רובע הדאחייה

רובע הדאחייה

מידע
עיר	ביירות

גבולות רובע הדאחייה

הדאחִיֶיה (בערבית: الضاحية الجنوبية, בתעתיק מדויק: אלצ'אחיה אלג'נוביה, בתרגום לעברית: הפרוור הדרומי) הוא פרוור שיעי מדרום-מזרח למרכז ביירות, בירת לבנון.

הפרוור הוא גם מעוזו של ארגון הטרור השיעי חזבאללה.

אטימולוגיה

מדרום לעיר ביירות קמו, לאורך השנים, מספר יישובים וכאשר הם התפתחו, התרחבו ורוב התושבים בהם היו שיעים, החלו להתייחס לכלל האזור כאל "הפרוור הדרומי" של ביירות (الضاحية الجنوبية), אף שאינו בגבולות העיר.

כינויי הפרוור

לאורך השנים ניתנו לפרוור כינויים שונים. המנהיג השיעי הלבנוני מוסא א-סַדר כינה אותו "פרוור המקופחים" ("ضاحية المحرومين")، בפי אנשי השמאל הלבנוני הוא נקרא "פרוור העוני" או "פרוור האומללות" ("ضاحية البؤس"), וחזבאללה משתמש בכינוי "פרוור המדוכאים" ("ضاحية المستضعفين").

מיקום וגאוגרפיה

בתוך הפרוור נמצא נמל התעופה הבין-לאומי על שם רפיק אל-חרירי, וחוצים את הפרוור שני הכבישים שמובילים אל שדה התעופה מצפון – כביש 51, על שם חאפז אל-אסד, והכביש המהיר על שם האימאם ח'ומייני.

שכונות בדאחייה

• חארת חריכ
• בורג' אל-בראג'נה – שכונה הנמצאת בין שדה התעופה לבין שכונת חארת חריכ. רוב התושבים שיעים. השכונה כוללת גם מחנה פליטים פלסטינים – "מחנה בורג' אל-בראג'נה" (مخيم برج البراجنة).
• מוסיטבה – שכונה שיעית, מצפון לדאחייה, גבוהה יחסית (כ-120 מטרים מעל פני הים) שבה נמצאת האוניברסיטה הלבנונית הבין-לאומית . לעיתים, חלקה הדרומי (وطى المصيطبة) נכלל בדאחייה.
• א-ליילכּי – שכונה שיעית בין שדה התעופה לאוניברסיטה הלבנונית.
• ע'וביירי – שכונה שיעית סמוכה (מצפון) לשכונת בורג' אל-בראג'נה.
• אל-אוזאעי – שכונה שיעית על חוף הים, צפונית לשדה התעופה, מערבית למועדון הגולף הלבנוני .
• חי א-סלם – שכונה שיעית מזרחית לשדה התעופה, דרומית לשכונת א-ליילכּי.

הגבולות המדויקים של השכונות בדאחייה עשויים להשתנות בשל שינויים פוליטיים ומנהליים.

שיוך מחוזי

החלק הצפוני של הדאחייה נמצא במחוז ביירות. רוב שטח הדאחייה נמצא במחוז הר לבנון.

על אף החלוקה המנהלית, הדאחייה נתפסת כיחידה תרבותית וחברתית אחת וכחלק מהמרחב העירוני של ביירות, ללא קשר לגבולות המחוזיים, בעיקר משום שהדאחייה התפתחה כהרחבה של ביירות דרומה.

היסטוריה

האזכור ההיסטורי הקדום ביותר של האזור נכלל בספרו של ההיסטוריון סאלח בן יחיא א-תנוח'י (صالح بن يحيى التنوخي; נפטר ב-1453). הוא כתב על סירובם של תושבי הכפר "אל-בורג'", הידוע היום כ"בורג' אל-בראג'נה", לשלם מס קרקע לשליט דרוזי.

בשנת 1975 הגיע לדאחייה מייסד התנועה האסלאמית השיעית בלבנון, מוסא א-סַדר, והקים בה את מפקדתו.

מלחמת לבנון השנייה

ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

שרידי בניין שהופצץ במהלך מלחמת לבנון השנייה בדאחייה, 2008

לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל ראש אגף המבצעים של צה"ל, גדי איזנקוט, תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה בדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב-13 ביולי 2006, מטוסי חיל האוויר הישראלי הנחיתו כרוזים ברחבי הדאחייה, שהזהירו את התושבים להתפנות מבתיהם לפני תחילת סדרה של הפצצות סדרתיות שהחריבו את הרובע, אך לא עלה בידי כל התושבים לעזוב, ומלבד תושבים שהפכו ל"פליטים" בצפון העיר, רבים נשארו בבתיהם והיו עדים להפצצות.

הרובע שימש מטרה קבועה עבור המטוסים והספינות של צה"ל לאורך כל תקופת הלחימה. האודיטוריום של חזבאללה נהרס, וכן מפקדותיו שהיו ממוקמות ברובע, זאת על פי מקורות ערביים ובין-לאומיים. תחנת הטלוויזיה אל-מנאר אף היא הייתה יעד לתקיפה: בהפצצות נפגעו אולפני התחנה בפרוור הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.

מספר שעות לאחר הפסקת האש ב-14 באוגוסט 2006, חזבאללה התחייב לשקם את בתיהם של תושבי הרובע, ובאותו זמן העביר לתושבים דמי שכירות לתקופת הביניים עד שייבנו בתיהם. ב-22 בספטמבר 2006 מנהיג חזבאללה ערך כנס ענק בדאחייה, ובו הכריז על "ניצחון א-לוהי" מול ישראל. נסראללה ציין כי בידי ארגונו 20,000 רקטות, ומתח ביקורת על ממשלת לבנון וטען שעליה לקבל אחריות ולהרכיב ממשלת אחדות. על פי ארגון "ג'יהאד אל-בינאא" ("ג'יהאד הבנייה"), האחראי על השיקום, העבודות בפרוור החלו ב-25 במאי 2007, יום השנה ליציאת כוחות צה"ל מלבנון.

חארת חריכ, שכונה בדאחייה (2009)

נראה כי תקיפת הדאחייה הייתה נדבך חשוב בפעולות ההתקפיות של צה"ל במערכה, והשפיעה עמוקות על חזבאללה.

מלחמת חרבות ברזל

ב-2 בינואר 2024, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, חוסל בדאחייה סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי ועוד מספר בכירי חמאס באמצעות כטמ"ם חמוש. החיסול יוחס לישראל אך זו לא קיבלה, באופן רשמי, אחריות על הפעולה.

ב-30 ביולי 2024, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 אירע פיצוץ עז ברובע הדאחייה בביירות. זמן קצר לאחר מכן התברר כי מקור הפיצוץ הוא תקיפה של צה"ל בלב רובע הדאחייה. בתקיפה חוסלו רמטכ"ל חזבאללה בפועל פואד שוכר ובכיר ממשמרות המהפכה האיראניים. בנוסף נהרגו בתקיפה גם ילדים, נשים ואזרחים ונפצעו למעלה מ־78 בני אדם. נסראללה איים בתגובה לתקיפה וטען כי התקיפה מהווה חציית כל הקווים האדומים.

מבצע חיצי הצפון

ערך מורחב – מבצע חיצי הצפון

ב-19 בספטמבר 2024 יצא צה"ל למבצע רחב היקף בלבנון. במהלך המבצע הותקף רובע הדאחייה רבות על ידי חיל האוויר הישראלי כמעט באופן יום יומי ובוצעו בו סיכולים ממוקדים רבים של בכירי חזבאללה.

ב-20 בספטמבר 2024 תקף צה"ל שוב ברובע הדאחייה בביירות. פיצוצים עזים אירעו בבירה הלבנונית כאשר חיל האוויר הפגיז באמצעות 4 טילים בניין מגורים ברובע הדאחייה וחיסל את ראש מערך המבצעים של חזבאללה, אבראהים עקיל, ובנוסף אליו גם את צמרת הפיקוד של כוח רדואן. בתקיפה נהרגו גם אזרחים וילדים ונפצעו עשרות נוספים.

ב-23 בספטמבר 2024 תקף צה"ל ברובע הדאחייה בניסיון לחסל את עלי כרכי, ניסיון חיסול שכשל לאחר שנודע כי עלי כרכי אומנם נפצע אך שרד את ניסיון החיסול.

ב-26 בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי בדאחייה וחיסל את מפקד המערך האווירי של חזבאללה, מוחמד חוסיין סרור.

ב-27 בספטמבר 2024, במבצע סדר חדש, תקף חיל האוויר הישראלי את המפקדה המרכזית של חזבאללה ברובע הדאחייה. בתקיפה נהרג חסן נסראללה, מנהיג ארגון הטרור, שהיה היעד המרכזי של התקיפה, וגם מרבית הצמרת שנותרה מארגון הטרור נפגעה בתקיפה, לרבות עלי כרכי, שניצל מניסיון חיסול אחר ימים ספורים לפני כן. בתקיפה נעשה שימוש במפצחות בונקרים כדי להרוס את המפקדה, שלפי הדיווחים הייתה ממוקמת מתחת לאדמה. צה"ל השתמש ב-83 טונות של חומר נפץ בתקיפה, מה שהפך את התקיפה להפצצה הכבדה והקטלנית ביותר שעשה צה"ל על אדמת לבנון. באותו ערב צה"ל נתן הנחיה לתושבים בחלק השכונות ברובע להתפנות לפני סדרת הפצצות נוספות. בלילה שבין ה-27 ל-28 בספטמבר תקף צה"ל ברובע אמצעי לחימה אסטרטגיים של חזבאללה שאוחסנו מתחת לבניינים אזרחיים.

דמוגרפיה

בשנת 2016 אוכלוסיית הדאחייה מנתה כמיליון נפשות שחיו בלמעלה מ-200 אלף משפחות (ממוצע של 4.5 נפשות למשפחה).

על פי סקר של הלשכה הלבנונית לסטטיסטיקה, משנת 2007, התושבים השיעים בדאחייה הגיעו בגלי הגירה, מהמקומות הבאים:

מוצא	%
דרום לבנון	50.3%
בקאע	24.3%
הר הלבנון	15.0%
ביירות	9.7%
צפון לבנון	0.7%
	100.0%

הערות

• האוכלוסייה המקורית של הדאחייה אינה עולה על 200 משפחות.
• מספר השיעים שהיגרו לדאחייה גדל עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1975, כאשר יותר מ-150,000 תושבי השכונות המזרחיות של ביירות עזבו את בתיהם בשל התנכלויות של המיליציות הנוצריות.
• הצפיפות באזור זה התגברה לאחר הגעת פליטים סורים בשל מלחמת האזרחים בסוריה, בעיקר אל מחנה הפליטים הפלסטיני בורג' אל-בראג'נה.

התפלגות האוכלוסייה^{[דרוש מקור]}

קבוצה אתנית	שיעים	מרונים	סונים	אחרים
% באוכלוסייה	85%	10%	4%	1%

בדאחייה ישנו גם מחנה פליטים פלסטינים גדול. כאשר מכלילים גם את התושבים במחנות, מגיעים ל-700,000 אנשים המתגוררים בדאחייה. מחנות הפליטים הללו חוו עלייה משמעותית באוכלוסייה מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית, מאז מספר הקבוצות האתניות במחנה הפליטים גדל ונוספו סורים וכורדים.^{[דרוש מקור]}

רוב האנשים המתגוררים בדאחייה הם לבנונים מדרום לבנון שמצאו ברובע מקלט בתקופה בה החזיקה ישראל ברצועת הביטחון. מספר השיעים שנולדו בדאחייה עומד על כ-30,000, באופן ניכר פחות ממספר השיעים הכללי בדאחייה שעומד על 400,000. למעשה ישנם יותר נוצרים מרונים ילידים בדאחייה מאשר שיעים ילידים.^{[דרוש מקור]}

בשוליו המזרחיים של הפרוור, בשכונות חארת חריכ, א-שיאח ובורג' אל-בראג'נה, מתגוררים גם נוצרים מרונים.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• מתואלים
• דוקטרינת הדאחייה
• התרסקות המזל"ט בביירות

קישורים חיצוניים

• ניקולא מוטראן, דו"ח מהדאחייה, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במאי 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39717853רובע הדאחייה