העדפה מתקנת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יצוג הולם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

העדפה מתקנת (מכונה גם אפליה מתקנת) היא מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה הנחשבת לחלשה יותר, על פני המשתייכים לקבוצות אשר נחשבות לחזקות יותר, במטרה להשוות פערים חברתיים, מתוך הנחה שהם ניתנים לתיקון. אחת ההשקפות רואה בהעדפה המתקנת פיצוי קולקטיבי על אפליה ממנה הקבוצה החלשה סבלה בעבר או שהיא אף ממשיכה לסבול ממנה בהווה.

העדפה מתקנת מקובלת במדינות רבות בעולם, למשל במדינות שונות בהודו יש העדפה בקבלה לאוניברסיטאות ולמשרות ציבוריות לבני קאסטות נמוכות, בארצות הברית יש או היו נהוגים העדפת קבלת נשים ואפרו אמריקאים לאוניברסיטאות, בישראל סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות מחייב קבלת נשים, על פני גברים, כחברים בדירקטוריונים בחברות ממשלתיות, לשם השגת "ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים". בכל המקרים האלו יש הבחנה בין אדם שנמנה עם הקבוצה החזקה לזה שנמנה עם הקבוצה החלשה, כאשר האחרון מקבל יחס מועדף.

שיטות להעדפה מתקנת

העדפה מתקנת מתבצעת בדרכים שונות, להלן שלוש הדרכים העיקריות:

  1. העדפה בין שווים - כאשר מספר המבקשים להיכנס למקום עבודה, מוסד או גוף מסוים גדול ממספר המקומות המוקצים, או לחלופין, ישנם מספר מועמדים לתפקיד במקום מסוים ותנאי הקבלה הם על-סמך יכולות ונתונים אישיים, ובשקלול הנתונים ישנם מספר מועמדים בעלי נתונים זהים, תינתן עדיפות לבני הקבוצות המקופחות בקבלת המקום או התפקיד על פני המועמדים שאינם משתייכים לאחת מהקבוצות טעונות הטיפוח. שיטה זו היא הנפוצה ביותר ונחשבת למתונה מבין השיטות המקובלות כיוון שרק במקרים נדירים ישנו שוויון בין המועמדים.
  2. העדפה בין "כמעט" שווים - כאשר בן הקבוצה המקופחת הוא פחות טוב באופן מועט מבן הקבוצה הלא מקופחת, גם אם השקלול הסופי של המקופח נמוך במעט מהמועדף, בכל זאת יקבל עדיפות בקבלה.
  3. מכסָה - קביעת מכסה של הממונים. כלומר, נקבע בדרג המחליט כי עד תאריך מסוים יש להגיע לייצוג מסוים של קבוצות, אחרת כפופים לסנקציות. למשל, בחלוף שנתיים צריך ש-25% מסגל ההנהלה תהיינה נשים.

השיח הציבורי על העדפה מתקנת

העדפה מתקנת מהווה סוגיה קשה מבחינה תאורטית ופילוסופית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ופוליטית.

מחד, נטען כי אם היא מופעלת כהלכה היא עשויה לתרום רבות לעידוד שוויון אם לא בתוצאות לפחות בהזדמנויות לשאר האוכלוסיות - ככה שלפרטי החברה השונים אין רק אותן זכויות משפטיות, במובן הטכני של המילה, אלא הם זכאים לשוויון הזדמנויות מלא ואמיתי בפועל. יש מחקרים הטוענים כי בחברה שבה הונהגה אפליה קשה כלפי קבוצה חלשה, הרי שאי אפשר יהיה להגיע לשוויון אמיתי, בפרק זמן סביר, אלא אם תונהג העדפה מתקנת, לפרק זמן קצוב.

מאידך, מתנגדי ההעדפה המתקנת תוקפים אותה משתי זוויות שונות. מצד אחד, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא שהיא, בפשטות, מפלה. כך למשל, נטען, כי ההעדפה המתקנת בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית, גורמת לכך שלבן מוכשר לא יתקבל לאוניברסיטה, כי את מקומו יתפוס אפרו-אמריקאי, המוכשר ממנו פחות, רק בשל צבע עורו (השופט אנטונין סקאליאה הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כלומר, אם, כמו שטענו מתנגדי ההפרדה הגזעית נגד אפרו-אמריקאים במשך שנים, החוקה אכן עיוורת לצבע העור של האזרח, הכיצד זה ניתן להשלים עם אפליה נגד לבנים?

מהזווית האחרת, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא העובדה שהיא מנציחה את הסטראוטיפים נגד קבוצת המיעוט, ואף מעודדת שנאה נגדה (השופט קלרנס תומאס הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כך למשל, ההעדפה המתקנת למען אפרו-אמריקאים בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית מחזקת את הרושם כי אדם שחור עור לא יכול להצליח בלימודים בכוחות עצמו, אלא צריך להיעזר בגורמים חיצוניים לשם כך. כמו כן, הדבר יוצר פקפוק כלפי כל אפרו-אמריקאי מצליח, שכן לא ניתן לדעת אם הוא היה מצליח באותה מידה בהיעדר העדפה מתקנת.

התומכים בהעדפה מתקנת טוענים שהיא אינה אפליה מאחר שיש לה הצדקה עניינית וסטטיסטית (אפליה סטטיסטית). לטענתם, לבנים נהנו ובמידה מסוימת עדיין נהנים מאפליה חברתית לטובתם וזה לא מעלה ספק באשר להישגים המרשימים שלהם. באשר לטענות על אפליה גזענית נגד לבנים, תומכי העדפה מתקנת מציינים שלפי מחקרים מדיניות העדפה מתקנת מטיבה בעיקר עם נשים לבנות.[1][2]

העדפה מתקנת בארצות הברית

בארצות הברית ההעדפה המתקנת המכונה שם Affirmative Action, פעולה מאשרת, היא מהנושאים המורכבים והשנויים ביותר במחלוקת בשיח המשפטי והפוליטי, כאשר, באופן היסטורי וגס, אנשי המפלגה הרפובליקנית מתנגדים למדיניות זו, ואנשי המפלגה הדמוקרטית תומכים בה.

בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע במספר מקרים כי באופן עקרוני ההעדפה המתקנת בתחום החינוך אינה מפרה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, ואולם, זאת רק אם ההעדפה נעשית באופן מסוים, בלא קביעת מכסות מדויקות לבני המיעוטים, ולתקופה קצובה.

פסיקות אלו התקבלו תמיד בהכרעות קשות של בית המשפט העליון. בשנת 1978 התקבלה פסיקת בית המשפט העליון "חבר הנאמנים של אוניברסיטת קליפורניה נ' באקה", שאסרה על העדפה מתקנת באמצעות מכסות. הפסיקה עסקה בבקשתו של אלן באקה, שנחשב לבן בארצות הברית, להתקבל לבית ספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה, לאחר שנדחה אף על פי שציוניו עלו על אלה של מועמדים שחורים שהתקבלו. עתירתו של באקה התקבלה. נקבע כי מדיניות העדפה מתקנת באמצעות מכסות אינה חוקתית. מקרה מפורסם אחר הוא עתירתה של אביגיל פישר,[3] אמריקאית לבנה, אשר בשנת 2009 תבעה את אוניברסיטת טקסס אחרי שלא התקבלה ללימודים. לדברי אביגיל, הסיבה שנדחתה הייתה העדפה מתקנת והרקע היה גזעי בלבד. בשנת 2016, ברוב של 4:3 שופטים, פסק בית המשפט העליון בארצות הברית שאוניברסיטת טקסס רשאית לבחון מועמדים על פי שיקולים הוליסטיים, לרבות שימוש בהעדפה מתקנת.[4] בנוסף, במקרה של אביגיל פישר, נפסק שלא רק שממוצע הציונים אכן עמד בקריטריון הקבלה, אלא ששיעור המועמדים השחורים והלטינים שנדחו עם ממוצע ציונים דומה לשלה היה גבוה משיעור המועמדים הלבנים שנדחו.[3]

מחקרים לגבי האפקטיביות של מדיניות העדפה מתקנת מצאו שהיא הועילה במיוחד לנשים לבנות.[5]

העדפה מתקנת בישראל

בנציבות שירות המדינה קיימות חמש הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת:

  1. נשים
  2. ערבים, דרוזים וצ'רקסים
  3. קהילת יוצאי אתיופיה
  4. אנשים עם מוגבלויות
  5. חרדים

בפועל, הקבוצות העיקריות שבהן התמקד החוק הישראלי בנושא זה הם נשים, ובמידה פחותה ערביי ישראל ונכים.

נשים

פקודת מס הכנסה מעניקה לנשים חצי נקודת זיכוי ממס, ובנוסף אמהות זכאיות, בניגוד לאבות שאינם חד-הוריים, לנקודת זיכוי אחת בגין כל ילד בגיל שש עד שמונה עשרה. נכון ל-2016, כל נקודת זיכוי שוות ערך להנחה של 2592 ש"ח בחבות המס השנתית. אישה נשואה שאינה עובדת, ובעלה משלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, פטורה מתשלומים אלו ('פטור עקרת בית') גם אם בני הזוג פרודים. במקרה של התאלמנות (לרבות התאלמנות ידועים בציבור וזוגות שונים), רק אישה זכאית לקצבת שאירים ללא תלות בהכנסתה וגם אם אין לה ילדים.[6]

גיל הפרישה שנקבע לנשים (המעוניינות בכך) הוא 62 לעומת 67 לגברים, פער המקדים בחמש שנים את זכאותן לקצבת זקנה, לקצבאות נוספות, לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ולהנחה של 4,096 ש"ח לחודש (נכון ל-2017)[7] במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים שונים. ב-2016 קיצבת הזקנה המלאה ליחיד הייתה 1,531 ש"ח לחודש.

בקרנות הפנסיה הוותיקות גודל הפנסיה זהה לגברים ולנשים, תוך התעלמות מכך שתוחלת משך קבלת הקצבה של נשים ארוך יותר, באופן היוצר סבסוד צולב של גברים לנשים בתוך כל קרן. בנוסף, במשך שנים רבות נקבע ששיעור פנסיית השאירים לאלמן יהיה חצי משיעור פנסיית השאירים לאלמנה. בעקבות עתירה לבג"ץ[8] החליטה הכנסת לבטל העדפה זו, והובילה להשוואת שיעור הפנסיה לאלמנים לזה של אלמנות.[9]

בשנת 2000 תוקן חוק שיווי זכויות האישה, תחולתו הוגבלה למניעת אפליית האישה לרעה, ונקבע בו שהוא בא להוסיף על זכויות האישה ולא לגרוע מהן. עוד נקבע בחוק שיש להעדיף נשים על פני גברים באיוש תפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות, עד להשגת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.[10] בג"ץ אכף חקיקה זו, והורה לבית המשפט להעביר מתפקידיהם כמה דירקטורים, משום שבמינוים לא נעשה מספיק מאמץ למצוא לתפקיד זה נשים.[11] מחקרים סטטיסטיים שנעשו מלמדים כי בעשר השנים שלאחר מתן פסק דין זה עלה אחוז הנשים בתפקידי דירקטורים בשיעור ניכר.[12] בשנת 2013 רשות החברות הממשלתיות השיקה את נבחרת הדירקטורים שמיסדה את העדפת הנשים ובני המיעוטים באמצעות תנאי הסף ושיטת הניקוד ובגמר ההליך כללה 53% נשים ו-10% בני מיעוטים. תיקון משנת 2002 לחוק חובת המכרזים מחייב העדפת "עסק בשליטת אישה" במקרה של שוויון מול הצעה אחרת במכרז.

בשנת 2014 תוקן חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), ונקבע בו שסיעה במועצת רשות מקומית שלפחות שליש מבין חברי הסיעה המכהנים כנציגיה הן נשים, תזכה לתוספת של 15% למימון הבחירות.[13]

החל משנת תשס"ב המחלקה למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך נוקטת במדיניות של העדפה מתקנת לטובת בנות.[14]

קבוצות אחרות

בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק החברות הממשלתיות והוסיפה דרישה להבטחת ייצוג הולם לערביי ישראל בתפקידים בכירים במגזר הציבורי. בית המשפט העליון נתן מספר פסקי דין התומכים עקרונית בהעדפה מתקנת כלפי ערביי ישראל. ועדת אור שחקרה את ההפגנות האלימות שערכו קבוצות מערביי ישראל באוקטובר 2000, שבמהלכן 13 מהם נורו למוות על ידי משטרת ישראל (אירועי אוקטובר 2000), המליצה גם היא לפעול ביתר תוקף להשגת שוויון עבורם, גם באמצעות הפעלת העדפה מתקנת אגרסיבית יותר כלפי קבוצה זו. גם בתחום זה פעל בית המשפט העליון בעצמו, ובשנת 2004 מונה שופט ערבי ראשון, סלים ג'ובראן, לשופט בית משפט זה, לאחר מאמצים מרובים מצד הנשיא אהרן ברק למצוא מועמד ערבי מתאים לתפקיד ולאחר שניסיונות כאלה נכשלו בעבר.

בכלל האוניברסיטאות בישראל נהוגה העדפה מתקנת בקבלה ללימודים במסגרת תוכנית "ראויים לקידום" המאפשרת "למועמדים לנסות ולהתקבל למערך הלימוד האקדמי בדרך אחרת, הנוספת לדרך הרישום הרגילה – על בסיס העדפה מתקנת – על פי סולם ניקוד הנקבע על סמך פרמטרים הכוללים התייחסות לרקע האישי של כל מועמד והאירועים שהתרחשו בעת לימודיו בתיכון".[15]

סעיף 3 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכותרתו "העדפה מתקנת" קובע: "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות". בספטמבר 2014 פורסם צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, ולפיו נדרש כל מעסיק המעסיק 100 עובדים או יותר לדאוג שלפחות 3% מעובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות.[16] המדינה מסבסדת את העסקתם באמצעות מענקי עבודה לבעלי שכר מינימום מותאם.[17]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: העדפה מתקנת

הערות שוליים

  1. ^ "White women benefit most from affirmative action — and are among its fiercest opponents". Vox. נבדק ב-2018-11-05.
  2. ^ Kohn, Sally. "Affirmative Action Has Helped White Women More Than Anyone". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2018-11-05.
  3. ^ 3.0 3.1 Jamelle Bouie, The Supreme Court Might Destroy Affirmative Action Because a White Woman’s Grades Weren’t Good Enough, Slate Magazine, ‏2015-06-30 (באנגלית)
  4. ^ Fisher v. Univ. of Tex., 136 S. Ct. 2198 (2016) | AAUP, www.aaup.org
  5. ^ Kohn, Sally. "Affirmative Action Has Helped White Women More Than Anyone". Time (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-25.
  6. ^ דף הסבר על קצבת שאירים באתר כל זכות, סעיף "מי זכאי?"
  7. ^ אתר פרישה
  8. ^ בגץ 2911/05 משה אלחנתי ואחרים נגד שר האוצר ואחרים, פ"ד סב(4) 406
  9. ^ צבי לביא, בשורה לאלמנים: השוואת זכויות פנסיה לאלמנות, באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
  10. ^ חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 6) (מינויים), התשנ"ג-1993, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
    חוק החברות סעיף 239(ד)
  11. ^ בג"ץ ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
  12. ^ נשים מנהיגות - נשים בדירקטוריונים תמונת מצב, באתר שדולת הנשים בישראל
  13. ^ תיקון מספר 12 לחוק
  14. ^ "העדפה מתקנת ושוויון הזדמנויות בקרב בנות מחוננות", דו"ח במימון משרד החינוך משנת 2008, עמ' 97
  15. ^ ראויים לקידום, האגודה לקידום החינוך
  16. ^ חוזר מס' 35/2014 – צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של התאחדות התעשיינים, 29 בספטמבר 2014
    הוראות ביצועיות בנוגע ליישום ההסכם הקיבוצי לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של משרד נ. פינברג ושות', אוקטובר 2015
  17. ^ "שכר מינימום מותאם לאנשים עם מוגבלויות" באתר "קול זכות"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30986025העדפה מתקנת

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=העדפה_מתקנת&oldid=2107407"