אי מלאכותי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כל התייחסות לתהליך יצירת אי מלאכותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כל התייחסות לתהליך יצירת אי מלאכותי. |
אי מלאכותי הוא אי שנוצר על ידי האדם, באמצעות אחזור קרקע. בדרך כלל, נבנה האי על שונית קיימת או כהרחבה של איון טבעי.
היסטוריה
איים מלאכותיים היו קיימים משך שנים רבות ובחלקים שונים של העולם; הקראנוגים בסקוטלנד ואירלנד הפרהיסטוריות, נאן מדול במיקרונזיה והאי באגם טיטיקקה. העיר טנוצ'טיטלאן, בירת האצטקים, מוקמה על אי טבעי קטן באגם טשקוקו והוקפה באיים מלאכותיים רבים.
רבים מהאיים המלאכותיים נבנו בנמלים, לצורך יצירת אתר המבודד משאר העיר או לשם השגת שטח אדמה נוסף. דוגמה לאי מלאכותי מהסוג הראשון הוא דג'ימה, שנבנה בנמל נגסאקי שביפן בתקופת אדו כמרכז לסוחרים אירופים, שלא הורשו באותה תקופה להיכנס לתוככי יפן, ואף ליפנים נאסרה הכניסה אליו. דוגמה נוספת היא אליס איילנד במפרץ ניו יורק העליון, סמוך לעיר ניו יורק, בו פעל מרכז מבודד לקליטת מהגרים לארצות הברית, מסוף המאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20. דוגמה לאיים מהסוג השני הם איי התמרים שלחופי דובאי.
מיזמים מודרניים
המיזמים העכשוויים שאפתנים הרבה יותר מאלו ההיסטוריים; נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, שנפתח ב-1994, הוא נמל התעופה הראשון שנבנה כולו על אי מלאכותי. בדובאי הוקמו כמה מהאיים המלאכותיים הגדולים בעולם, המכונים איי התמרים.
בישראל
בשנת 2000 פורסם דוח ממשלתי שהוכן על ידי ועדה שהורכבה מצוות מומחים ישראלי-הולנדי ופעלה במימון שתי הממשלות בשנים 1997 - 2000 ובחנה את ההיתכנות של בניית איים מלאכותיים מול חופי ישראל. הדוח התרכז בעיקר בהיבטים הטכנולוגיים והכלכליים של הפרויקט ועלות הקמת תשתית לאי אחד הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר. לאור הדוח אושרה הקצבה של 6 מיליון ש"ח לשם המשך בדיקות ההיתכנות[1]. הוועדה כללה בדיקות בקטע החוף שבין חדרה לפלמחים. בדיקת קדם-היתכנות מראה היתכנות סביבתית, טכנולוגית, ומשפטית וכדאיות כלכלית, מבחינת ערך הקרקע, לבניית איים מלאכותיים מול חופי ישראל, כאשר ההיתכנות הסביבתית מותנית בנקיטת פעולות אחזקה שוטפות למניעת נזקים לחופים ולמדף היבשתי[2].
על אף החלטות הממשלה החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שלא לבחון את נושא האיים המלאכותיים למגורים וקיבלה הוראה המצמצמת את הבחינה לנושאי תשתית בלבד. בין השאר נקבע כי "המועצה הארצית לתכנון ולבנייה רואה צורך בעריכת סקר ומסמך מדיניות לאיסוף נתונים, בחינת הצרכים וההשלכות בהקמת איים מלאכותיים למטרות תשתית"[3].
במהלך שנת 2017 חלו שתי התפתחויות משמעותיות בישראל: שר התחבורה ישראל כץ החל לקדם מול ארצות הברית את תוכנית "אי-פרדות", הקמת אי מלאכותי ובו נמל ימי ושדה תעופה אל מול חופי עזה- במימון בינלאומי.[4]כמו כן, במקביל, משרד התחבורה יצא במכרז לבחינת היתכנות להקמת אי מלאכותי לשדה תעופה בישראל.[5]
סטטוס פוליטי
בחוק הים של האומות המאוחדות יש לאיים מלאכותיים הכרה חוקית מעטה. האיים יימצאו תחת תחום השיפוט של המדינה הקרובה ביותר במרחק 12 מייל ימי. כמו כן מצוין בחוקים שכל מדינה יכולה לבנות איים מלאכותיים משלה.
נעשו מספר ניסיונות ליצירת מדינות עצמאיות לכאורה על איים מלאכותיים, כמו למשל סילנד.
איים מלאכותיים מפורסמים
- בורג' אל-ערב - מלון שנבנה על אי מלאכותי
- אליס איילנד
- סילנד
- איי התמרים
- אושן קי
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איים מלאכותיים מול חופי ישראל - חוות דעת סביבתית מאת אגודת אדם טבע ודין
- הראל עילם, איים מלאכותיים הם תרופת פלא לכלכלה, אז למה לא בישראל?, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2015
- מיכאל יעקובסון: מפלס הים יעלה וערי העולם יוצפו? אז נגור בעיר שתצוף על פני המים, Xnet, אפריל 2019
הערות שוליים
- ^ אדם טבע ודין, "איים מלאכותיים מול חופי ישראל : היבטים סביבתיים, תכנוניים ומשפטיים", אתר מט"ח, דצמבר 2000
- ^ שמואל אבן, שלמה גרטנר, דב קהת, "רעיון להקמת איים מלאכותיים מול חופי עזה", מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, עדכן אסטרטגי, כרך 5, גיליון 4, פברואר 2003
- ^ "איים מלאכותיים", אתר החברה להגנת הטבע
- ^ טל שלו, כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית, באתר WALLA, 5 באפריל 2017
- ^ משרד התחבורה, בחינת היתכנות להקמת אי מלאכותי, באתר http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=3597:2017-05-11-03-38-25&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153, 11 במאי 2017 (ארכיון)
אי מלאכותי33511604Q13691