הסכם ישראל–לבנון 2024

הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון (2024)

מטרה	עצירת הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל עצירת מבצע חיצי הצפון עצירת התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל עצירת התקפות חזבאללה על ישראל
חותמים	בנימין נתניהו נעים קאסם נג'יב מיקאתי
מתווכים	עמוס הוכשטיין
תאריך כניסה לתוקף	27 בנובמבר 2024

הסכם ישראל-לבנון (2024) הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, את מבצע חיצי הצפון שהחל ב-19 בספטמבר 2024, ואת התמרון הקרקעי בלבנון שהחל ב-1 באוקטובר 2024. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, וייכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.

רקע

ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145 ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.

במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.

בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו אלפי מחבלים (ככל הנראה בין 2,000 ל-4,000 פעילי חזבאללה) בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצרכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.

לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון.

ההסכם

ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו.

לפי דיווחים, הסכם הפסקת האש יכלול מספר סעיפים:

1. חזבאללה, או כל תנועה חמושה אחרת בלבנון, לא יבצעו כל פעולה התקפית נגד ישראל.
2. ישראל לא תבצע כל פעולה התקפית נגד מטרות בלבנון, כולל ביבשה, באוויר ובים.
3. ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
4. צבא לבנון וכוחות הביטחון הלבנוניים תהיינה הקבוצות החמושות היחידות המורשות לפעול בדרום לבנון.
5. מכירה, אספקה וייצור של נשק בלבנון יהיו בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
6. יפורקו כל המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור נשק ואביזריו, וכן יפורקו תשתיות ועמדות צבאיות. נשק בלתי מורשה שאינו תואם התחייבויות אלו יוחרם.
7. תוקם ועדה המקובלת על ישראל ולבנון, אשר תפקח ותסייע בהבטחת אכיפת ההסכם. באכיפה תהיינה מעורבות בין השאר ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.
8. ישראל ולבנון ידווחו על כל הפרה אפשרית של ההתחייבויות לוועדה הנ"ל וליוניפי"ל.
9. כוחות הצבא הלבנוניים ייפרסו לאורך כל הגבולות ונקודות המעבר במדינה.
10. ישראל תסיג את כוחותיה בצורה מדורגת לתוך שטח ישראל בתקופה של עד 60 ימים ממועד כניסת ההסכם לתוקף.
11. במהלך פרק זמן זה פעילי חזבאללה ייסוגו אל צפונית לנהר הליטאני, והכוחות החמושים שיורשו לשהות בשטח זה הוא צבא לבנון וכוח יוניפי"ל.
12. לישראל יינתן חופש פעולה צבאי לתקוף את לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר בלבנון.
13. לא יוקם אזור חיץ שיהווה חוצץ בין כפרי דרום לבנון ליישובי קו העימות.
14. ארצות הברית תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

ראו גם

• הסכם ישראל-לבנון 1983

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40045174הסכם ישראל–לבנון 2024