המשפט החוקתי של מדינת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשפט החוקתי של מדינת ישראל
המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך א'
המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך א'
מידע כללי
מאת אמנון רובינשטיין
שפת המקור עברית
סוגה משפט חוקתי בישראל
הוצאה
הוצאה הוצאת שוקן (מהדורה ראשונה)
תאריך הוצאה 1969 (מהדורה ראשונה)
מספר עמודים 291 (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות ראה מהדורות הספר
המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך ב

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל. מהדורה ראשונה של הספר, מאת אמנון רובינשטיין, יצאה לאור בשנת 1969 בהוצאת שוקן, ומאז התפרסם במהדורות אחדות. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. הספר צוטט מאות פעמים בפסיקת בתי המשפט בישראל.

מהדורות הספר

  • מהדורה ראשונה: תשכ"ט, 291 עמודים. בעת כתיבת מהדורה זו היה רובינשטיין מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. פרקי הספר חולקו לשערים אחדים:
    • הקמת המדינה וסדרי השלטון הזמניים
    • עקרונות כלליים של המשפט הקונסטיטוציוני הישראלי
    • הכנסת
    • הממשלה
    • נשיא המדינה.
על חשיבותה של מהדורה זו עמד פרופ' דניאל פרידמן, בפתח סקירתו את המהדורה הרביעית של הספר: "המהדורה הראשונה של ספרו של אמנון רובינשטיין יצאה לאור לפני למעלה מ-20 שנה. היה זה אז ספר ראשון מסוגו בישראל ועד היום הינו הספר המרכזי בתחום זה. לספר נודעה השפעה עמוקה על דפוסי החשיבה ועל ההוראה של המשפט הקונסטיטוציוני בארץ."[1]
  • מהדורה שנייה: תשל"ד, 517 עמודים. בעת כתיבת מהדורה זו היה רובינשטיין פרופסור, דיקן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
בהקדמה למהדורה זו ציין רובינשטיין: "כשתכננתי את המהדורה הנוכחית חשבתי לכלול בה פרק על זכויות הפרט במדינה, וזאת מתוך תקווה שעד צאתה, יחקק חוק יסוד בעניין זה. בלעדי חוק כזה אין משמעות קונסטיטוציונית ממשית לזכויות הפרט. בינתיים בושש חוק היסוד לבוא. ... אני מקווה כי במהדורה הבאה יוקדש שער מיוחד לנושא זנוח זה וכי פרט להצהרות נאות על חירויות וזכויות, יהיה שער זה מבוסס על חוק בעל תוכן ומשמעות קונסטיטוציוניים."
ד"ר קלוד קליין התייחס למהדורה זו, וציין כי "בקיצור, זה הוא ספר המשלב טכניקה עם רגש מוסרי-פוליטי. זאת היא הסיבה ההופכת אותו לספר חובה, לא רק לסטודנט, אלא גם לכל משכיל בישראל, השואף להבין את המתרחש סביבו."[2]
  • מהדורה שלישית: תשמ"א-1980, 488 עמודים.
בעת כתיבת מהדורה זו נוסף לניסיון האקדמי של רובינשטיין גם ניסיון פרלמנטרי, בעקבות בחירתו לכנסת התשיעית בשנת 1977.
בהקדמה למהדורה זו ציטט רובינשטיין את שכתב בהקדמה למהדורה השנייה בעניין הפרק על זכויות הפרט במדינה, והוסיף: "לדאבוני הרב, עלי לחזור על דברים אלה, מלה במלה, גם במהדורה זו".
פרופ' קלוד קליין התייחס למהדורה זו, וציין כי "אין כיום מחקר אשר לא יתבסס ראשית כל על הספר הנדון". בדומה להערתו על המהדורה השנייה,[2] ציין קליין גם כאן: "חסרה כאן תפיסה כוללת של המשפט הקונסטיטוציוני, הנובעת בעיקר מהעדרות הכמעט מוחלטת של ראיה תאורטית של המשפט הקונסטיטוציוני."[3]
  • מהדורה רביעית: תשנ"א-1991, שני כרכים.
אל ניסיונו האקדמי והפרלמנטרי של רובינשטיין הצטרף במהדורה זו גם ניסיון מיניסטריאלי, בעקבות כהונתו כשר בממשלות ישראל, במשרדים אחדים.
בהקדמה למהדורה זו ציין רובינשטיין: "המהדורה הרביעית של הספר יוצאת כעשר שנים לאחר המהדורה השלישית". למהדורה זו נוסף שער על זכויות האדם, לו ייחל המחבר בשתי המהדורות הקודמות. השער נוסף אף שטרם נחקק החוק לו ייחל המחבר, אך את החסר השלים, במידה מסוימת, בית המשפט העליון בפסיקתו. חידוש נוסף במהדורה זו הוא פרק העוסק בשטחים המוחזקים. במהדורה זו נכללת לראשונה "הערה לקורא שאינו משפטן", המשקפת את הידיעה שהעניין בספר חורג מעולמם של העוסקים במשפטים, ויש בו עניין גם לעוסקים במדעי החברה בישראל ולאחרים. הערה זו עוסקת בהיבטים טכניים אחדים של התיבה המשפטית, שאולי אינם נהירים למי שמחוץ לעולם המשפט.
פרופ' דניאל פרידמן התייחס למהדורה זו (ולקודמותיה) וציין: "ספרו של פרופסור רובינשטיין על המשפט הקונסטיטוציוני הוא אחד מספרי המשפט החשובים ביותר שיצאו לאור בישראל. בולט בו רוחב היריעה, המקיף את המשטר במדינה, את מוסדות השלטון המרכזיים, את יחסי האזרח עם השלטון, את הנושאים המאפיינים את מדינת ישראל כמדינה יהודית, את בעיות הדת והמדינה, את בעיית השטחים המוחזקים וכן סוגיות הנוגעות לזכויות האדם."[1]
בהקדמה למהדורה זו חוגג המחבר את המהפכה החוקתית – חקיקתם של שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם, שעל חסרונם עמד המחבר בהקדמות לשתי המהדורות הקודמות למהדורה זו (והוא עצמו, כחבר הכנסת, נמנה עם יוזמיהם). לשני חוקי יסוד אלה, כמו גם לחוק יסוד נוסף שנחקק, חוק יסוד: הממשלה, השפעה ניכרת על תוכן הספר.
  • מהדורה שישית: תשס"ה-2005, 1,242 עמודים (שני הכרכים הראשונים). במהדורה זו שונה שם הספר, והוא נקרא המשפט החוקתי של מדינת ישראל. הספר חולק לשלושה כרכים, הראשון בשם "עקרונות יסוד", השני בשם "רשויות השלטון ואזרחות", והשלישי, שטרם יצא לאור, יעסוק בזכויות האדם. בהקדמה לספר מעידים המחברים: "מהדורה זו נכתבה כולה מחדש, ונוסף לה דיון בנושאים רבים שלא נכללו במהדורות קודמות של ספר זה. בין היתר הרחבנו במידה ניכרת את הדיון במעמדם של חוקי היסוד וב"מהפכה החוקתית"; העמקנו את הדיון במהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והוספנו דיון במעמדם של אזרחי ישראל הערבים כמיעוט לאומי."

תוכן המהדורה השישית

החלק הראשון, עקרונות יסוד, דן ביסודות המשפט החוקתי של מדינת ישראל:

החלק השני, רשויות השלטון ואזרחות, כולל ארבעה שערים, ששלושת הראשונים שבהם נכללו כבר במהדורה הראשונה של הספר:

  • הכנסת
  • הממשלה
  • נשיא המדינה
  • אזרחות.

פרס ישראל בחקר המשפט לאמנון רובינשטיין

הספר זכה לאזכור נכבד בנימוקי חבר השופטים להענקת פרס ישראל בחקר המשפט לאמנון רובינשטיין:

התרומה המרכזית של פרופ' רובינשטיין למשפט הציבורי בישראל היא ספרו על "המשפט החוקתי של מדינת ישראל". ספר זה (שפורסם במהדורה הראשונה בשנת 1969) היה הספר המקיף הראשון שפורסם בישראל על דיני חוקה. באופן טבעי הוא הפך לספר יסוד, לא רק לצורך הוראה בפקולטות למשפטים, אלא גם לשימוש מעשי של עורכי דין ושופטים, ומעבר לכך מקור חיוני (ובעצם יחיד) לכל סטודנט ואדם המתעניין בדיני חוקה (לרבות זכויות אדם) בישראל. הספר אינו מסתפק בריכוז יסודי ושיטתי של מקורות המשפט ובהצגתם בצורה בהירה, אלא הוא גם מקדם ערכי יסוד של דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. הוא שמר במשך כל השנים על המעמד של ספר מוביל ומחנך לדורות רבים של סטודנטים, משפטנים ואחרים, ואף שימש פעמים רבות מקור שצוטט בפסקי הדין של בית המשפט העליון. הספר עודכן בהתמדה, ויצא מדי כמה שנים במהדורה חדשה. זה עתה יצאו לאור שניים מתוך שלושת כרכיו במהדורה שישית (שהוכנה יחד עם ד"ר ברק מדינה).[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דניאל פרידמן, "פרופ' א' רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", הפרקליט מ, עמ' 543-539, נובמבר 1992.
  2. ^ 2.0 2.1 קלוד קליין, " פרופ' א. רובינשטיין - המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", עיוני משפט ד, תשל"ד, עמ' 227-226
  3. ^ קלוד קליין, "אמנון רובינשטיין - המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", הפרקליט לג, תשמ"א, עמ' 626
  4. ^ נימוקי השופטים, באתר פרס ישראל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0