נוף באנטארקטיקה. הנופים האופיינים לאנטארקטיקה הם קרחוני ענק, הרים רמים שפסגותיהם מגיעות מעל לגובה של 3 ק"מ וקרח רב, בעובי 1.5 ק"מ ויותר, המכסה את האדמה. אנטארקטיקה היא היבשת הגבוהה ביותר מבין היבשות, והקרח מכסה 98% משטחה.
מבט מזוויות שונות על הקונכייה של דרחול השיח. הקונכייה היא מבנה גירני קשיח המגן על החילזון מפני יובש ומפני טורפים. הקונכייה נמצאת בדרגה זו או אחרת ברוב הרכיכות, אך בעוד שבמינים מסוימים היא מנוונת, במחלקת החלזונות היא המפותחת ביותר ויוצרת צורות ספירליות שובות לב. איסוף קונכיות החל למעשה את המחקר הזואולוגי על הרכיכות.
מרציפן בצורות שונות מוצג בתפזורת בפריז. מרציפן, או בצק שקדים, הוא רקיחה המורכבת בעיקר מסוכרומשקדים טחונים. המרציפן משמש בעיקר כממתק, המיוצר בצורות וטעמים מגוונים. הודות למרקם הגמיש אך הנוקשה של המרציפן, ניתן לעצבו ולצבעו לשם הנוי והאמנות שבדבר. במדינות רבות בעולם קיימת מסורת האמנות במרציפן, לדוגמה: באיטליה (ובמיוחד בפלרמו), בפורטוגל ובספרד, ובקרב יהודיונציה.
קיפוד אירופי בגינה. קיפודיים היא משפחה יחידה בסדרה, שהוגדרה בעבר כחלק מסדרת אוכלי החרקים, אולם כיום היא נחשבת לסדרה עצמאית במחלקת היונקים. מיני הקיפודיים האמיתיים הם בעלי קוצים חדים, חלקם בעלי יכולת "התקדרות" בשעת סכנה, שמגנה על החלקים הפגיעים בגוף החיה. הוולדות נולדים עם קוצים רכים בצבע לבן וללא יכולת ראייה. בגיל שבועיים הקיפוד הצעיר מתחיל לראות, ובגיל חודש וחצי מפתח קוצים קשיחים.
דישון בחי בר ביטבתה. הדישון הוא סוג ומין יחיד של יונק ממשפחת הפריים שהסתגל לחיים במדבר. הדישון ניזון מעשבים ומעלי שיחים, ואינו נזקק לשתייה, כיוון שהוא מקבל את הנוזלים הדרושים לו ממזונו. למרות הסתגלותו לתנאים קשים הוא נמצא בסכנת הכחדה עקב ציד ואיבוד שטחי מחיה. כיום נעשים מאמצים לשמר את הדישון, בין השאר באמצעות גרעיני רבייה כגון בחי-בר יוטבתה שבישראל.
קטפת כותנה מתוצרת חברת ג'ון דיר עם מכל איסוף קבוע. קטפת כותנה היא כלי עבודה חקלאי המבצע עבודה משולבת של קציר צמח הכותנה, הפרדת סיבי הכותנה מהצמח ודחיסת הכותנה המופרדת בצוברים המוכנים לשינוע למנפטה. בשנת 1905 נרשם הפטנט הראשון על קטפת כותנה הנגררת באמצעות סוס, שנועדה לייעל את העבודה הכרוכה בטיפול החקלאי בכותנה, בעיקר בשלב הקטיף וההפרדה של הכותנה מהצמח הבשל.
גדת נהר המיין בפרנקפורט. פרנקפורט היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה. קו הרקיע של העיר ייחודי לגרמניה. התפתחותה כמרכז כלכלי האיצה את בנייתם של גורדי שחקים רבים, ובשנת 2004 עמד מספרם על 366, יותר מכל עיר אחרת בגרמניה. גורדי השחקים, אשר רבים מהם שייכים לבנקים הרבים בעיר, העניקו לעיר את הכינויים "בנקפורט" ו"מיינהטן".
הדוכיפתמין יחיד בסוגו ובמשפחת הדוכיפתיים. ציפור זו היא הציפור הלאומית של ישראל, וייחודה בציצית הנוצות הכתומה לראשה. הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה ומקייצת, מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות במדינה.
הר פיקו הוא הר געש שכבתי באי פיקו שבאיים האזוריים השייכים לפורטוגל. פסגתו בגובה 2,351 מטרים מעל פני הים גבוהה יותר מכפליים מכל פסגה אחרת באיים האזוריים, והוא ההר הגבוה ביותר בפורטוגל, וגם הנקודה הגבוהה ביותר ברכס המרכז-אטלנטי. ההר הוכרז ב-1982 כשמורת טבע המשתרעת על שטח של 15 קמ"ר, מגובה של 1,200 מטרים ועד פסגת ההר.
סנודוניה הוא פארק לאומי ואזור בצפון-מערב ויילס. האזור הוכרז כפארק לאומי בשנת 1951, כאשר רוב שטח השמורה נמצא במחוז גוויניד' ורק החלק הצפון-מערבי נמצא במחוז קונווי. השמורה נקראת כך על שם הרי סנודון, אשר הפסגה הגבוהה ברכס נמצאת באזור הצפון-מערבי שלה. רוב שטחי הפארק אינם מיושבים, אך יש בו מספר עיירות קטנות.
טולדו היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירהמדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך כ-500 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות.
שחף אוכל כוכב ים. כוכב הים עלול להיטרף בידי בני מינו, בידי מינים אחרים של כוכב הים, בידי חלזונות ים, סרטנים, דגים, שחפים ולוטרות. אמצעי ההגנה העיקרי של כוכבי הים הוא חומר הסאפונין המצוי בעורם, שגורם לטעם לא נעים. ישנם אף מיני כוכב ים שמרחיקים טורפים באמצעות רעלנים כמו טטרודוטוקסין המצויים בגופם, ואחרים יכולים לפלוט כמויות גדולות של ריר המרתיע את הטורף.
מבט על חומות דוברובניק ומגדל מינצ'טה. החומה, המקיפה את העיר העתיקה של דוברובניק שבדרום קרואטיה, נחשבת לשלמה בעולם מתקופתה. בשנת 1979 הוכרזה העיר העתיקה, כולל חומותיה, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מגדל מינצ'טה, כמבצר חזק בעל ארבעה צדדים, הוא הנקודה הדומיננטית ביותר בחומת היבשה ובעיר כולה. גובהו ונפחו המרשים מקנים לו שליטה על החלק הצפון-מערבי והגבוה של העיר.
רועה צאן ברומניה. רועה צאן הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו. רעיית צאן היא אחד המקצועות העתיקים ביותר.