המועצה הלאומית לכלכלה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| תאריך הקמה | 2006 |
| יו"ר | אבי שמחון |
| מטה מרכזי | ירושלים |
המועצה הלאומית לכלכלה היא גוף מטה במשרד ראש הממשלה בישראל המייעץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בגיבוש המדיניות הכלכלית-חברתית של ישראל.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, המשמש כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הוא אבי שמחון.
מטרות המועצה הלאומית לכלכלה
מטרות המועצה כוללות, בין היתר:
- ייעוץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים וחברתיים.
- גיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח לקידום המשק והחברה בישראל, בשיתוף קשת רחבה של משרדי ממשלה, רשויות וגורמים פרטיים.
- השתתפות בעיצוב השיח הציבורי בנוגע למדיניות הכלכלית-חברתית בישראל, והצגתה בפורומים בינלאומיים.
היסטוריה
המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה בספטמבר 2006, על פי הצעתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בראשותו של פרופסור מנואל טרכטנברג. ייעודה של המועצה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, הוא "לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאי כלכלה, במטרה לסייע בתהליך קבלת ההחלטות בתחומים אלו, בהתבסס על ניתוחים מקצועיים, נתונים עדכניים וחשיבה שיטתית ארוכת טווח".[1][2] עם היבחרו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה במרץ 2009, התפטר טרכטנברג מתפקידו.[3][4] הוא הוחלף ביולי 2009 על יד פרופסור יוג'ין קנדל, שעמד בראש המועצה עד 2015.[5]
במאי 2015 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת קשה על תפקוד המועצה והעומד בראשה יוג'ין קנדל.[6][7] בין השאר קבע המבקר:
- המועצה לא נהגה להגיש לממשלה חוות דעת כתובות בנוגע להצעות החלטה של הממשלה, לרבות תקציב המדינה. ככלל, ראש המועצה נוהג להציג לפני הממשלה את עמדת המועצה בעל פה בלבד.[8]
- המועצה פועלת על פי תפישה לא נכונה, שלפיה עליה לייעץ לראש הממשלה בלבד. מטרה זו אינה עולה בקנה אחד עם אחד מעקרונות היסוד של פעילות הממשלה ועם תפישת היסוד של השירות הציבורי, עקרון האחריות המשותפת.[8]
- המועצה מתקשה למלא את תפקידיה באופן המיטבי. ועל ראש הממשלה לבחון את מעמדה, סמכויותיה ותפקידיה של המועצה וכן את עמידתה ביעדים שנקבעו לה בעת הקמתה.[8]
בינואר 2016 נבחר פרופ' אבי שמחון לעמוד בראשה.[9] על שמחון נמתחה ביקורת רבה שהוביל לכרסום במעמדה של המועצה הלאומית לכלכלה והפך אותה לכלי לגיבוי עמדות הדרג הפוליטי במקום להביע עמדה מקצועית המנוגדת לעמדת הדרג הפוליטי.[10]
עיסוקי המועצה לאומית לכלכלה
המועצה עוסקת בנושאים המרכזיים שעל סדר יומה של הממשלה, בתחומי הפיננסיים, אנרגיה, בריאות, חינוך, אסטרטגיה, דיור, מיסוי, השקעה, מו"פ ועוד. המועצה עוסקת בגיבוש אסטרטגיה בתחומים כלכליים-חברתיים וקידום ותיאום פרויקטים בינמשרדיים שונים.
התוצר המרכזי שגובש במועצה הלאומית לכלכלה בשנת עבודתה הראשונה הוא האג'נדה החברתית כלכלית לישראל לשנים 2008–2010, המתווה מדיניות כלכלית-חברתית מקיפה, אשר במרכזה צמצום העוני תוך עידוד הצמיחה.[11] התוכנית עורכת ניתוח ואבחון נקודות החזקה והתורפה של המשק הישראלי, מציעה מגוון כלי מדיניות להתערבות בנקודות הדורשות טיפול, וכוללת לראשונה יעדים חברתיים-כלכליים כחלק מיעדי המקרו בתקציב המדינה. האג'נדה כוללת שני צירים עיקריים – צמצום העוני תוך עידוד הצמיחה ויצירת מנופים לצמיחה מאוזנת בטווח הארוך – ואומצה על ידי הממשלה באפריל 2007. מעקב אחר יישומה של התוכנית והטמעתה בתקציב המדינה החל משנת 2008 נעשה במסגרת ועדת מנכ"לים בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר.
מלבד יישום האג'נדה החברתית כלכלית, עוסקת המועצה בייעוץ כלכלי במגוון הנושאים הנמצאים על סדר יומו של ראש הממשלה, מרכזת עבודת מטה בין-משרדית אודות סוגיות אסטרטגיות בתחום הכלכלי חברתי, ומלווה את תהליכי יישום המדיניות המוצעת על ידי המועצה.[12] בין השאר, ראש המועצה היה חבר בוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט, חבר בוועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה והמועצה השתתפה בוועדה לפיתוח מדדי עוני נוספים. המועצה עסקה בגיבוש התוכנית לייעול ומיקוד הקצבאות עבור קשישים נזקקים והמעגל השני של ניצולי השואה, שאושרה בממשלה באוקטובר 2007.
באוקטובר 2007 התבקשה המועצה על ידי ראש הממשלה לבחון, בפרספקטיבה ארוכת טווח, את משטר הכללים הפיסקאליים הנהוגים כיום בישראל, דהיינו את המגבלות הקבועות בחוק לגבי ההוצאה התקציבית ויעד הגרעון התקציבי. הממשלה והכנסת אימצו כללים פיסקליים ברוח המלצות המועצה בשנת 2010. בדצמבר 2008 הביאה המועצה, יחד עם משרד האוצר, לאישור הממשלה תוכנית סיוע לחוסכים הפנסיוניים ("רשת ביטחון").
לאורך 2011 ערכה המועצה עבודת מטה בנוגע להיערכות הפיננסית של ישראל לרעידות אדמה והמלצותיה הובילו את הממשלה לנקוט צעדים שנועדו להבטיח את קיומם של משאבים מספקים לפעולות שיקום במקרה של רעידת אדמה רחבת היקף בישראל. בינואר של אותה השנה אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים שגובשה על ידי ועדת מנכ"לים בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, במטרה לצמצם את התלות העולמית בנפט לתחבורה. ביולי 2011 הוקם צוות בין משרדי בהובלת המועצה שבחן את התועלת הכלכלית של שילוב מקורות אנרגיה מתחדשים במשק החשמל בישראל. באוקטובר 2011 מונתה הוועדה להגברת התחרותיות במשק בה שימש ראש המועצה הלאומית לכלכלה כחבר ואשר בחנה את מבנה המשק הישראלי והשפעתו על תחרותיות ויעילות הכלכלה המקומית. בעקבות עבודת הוועדה נחקק בכנסת החוק לקידום התחרות לצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013.
כלכלני המועצה הלאומית לכלכלה היו מעורבים גם בהקמת צוות בין-משרדי לבחינת קיום מחסור בכוח אדם מיומן במגזר העסקי, שניתח וגיבש המלצות מדיניות לפתרון הבעיה. הצוות הגיש את מסקנותיו בשנת 2012 והן מיושמות על ידי הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה. בדצמבר 2012 התקבלה החלטת ממשלה שנועדה להגדיל את השפעת החדשנות הישראלית בתחומי הטכנולוגיה החקלאית על אתגרים רלוונטיים בעולם, אחרי שוועדה בין משרדית למינוף המו"פ החקלאי בישראל בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה הגישה את מסקנותיה בנושא.
בשנת 2013 הנחה ראש הממשלה את המועצה להוביל צוות בין משרדי לבחינת מבנה שבוע העבודה בישראל והצוות המליץ להוסיף ארבעה ימי מועד ישראלים במהלך השנה, ליצירת סופי שבוע ארוכים.[13] במקביל, המועצה הובילה תהליך הקמת קרן לניהול הכספים המתקבלים מהיטל רווחי נפט וגז, ואת החקיקה הרלוונטית. המועצה שיחקה תפקיד חשוב במסגרת צוות בין משרדי, אשר בחן את אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע (ועדת ששינסקי). שיתוף הפעולה בין המועצה לבנק ישראל ומשרד האוצר הביא לתיקוני הכלל הפיסקאלי שהיה מקובל בישראל.
מבנה ארגוני ובעלי תפקידים
- ראש המועצה הלאומית לכלכלה - פרופ' אבי שמחון
- סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה - יובל אדמון
- סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה- ליאור חיימוביץ
- ראש אגף מחקר- דוד בדל
- ראש תחום בכיר אסטרטגיה כלכלית חברתית- איתמר מילרד
- כלכלן בכיר ורכז תחום שינויי אקלים - עידו אליה
- כלכלנית בכירה ורכזת מחקרי אפקטיביות של תוכניות ממשלתיות, מימון, דיור וסוגיות כלכליות חברתיות - אורית הלוי.
- כלכלן בכיר ורכז תחום תעסוקה וחינוך - אברהם זופניק
- צוות לשכה
ראשי המועצה הלאומית לכלכלה
| שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | תחת ראש הממשלה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
מנואל טרכטנברג | 2006 | 2009 | הממשלה ה-31 | אהוד אולמרט | |
|
יוג'ין קנדל | 2009 | 2016 | בנימין נתניהו | בממשלה ה-36, ממשלת החליפים של נפתלי בנט, ויאיר לפיד לא אויש תפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה . | |
|
אבי שמחון | 2016 | מכהן | |||
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המועצה הלאומית לכלכלה- ההתאחדות הבין-לאומית של מועצות כלכליות וחברתיות, באתר האתר הרשמי (באנגלית)
- עמרי זגן,יריב מן, העוצמה הרכה של המועצה לכלכלה, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
- אדריאן פילוט, שחר אילן ונמרוד בוסו, המועצה הלאומית לכלכלה: כך מבצעת הממשלה מניפולציה בביטוח הלאומי, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2018
- אלה לוי-וינריב, המועצה הלאומית לכלכלה מחפשת מנהיג, באתר גלובס, 2 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ TheMarker, הממשלה אישרה את הקמתה של המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' מנואל טרכטנברג יעמוד בראשה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2006
- ^ שירה חורש, הממשלה אישרה הקמת מועצה לאומית לכלכלה במשרד רה"מ בראשות פרופסור טרכטנברג, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2006
- ^ מוטי בסוק, פרופ' מנואל טרכטנברג התפטר מראשות המועצה הכלכלית, באתר הארץ, 26 באפריל 2009
- ^ אדריאן פילוט, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מנואל טרטכטנברג - התפטר, באתר גלובס, 27 באפריל 2009
- ^
מירב ארלוזורוב, "אני עוזב כי חבורת אנשים התאמצה להוכיח לציבור שאני ועמיתיי מושחתים", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2015
- ^ לילך ויסמן, המבקר: המועצה הלאומית לכלכלה מתעקשת לייעץ לרה"מ בלבד, באתר גלובס, 5 במאי 2015
- ^ מוטי בסוק, ביקורת קשה על יוג'ין קנדל והמועצה הלאומית לכלכלה, באתר הארץ, 5 במאי 2015
- ^ 8.0 8.1 8.2 דו"ח מבקר המדינה 65ג - 2015 - עמודים 305-32
- ^ שירות גלובס, אושר מינוי פרופ' אבי שמחון לראש המועצה הלאומית לכלכלה, באתר גלובס, 3 בינואר 2016
- ^ אדריאן פילוט, כך הפך פרופ' אבי שמחון לשופר הכלכלי של נתניהו, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-08-10
- ^ אג'נדה כלכלית חברתית לישראל 2008-2010
- ^ תומר אביטל, הסיירת הכלכלית של קנדל, באתר כלכליסט, 20 בינואר 2011
- ^ שינוי מבנה שבוע העבודה בישראל: שיתוף הציבור
36250569המועצה הלאומית לכלכלה