תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות רכבת ישראל שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
ירושלים – יצחק נבון
-
מבנה התחנה מכיוון רחוב יפו, פברואר 2023
מבנה התחנה מכיוון רחוב יפו, פברואר 2023
נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 25 בספטמבר 2018[1]
אדריכל ברחנא אדריכלים ובוני ערים
מיקום
מיקום שדרות שז"ר 6, ירושלים
קואורדינטות 31°47′18″N 35°12′09″E / 31.788219°N 35.202439°E / 31.788219; 35.202439
אתרים סמוכים בנייני האומה, התחנה המרכזית של ירושלים, גשר המיתרים
מידע על התחנה
סוג התחנה תחנת נוסעים
שירות רכבות נמל התעופה בן-גוריון, תל אביב, הרצליה, מודיעין
רציפים 4
קווים העוברים בתחנה

ירושלים — הרצליה

ירושלים — מודיעין
(למפת ירושלים רגילה)
 
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
Click to Shrink Back

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
תרשים תחנות רכבת ישראל

תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון[2] היא תחנת רכבת תת־קרקעית בכניסה לירושלים, שנבנתה כתחנת הקצה במסילת ירושלים - גנות, במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל. התחנה נקראת על שם יצחק נבון, נשיאה ה-5 של מדינת ישראל, ונפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018[1]. היא תחנת הרכבת העמוסה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב והגדולה ביותר בשטחה, והיא משתרעת על שטח של כ-60,000 מטר רבוע[3]. התחנה ממוקמת בכניסה המערבית לעיר ירושלים ובסמוך לה נמצאים בנייני האומה, תחנת האוטובוסים המרכזית, ותחנה של הרכבת הקלה.

היסטוריה ובניית התחנה

ב־12 בספטמבר 2006 הונחה אבן הפינה לתחנת הרכבת ליד בנייני האומה בטקס בהשתתפותם של שר התחבורה שאול מופז, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי ומנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי. בעת בנייתה היא כונתה "תחנת הרכבת בנייני האומה" אך עם פתיחתה נבחר שמה הנוכחי.

התחנה נבנתה במיקום שבו הייתה "כיכר נזכור" ובמרכזה עמדה במשך כ־37 שנים אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים. האנדרטה הועתקה לאזור בניין בית המשפט העליון.

תכנון התחנה בוצע על ידי ברחנא אדריכלים. כריית הרציפים, פיר הדרגנועים ומנהרות האוורור של מבנה המערכות המזרחי בוצעו על ידי חופרי השרון. את השלד בנתה חברת רמט. מערכות החשמל, הדרגנועים, המים והניקוז בתחנה - כולל מבנה הזכוכית ופיר האוורור - בוצעו על ידי אלקטרה מערכות. העלות המוערכת הכוללת של בניית התחנה עומדת על כ־350 מיליון ש"ח[4].

באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה" - מערת מים זורמים והנחל התת־קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.

מבנה התחנה

בשל אילוצי בניית מסילת הרכבת מתל אביב לירושלים בשיפוע המתאים לתנועת רכבת נוסעים, נוצר הכרח לבנות את רציפי התחנה בעומק של כ-80 מטרים מתחת למפלס הרחוב. התחנה נבנתה בקצה מנהרה המקשרת בין התחנה לבין גשר הרכבת מעל עמק הארזים.

התחנה מחולקת לשני מפלסים עיקריים, מפלס עליון בסמוך לפני הקרקע ובו משרדים, קופות, בית כנסת לנוסעים ושירותים נוספים, ומפלס תחתון שבו ארבעה רציפים. הקישור בין שני המפלסים, שההבדל ביניהם הוא כ־60 מטר, נעשה באמצעות מעליות מהירות, דרגנועים ומדרגות (שבשימוש רק בשעת חירום, עקב הבדלי הגובה). בשטח התחנה אזורים תפעוליים גדולים, שמטרתם לאפשר את פעילות התחנה תוך שמירה על בטיחות. בשל עומקה הרב של התחנה, הותקנו בחלקה התחתון מערכות אוורור גדולות המזרימות אוויר ממפלס הרחוב וכן מערכות חירום המאפשרות יניקה מהירה של האוויר במפלס התחתון במקרה של שרפה. הטמפרטורה במפלס הרציפים יציבה בשל עומקה הרב של התחנה, ואינה מושפעת משינויי עונות השנה.

בסך הכול יש 25 דרגנועים בתחנה: 2 לירידה ו-2 לעלייה מרחבת הכניסה, 1 לירידה ו-2 לעליה לאולם הנוסעים, 9 לעליה ממעבר הרציפים, 3 לירידה למעבר הרציפים ו-6 לירידה/עלייה מהרציפים למעבר.

בסך הכול יש 13 מעליות בתחנה: 2 ממפלס הרחוב לרחבת הכניסה, 2 מרחבת הכניסה לאולם הנוסעים, 3 מאולם הנוסעים למעבר בין הרציפים, 6 ממעבר הרציפים לרציפים עצמם.

בכל ירידה ממעבר הרציפים לרציפים יש מעלית ודרגנוע אחד.

בחלק מהמפלס התחתון של התחנה יש דלתות איטום המאפשרות לו לתפקד כמקלט מוגן.

תחנה זו היא תחנת רכבת תפעולית.

בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית עם פתיחתה. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.

Click to Shrink Back

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול
תרשים מפלס הרציפים של התחנה
תרשים מפלס הרציפים של התחנה

פתיחת התחנה ופעילותה

התחנה נפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ[1], ובתחילה פעלו הרכבות מתחנה זו לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון[5]. בחודשיים הראשונים לאחר פתיחתה נוסעים אשר היו מעוניינים לנסוע בקו זה נדרשו להירשם מראש לנסיעה.

עם פתיחת התחנה היא חוברה לתשתית המסילות הארצית, אך את התחנה משרתים קווים בעלי תשתית חשמלית בלבד, מכיוון שרכבות המונעות על ידי דיזל לא יכולות לעבור במנהרות. בנוסף, אילו רכבות דיזל היו פועלות בתחנה, הן היו מזהמות את האוויר ברציפים שנמצאים בחלל הסגור של התחנה, והיו גורמות לסיכון בריאותי. עם התקדמות פרויקט החשמול ופריסת תשתית החשמל, הוארך הקו בשלבים: לקראת חג החנוכה, ב-21 בדצמבר 2019, הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה. ביוני 2020 הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, וב-21 בספטמבר עד תחנת הרכבת הרצליה[6]. לאחר מכן הוארך הקו גם עד בנימינה (קו הפועל בשעות הלילה בלבד).

במשך 90 ימים מיום פתיחת התחנה הייתה הנסיעה ממנה בחינם, ובמשך תשעה חודשים לאחר מכן הנסיעה ממנה הייתה בחצי המחיר[7].

עם חשמול המסילה בתל אביב והפעלת השירות הישיר בין ירושלים לתל אביב, תחנת נבון תפסה את הבכורה מתחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל והפכה לתחנה העמוסה ביותר מחוץ לתל אביב[8] בשנת 2020. שנה לאחר מכן, ב-2021, עקפה תחנת נבון גם את תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה. ב-2022 עקפה אף את תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה, והפכה לתחנה העמוסה ביותר של רכבת ישראל, למעט תחנות תל אביב המרכזיות סבידור והשלום, העמוסות במיוחד.

שירות רכבות בתחנה

פעם בחצי-שעה יוצאת רכבת בקו ירושלים נבון - הרצליה דרך נתב"ג ותחנות ת"א. זמן הנסיעה לנתב"ג הוא כ-22 דקות, לתחנת הרכבת סבידור-מרכז כ-38 דקות, ולתחנת הרצליה כ-55 דקות.

החל מ-31 במרץ 2022 פועל קו רכבת מתחנה זו אל מודיעין דרך פאתי מודיעין. הקו מחבר בין התחנות דרך קשת מודיעין, הקו פועל בתדירות של פעם בשעה.

החל מ-18 בספטמבר 2022 פועלת רכבת לילה בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי בין תחנות ירושלים יצחק נבון - נמל התעופה בן-גוריון, תל אביב סבידור מרכז - הרצליה - נתניה - חדרה מערב - בנימינה. ביום שלישי הרכבות מתחילות ומסיימות את נסיעתם בתחנת נמל התעופה בן-גוריון ולא בתחנת ירושלים-יצחק נבון.

קו הרכבת ירושלים — הרצליה
ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה
קו הרכבת מודיעין — ירושלים-נבון
מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • ירושלים-נבון
קו הרכבת הלילי ירושלים — בנימינה
ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – סבידור מרכז • הרצליה • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה


תוכניות עתידיות

כניסה חדשה לתחנה

בנובמבר 2021, פורסם מכרז להקמת כניסה מזרחית לתחנה, אשר עתידה להפחית את העומס על הכניסה היחידה שיש בה רק 2 עמדות בידוק ביטחוני. הכניסה החדשה תשרת את נוסעי הרכבת המגיעים לצידה המזרחי של התחנה מכיוון שדרות שז"ר והחניון הנבנה מתחתיהן, ללא צורך במעבר דרך הכניסה הקיימת בצידה הדרומי של התחנה.

מבנה מבואת הכניסה יכלול שלושה מפלסים כאשר התחתון ביותר יהיה בקומת השירות לנוסע ויהווה כניסה נוספת לתחנה עם עמדת בידוק, המפלס השני בקומת הכניסה יהווה יציאה נוספת מהתחנה לכיוון מזרח. קומתה השלישית של המבואה תמוקם במפלס הרחוב והיא תכלול מבנה זכוכית בעל חדר מדרגות וארבע מעליות, הנותנות מענה לנגישות ומקשרות את התחנה עם הרחוב ועם החניון התת-קרקעי שז"ר[9].

הארכת המסילה מזרחה

בשנת 2022 במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז. העבודה עליו צפויה להתחיל ב־2024 וסיום הארכת המסילה עד מרכז העיר צפוי עד 2030[10].

על פי תכנון ראשוני של רכבת ישראל להרחבת המסילה מזרחה, תוכננה תחנת ירושלים - הכותל תחת רחבת הכותל המערבי. למסילה לשם נשקלו שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן[11]. נכון ל־2017 אין תקצוב לתכנון ואין מועד משוער לביצוע הפרויקט. לבסוף, משיקולי מניעת פגיעה בעיר העתיקה על בנייניה בעלי הרגישות הדתית וההיסטורית, המסילה לכותל נגנזה לטובת הרחבת המסילה לתחנה הרכבת מלחה בקו תת-קרקעי.

ב-2019 אושר תקציב ראשוני לתכנון הארכת הקו מהכניסה לעיר במנהרות התת-קרקעיות תחת תוואי רחוב יפו אל תחנת ירושלים - מרכז בכיכר הדוידקה, ומשם תחת תוואי רחובות קינג ג'ורג' וקרן היסוד אל תחנה תת-קרקעית נוספת שתוקם לצד מתחם תחנת החאן ההיסטורית, כשמשם ניתן יהיה בהמשך לתכנן להאריך את מסלול הקו אל תחנת מלחה. ב-2021 אושר תכנון מפורט לתחנות האלו הכולל גם את מבנה התחנות וגם את תוואי המסילה מתחנת נבון לתחנת מלחה.

בדצמבר 2022 פרסם מנהל התכנון את תת"ל 108 ובמסגרתה תוארך מסילת ירושלים - גנות עד לתחנת החאן.[12][13] בתחנת החאן מתוכננות 2 קומות תת-קרקעיות אחת מהן תשמש לדיור רכבות בלבד ותאפשר את הגדלת כמות הרכבות אשר יכולות לשרת את התחנה.

בניית חניון תת-קרקעי

כחלק מפרויקט הכניסה לעיר המתוכנן באזור שסביב התחנה, צפוי להיבנות חניון תת־קרקעי אשר יכיל כ-1000 מקומות חניה עבור כלי רכב פרטיים בסמוך לתחנה[3].

קווי רכבת עתידיים בתחנה

לפי התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 מתוכננים:

  1. קו נוסעים לכיוון ראשון לציון (עוקף נתב"ג ותל אביב) - בסוף 2019 החלה בנייתה של מסילת ראשון לציון – מודיעין, התוכנית כוללת בניית קשת נוספת במחלף ענבה המאפשרת לרכבות המגיעות מכיוון תחנת נבון להמשיך לכיוון ראשון לציון.
  2. בעתיד מתוכננת הקמת קשתות נוספות מהמסילה לראשון לציון, קשתות אלו יאפשרו שירות בקו נוסעים ישיר מכיוון באר שבע ורחובות לירושלים.
  3. במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל מתוכנן חיבור המסילה למסילה המזרחית והקמת קו חיפה - ירושלים מבלי צורך לעבור בתחנות תל אביב[10].
קו הרכבת ירושלים — ראשון לציון
ירושלים – יצחק נבון • רמלה – דרום • ראשון לציון – הראשונים • ראשון לציון – מעוין שורק • ראשון לציון – משה דיין

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אתר למנויים בלבד מירב מורן, ככה נראה פרויקט לאומי? הרכבת מירושלים תגיע רק עד נתב"ג; מספר הנוסעים יוגבל, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2018
  2. ^ אור רביד‏, תחנת רכבת "האומה" בירושלים תיקרא על שם יצחק נבון, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, מפלצת תת-קרקעית: תחנת הרכבת החדשה יכולה לשנות את ירושלים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
  4. ^ התחשיב כולל את הרציפים ואינו כולל את הפרויקט העירוני הנפרד של עיריית ירושלים להסדרת מפלס שד' שז"ר
  5. ^ שלומי דיאז, ‏למרות ההבטחות: רכבת מהירה לירושלים בסוכות – רק מנתב"ג, באתר ישראל היום, 23 באוגוסט 2018
  6. ^ הפעלת קו ירושלים יצחק נבון עד תחנת הרצליה, באתר רכבת ישראל
  7. ^ צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת) (תיקון), התשע"ט-2018, ק"ת 8069 מ-13 בספטמבר 2018
  8. ^ שחר וייסמן, דוח חופש המידע לשנת 2020, באתר רכבת ישראל
  9. ^ שלוש שנים לאחר שנחנכה: כניסה חדשה תיבנה לתחנת הרכבת המהירה בירושלים, באתר mynetjerusalem, ‏2021-11-07
  10. ^ 10.0 10.1 יובל שדה, תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2022
  11. ^ דניאל הרץ, ‏החל תכנון קו הרכבת עד לכותל המערבי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017
  12. ^ תת"ל 108, באתר מינהל התכנון
  13. ^ אתר למנויים בלבד רנית נחום-הלוי, "נזק במאות מיליוני שקלים": עסקת הנדל"ן שבסכנה בשל הארכת הרכבת לירושלים, באתר TheMarker‏, 1 באוקטובר 2023
רחוב יפו, ירושלים
אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה
(7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד
(A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל
מסילת ירושלים - גנות
תחנות נתב"ג • ירושלים – יצחק נבון • ירושלים - מרכז (בתכנון) • ירושלים - החאן (בתכנון)
גשר הרכבת מעל עמק איילון
גשר הרכבת מעל עמק איילון
גשרים מעל כביש 1 (גשר 1) • גשר 2 • גשר 3 • גשר 4 • גשר 5 • עמק איילון (גשר 6) • גשר 7 • נחל יתלה (גשר 8) • גשר 9 • עמק הארזים (גשר 10)
מנהרות מנהרת הרכבת ליד מחלף שפירים • מנהרה 1 • מנהרה 2 • מנהרה 3 • מנהרה 3A • מנהרה 4
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38190995תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תחנת_הרכבת_ירושלים_–_יצחק_נבון&oldid=2565742"