מאגר בית זית

מאגר בית זית
מידע כללי
מיקום	ליד בית זית, ישראל
סוג	אגם אגירה עונתי
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	ישראל
ערים	מבשרת ציון
	(למפת ירושלים רגילה) מאגר בית זית

מאגר בית זית הוא אגם עונתי מלאכותי השוכן בתוואי נחל שורק סמוך למושב בית זית בהרי ירושלים, כק"מ דרומית למבשרת ציון. הסכר והמאגר נבנו בשנות החמישים לשם החדרת מי הגשמים הזורמים בנחל שורק אל אקוויפר ירקון תנינים, אך למעשה המאגר אינו ממלא תפקיד זה, והוא מהווה דוגמה כיצד מחקר הידרולוגי לקוי מביא להחלטות שגויות ולבזבוז כספי ציבור^[^{דרוש מקור]}.

הסיבה לבניית המאגר

מאגר בית זית

תצלום אוויר של המאגר בסוף חורף 2006

מאגר בית זית גולש - ינואר 2022

על מנת להעשיר את מי אקוויפר ההר המערבי נבנה סמוך לבית זית סכר גדול בערוץ נחל שורק (הגדול בנחלי הרי ירושלים המערביים), במטרה לחסום את זרימת המים, ולגרום להם לחלחל אל האקוויפר^[^{דרוש מקור]}.

כישלון הפרויקט

במשך כמה חורפים יצר הסכר אגם מלאכותי גדול, ומימיו חלחלו כפי הצפוי, אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי כמות המים הרבה שחלחלה לא השפיעה ואפילו במעט על מאזן אקוויפר ירקון תנינים. חומר מיוחד^{[דרושה הבהרה]} הוכנס למי המאגר, במטרה לעקוב אחר תוואי זרימתם, ולמרבה ההפתעה החומר הופיע במעיינות נחל פרת במדבר יהודה שממזרח לנחל שורק, באקוויפר ההר המזרחי ולא במערבי^[^{דרוש מקור]}.

בבדיקה מעמיקה יותר התברר^{[דרושה הבהרה]} כי המחקר ההידרולוגי והגאומורפולוגי באזור בו נבנה המאגר נעשה באופן רשלני ולקוי^{[דרושה הבהרה]}, ובעקבות כך לא ראו החוקרים כי אין התאמה בין קו פרשת המים הטופוגרפי ובין קו פרשת המים ההידרולוגי גאולוגי; שיא הקימוט אינו תואם לשיא הטופוגרפי, ולכן קו פרשת המים ההידרולוגי עובר ממערב לקו פרשת המים (ראו שרטוט)^{[דרושה הבהרה]}.

לאן מחלחלים מי מאגר בית זית?

הסבר מדעי

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

חוסר התאמה בין קו רכס טופוגרפי ובין קו רכס גאולוגי יכול להיווצר מסיבות שונות. בהרי ירושלים נוצרה אי ההתאמה בעקבות שינויים גאולוגיים כבירים: עד היווצרות הבקע הסורי-אפריקני זרמו כל נחלי מערב עבר הירדן וארץ ישראל לים התיכון, ושחקו את הפסגות הגבוהות של כל שדרת ההר (הפנה-פליין האוליגוקני). במקביל לפתיחת בקע ים המלח והערבה חלה הטיה קלה של הצד המערבי מזרחה, כתוצאה מתהליכים אלו נחלים במזרח ארץ ישראל שזרמו לים התיכון עד היווצרות הבקע, שינו את כיוונם והחלו לזרום לים המלח, הנמוך יותר. במקביל, החלו נחלי עבר הירדן לזרום גם הם לים המלח.

פתיחת בקע ים המלח יצרה קו פרשת מים ארצי חדש בארץ ישראל המערבית, החוצה אותה לאורכה מהרי הגלבוע בצפון דרך בקעת באר שבע בדרום ועד לרכסי הר הנגב. באזור יהודה ושומרון מקו פרשת המים יש מדרונות עם שיפועים חדים לכיוון אגן הניקוז מרום גובהם באזור ירושלים (כ-800 מטרים מעל פני הים) ועד הישפכם לים המלח (כ-400 מטרים מתחת לפני הים) לאורך קילומטרים ספורים. הבדל טופוגרפי חריף זה גורם להתחתרות מהירה של הקניונים בשכבות הסלע ולהעמקתם, זאת בניגוד למערב קו פרשת המים, שם הזרימה מתונה יותר על פני מרחב גדול בהרבה.

בנוסף מכיוון שכמות המשקעים בצד המערבי של הרכס גבוהה בהרבה (תופעת צל הגשם המזרחי) תהליכי הבלייה מואצים במערב הרכס וגורמים לנסיגת קו פרשת המים מזרחה. שינויים אלו הביא ליצירת קו רכס הטופוגרפי מזרחית לקו הרכס הגאולוגי.

כיום, יש הטוענים כי הפרויקט כלל לא כשל, אלא להפך, השיג את מטרתו, ואף כי החלחול הוא לאקוויפר המערבי בניגוד למה שנטען בעבר^[1].

החלטות לאחר מעשה

עם היוודע הסיבה לכישלון הפרויקט, הוחלט בכל זאת שלא להרוס את הסכר, כדי שמאגר המים יהווה לכל הפחות אטרקציה תיירותית בימות החורף. אכן, לאחר שיטפון הופך המקום למוקד טיולים ופיקניקים, עקב היותו האגם (גם אם מלאכותי) היחיד במרחב הרי ירושלים כולו. עם זאת, בשנים האחרונות ישנו לחץ הולך וגובר להסיר את הסכר, המונע את זרימתו הטבעית של נחל שורק, ופוגע במערכת העדינה של הצמחייה ובעלי החיים החיים בו. הלחץ נשען בין היתר על מקרי טביעה במאגר בשל שוליו הבוציים^[2], ועל סכנת הפצת מחלות ממימיו העכורים בתחילת הקיץ, בעיקר בשל נחילי יתושים.

שימושים תיירותיים

בשנים האחרונות הוכשר בחלקו המזרחי של האגם מסלול אופניים, בין צומת כרם לצומת מוצא תחתית, המהווה חלק ממסלול סובב ירושלים. במקום תנועה ערה של מטיילים, ספורטאים ורוכבים, בעיקר בשבתות, ואף נצפו מספר כלי שיט קטנים במימי האגם. במהלך השנים הועלו רעיונות שונים לפיתוח תיירותי של האזור, אולם אלה נתקלו בהתנגדויות של תושבי היישובים הסמוכים לאגם.