אזרח ותיק
אזרח ותיק בישראל מוגדר בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 כ"תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004". נכון לשנת 2021, גיל הפרישה לגברים הוא 67 ולנשים הוא 62. החל משנת 2022 יעלה גיל הפרישה לנשים ב-4 חודשים מדי שנה, ובשנת 2032 יהיה גיל הפרישה לנשים 65.[1]
בצד הגדרה פורמלית זו, המושג "אזרח ותיק" מציין אדם זקן, בהקשרים מסוימים, במקום המושגים "זקן" ו"קשיש", כנהוג על פי גישת התקינות הפוליטית (אם כי לאחר מקרים רבים של תקיפת קשישים בשנת 2008, חזר השימוש במילה "זקן"[2]). המושג "אזרח ותיק" הוא תרגום שאילה מ-senior citizen באנגלית.[3]
על פי חוק האזרחים הוותיקים המעניק זכויות אחדות לאזרחים ותיקים, אזרח ותיק הוא תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה. גיל הפרישה הוא 67 שנים לגבר, ונע בטווח 62–65 שנים לאישה (בהתאם לתאריך הלידה שלה). לפי הגדרה זו, אזרח ותיק אינו בהכרח אזרח ישראל, די בכך שהוא תושב ישראל. לתושב ישראל שהגיע לגיל המתאים ניתנת תעודת אזרח ותיק. אזרח ותיק זכאי להנחות בתשלומי ארנונה בתנאים הקבועים בחוק, בנסיעה בתחבורה ציבורית ובדמי כניסה לגנים, אתרים ומופעים. אזרח ותיק המקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, זכאי להנחה בתשלום בגין תרופות הנכללות בסל שירותי הבריאות.
פעמים רבות אזרח ותיק הוא גמלאי, כלומר מתפרנס מקבלת פנסיה שאת הזכות לה צבר בעבודתו קודם שהגיע לגיל זקנה. לצד זאת, חלק מהאזרחים הוותיקים לא צברו זכויות פנסיה ועליהם להתפרנס בדרכים אחרות: להמשיך לעבוד או להסתפק בקצבת אזרח ותיק של המוסד לביטוח לאומי.
אחד ממשרדי ממשלת ישראל הוא המשרד לשוויון חברתי שבשנותיו הראשונות נקרא המשרד לאזרחים ותיקים, ומטרתו הייתה "שיפור וקידום איכות חייהם של האזרחים הוותיקים בישראל".[4]
קישורים חיצוניים
חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
- ^ גיל פרישה (לפי החוק) | פרישה, באתר www.prisha.co.il
- ^ כך למשל בהצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת ענישה על תקיפת זקנים), וכן בשם סיעה בכנסת שהוקמה במהלך שנה זו בשם צדק לזקן.
- ^ רפאל ניר, תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה, פנים, אוקטובר 1998
- ^ אודות המשרד, באתר המשרד לאזרחים ותיקים
33422579אזרח ותיק