משרד החקלאות וביטחון המזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משרד החקלאות וביטחון המזון
סמל המשרד
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר אבי דיכטר
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
סגן שר משה אבוטבול
מנכ"ל אורן לביא
שמות קודמים משרד החקלאות ופיתוח הכפר
http://www.moag.gov.il

משרד החקלאות וביטחון המזון הוא משרד בממשלת ישראל האמון על פיתוח החקלאות המקומית והבטחת קיומה ושגשוגה, וכן אחראי על רצף אספקת המזון לאוכלוסייה המגיע מתוצרת חקלאית. כמו כן, אחראי על הבטחת ביטחון המזון הלאומי והבטחת מזון איכותי, בריא ובטוח לציבור, פיקוח הדוק על כל השלבים מהגידול בשדה ועד לשיווקה, פיקוח על מחירי מוצרי חלב וביצים, מחקר כלכלי בענפי החקלאות, רגולציה והפחתת יוקר המחייה, עידוד פיתוח חקלאות בת-קיימא, ניהול הנגר, הגנה על עצים וסביבה ירוקה, שמירה על בריאות בעלי החיים והגנה על רווחתם (חיות משק ומחמד), שמירה על בריאות הצומח והגנה מפני מזיקים ומחלות ותכנון ופיתוח ההתיישבות הכפרית-חקלאית במדינת ישראל.

ביום 30.6.24 במסגרת החלטת ממשלה מס׳ 1937, החליטה הממשלה בדבר שינוי שם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל״משרד החקלאות וביטחון המזון״[1][2]. וזאת על רקע צמצום סמכויות המשרד בתחום פיתוח הכפר והצורך הלאומי בתכנון ביטחון המזון, בהתאם למיקוד עיסוקו ומיצובו של המשרד כעוסק בביטחון המזון הלאומי מכוח פיקוחו על תוצרת חקלאית טרייה (מזון גולמי).

במהלך חודש אוגוסט 2024 נקבע סמליל חדש והוטמע בקרב כלל יחידות המשרד באשר הן, הממקד את עיסוקו של המשרד בחקלאות המקומית ובתוך כך בהבטחת ביטחון המזון הלאומי. סמל המדינה, המנורה שנכלל גם בסמליל היוצא, נשמר כסימן ההיכר של המשרד, אשר משקף ממלכתיות וקידמה, לצד שילוב בין ענפי החקלאות המרכיבים את ביטחון המזון הלאומי ומסמלים את החשיבות הרבה של כל אחד מהם (חקלאות ימית, צמחית, מדברית וענפי החי).

מלחמת ״חרבות ברזל"

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המשרד מיקד את עיסוקו בכל הקשור לביטחון המזון הגולמי של מדינת ישראל ואת פעילות חדר המצב שנפתח עם פרוץ המלחמה למעקב אחר הנושא.

המשרד פעל להגדלת מכסת העובדים הזרים לחקלאות ב-20,000 היתרים נוספים לענף ל-70 אלף עובדים זרים.

חזון המשרד[3]

"החקלאות בישראל תספק מזון מקומי, טרי, בריא ואיכותי, בהתאם לצורכי האוכלוסייה והמשק, תוך הבטחת ביטחון המזון הלאומי; תהא מובילה עולמית, יעילה וחדשנית, על בסיס ערכי ההתיישבות, מותאמת אקלים ובת קיימא".

מטרות ויעדי המשרד[3]

  • הגדלת היקפי הייצור של תוצרת חקלאית טרייה:
  • הגדלת היקפי הייצור של תוצרת חקלאית מן הצומח לצריכה מקומית.
  • הרחבת היצע של תוצרת חקלאית טרייה מן החי
  • הגדלת זמינות גורמי הייצור והוזלתם: מים, קרקע ועובדים
  • פיתוח ויצירה של ידע להגדלת כושר הייצור החקלאי והפריון
  • הרחבת הנגישות והטמעה של תוצרי מחקר יישומי כמשאב לעוסקים בחקלאות
  • עידוד ותמרוץ חדשנות מעשית וניהולית, וקידום התייעלות באמצעות מיכון וממשקים מתקדמים.


  • הבטחת ביטחון המזון הלאומי, בשגרה ובחירום:
  • גיבוש תכנית יישום אופרטיבית להבטחת יכולת ייצור המזון המקומי והאספקה הסדירה של מזון בריא ובר-השגה לשנת 2050.
  • פיזור גאוגרפי של מגוון גידולים באזורי הארץ השונים.
  • ניהול מתקדם ושיפור המידע והמעקב של מלאי החירום ושיפור המערכים הלוגיסטיים.
  • הגדלה וגיוון העוסקים בחקלאות והעלאת אטרקטיביות העיסוק בענף.


  • קידום מנועי צמיחה והאצת הפעילות החקלאית:
  • הגדלת הכנסות עצמיות ממסחור הידע המחקרי כמנוף להרחבת היכולות המחקריות.
  • שילוב טכנולוגיות לייצור אנרגיה סולארית ביצור חקלאי באופן מיטבי.
  • תכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר
  • שיקום, חיזוק וצמיחת החקלאות בחבל התקומה וביישובי הצפון.
  • פיתוח תשתיות מים לחקלאות.


  • שמירה על בריאות הציבור, הצומח, החי והסביבה:
  • הגנה על בריאות בעלי החיים ושיפור רווחתם.
  • הגנה על הצומח בישראל מפני מזיקים ומחלות.

קידום חקלאות מקומית מקיימת ומותאמת שינויי אקלים.

  • שיפור משאב הקרקע תוך קידום סביבה מחדשת.
  • מזעור נזקי שיטפונות ושימור מערכת נחלית מתקדמת.
  • הגנה על היער והאילנות ושמירה על משאב העצים במרחב המבונה.
  • ניהול ממשק דיג תוך שמירה על משאב הדגה בים ובאגם.


  • שיפור השירות, חיזוק והרחבת הקשר עם החקלאים והציבור:
  • הטמעת אמנת שירות ושיפור תהליכי השירות ביחידות המשרד.
  • האצת תהליכי דיגיטציה והגברת שקיפות המידע לציבור.
  • ניהול ממשק מתקדם ועדכני עם חקלאי ישראל.
  • הפחתת הנטל הרגולטורי, חיזוק ושיפור האסדרה.
  • ייעול תהליכי התמיכות המשרדית.

יחידות המשרד

במשרד החקלאות וביטחון המזון 4 מחוזות ומעל לעשרים יחידות, ביניהן:

  • מִנהל ביטחון המזון – אמון על שמירה על ביטחון המזון הלאומי. תפקיד המנהל להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים באמצעות בניית תכנית ביטחון המזון של מדינת ישראל עד לשנת 2050.
  • השירותים הווטרינריים – זרוע רגולטורית האחראית על שלושה תחומים מרכזיים: בריאות הציבור (מוצרים מן החי), בריאות בעלי החיים ורווחת בעלי החיים. באחריות השירותים הווטרינרים - מניעת מחלות בעלי חיים ושליטה בהן (כולל מחלות זואונוטיות, המשותפות לאדם ולבעלי חיים), אספקת יבוא ויצוא בעלי חיים ותוצרתם, רישוי ובדיקת תרופות ותרכיבים, רישוי רופאים וטרינרים, פיקוח על רשויות מקומיות ועל משחטות, מניעת שאריות מסוכנות במזון מן החי ומניעת צער בעלי חיים וכלבת. פעולות היחידה נסמכות על פקודת מחלות בעלי חיים, פקודת הכלבת, חוק הרופאים הווטרינריים, חוק צער בעלי חיים, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים והחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים. היחידה מפעילה שש לשכות וטרינריות אזוריות.
  • "יחידת הפיצו"ח" (פיקוח צומח וחי) – משימותיה העיקריות של היחידה הן הגנה על בריאות הציבור בכל הקשור לאכיפת כללי הבטיחות של מוצרי מזון מן החי והצומח, אכיפה למניעת הפצת מחלות בעלי חיים ונגעי צמחים, ואכיפה להגנה על רווחת בעלי חיים. ליחידה שלושה מרחבים צפון, מרכז ודרום.
  • השירותים להגנת הצומח ולביקורת (ppis) – זרוע רגולטורית לאכיפת חוקים ותקנות ולמתן שירותים מקצועיים בנושאי הגנת הצומח, ניטור ומניעת חדירתם והתפשטותם של נגעי צמחים, יבוא ויצוא של תוצרת חקלאית ורישוי חומרי הדברה. תפקיד היחידה הוא שמירה על בריאות הציבור, שמירה על בריאות הצומח, הפחתת השימוש בחומרי הדברה, קידום היצוא החקלאי ופתיחת שווקים חדשים, הבטחת איכות תוצרת טרייה לשוק מקומי וליצוא ואבחון נגעי צמחים באמצעות מניעת חדירה של נגעי צמחים והכחדתם, פיקוח על סטנדרטים של איכות ובטיחות ביבוא ועל יצוא תוצרת טרייה ומוצרי צמחים, פיקוח על ייצור חומר ריבוי, תוצרת אורגנית, שימוש בחומרי הדברה ומניעת השאריות שלהם ועוד. הפעילות נעשית מכוח חוק הגנת הצומח, חוק הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, חוק הזרעים והחוק להסדרת התוצרת האורגנית. ליחידה ארבעה מרחבים.
  • החטיבה למשאבי סביבה – מונה את האגפים - שימור ניקוז וקרקע, אגף יער ואילנות ואגף הדיג.
    • ניקוז ושימור קרקע - תפקידו פיתוח ושימור כושר קרקעות ישראל והשטחים הפתוחים, שיקום אדמות שניזוקו והנחיית רשויות הניקוז בתפקידן בהתאם לחוק, סיוע לחקלאים ולמוסדות בפעולות שתכליתן: שימוש יעיל בקרקע, טיובה וניקוזה, תוך מניעת היסחפותה ושמירת איכותה ופוריותה; מחקר ופיתוח ידע, שיטות וכלים ליישום שימור הקרקע; הפצת הידע, תכנון והדרכה לאימוץ שימור הקרקע בקרב החקלאים ומעוניינים אחרים. האגף מופקד על תוכניות לניצול מי ביוב, שימור משאבי קרקע ומים והגנת שטחים חקלאיים משיטפונות.
    • אגף הדיג – היחידה פועלת מתוקף חוק פקודת הדיג משנת 1937 ונחלקת ל-3 מחלקות: חקלאות מים פנימיים, דיג ימי ופיקוח מעגנות. האגף קובע את מדיניות הדיג הישראלי.
    • פקיד היערות – מתפקידיו פיקוח מטעם המדינה על טיפול וניהול היערות, אישור תוכניות העבודה ביערות ומפקחת על ביצוען, פיקוח הנחייה וניהול נושא הגנת האילנות בכל מדינת ישראל ביער ומחוץ ליער.
  • הרשות לתכנון, פיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר – אחראית על תכנון ופיתוח החקלאות ופיתוח התיישבות הכפר. בתחום החקלאות עוסקת הרשות לתכנון בתוכניות לפיתוח החקלאות ופועלת לקידום הקצאת גורמי יצור ומשאבים ליישובים חקלאיים, לאגודות חקלאיות ולחקלאים יחידים. בתחום פיתוח הכפר מופעלת "התוכנית לפיתוח הכפר" המעניקה מענקי סיוע לעידוד פיתוח המרחב הכפרי תוך שמירת ייחודו ואפיונו ומתן מענה לשינויים המתרחשים בהתיישבות הכפרית.
  • המרכז לסחר חוץ ושיתוף פעולה בינלאומי – היחידה מרכזת את פעילות משרד החקלאות וביטחון המזון בנושאי יצוא ויבוא תוצרת חקלאית טרייה ומעובדת, למעט הפיקוח על סטנדרטים של איכות ובטיחות, כמו גם את האחריות על כל קשרי החוץ של המשרד. יחידה זו אחראית על הסכמי הסחר הבילטרליים והמולטילטרליים של ישראל בתחום החקלאות בין היתר עם ארגון הסחר העולמי ה-WTO, עם ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ה-OECD, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ה-FAO ומתאמת את מערך קשרי החוץ של המשרד. במישור הבילטרלי אחראית היחידה על שיפור הטבות הסחר בהסכמים קיימים, כגון עם האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, ומדינות נוספות, וכן עם ארגון מדינות אפט"א ומרקוסור. היחידה מובילה את מדיניות היבוא החקלאי בשיתוף עם רשות המסים ועם משרד הכלכלה וקובעת את תנאי היבוא של התוצרת החקלאית הטרייה והמעובדת. בתוך כך, עוסקת היחידה במתן רישיונות יבוא ויצוא של תוצרת חקלאית. בין היתר ליחידה סמכות להענקת מכסות פטורות ממכס במסגרת הליכים תחרותיים. בנוסף, היחידה פועלת לקידום המכירות ומסייעת לענפי היצוא החקלאי בשווקים חדשים באמצעות תכניות ייעודיות ליצוא תוצרת חקלאית טרייה. היחידה מעודדת התארגנויות ביצוא ושיפור התחרותיות של ענפי היצוא המובילים בשווקים קיימים וחדשים. כמו כן, היחידה פועלת לקיומם של כנסים ותערוכות בישראל, השתתפות פעילה וייצוג היכולות המקצועיות של החקלאות בישראל במסגרת כנסים ותערוכות בינלאומיים.
  • שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) – יחידת שירותי ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון פועלת כמרכז לפיתוח, צבירה והפצה של פתרונות יישומיים לחקלאים ולחקלאות המקומית, תוך ניהול והנגשת ידע במגוון ערוצים לחקלאים ולציבור הרחב. היחידה כוללת מומחי ומדריכים בפריסה ארצית ואזורית.
  • המדענית הראשית – אמונה על קידום המחקר החקלאי (מנהל המחקר החקלאי, אוניברסיטאות, מכללות, מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים וכיו"ב) ועוסקת בקביעת יעדי המחקר, הפעלת מערכת קבלת ההחלטות על ביצוע המחקר, בקרה על הביצוע בכל שלביו, קידום והעמקת המחקר בנושאים בהם ישנם פערי ידע. יחידת המדענית הראשית מפעילה מספר אגפים:
    • אגף אקדמיה בו מנוהלים תקציבי המחקר (קליטה ושיפוט המחקרים, בקרה אקדמית וכספית על ביצוע המחקרים ובקרה כלכלית של מחקרים לאחר סיומם).
    • אגף פיתוח עסקי, יזמות וחדשנות – עוסק בעידוד חדשנות בתחום המשרד.
    • אגף לזכויות מטפחים – מתן הגנה לזנים חדשים שטופחו.
  • מִנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני – גוף המחקר החקלאי הגדול ביותר בארץ. תפקידיו העיקריים הם: תכנון וביצוע מחקר ופיתוח בנושאי חקלאות ובמדעי המזון, ארגון ויישום מחקר חקלאי בישראל.
  • אגף בכיר השקעות הון ומימון (מנהלת ההשקעות בחקלאות) – האגף פועל לתמיכות להבטחת ביטחון המזון הלאומי. בנוסף פועל ליישום הסכמים ענפיים באמצעות תמיכות ישירות ואחרות, יישום החלטות הממשלה והסכמים שונים, באמצעות המערך הקיים המתמחה במענקי השקעות.
  • החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה – מייעצת אסטרטגית וכלכלית להנהלת משרד החקלאות וביטחון המזון לצורך גיבוש וקביעת המדיניות החקלאית.
  • אגף בכיר לגורמי ייצור - האגף עוסק בהמלצה להקצאה של גורמי היצור החקלאיים- מים ועובדים זרים. כמו כן, האגף עוסק בקביעת המדיניות להקצאת מכסות יצור בענפי החלב וההטלה, לרבות טיפול בזכאי חוק הגליל. בנוסף, מנהל האגף את רשות המרעה, אחראי על פיתוח מגזר המיעוטים, וכן אחראי על קידום הצבת כוורות וניהול שטחי רעיית הדבורים. באגף גורמי הייצור מקצים תמיכות לניצול מיטבי של שטחים פתוחים - מרעה בקר, וכן לעמותות מתנדבים וצעירים בחקלאות.
  • יחידות במטה המשרד - במטה המשרד פועלות יחידות נוספות העוסקות בתחומי המנהל והשירותים ובהן: לשכה משפטית, תקשורת, דוברות והסברה, ביקורת פנימית, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, יחידה לניהול ההון האנושי, אגף מנהל, אגף הכספים והחשבות, אגף ביטחון חירום וסייבר ואגף תקציבים.
  • מחוזות המשרד - משרד החקלאות מפעיל ארבעה מחוזות אשר בהם מתבצעות מגוון הפעילויות של המשרד.
    • מחוז הצפון - (איחודם של מחוז גליל-גולן ומחוז העמקים) - מחוז גליל גולן משתרע על השטח שבין גבול הלבנון בצפון, החרמון עד צפון ים המלח, מהירדן עד שפלת החוף וכן עד מפרץ חיפה. האזור חקלאי במהותו, ענפי החקלאות בהם עוסקים החקלאים מותאמים לאקלים המקומי תוך ניצול היתרונות היחסיים. תעשייה ותיירות שהתפתחו מתבססים על החקלאות ומשיקים לענפיה.
    • מחוז המרכז - משתרע על השטח שבין חיפה בצפון למקווה ישראל, יהוד ונחשונים בדרום, ובין נחל עירון שבמזרח לים התיכון במערב. מכלל בשטחים במחוז מוקצים לשימושים חקלאיים כ-600 אלף דונם.
    • מחוז השפלה וההר - משתרע על שטח של 1,807 קמ"ר. בצפון – מחולון עד פתח תקווה ומועצה אזורית מודיעין. במזרח – לאורך הקו הירוק בשפלת יהודה, ירושלים ומועצה אזורית גוש עציון עד כרמי צור. בדרום – עד קריית גת, מועצה אזורית מטה יהודה ומועצה אזורית באר טוביה. במערב – עד חוף הים.
    • מחוז הנגב - משתרע על כמחצית ממדינת ישראל, מהקו הצפוני של המועצה האזורית יואב וחוף אשקלון (דרומית לצומת קסטינה) ועד אילת בדרום. ממועצה אזורית אשכול במערב ועד לים המלח ולמועצה אזורית תמר במזרח. המחוז מתפרש על שטח של 13 מיליון דונם, מהם כמיליון דונם שטחי חקלאות, המהווים כ-44% מכלל שטחי החקלאות במדינת ישראל.

בנוסף, ממנה השר את יושבי ראש המועצות הבאות שאינן כפופות למשרד:

  • מועצת הצמחים
  • מועצת החלב
  • המועצה לענף הלול
  • מועצת האבקה והדבש - פועלת מכח חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, תשפ"ה-2025 לטובת קידום הרמה המקצועית של הדבוראים, ובכלל זה פיתוח וייעול פעילות האבקה, באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים; שיפור שיטות הטיפול בכוורות ובאופן אחסון דבש וקידום ההתייעלות בענף הדבש; אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח בענף הדבש ומתן השירותים הנדרשים לוועדת ההיתרים לקביעת נקודות הצבה ומתן היתרים שפועלת במסגרת משרד החקלאות וביטחון המזון.
  • המועצה לגפן היין בישראל - המועצה הינה חברה לתועלת הציבור הפועלת כגוף וולונטרי ומאוגדים בה הכורמים והיקבים בישראלי והיא פועלת לייצגם למול משרדי הממשלה הרלוונטיים לטיוב הרגולציה החלה על הענף על ידם. בין היתר, פועלת המועצה לקידום מחקרים להתפתחות ענף היין ובכללם מחקרים לטיפוח והשבחה של זני ענבים והשבחת קרקעות לגידול ענבי יין, בנוסף, פועלת המועצה למניעה וטיפול במחלות בענבי יין, דאגה לקיומם של חומרי ריבוי ושתילים נקיים ממחלות ומזיקים.
  • מועצת לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה – מועצה סטטוטורית שהוקמה על פי חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, התשי"ט – 1959. המועצה מבצעת את כל השיווק והיצוא של אגוזי האדמה של ישראל, ובנוסף עוסקת גם ביצוא של תבלינים מיובשים.

נושאים ומידע חקלאי

סמל תוצרת אורגנית של המשרד
  • חקלאות אורגנית: חקלאות המתחשבת בערכי טבע ושימור קרקע ותורמת להגנת הסביבה עקב הימנעותה משימוש בכימיקלים אסורים (חומרי הדברה). ישנו פיקוח על תהליכי עיבוד, יצור ואחסון המבוצע על ידי "השירותים להגנת הצומח ולביקורת", גוף מוכר על ידי האיחוד האירופי לשיווק למדינות האיחוד.
  • חקלאות ירוקה: מעבר מהדברה קונבנציונלית (כימית) להדברה משולבת (כימית וביולוגית). המשרד מעודד חקלאים לעבור לשיטת הדברה זו, בעיקר על מנת להפחית שימוש בתכשירי הדברה, וכן מקיים מחקר בנושא.
  • גינון וגני נוי – מידע המאפשר לגדל גינות פרטיות תוך חיסכון במים.
  • פרויקט חבק עץ – מידע על חשיבותם של העצים הארנו, גיוס הציבור לשמירתם, מידע על הגנת עצים, המלצות לטיולי עצים ומידע על עצי ארצנו.
  • רווחת בעלי חיים וחיות מחמד – ריכוז מידע לניהול חכם ורגיש של בעלי חיים במשק החי ומידע על חיות מחמד, הכלים להגנתם ורווחתם, מידע על יבוא ויצוא בעלי חיים לחו"ל, על מחלת הכלבת ועוד.
  • תיירות חקלאית – מידע תיירותי על אטרקציות ברוח החקלאות המצויות ברחבי הארץ ומציעות בילוי באווירה חקלאית.
  • עובדים זרים: קביעת נורמות זכאות לעובדים שכירים ישראלים וכאלו שאינם ישראלים.
  • שנת שמיטה: משרד החקלאות וביטחון המזון בשיתוף הרבנות הראשית לישראל מספקים היתרי מכירה עבור הציבור היהודי שומר השמיטה והקמת אוצרות בית דין לממכר תוצרת חקלאית מותרת לאכילה לשומרי שמיטה.

שרי החקלאות וסגניהם


שרי החקלאות בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
משרד החקלאות
1 אהרון ציזלינג

(1901-1936)

מפ"ם 14 במאי 1948 10 במרץ 1949 הזמנית
2 דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 הראשונה
3 פנחס לבון

(1904-1976)

1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 השנייה
4 לוי אשכול

(1895-1969)

8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 השלישית
5 פרץ נפתלי

(1888-1961)

25 ביוני 1952 3 בנובמבר 1955
הרביעית
החמישית
השישית
6 קדיש לוז

(1895–1972)

3 בנובמבר 1955 17 בדצמבר 1959 השביעית
השמינית
7 משה דיין

(1915-1981)

17 בדצמבר 1959 4 בנובמבר 1964 התשיעית
העשירית
האחת עשרה
8 חיים גבתי

(1901-1990)

מפא"י
לא ח"כ
9 בנובמבר 1964 3 ביוני 1974
מפא"י השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
השש עשרה
9 אהרון אוזן

(1924-2007)

3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
10 אריאל שרון

(1928-2014)

שלומציון 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 השמונה עשרה
הליכוד

חרות

11 סגן רה"מ

שמחה ארליך

(1915-1983)

הליכוד

המפלגה הליברלית

5 באוגוסט 1981 19 ביוני 1983

נפטר בכהונתו

התשע עשרה
12 ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
19 ביוני 1983 10 באוקטובר 1983
13 פסח גרופר

(1924-2013)

הליכוד

המפלגה הליברלית

10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 העשרים
14 אריה נחמקין

(1925-2021)

המערך השני

העבודה

13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
15 אברהם כ"ץ-עוז

(1934-)

22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 העשרים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
16 רפאל איתן

(1929-2004)

צומת 11 ביוני 1990 31 בדצמבר 1991 העשרים וארבע
17 ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד 31 בדצמבר 1991 13 ביולי 1992
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
18 יעקב צור

(1937-)

העבודה

לא ח"כ

13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
(16) רפאל איתן

(1929-2004)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
צומת
19 ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 5 באוגוסט 1999 העשרים ושמונה
20 חיים אורון

(1940-)

מרצ 5 באוגוסט 1999 24 ביוני 2000
(19) ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
24 ביוני 2000 7 במרץ 2001
21 שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 העשרים ותשע
22 ציפי לבני

(1958-)

הליכוד 17 בדצמבר 2002 28 בפברואר 2003
23 ישראל כ"ץ

(1958-)

28 בפברואר 2003 14 בינואר 2006 השלושים
24 זאב בוים

(1943-2011)

קדימה 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
(21) שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
4 במאי 2006 19 בינואר 2011 השלושים ואחת
העבודה
השלושים ושתיים
העצמאות
25 אורית נוקד

(1952-)

19 בינואר 2011 18 במרץ 2013
26 יאיר שמיר

(1945-)

הליכוד - ישראל ביתנו
ישראל ביתנו
18 במרץ 2013 14 במאי 2015 השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
27 אורי אריאל

(1952-)

הבית היהודי
האיחוד הלאומי
14 במאי 2015 17 בנובמבר 2019 השלושים וארבע
עצמאי

לא ח"כ

28 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד 20 בינואר 2020 17 במאי 2020
29 אלון שוסטר

(1957-)

כחול לבן
חוסן לישראל
17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
30 עודד פורר

(1977-)

ישראל ביתנו 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
31 אבי דיכטר

(1952-)

הליכוד 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני שר במשרד החקלאות

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה שר מכהן תחילת הכהונה סוף הכהונה ממשלה
יוסף אפרתי

(1897-1975)

מפא"י פרץ נפתלי 9 ביולי 1952 24 בדצמבר 1952 השלישית
זאב צור

(1911-1994)

אחדות העבודה קדיש לוז 5 בדצמבר 1955 17 בדצמבר 1959 השביעית
השמינית
אהרן אוזן

(1924-2007)

המערך
מפא"י
חיים גבתי 17 בינואר 1966 17 בנובמבר 1969 השלוש עשרה
העבודה
המערך
העבודה
הארבע עשרה
בן-ציון חלפון

(1930-1977)

22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 החמש עשרה
ג'בר מועדי

(1919-2009)

המערך
קידמה ופיתוח
אהרן אוזן 24 במרץ 1975 20 ביוני 1977 השבע עשרה
קידמה ופיתוח
פסח גרופר

(1924-2013)

הליכוד
הליברלים
שמחה ארליך 11 באוגוסט 1981 10 באוקטובר 1983 התשע עשרה
מנחם בגין
מיכאל דקל

(1920-1994)

הליכוד
חרות
פסח גרופר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 העשרים
אברהם כ"ץ-עוז

(1934-)

המערך
העבודה
אריה נחמקין 24 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
וליד חאג'-יחיא

(1936-2015)

מרצ
מפ"ם
יעקב צור 4 באוגוסט 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
גילה גמליאל

(1974-)

הליכוד ישראל כ"ץ 30 במרץ 2005 14 בינואר 2006 השלושים
משה אבוטבול

(1965-)

ש"ס אבי דיכטר 4 בינואר 2023 מכהן השלושים ושבע

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. צבי זרחיה, בעיצומה של המלחמה: הממשלה החליטה על שינוי שמו של משרד החקלאות, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2024
  2. [החלטת ממשלה 1937 - שינוי שם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל"משרד החקלאות וביטחון המזון" https://www.gov.il/he/pages/dec1937-2024]
  3. ^ 3.0 3.1 משרד החקלאות וביטחון המזון, מטרות ויעדי משרד החקלאות וביטחון המזון, באתר משרד החקלאות וביטחון המזון, ‏8.1.24


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משרד החקלאות וביטחון המזון40676381Q2081350