ממשלת ישראל השלושים ושבע
(הופנה מהדף הממשלה ה-37)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 29 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנתיים) | |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
| סגן ראש הממשלה | יריב לוין |
| מפלגה שולטת | הליכוד |
| סיעות הקבינט | הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי, נעם |
| מספר שרים | 33 |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השלושים ושש |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל השלושים ושמונה |
ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 33 שרים וארבעה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
רקע
ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בישראל בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שלא הביאו לכינונה של ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה. מול נתניהו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו, בהובלת יאיר לפיד ובני גנץ ומנעו ממנו להקים ממשלה פעם נוספת, כאשר מאידך היעדר רוב מוצק של מפלגות ציוניות המתנגדות לנתניהו הביא לכך שלא קמה ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמן עם אף אחד מן הצדדים בשלב כלשהו.
לאחר מערכת הבחירות השלישית, ובתוך מגפת הקורונה, החליטו נתניהו וגנץ להקים יחדיו ממשלת אחדות, ויזמו את מודל ממשלת חילופים. ואולם, ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה ומדינת ישראל הלכה למערכת בחירות רביעית בתוך שלוש שנים.
ב־13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר בן שמונה סיעות.
במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב־20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב־30 ביוני והבחירות נקבעו ל־1 בנובמבר. תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש שבראשותו זכה ב־64 מושבים בכנסת.
חלוקת המושבים בכנסת ערב כינון הממשלה
- ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש
| סיעה | ראש הסיעה | מושבים | |
|---|---|---|---|
| הליכוד | בנימין נתניהו | 32 | |
| יש עתיד | יאיר לפיד | 24 | |
| המחנה הממלכתי | בני גנץ | 12 | |
| ש"ס | אריה דרעי | 11 | |
| יהדות התורה | יצחק גולדקנופף | 7 | |
| הציונות הדתית | בצלאל סמוטריץ' | 7 | |
| עוצמה יהודית | איתמר בן גביר | 6 | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 6 | |
| רע"מ | מנסור עבאס | 5 | |
| חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 5 | |
| העבודה | מרב מיכאלי | 4 | |
| נעם | אבי מעוז | 1 | |
הקמת הממשלה
.jpeg)
ב־9 בנובמבר 2022 החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.[1]
ב־15 בנובמבר 2022 הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.
בהתאם לתוצאות הבחירות וכפי שהיה צפוי מהן, המליצו 64 חברי הכנסת על בנימין נתניהו (32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי יהדות התורה, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם).
בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו־28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו־5 חברי חד"ש-תע"ל).
בהתאם להמלצות נציגי הסיעות, הטיל הרצוג על נתניהו ב־13 בנובמבר את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 28 ימים בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה.[2] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.[3]
.jpg)
ב־21 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנה לנתניהו, הוא הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה.[4] ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב־26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל־29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציוניים נחתמו באופן סופי ב־28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום.[5]
בבוקר 29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצהריים התקיימה הצבעה לבחירת אמיר אוחנה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר מכן התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו 63 חברי כנסת (ח"כ יעקב טסלר שהה מחוץ לישראל בזמן ההצבעה), ונגדה הצביעו 54. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הודיע לראש הממשלה שהוא מוכן להתייצב למערכה ולדון על הצטרפות של המחנה הממלכתי בכוונה להקים קבינט מלחמה. לאחר כמה ימים החליטו סיעות הקואליציה לצרף את סיעת המחנה הממלכתי לממשלה לתקופת המלחמה כדי ליצור ממשלת אחדות שתכונה "ממשלת חירום לאומית". ב-12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי.[6] על פי ההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת המחנה הממלכתי, הממשלה בהרכב זה הייתה אמורה לכהן עד סוף המלחמה ובתקופה זו לא יקודמו חוקים ללא הסכמות הליכוד והמחנה הממלכתי.[7] בנוסף לכך, תוארך עד לסיום המלחמה כהונת בעלי תפקידים שכהונתם אמורה להסתיים בזמן המלחמה.
ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות בין בני גנץ לגדעון סער וסיעותיהם התפלגו,[8] ב-27 במרץ 2024 גדעון סער וסיעתו פרשו מהממשלה לאחר שלא קיבל מקום בקבינט המלחמה, וב-9 ביוני 2024 הודיע גנץ על פרישתו מהממשלה בעקבות חוסר גיבוש תוכנית פעולה אסטרטגית להמשך המלחמה.[9] ב-30 בספטמבר 2024 גדעון סער חזר לכהן כשר ללא תיק בממשלה והובטח לו מקום בקבינט.
| ↓ | ||
| 63 | 3 | 54 |
| בעד | נגד | |
מדיניות הממשלה וציוני דרך
קווי היסוד של הממשלה
להלן קווי היסוד של הממשלה:[10][11]
- לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
- הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
- הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
- הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
- הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
- הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
- הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
- הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
- הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
- הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
- הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
- הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
- הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
- יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
- הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
- הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
- הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
- הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
- הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
- הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.
אירועים עיקריים
- מתמשך – הרפורמה המשפטית בישראל
- מתמשך – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
- מתמשך – המערכה שבין המלחמות למניעת התבססות וסיכול פעילות התקפית של איראן במזרח התיכון.
- 7 באוקטובר 2023 – מתקפת הפתע על ישראל, בה השתלטו מחבלי חמאס על מספר יישובים בעוטף עזה, רצחו מעל 1,100 אנשים וחטפו 256 אנשים לרצועת עזה.
- מתמשך – מלחמת חרבות ברזל.
- גל הטרור בישראל (2023).
- מבצע שובר גלים נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.
- 31 בדצמבר 2022 – החלטת העצרת הכללית של האו"ם לבקש מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג לגבש חוות דעת משפטית בנוגע ל"כיבוש הישראלי בגדה המערבית", השלטון הישראלי ביהודה ושומרון. דרום אפריקה פתחה בהליך משפטי כנגד ישראל בבית הדין.
- 18 בינואר 2023 – חבר הכנסת אריה דרעי פוטר מתפקידיו בממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי דרעי לא יכול לכהן כשר בממשלה.[12]
- 1 באפריל 2023 – נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם הוא הסכם הסחר החופשי המלא הראשון והיחיד בין ישראל למדינת ערב.
- 31 במאי 2023 – הוכרז על אישור של משרד האנרגיה בשדה גז בשם קטלן בבעלות חברת אנרג'יאן במים הכלכליים של ישראל בנפח של 68 BCM.[13]
- 1 בפברואר 2024 – ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות הטילו לראשונה סנקציות על מתנחלים שיוחסה להם אלימות נגד פלסטינים.
- 13 באפריל 2024 – התקיפה האיראנית על ישראל. מתקפה איראנית ישירה על ישראל בעקבות חיסול מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון
- 19 ביולי 2024 – מתקפת הכטב"ם על תל אביב. מתקפה של החות'ים מתימן על העיר תל אביב באמצעות שיגור כטב"ם מסוג סמאד-3 שגרם למותו של אדם אחד ולפציעתם של כעשרה אנשים נוספים.
- 31 ביולי 2024 – ראש הלשכה המדינית של החמאס אסמאעיל הנייה נהרג בהתנקשות. על פי מקורות זרים בוצעה ההתנקשות על ידי ישראל.
- 27 בספטמבר 2024 – תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות במבצע סדר חדש כחלק מהסלמת הלחימה מול חזבאללה בלבנון
- במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988. כמו כן, הדירוג החדש של S&P מלווה בתחזית שלילית בשל הסיכונים הגאופוליטיים ובשל עיכובים בגיבוש תקציב מדינה לשנת 2025.[14] בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את הדירוג של ישראל בפעם השנייה השנה, ובאופן חריג במיוחד בשתי דרגות. בנוסף הוסיפה תחזית דירוג שלילית. בדוח חריף שצירפה להחלטה ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון.[15][16] גם סטנדרד אנד פורס הורידה שנית את דירוג האשראי באותה שנה.[17]
- יחסי חוץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – בעקבות המלחמה, החזירו טורקיה, הונדורס, צ'ילה, קולומביה, ירדן, בחריין וצ'אד את שגריריהן מישראל.[18] ממשלות בוליביה, קולומביה וניקרגואה הודיעו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל.[19][20][21] טורקיה הכריזה על הפסקת הסחר עם ישראל.[22][23]
פעולות עיקריות
צבא וביטחון
- 9–13 במאי 2023 – מבצע מגן וחץ של צה"ל לסיכול בכירי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ופגיעה בתשתיות הארגון ברצועת עזה.[24]
- 3–5 ביולי 2023 – מבצע בית וגן של צה"ל לסיכול תשתיות טרור, פגיעה במחבלים, מעצר מבוקשים, סיכול מפקדות וחמ"לים, מעבדות מטענים ואמל"ח במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין.
- 7 באוקטובר 2023 – פתיחה במלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת פתע נרחבת על ישראל של חמאס ברצועת עזה.
- 20 ביולי 2024 – מבצע יד ארוכה, תקיפה הצבאית של חיל האוויר בתימן נגד מטרות צבאיות של החות'ים.
- 30 ביולי 2024 – ההתנקשות בפואד שוכר, סיכול ממוקד של חיל האוויר ברמטכ"ל חזבאללה וברובע הדאחייה בביירות.
- 20 בספטמבר 2024 – ההתנקשות באבראהים עקיל, סיכול ממוקד של חיל האוויר של מפקד הזרוע הצבאית בפועל של חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות.
- 27 בספטמבר 2024 – תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות במבצע סדר חדש, סיכול הנהגת ארגון החזבאללה בהם המזכיר הכללי של חזבאללה, חסן נסראללה, עלי כרכי, מפקד חזית הדרום של חזבאללה, תת-אלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון, וכן מפקדים נוספים בארגון.
- 26 באוקטובר 2024 – "מבצע ימי תשובה" כתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, תקיפת מפעלים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים, ובסיסי שיגור של טילים בליסטיים בטהרן, וכראמנשה, שיראז וכראג.
מדיניות חוץ
- נחתם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקני שיעניק לשתי המדינות עדיפות הדדית בעתות חירום באספקת נשק ואמצעי לחימה מהתעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות הברית.[25]
- נחנכו שגרירויות צ'אד,[26] אזרבייג'ן,[27] ופפואה גינאה החדשה.[28]
- 19 ביולי 2023 – ישראל הכירה בריבונותה של מרוקו על חבל הארץ סהרה המערבית.[29]
- 25 ביולי 2023 – נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ווייטנאם.
- 27 בספטמבר 2023 – צירוף ישראל לתוכנית הפטור מוויזה.[30]
- 28 בספטמבר 2023 – נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לגרמניה, שבמסגרתו תסופק מערכת ההגנה חץ 3 לגרמנים.[31]
- 4 באוקטובר 2023 – נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל ואזרבייג'ן. במסגרתו תייצר ישראל לוויינים עבור אזרבייג'ן.[32]
- 3 באוקטובר 2024 – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוכרז כאישיות בלתי רצויה בישראל, וכניסתו לישראל נאסרה.[33]
מאבק בטרור
- העברת תיקונים לחוק המאבק בטרור:
- הוספת עבירה של שנת מאסר בגין צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. התיקון עבר כהוראת שעה למשך שנתיים.
- הסמכת שר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק הרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור או מעמיד להם אמצעים שונים. כמו כן, החוק מאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.[34]
מדיניות כלכלית
- הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים עבור כל ילד בן 6–18 והשוואת סכום מענק העבודה שמקבל גבר לזה שמקבלת אישה.[35][36]
- העברת 927 מיליון ש"ח לחינוך החרדי, למוסדות התורניים, למנהל החינוך הדתי, למשרד לשירותי דת ולקרן לסיוע לאברכים.[37]
- הגדלה משמעותית בכמות הכספים הקואליציוניים, מ-2.9 מיליארד בשנים 2021–2022 ל-13.7 מיליארד בשנים 2023–2024.[38]
- העברת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – החוק מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל. בנוסף, הוגדלה מסגרת התקציב ותקרת הגירעון הועלתה מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי.[39]
- 9 בנובמבר 2023 – העברת מתווה פיצויים למשק אשר בעקבות הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח.[40]
- הגדלה נרחבת בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן.[41]
הסכמי עבודה במגזר הציבורי
- 2 במרץ 2023 – חתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי.[42]
- 23 בספטמבר 2024 – חתימת הסכם שכר חדש עם ארגון המורים ל-5 השנים הבאות. ההסכם כולל תוספות שכר, תשלום מענק חד-פעמי למורים ואת קיצור שבוע הלימודים.[43]
מדיניות חברתית
- העלאת שיעור התגמול המזערי עבור יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח ואת התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח.[44]
תחבורה
- 18 באוגוסט 2023 – חניכת דנקל – הקו האדום קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.
- 10 ביולי 2024 – נחנך כביש המנהרות בכניסה לירושלים בכביש 60 לתנועה מלאה, בהשקעה של כמיליארד שקלים.[45]
ביטחון פנים
- הקלה בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק פרטי.[46]
- הקמת למעלה מ-900 כיתות כוננות הכפופות למשטרה במרחב העירוני.[47]
יהודה ושומרון
- הסדרת 10 יישובים באיו"ש: אביגיל, עשהאל, שחרית, גבעת ארנון, גבעת הראל, גבעת הרא"ה, מלאכי השלום, מצפה יהודה, בית חגלה, ושדה בועז.[48]
- ב-12 בנובמבר 2023 נפתח המקטע המרכזי של כביש לב השומרון.
פנים ורשויות מקומיות
- הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף עבור כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.[49]
- דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהיו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 ל-30 בינואר 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל.[50]
אוכלוסין והגירה
- תיקון לחוק הדרכונים המאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.[51]
מערכת המשפט ואכיפת חוק
- תחילת קידום הרפורמה המשפטית,[52] ובתוך כך צמצום עילת הסבירות בתיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה.[53] פעולות אלה גררו ביקורת ציבורית רחבה ועוררו את המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
- הקמת ועדת דרורי, ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל.
משרדי ממשלה ורשויות שלטון
- הקמת משרד העבודה, משרד ההסברה (וסגירתו בהמשך), המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לקידום מעמד האישה (וסגירתו בהמשך).
- פיצול משרד ירושלים ומורשת למשרד המורשת ולמשרד ירושלים ומסורת ישראל.
- הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית.[54]
- סגירת משרד המודיעין.
מיסים ואגרות
- ביטול מכס על הגבינות מוצרלה טרייה רכה, חלומי, ג'מיד, גורגונזולה, מוצרלה קשה וגבינות שמנת (גבינות רכות מעל 5% שומן) מחלב צאן או מחלב בקר. חלק מהביטולים מיידיים וחלקם בפעימות.[55]
- 29 בינואר 2023 – ביטול המס על כלים חד-פעמיים.[56]
- 27 במרץ 2023 – ביטול המס על משקאות ממותקים.[57]
- יולי 2023 – ביטול זמני של המכס על חלב ניגר למשך שלושה חדשים.[58] שהוארך בספטמבר למשך חצי שנה נוספת.[59]
- פברואר 2024 – העלאת המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025.[60]
- 4 במרץ 2024 – העלאת מס הקנייה על סיגריות וטבק.[61]
- 4 בספטמבר 2024 – הטלת מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030.[62]
חינוך, תרבות וספורט
- הקמת "בית הספר הווירטואלי".[63]
- הגדלת קצבת האברכים מ-680 ש"ח ל-1000 ש"ח לפחות.[64]
- תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח (40 אחוז) לתקציבי הישיבות במשך שנתיים.[64][65]
מינויי בכירים
- הארכת כהונת נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב-5 שנים נוספות.[66]
- מינוי ניצב קובי יעקובי לנציב בתי הסוהר.[67]
- מינוי ניצב דני לוי למפקח הכללי של משטרת ישראל.
סיעות הקואליציה
מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה
- 64 ח"כים לפני הצטרפות סיעת המחנה הממלכתי (29 בדצמבר 2022 – 11 באוקטובר 2023)
- 76 ח"כים לפני פרישת הימין הממלכתי (11 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024)
- 72 ח"כים לפני פרישת המחנה הממלכתי (27 במרץ 2024 – 9 ביוני 2024)
- 64 ח"כים לאחר פרישת המחנה הממלכתי (9 ביוני 2024 – 29 בספטמבר 2024)
- 68 ח"כים לאחר הצטרפותה מחדש של הימין הממלכתי (החל מ-29 בספטמבר 2024)
הרכב הממשלה
בממשלה זו מכהנים 21 שרים חדשים: מאיר פרוש, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, יואב קיש, חיים ביטון, ניר ברקת, אורית סטרוק, אופיר סופר, עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, יואב בן צור, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, מיקי זוהר, רון דרמר, מאי גולן, משה ארבל, גדי איזנקוט ואוריאל בוסו.
| הליכוד | המחנה הממלכתי | ש"ס | יהדות התורה | הציונות הדתית | עוצמה יהודית | הימין הממלכתי | נעם | ||||||||
| שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים | |||||||||||||||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה זולת אם מצוין אחרת | |||||||||||||||
| משרד | שם | סיעה | כהונה | ||
|---|---|---|---|---|---|
| שרי הממשלה | |||||
| משרד ראש הממשלה | .jpg)
|
ראש הממשלה | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד האוצר | 
|
בצלאל סמוטריץ' | הציונות הדתית
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| שר נוסף במשרד הביטחון | |||||
| שר נוסף במשרד האוצר | .png)
|
זאב אלקין | הימין הממלכתי | 8 בנובמבר 2024 ואילך | |
| משרד האנרגיה והתשתיות | .jpg)
|
ישראל כ"ץ | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024 | |
.jpg)
|
אלי כהן | הליכוד | 1 בינואר 2024 ואילך | ||
| משרד הביטחון | .jpg)
|
יואב גלנט | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 7 בנובמבר 2024 | |
|
|
ישראל כ"ץ | הליכוד | 8 בנובמבר 2024 ואילך | ||
| המשרד לביטחון לאומי | .jpg)
|
איתמר בן גביר | עוצמה יהודית | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| המשרד לחיזוק וקידום קהילתי (בוטל) | 9 בינואר 2023 – 6 בנובמבר 2023 | ||||
| משרד הבינוי והשיכון | 
|
יצחק גולדקנופף | יהדות התורה
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| שר בלי תיק
(במשרד ראש הממשלה) | |||||
| משרד הבריאות | .jpg)
|
המשנה לרה"מ
פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ |
ש"ס | 29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023 | |
| מילוי מקום על-ידי יואב בן צור | |||||
.jpg)
|
משה ארבל | ש"ס | 19 באפריל 2023 – 12 באוקטובר 2023 | ||
.jpg)
|
אוריאל בוסו | ש"ס | 12 באוקטובר 2023 ואילך | ||
| המשרד להגנת הסביבה | 
|
עידית סילמן | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד ההסברה (בוטל) |
|
גלית דיסטל-אטבריאן | הליכוד | 16 בינואר 2023 – 14 באוקטובר 2023 | |
| משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות |
|
אורית סטרוק | הציונות הדתית | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה | 
|
אופיר אקוניס | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 18 במרץ 2024 | |
|
|
גילה גמליאל | הליכוד | 18 במרץ 2024 ואילך | ||
| משרד החוץ |
|
אלי כהן | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024 | |
|
|
ישראל כ"ץ | הליכוד | 1 בינואר 2024 – 8 בנובמבר 2024 | ||
.jpg)
|
גדעון סער | הימין הממלכתי | 8 בנובמבר 2024 ואילך | ||
| משרד החינוך | .jpg)
|
יואב קיש | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| שר נוסף במשרד החינוך | 
|
חיים ביטון | ש"ס | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד החקלאות וביטחון המזון | 
|
אבי דיכטר | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד ירושלים ומורשת ⇐ | .jpg)
|
עמיחי אליהו | עוצמה יהודית
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2023 | |
.jpg)
|
מאיר פרוש | יהדות התורה | 22 בינואר 2023 ואילך | ||
| משרד הכלכלה והתעשייה | 
|
ניר ברקת | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד המודיעין (בוטל) | .jpg)
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 2 בינואר 2023 | |
|
|
גילה גמליאל | הליכוד | 2 בינואר 2023 – 18 במרץ 2024 | ||
| משרד המורשת |
|
עמיחי אליהו | עוצמה יהודית
לא ח"כ |
22 בינואר 2023 ואילך | |
| משרד המשפטים |
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| המשרד לעניינים אסטרטגיים | 
|
רון דרמר | עצמאי
לא ח"כ |
20 בפברואר 2023 ואילך | |
| משרד העבודה | 
|
יואב בן צור | ש"ס
לא ח"כ |
30 בינואר 2023 ואילך | |
| שר בלי תיק
(במשרד הרווחה והביטחון החברתי) |
29 בדצמבר 2022 – 30 בינואר 2023 | ||||
| משרד העלייה והקליטה | 
|
אופיר סופר | הציונות הדתית | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי | .jpg)
|
יצחק וסרלאוף | עוצמה יהודית | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד הפנים |
|
המשנה לרה"מ
פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ |
ש"ס | 29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023 | |
| מילוי מקום על-ידי מיכאל מלכיאלי | |||||
|
|
משה ארבל | ש"ס | 19 באפריל 2023 ואילך | ||
| המשרד לקידום מעמד האישה (בוטל) |
|
מאי גולן | הליכוד | 20 באפריל 2023 – 22 בינואר 2024 | |
| משרד הרווחה והביטחון החברתי | 
|
יעקב מרגי | ש"ס | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה | .jpg)
|
עמיחי שיקלי | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2024 | |
|
|
מאי גולן | הליכוד | 22 בינואר 2024 ואילך | ||
| המשרד לשירותי דת | .jpg)
|
מיכאל מלכיאלי | ש"ס | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| המשרד לשיתוף פעולה אזורי |
|
יואב קיש | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 28 במרץ 2023 | |
.jpg)
|
דוד אמסלם | הליכוד
לא ח"כ |
28 במרץ 2023 ואילך | ||
| שר נוסף במשרד המשפטים | |||||
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים |
|
מירי רגב | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד התיירות | 
|
חיים כץ | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות |
|
עמיחי שיקלי | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד התקשורת | .jpg)
|
שלמה קרעי | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| משרד התרבות והספורט | .jpg)
|
מיקי זוהר | הליכוד
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 ואילך | |
| שרים בלי תיק | .jpg)
|
בני גנץ | המחנה הממלכתי | 12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024 | |
.jpg)
|
גדי איזנקוט | המחנה הממלכתי | 12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024 | ||
|
חילי טרופר | המחנה הממלכתי | 12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024 | ||
|
|
גדעון סער | המחנה הממלכתי | 12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024 | ||
| הימין הממלכתי | |||||
| 30 בספטמבר 2024 – 8 בנובמבר 2024 | |||||
|
|
יפעת שאשא-ביטון | המחנה הממלכתי | 12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024 | ||
| הימין הממלכתי | |||||
|
|
מאי גולן | הליכוד | 16 בינואר 2023 – 20 באפריל 2023 | ||
|
|
מאיר פרוש | יהדות התורה | 2 בינואר 2023 – 22 בינואר 2023 | ||
|
|
רון דרמר | עצמאי
לא ח"כ |
29 בדצמבר 2022 – 20 בפברואר 2023 | ||
|
|
גלית דיסטל-אטבריאן | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 – 16 בינואר 2023 | ||
| סגני השרים | |||||
| משרד ראש הממשלה[א] | 
|
אבי מעוז | נעם | 4 בינואר 2023 – 1 במרץ 2023 | |
| 5 ביוני 2023 ואילך | |||||
|
אורי מקלב | יהדות התורה | 4 בינואר 2023 ואילך | ||
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים[ב] | |||||
| משרד האוצר |
|
מיכל וולדיגר | הציונות הדתית | 4 בינואר 2023 – 29 באוקטובר 2023 | |
| משרד הבריאות |
|
משה ארבל | ש"ס | 4 בינואר 2023 – 24 בינואר 2023 | |
| משרד הפנים | |||||
| משרד החקלאות וביטחון המזון | 
|
משה אבוטבול | ש"ס | 4 בינואר 2023 ואילך | |
| משרד התרבות והספורט | .jpg)
|
יעקב טסלר | יהדות התורה | 4 בינואר 2023 ואילך | |
| משרד החוץ | שרן השכל | תקווה חדשה | 11 בנובמבר 2024 | ||
חילופי שרים וסגני שרים
| משרד | בעל תפקיד יוצא | סיעה | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | בעל תפקיד נכנס | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משרד המודיעין | סגן רה"מ | הליכוד | העברת התפקיד לשר אחר | 2 בינואר 2023 | גילה גמליאל | הליכוד | 2 בינואר 2023 | ||
| משרד ירושלים ומורשת | עמיחי אליהו | עוצמה יהודית | פיצול המשרד, העברת תחום ירושלים למשרד אחר | 22 בינואר 2023 | המשרד פוצל וחדל להתקיים בשמו המקורי | ||||
| משרד הבריאות | המשנה לרה"מ | ש"ס | פוטר על-ידי ראש הממשלה מכורח פסיקת בג"ץ | 24 בינואר 2023 | יואב בן צור (מ"מ) | ש"ס | 24 בינואר 2023 | ||
| משרד הפנים | מיכאל מלכיאלי (מ"מ) | ||||||||
| משרד הבריאות (סגן שר) | משה ארבל | סיום כהונת השר | לא מונה מחליף | ||||||
| משרד הפנים (סגן שר) | |||||||||
| משרד ראש הממשלה (סגן שר) | אבי מעוז | נעם | התפטרות | 1 במרץ 2023 | אבי מעוז | נעם | 5 ביוני 2023 | ||
| המשרד לשיתוף פעולה אזורי | יואב קיש | הליכוד | העברת התפקיד לשר אחר | 28 במרץ 2023 | דוד אמסלם | הליכוד | 28 במרץ 2023 | ||
| משרד הבריאות | יואב בן צור (מ"מ) | ש"ס | מינוי שר קבוע | 19 באפריל 2023 | משה ארבל | ש"ס | 19 באפריל 2023 | ||
| משרד הפנים | מיכאל מלכיאלי (מ"מ) | ||||||||
| משרד הבריאות | משה ארבל | העברת התפקיד לשר אחר | 12 באוקטובר 2023 | אוריאל בוסו | 12 באוקטובר 2023 | ||||
| משרד ההסברה | גלית דיסטל-אטבריאן | הליכוד | התפטרות | 14 באוקטובר 2023 | המשרד נסגר | ||||
| משרד האוצר (סגנית שר) | מיכל וולדיגר | הציונות הדתית | 29 באוקטובר 2023 | לא מונה מחליף | |||||
| המשרד לחיזוק וקידום קהילתי | איתמר בן גביר | עוצמה יהודית | סגירת המשרד | 6 בנובמבר 2023 | המשרד נסגר | ||||
| משרד החוץ | אלי כהן | הליכוד | חילופי תפקידים | 1 בינואר 2024 | ישראל כ"ץ | הליכוד | 1 בינואר 2024 | ||
| משרד האנרגיה והתשתיות | ישראל כ"ץ | אלי כהן | |||||||
| המשרד לקידום מעמד האישה | מאי גולן | סגירת המשרד | 22 בינואר 2024 | המשרד נסגר | |||||
| המשרד לשוויון חברתי | עמיחי שיקלי | העברת התפקיד לשר אחר | מאי גולן | הליכוד | 22 בינואר 2024 | ||||
| משרד המודיעין | גילה גמליאל | סגירת המשרד | 18 במרץ 2024 | המשרד נסגר | |||||
| משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה | אופיר אקוניס | מונה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק | גילה גמליאל | הליכוד | 18 במרץ 2024 | ||||
| שר בלי תיק | גדעון סער | הימין הממלכתי | פרישת סיעת הימין הממלכתי מהממשלה | 27 במרץ 2024 | לא מונה מחליף | ||||
| שרה בלי תיק | יפעת שאשא ביטון | ||||||||
| שר בלי תיק | בני גנץ | המחנה הממלכתי | פרישת סיעת המחנה הממלכתי מהממשלה | 12 ביוני 2024 | |||||
| גדי איזנקוט | |||||||||
| חילי טרופר | |||||||||
| משרד הביטחון | יואב גלנט | הליכוד | פוטר | 7 בנובמבר 2024 | ישראל כ"ץ | הליכוד | 8 בנובמבר 2024 | ||
| משרד החוץ | ישראל כ"ץ | העברת התפקיד לשר אחר | 8 בנובמבר 2024 | גדעון סער | הימין הממלכתי | ||||
• לפי הסיכומים בסיעת הליכוד, בחלוף שנה לכהונת הממשלה החל אלי כהן לכהן כשר האנרגיה וישראל כץ החל לכהן כשר החוץ; ובחלוף שלוש שנים לכהונת הממשלה, יתחלפו בחזרה בתפקידיהם, עד לסוף כהונת הממשלה.
מאפייני השרים
עד הרחבת הממשלה ביום 12 באוקטובר 2023, אז הצטרפה סיעת המחנה הממלכתי לקואליציה, הייתה הממשלה ה-37 הימנית ביותר והדתית ביותר בתולדות מדינת ישראל עם למעלה ממחצית השרים וסגני השרים מהמפלגות הדתיות.[68]
נשים בממשלה
בממשלה זו מכהנות חמש נשים:
- הליכוד (4): מירי רגב, עידית סילמן, גילה גמליאל, מאי גולן
- הציונות הדתית (1): אורית סטרוק
יוצאי מערכת הביטחון
בממשלה זו מכהנים שלושה שרים ששימשו בדרגת תת-אלוף ומעלה בצה"ל, ואחד כראש ארגון ביטחוני:
משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים
- מזכיר הממשלה: יוסי פוקס
- היועצת המשפטית לממשלה: גלי בהרב-מיארה או אחד מהמשנים שלה
- ראש המטה לביטחון לאומי: צחי הנגבי
- ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: צחי ברוורמן
- מנכ"ל משרד ראש הממשלה: יוסי שלי
- ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון
- המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: אלוף אבי גיל, רומן גופמן
- המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע- ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר משרד הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר הכנסת - שאול אמסטרדמסקי, שאול מסביר עם עוגה: למה הממשלה המתקרבת תתקשה לתפקד?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בדצמבר 2022
- אוריה בר-מאיר, כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2022
- פרופ' עופר קניג, הממשלה ה-37 במספרים: מעט נשים, מרבית השרים חסרי ניסיון מיניסטריאלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 03 בינואר 2023
- תני גולדשטיין, ממשלת ישראל מכה בתדהמה, באתר "זמן ישראל", 29 בינואר 2023
חגי עמית, קינן ראובני, "באנו לכסח": מסע הטיהורים חסר התקדים של ממשלת נתניהו, באתר TheMarker, 17 במרץ 2023
ביאורים
- ^ ממונה על תכנים חיצוניים במשרד החינוך ואחראי על לשכת הקשר נתיב.
- ^ הממונה על התחבורה הציבורית במגזר החרדי.
הערות שוליים
- ^ טל שלו, הטקס מתחיל: סבב ההתייעצויות אצל הנשיא יוצא לדרך, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2022
- ^ צבי זרחיה, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה; דרעי רוצה את האוצר, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2022
- ^ איתמר אייכנר, הרצוג האריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה ב-10 ימים, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2022
- ^ צבי זרחיה ו-ynet, נתניהו הודיע לנשיא: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2022
- ^ יהודה שלזינגר, לקראת השבעת הממשלה: הליכוד חתמו על הסכם מול השותפות הקואליציוניות, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
- ^ נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
- ^ יובל קרני, מורן אזולאי, גנץ פרש מהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024
- ^ אלה קווי היסוד של הממשלה הלאומית בראשותי, באתר עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו, 28 בדצמבר 2022
- ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-37 בין סיעת הליכוד לבין סיעת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (עמ' 20-21), באתר הכנסת
- ^ צבי זרחיה, בג"ץ פסל את דרעי מלכהן כשר ברוב של עשרה שופטים מול אחד, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2023
- ^ סוניה גורודיסקי, התגלה מאגר גז טבעי חדש מול חופי ישראל - "קטלן", באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
- ^ רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, הורדת דירוג אשראי נוספת בצל הסיכונים הביטחוניים, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2024
- ^ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- ^ גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ אחרי מודי'ס: גם S&P הורידה את דירוג האשראי, באתר וואלה!, 2 באוקטובר 2024
- ^ אוריאל בארי, מדינה נוספת: צ'אד הודיעה על החזרת השגריר מישראל, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2023
- ^ "Bolivia severs diplomatic ties with Israel, citing 'crimes against humanity'". Reuters (באנגלית). 2023-10-31. נבדק ב-2023-10-31.
- ^ בגלל המלחמה? בוליביה הודיעה כי תנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, נשיא קולומביה מנתק את היחסים עם ישראל: "יש לה מנהיג רוצח עם", באתר ynet, 1 במאי 2024
- ^ מתן וסרמן, ניתוק יחסים מלא על הפרק: איך ייגמר המשבר הנוכחי מול טורקיה?, באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2024
- ^ Nicaragua breaks diplomatic relations with Israel, רויטרס, 12/10/2024
- ^ צה"ל פתח במבצע בעזה וחיסל 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי, "מצב מיוחד" בעורף, באתר ynet, 9 במאי 2023
- ^ ברית איתנה: ישראל וארה"ב חתמו על הסכם שיתוף פעולה בשעת חירום, באתר עכשיו 14, 1 במרץ 2023
- ^ איתמר אייכנר, צ'אד תפתח שגרירות ברמת גן: "לשדרג את היחסים לגבהים חדשים", באתר ynet, 1 בפברואר 2023
- ^ איתמר אייכנר, אזרבייג'ן פתחה שגרירות בישראל, שר החוץ: "מעמיקים את השת"פ הביטחוני", באתר ynet, 29 במרץ 2023
- ^ איתמר אייכנר, החמישית בבירה: ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה חנך את השגרירות בי-ם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2023
- ^ ישראל הודיעה על הכרתה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית, באתר Israel Defense, 2023-07-18
- ^ איתמר אייכנר, ארה"ב הודיעה רשמית: ישראל צורפה לתוכנית הפטור מוויזה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2023
- ^ שי לוי, החץ 3 לגרמניה: נחתמה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2023
- ^ אסף גולן, "עדות לעוצמות המדע והחדשנות הישראלית": נחתם הסכם היסטורי בתחום החלל עם אזרבייג'ן | ישראל היום, באתר ישראל היום, 2023-10-05
- ^ איתמר אייכנר, שר החוץ כ"ץ בצעד חריג ביותר: מזכ"ל האו"ם - אישיות בלתי רצויה בישראל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, "פעיל טרור" - גם מי שמממן: חוק המאבק בטרור עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
- ^ עטרה גרמן, לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
- ^ ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404, 16 באפריל 2023
- ^
ציוץ של ולדימיר בליאק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 בספטמבר 2023
- ^ יובל אינהורן, מה צריך לדעת כשמסתכלים על הסכומים של הכספים הקואליציוניים?, באתר גלובס, 14 במאי 2023
- ^ דקלה אהרן שפרן יערה שפירא, תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 אושר בכנסת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2023
- ^ גד ליאור, מה הפיצוי לעסקים ומי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת? מדריך לתוכנית הסיוע החדשה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, זינוק נוסף בגירעון הממשלתי: קפץ ל-8.1% ביולי, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2024
- ^ גד ליאור, סיון חילאי, נחתם הסכם בין סמוטריץ' וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה, באתר ynet, 2 במרץ 2023
- ^ תמר טרבלסי חדד, סוף לעיצומים וההשבתות: נחתם סופית ההסכם בין האוצר לארגון המורים | אלה עיקריו, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
- ^ שחר אילן, צבי זרחיה, אושר: התגמול המינימלי ליום מילואים יעלה ל-300 שקל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
- ^ הקלה משמעותית על עומסי התנועה בירושלים, באתר משרד התחבורה, 10.07.2024
- ^ נעה שפיגל ורן שמעוני, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, חסר תקדים: כמות הנשקים העצומה שהועברה לכיתות הכוננות מאז ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2024
- ^ מערכת ישראל היום, שבעה חודשים אחרי החלטת הקבינט: הסדרת הישובים אביגיל, עשהאל ובית חוגלה יצאה לדרך, באתר ישראל היום, 6 בספטמבר 2023
- ^ איילת ברון, קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר מאקו, 15 במאי 2023
- ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: הבחירות לרשויות המקומיות נדחו ל-30 בינואר 2024, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
- ^ אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023
- ^ אמיר אטינגר, כל מה שצריך לדעת על הרפורמה המשפטית: הלו"ז המלא והשינויים שבדרך, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2023
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
- ^ שחר אילן, הממשלה החליטה: תוקם הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, ממוצרלה ועד חלומי: סמוטריץ' מבטל את המכס על הגבינות, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023
- ^ אנה ברסקי, בוטל המס על כלים חד פעמיים - הממשלה תגבש חלופה לצמצום הצריכה, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2023
- ^ גד ליאור, בצל הלחץ מהחרדים: סמוטריץ' חתם על ביטול המס על משקאות ממותקים, באתר ynet, 28 במרץ 2023
- ^ על מנת להתגבר על המחסור הצפוי: שר האוצר ביטל מכס על חלב מיובא | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-08-26
- ^ על רקע המחסור: שר האוצר מאריך את ביטול המכס על החלב בחצי שנה נוספת, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את העלאת המע"מ ל-18%, החל מ-2025, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2024
- ^ גד ליאור, המס על סיגריות וטבק עלה: חפיסת סיגריות תתייקר ב-2 שקלים, באתר ynet, 4 במרץ 2024
- ^ שני אשכנזי, כלכליסט, תעריפי החשמל והמים יתייקרו: ועדת הכספים אישרה את מס הפחמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
- ^ סתיו נמר, החל משנת הלימודים הבאה: בית הספר הווירטואלי החינמי הראשון בישראל, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2023
- ^ 64.0 64.1 סולימאן מסוודה וליאל קייזר, הממשלה תאשר את הגדלת הקצבאות לאברכים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביולי 2023
- ^ גד ליאור, מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב | המסמך המלא, באתר ynet, 8 במאי 2023
- ^ צבי זרחיה, הממשלה אישרה: כהונת הנגיד אמיר ירון תוארך בחמש שנים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2023
- ^ יערה שפירא דקלה אהרן שפרן מיכאל שמש, הממשלה אישרה את מינוי קובי יעקובי לנציב שב"ס הקבוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במאי 2024
- ^ נדב אלימלך, השותפים ניצלו את שעת הכושר: זו הממשלה הימנית והדתית ביותר בהיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2022
יותר דתיים, יותר מתנחלים, פחות נשים: פני הקואליציה, ופני הכנסת, באתר ynet
יואל אסתרון, לכל המשקיעים וידידי ישראל בעולם: אל תספידו אותנו, אל תוותרו עלינו, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
50% דתיים וחרדים ו-4 נשים: הממשלה ה-37 יצאה לדרך, באתר כיפה, 29 בדצמבר 2022
39966612ממשלת ישראל השלושים ושבע