המערך
המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפה בסוף דרכו המפלגה הליברלית העצמאית.
היסטוריה
המערך השני הוקם בתחילת 1969, לקראת הבחירות לכנסת השביעית, כשנה לאחר יסוד מפלגת העבודה. הסיעות שהקימו את המערך השני בסוף הכנסת השישית מנו 54 חברי כנסת של העבודה (45 חברי המערך הראשון ועוד 9 חברי רפ"י ללא בן-גוריון שנשאר מחוץ למפלגת העבודה כסיעת יחיד) ושמונה חברי כנסת של מפ"ם. בבחירות לכנסת השביעית שהתקיימו בסוף השנה זכה המערך השני ב-56 מנדטים.
שתי המפלגות שמרו על עצמאות מפלגתית מוחלטת לרבות מוסדות נפרדים, רשימות מוניציפליות נפרדות, סיעות שונות בהסתדרות, עיתונים יומיים נפרדים, מערכות פיננסיות נפרדות וכו'. הגוש הפרלמנטרי התבטא בכך ששתי המפלגות התמודדות לכנסת באותה רשימה מאוחדת (וכן בבחירות להסתדרות), בה שוריינו מקומות לנציגי שתי המפלגות כפי שסוכם בין מנהיגיהן, ופעלו כסיעה אחת בכנסת בכל הנוגע להצבעות, חקיקה, יוזמות פרלמנטריות, משאים ומתנים קואליציוניים, הצבעות בוועדות השונות ושאילתיות לממשלה.
יחסי הכוחות בתוך המערך היו ברורים, מפלגת העבודה שהייתה מטבע הדברים גדולה יותר ובעלת תמיכה ציבורית רחבה הייתה השותף הבכיר ומפ"ם שירדה מהישגה ההיסטורי של 19 מנדטים בבחירות לכנסת הראשונה ופחדה להפוך למפלגה שולית, מה שקרה בסופו של דבר, הצטרפה על תקן השותף הזוטר. הריצה המשותפת לכנסת שירתה את מטרות שני הצדדים - יו"ר מפלגת העבודה היה מועמד של גוש פרלמנטרי רחב לראשות הממשלה ולא של מפלגתו בלבד, ומפ"ם כאמור נהנתה ממקומות בכנסת שקיבלה כתוצאה משיריונים שנעשו במסגרת ההסכם עם מפלגת העבודה.
בתוך מפ"ם היו רבים, בעיקר בקרב הצעירים, שהתנגדו להליכה המשותפת עם מפלגת העבודה שנכפתה על התנועה בשל לחץ רב מהנהגת המפלגה[דרוש מקור]. מפ"ם, שהייתה שמאלית מהעבודה, התנגדה להתנחלויות, תמכה בהתערבות גדולה יותר של הממשלה במשק ובכלכלה, דגלה בשיתוף ערביי ישראל בחיי הממשל והתנגדה למלחמת לבנון הראשונה - עקרונות שסתרו את דרכה של מפלגה העבודה. מפאת לחצים כבדים שהופעלו מההנהגה בטיעון שמפ"ם לא תגיע להישגים של ממש מבחינה אלקטורלית בתור רשימה עצמאית, נשארה המפלגה חלק מהמערך[דרוש מקור].
בעקבות היחלשותה הפוליטית והאלקטורלית וגירעונות כספיים, הצטרפה המפלגה הליברלית העצמאית לישראל (ל"ע) למערך לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה. במהלך הכנסת העשירית הצטרפה תנועת רצ של שולמית אלוני אל המערך גם היא, אך פרשה לפני הבחירות.
בנוסף ללחץ הפנימי שהצטבר בתוך שורות מפ"ם, ולאחר שהתיקו בבחירות לכנסת האחת עשרה הביא להקמת ממשלת אחדות לאומית, פרשה מפ"ם באופן סופי מן המערך, ובבחירות שלאחר מכן התמודדה באופן עצמאי לכנסת. מפ"ם זכתה בשלושה מנדטים בלבד, מה שאימת את חששות מנהיגי המפלגה, והביא בהמשך הקדנציה לאיחוד בין מפ"ם, רצ ושינוי והקמת מרצ כגוש פרלמנטרי ולאחר מכן כמפלגה.
המערך המשיך להתקיים עד 1991, כגוש פרלמנטרי בין מפלגת העבודה ובין תנועת יחד של עזר ויצמן. לבסוף נטמעה תנועת יחד במפלגת העבודה והמערך הפסיק להתקיים.
נציגי המערך בכנסת
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת השישית (1965) | 63 מנדטים:
|
|
| הכנסת השביעית (1969) | 56 מנדטים:
|
|
| הכנסת השמינית (1973) | 51 מנדטים:
|
|
| הכנסת התשיעית (1977) | 32 מנדטים:
|
|
| הכנסת העשירית (1981) | 47 מנדטים:
|
|
| הכנסת ה-11 (1984) | 44 מנדטים:
|
|
| הכנסת ה-12 (1988) | 39 מנדטים:
|
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: המערך |