ה' בטבת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ה' בטבת הוא היום החמישי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש[1]. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת ויחי[2].
חגים ומועדים
- "צום העשירי", לדעת רבי שמעון[3]
- "דידן נצח" (מארמית: "הניצחון שלנו") – יום שמציינים חסידי חב"ד לזכר זכייתם במשפט הספרים בשנת ה'תשמ"ז.
אירועים היסטוריים
- בא הפליט לבבל להודיע על כך שירושלים הוכתה (יחזקאל, ל"ג, כ"א)
- ה'תר"ץ – תנועות אחדות העבודה והפועל הצעיר מתאחדות ומקימות את מפא"י
- ה'תש"ט – קיבוץ ראש הנקרה עולה לקרקע
- ה'תשכ"ט – טרוריסטים יורים ומשליכים רימוני יד לעבר מטוס אל על בנמל התעופה של אתונה
- ה'תשל"א – רצח ילדי משפחת ארויו בעזה
- ה'תשמ"ט – יאסר ערפאת נואם בעצרת האו"ם שמתכנסת במיוחד לכבודו בז'נבה
- ה'תש"ן – מונפק המטבע שערכו חמישה שקלים חדשים
- ה'תשס"א – צה"ל מחסל את ראש הפת"ח בטולכרם, תאבת תאבת, בסיכול ממוקד
- ה'תשס"ו – ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לוקה בשבץ מוחי חמור ושוקע בתרדמת. סמכויות ראש הממשלה מועברות לממלא מקומו, אהוד אולמרט
- ה'תשע"ט – פיגוע הירי בגבעת אסף מחבל יורה מרכב לעבר חיילים ואזרחים שהמתינו בטרמפיאדה שני חיילים נהרגו וחייל ואישה נפצעו קשה.
נולדו
- ה'תרל"ב - רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש (נפטר ב-ה'תרצ"ז)
- ה'תרס"א – רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (נולד ב-ה'תשמ"ב)
- ה'תר"ע - רבי שלמה בנימין הלוי אשלג, אדמו"ר מאשלג, בנו של רבי יהודה אשלג (נפטר ב-ה'תשמ"ד)
- ה'ת"ש – רבי ברוך שמעון סלומון – הרב הראשי ואב בית דין בפתח תקווה וראש ישיבת נחלת דוד (נפטר ב-ה'תשס"ט)
נפטרו
- ה'תקכ"ה – רבי שמואל הילמן (הלפרן), מגדולי דורו, ממנהיגי ועד ארבע הארצות בירוסלב, רב בקרזמיר שבמעהרין, מנהיים ומץ.
- ה'תקפ"ט[4] – רבי אהרן מטיטיוב (מכונה בשם: רבי ארל'י מטיטיוב ), אדמו"ר ורב בטיטיוב, נכדו של הבעל שם טוב.
- ה'תרי"ב – רבי בנימין מרדכי נבון היה רב ומקובל ארץ-ישראלי נולד ב-ה'תקמ"ח)
- ה'תרפ"ו – רבי עמנואל יצחק ברודו, מחכמי יהדות סלוניקי, דרשן, אב בית דין וממלא מקום רבה הראשי של העיר.
- ה'תשכ"א – רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) בעל האביר יעקב, האדמו"ר מסדיגורה.
- ה'תשנ"א – הרב אברהם זיידה הלר, ראש ישיבה בצפת ומפעילי הציבור הבולטים בעיר (נולד ה'תרנ"ד)
- ה'תשנ"ב – רבי חיים ירחמיאל גרינפלד, רב ואב"ד בווינה ומראשי אגודת ישראל, היה הרב החרדי הראשון בעיר לאחר השואה. מחבר ספר אמרות חיים.
- ה'תשס"ה – יהודית נאות, שרה בממשלת ישראל, חברת הכנסת, פרופסור למיקרוביולוגיה בטכניון (נולדה ה'תש"ד)
- ה'תשע"ז – רבי נפתלי הירצקא פרנקל, חבר בד"צ העדה החרדית ורב קהילת חוג חת"ם סופר בירושלים
הערות שוליים
- ^ כ-90% מכלל השנים.
- ^ כ-10% מכלל השנים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד ב'.
- ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור כרך א', פרק "מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב". ב"החסידות" 1977 מציין אלפסי את התאריך ה' בטבתתקפ"ט. ישנה גירסא המציינת את יום פטירתו ב ט"ו בטבת ה'תק"ס,
35358612ה' בטבת