זוג נשרים הודיים עם גוזלם במאדהיה פרדש, הודו.
הנשר ההודי הוא אחד מהעופות הדורסים הנדירים בעולם. הוא נפוץ בעיקר בפקיסטן ובהודו. כנפיו רחבות יחסית, ראשו קירח ומשקלו נע בין 5.5 ל-6.3 ק"ג.
זיקית תימנית - מין במשפחת הזיקיתיים. צבעו הטבעי של הזכר הוא ירוק ומשתנה במצב של לחץ. הזיקית התימנית חיה, כפי שמרמז שמה, בהרי תימן, באיחוד האמירויות הערביות ובערב הסעודית. הזיקית חיה באזורי מחיה שונים, לעיתים אזורים בעלי כמות משקעים רבה ולפעמים במדבר צחיח. הזיקית התימנית מותאמת במיוחד לעצים - יש לה גוף שמתאים בדיוק לאחיזה נוחה בענפים.
ביזון אירופי - מין מהסוג ביזון, שאורך גופו של ביזון אירופי בוגר ממוצע הוא 2.9 מטר, גובהו נע בין 1.9 ל-2 מטרים ומשקלו נע בין 300 ל-1000 ק"ג. הביזון האירופי מסיבי יותר מהביזון האמריקני. לביזון האירופי שיער קצר בצווארו ובחלקו הקדמי של הגוף. זנבו וקרניו ארוכים יותר מאשר אלו של הביזון האמריקני. הוא חי בתוך היער, וזאת בניגוד לביזון האמריקני שחי בערבות הרחבות של צפון אמריקה.
נילגאי במרוצה בהודו. הנילגאי הוא סוג של אנטילופה ממשפחת הפריים הנפוץ בדרום אסיה. לנילגאי גוף בצבע שחור כחלחל עם רעמה קצרה על הכתף, ציצית שיער בולטת בתחתית הצוואר, כתם לבן על הגרון, וכתמים לבנים ליד הפרסות ועל הלחי. הוא מתאפיין בשתי קרניים קצרות, ובזנב ארוך המסתיים בציצת שער.
זברה מצויה - מין של זברה ממשפחת הסוסיים, היא הזברה הכי נפוצה באפריקה (ובעולם) ומכאן שמה. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברה (המצויה זברת גרבי וזברת ההרים).
פלמינגו מצוי בנמיביה. הפלמינגו המצוי הוא מין של פלמינגו החי ביבשות אפריקה, אסיה ואירופה. זהו המין הגדול ביותר והמוכר ביותר מכל מיני הפלמינגו. כמו כל עופות הפלמינגו, מקורו המוזר משמש כמסננת, המפרידה בין מזון הפלמינגו (סרטנים מיקרוסקופיים המעניקים לו את צבעו הוורוד) למים. הפלמינגו משיג את מזונו באגמי מלח, כגון אגם נקורו או בריכות המלח ליד אילת. ידועות במיוחד מושבות הקינון בקניה, שם מתקבצות קבוצות ענק של עשרות אלפי פלמינגו המקננים ומשיגים את מזונם יחד.
כריש שונית קריבי הוא כריש ממשפחת הכרישיים הנפוץ בקרבת החוף האטלנטי של אמריקה, מפלורידה ועד ברזיל, והוא הכריש הנפוץ ביותר בים הקריבי. כריש זה הוא בעל גוף חזק ויעיל, ואורכו עד שלושה מטרים. מין זה אינו יוצא דופן משאר בני מין הכרישים. מאפיין בולט אצל מין זה הוא סנפיריו הכהים. הוא ניזון מדגים ומדיונונים ורודף בדרך כלל אחר טרפו בקרקעית הים או במערות פנימיות.
דלגן או ספרינגבוק - סוג של אנטילופה אפריקנית בינונית בגודלה המשתייכת לתת-משפחת הצבאיים ומהווה מין יחיד בסוגה. בגובהו של דלגן בוגר כ-75 סנטימטרים, ומשקלו מגיע ל-50 קילוגרמים ואף ליותר מכך (אצל הזכרים) ו-37 קילוגרמים (אצל הנקבות). הן לזכר והן לנקבה קרניים מעוקלות פנימה שיכולות להגיע לאורך 40 סנטימטרים, אולם קרני הזכר עבות יותר.
עָזניית הנגב הוא מיןעוף דורס גדול יחידי בסוגו במשפחת הנציים. צבע העזנייה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 1.15 מטר ומוטת כנפיה 3 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג.
עזניית הנגב נפוצה בעיקר בסוואנות של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות.
ראש של מונטיאק מצוי. מונטיאק מצוי, או מונטיאק אדום, הוא מין אייל קטן בסוג מונטיאק, הנפוץ בדרום ומזרח אסיה, ובעל התפוצה הרחבה ביותר מכל המונטיאקים. הוא מכונה גם כיתר המונטיאקים "אייל נובח" או "קאהוקאר", בשל צליל קולו, המזכיר נביחה, שהלה עושה כהתרעה מפני סכנה מתקרבת או כהפגנת דומיננטיות; לפעמים מונטיאק זה מסוגל לנבוח במשך שעה או יותר. בעוד שהמונטיאק המצוי הוא אחד מהאיילים הנפוצים ביותר ברחבי דרום-מזרח אסיה, הוא נחשב לאחד מבעלי החיים האסיאניים שמעט מאוד ידוע עליהם.
דוב ים אנטארקטי הוא מין של דוב ים החי בימים הדרומיים ובקצה יבשת אנטארקטיקה. זהו דוב ים די גדול, אפו רחב וקצר יחסית. פרוותו חומה כהה יחסית אצל הזכרים, אבל הנקבות אפורות והבטן בהירה יותר. הגורים חומים כהים או שחורים, למרות שמדי פעם יש גם גורים "בלונדינים". אורכם עד 2 מ' ומשקלם 91-215 ק"ג. הם חיים לבד אך בעונת הרבייה הזכרים מארגנים להקות רבייה כשכל זכר יכול להחזיק ביותר מתריסר נקבות בעת ובעונה אחת. הם אינם נמצאים בסכנת הכחדה, אם כי בעבר היה ציד אינטנסיבי שלהם לשם הפרוות.
גואנקו הוא מין בסוג למה. הוא נפוץ לאורך הרי האנדים, מבוליביה עד לארץ האש, בדרום צ'ילה. לגואנקו גוף רזה, צוואר ורגליים ארוכות. צבעו עשוי לנוע מחום בהיר ועד חום אדמדם, חלקו התחתון לבן ופניו אפורות. ליבו של הגואנקו ותאי הדם שלו מותאמים במיוחד לחיים בגובה רם, שם האוויר דליל. גואנקו בוגר יכול לרוץ במהירות של עד 55 קמ"ש. הריצה חיונית להישרדותו, שכן באזורים הפתוחים בהם הוא חי אין מקומות מחבוא.
זיקית ים-תיכונית אוחזת בצמח, ונשלה מתעופף ברוח. הזיקית מאופיינת ביכולת לשנות את צבע עורה, בלשונה הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי ולהקנות לה שדה ראייה רחב, ממנו מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו-זמנית. הזיקיות הן בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, אם כי ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.
תאו המים ההודי הוא יונק גדול דמוי שור, החי בתת-היבשת ההודית, והופץ גם לדרום אמריקה, בדרום אירופה, בצפון אפריקה ועוד. התאו משמש למשא, לבשר, ולחלב. גללי התאו משמשים כדשן, ואף לדלק לאחר ייבוש. בקנבורי בתאילנד, בפקיסטן ובדרום מערב קרנטקה בהודו, יש מרוץ תאו שנתי המכונה קאמבאלה.