה הייתה במסגרת מנהג רומאי, דבר שנחשב לדרכי האמורי.
- הכוס צבועה בצבע אדום, שיחשבו אחרים שהם שותים יין נסך.
- יהושע בראנד מציע שכוס צבועה הייתה אופיינית לגוים, שכליהם טמאים.
יש מפרשני התלמוד הירושלמי שמתאימים את פירושו של רש"י עם הנאמר בתלמוד הירושלמי בכך שגזר דין המוות ניתן להם בשל חלקם ברצח כביכול, אך ניתנה להם הזדמנות ויתור באם היו שותים מאותה כוס.[11]
על פי דברי התלמוד הירושלמי, יום הוצאתם להורג היה י"ב באדר.[12][ב]
שכרם ומעלתם בעולם הבא
בתלמוד מסופר על רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי שחווה חוויית סף מוות במהלך מוות קליני, ולאחר שחזר לחיים סיפר על דברים שראה ושמע בעולם הבא. אחד מהדברים ששמע היה ”הרוגי מלכות, אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן”. התלמוד מבאר שהכוונה להרוגי לוד, משום שרבי עקיבא וחבריו (עשרה הרוגי מלכות) בלאו הכי עומדים במדרגה זו מחמת מעלתם העצמית, ללא קשר להריגתם בידי המלכות.[13] דבר דומה מסופר במדרש כי רבי אלכסנדרי נגלה בחלום אל רבי אחא שהשתוקק מאוד לראות אותו, וגילה לו מהנשמע בעולם הבא. אחד מהדברים היה כי ”הרוגי לוד, אין לפנים ממחיצתם” (שקרובים ביותר אל אלוקים), ושפפוס ולוליאנוס מברכים את האלוקים על שהעביר את חרפתם בכך שנהרג טראיאנוס במקום.[14] כפי המשתמע מדברי המדרש האלו, "הרוגי לוד" הכוונה לאותם פפוס ולוליאנוס. כך גם דעתם של פרשני התלמוד.[15] אמנם יש הסוברים כי "הרוגי לוד" הם שמעיה ואחיה מהעיר לוד, ואינם אותם שניים.[16][7][17]
זהותם
זהותם המדויקת של פפוס ולוליאנוס אינה ברורה. אזכור צמד זה ביחד או בנפרד מופיע בכמה מקורות חז"ליים באופן שמקיים סתירות. בפרשנות ובמחקר קיימים מספר דעות בעניין. גדליה אלון, בבואו להזכיר את זהותם כבדרך אגב, הוא מציין כי ”פרשת פפוס ולוליינוס הריהי בידוע, מן החמורות שבתולדות ישראל, וכבר נזדקקו לה חכמים הרבה, שביקשו להחווירה מן המקורות, שנראים סתומים וסותרים זה את זה”.[17]
במדרש מסופר על שני עשירים גדולים, פפוס ולוליאנוס, שכאשר נתן אדריאנוס את רשותו לבניית המקדש מחדש (דבר שבוטל מיד לאחר מכן), פתחו דוכנים עם קופות כסף בתוואי שבין עכו לאנטיוכיה וסיפקו את צורכי העולים לירושלים בתוספת מענקים של כסף וזהב (כדי לעודד את העלייה המחודשת). המדרש שם מציין את תקופתם לדורו של רבי יהושע בן חנניה.[18] לדעת רבים, פפוס ולוליאנוס אלו מזוהים עם אותם פפוס ולוליאנוס שנהרגו על קידוש השם. כך עולה מדברי חז"ל[19] הדורשים את דברי הפסוק ”ושברתי את גאון עוזכם”[20] מתוך הקללות שבפרשת בחוקותי, על פורענותם של פפוס ולוליאנוס העשירים של ישראל.[21] כך כותבים גם פרשני המדרש,[22] וכך גם דעתו של הרב אהרן הימן.[7] לעומתם, לדעת גדליה אלון אין לשייך את פפוס ולוליאנוס אלו לאותם שנהרגו על ידי המלכות, משום אי התאמת התאריכים.[23]
במקום אחד בחז"ל מוזכר זהותו של פפוס כפפוס בן יהודה (בן דורו של רבי עקיבא[24]), ושל לוליאנוס כ"לוליאנוס אלכסנדרי".[19]
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "פפוס ולולינוס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1030-1029, באתר היברובוקס
ביאורים
- ^ במקורות נכתב גם לוליינוס.
- ^ לדעות שבסופו של דבר אכן נהרגו באשמת הרצח, שנת פטירתם, על פי הנחת הרב יצחק אייזיק הלוי הנ"ל, היא ג'תתע"ח (118).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מגילת תענית, פרק י"ב; מסכת שמחות, פרק ח', הלכה ט"ו; ספרא, פרשת אמור, פרשה ח', תחילת פרק ט', אות ה'; תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ח עמוד ב'; קהלת רבה, פרשה ג', פסוק י"ז; ילקוט שמעוני, פרשת יתרו, רמז רע"א; פרשת אמור, רמז תרמ"ג.
- ^ פירוש רש"י לתלמוד, מסכת תענית, דף י"ח, עמוד ב', ד"ה בלודקיא.
- ^ מסכת שמחות, פרק ח', הלכה ט"ו (ושם נאמר כי קודם מיתתם הספיקו לראות את עונשו); תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ח עמוד ב' ופירוש רש"י לתלמוד, שם, ד"ה בלודקיא; תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה י"ב; הרב אריה ליב ילין, יפה עיניים, מסכת תענית, דף י"ח, עמוד ב'.
- ^ הרב אהרן אבן חיים בחיבורו "קרבן אהרן" על הספרא, פרשת אמור, פרשה ח', תחילת פרק ט', אות ה'.
- ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב', עמ' 224; הרב אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע (1910), חלק ג', עמ' 1030.
- ^ 6.0 6.1 הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, כרך ה', ברטיסלאבה, תרנ"ח, עמ' רי"ב.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 הרב אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע (1910), חלק ג', עמ' 1030.
- ^ היסטוריה אוגוסטה, חיי אדריאנוס ז, 1.
- ^ קסיוס דיו סט, 2, 5.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ד', הלכה ב'; מסכת סנהדרין, פרק ג', הלכה ה'.
- ^ רבי דוד פרנקל, שיירי קרבן, מסכת סנהדרין, פרק ג', הלכה ה'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה י"ב; מסכת מגילה, פרק א', הלכה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ' עמוד א'; מסכת בבא בתרא, דף י' עמוד ב'.
- ^ קהלת רבה, פרשה ט', פסוק י'.
- ^ פירוש רש"י לתלמוד, מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב', ד"ה הרוגי מלכות; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות (על מסכת אבות), פרק ב', משנה ב'; רבי משה מרגלית, פני משה, מסכת תענית, פרק ב, הלכה ו', ד"ה ואמר.
- ^ ערוך, ערך הרג.
- ^ 17.0 17.1 גדליה אלון, גאון, גאים (מן ההיסטוריה החברתית של א"י בתקופת התנאים), תרביץ, כרך כ"א, חוברת ב', ניסן-תמוז תש"י, 1950, עמ' 108, באתר JSTOR.
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ד, סימן י; ילקוט שמעוני, פרשת תולדות, רמז קי"א.
- ^ 19.0 19.1 ספרא, פרשת בחוקותי, פרשה ב, פרק ה, אות ב. משם בילקוט שמעוני, פרשת בחוקותי, רמז תרעג, ד"ה ורדו.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק י"ט.
- ^ רבי שמשון משאנץ.
- ^ ראו בפירוש מתנות כהונה, בראשית רבה, פרשה ס"ד, סימן י'.
- ^ גדליה אלון, גאון, גאים (מן ההיסטוריה החברתית של א"י בתקופת התנאים), תרביץ, כרך כ"א, חוברת ב', ניסן-תמוז תש"י, 1950, עמ' 109-108, באתר JSTOR.
- ^ הגאון מווילנה, אמרי נועם, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב', ד"ה אוי.https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14215&st=&pgnum=95&hilite=
36918018פפוס ולוליאנוס