המכלול:תמונה נבחרת/בחירות קודמות/יולי 2023

יולי

1 ביולי 2023
י"ב בתמוז ה'תשפ"ג

בינטורונג - טקסון מונוטיפי, יונק אוכל-כול ממשפחת הגחניים. בינטורונג חי על עצים ביערות הגשם של אסיה. ניזון מביצים, חרקים, ופירות.

עריכה - תבנית - שיחה

2 ביולי 2023
י"ג בתמוז ה'תשפ"ג

סכר שהקימו בונים, בארץ האש שבדרום ארגנטינה. הבונים הם מכרסמים גדולים, החיים במושבות על איים דמוי כיפה. הבונים ידועים בעיקר בשל כישרונם בבניית סכרים: הסכר משמש את הבונה בכך שהוא שומר על מפלס מים גבוה דיו, על מנת שהכניסה לקינו של הבונה תישאר מתחת למים. הבונה בונה סכרים על ידי כריתת עצים בשיניו, ומסוגל לבנות סכרים גדולים מאוד - במונטנה נמצא סכר שאורכו למעלה מ-600 מטרים.

עריכה - תבנית - שיחה

3 ביולי 2023
י"ד בתמוז ה'תשפ"ג

חוגלת סלעים היא עוף ממשפחת הפסיוניים, בסוג חוגלה. זהו מין החוגלה היחיד המצוי בטבע בארץ ישראל. החוגלה שוכנת בנופים פתוחים, בעיקר במקומות הרריים וסלעיים. היא שוהה רוב הזמן על הקרקע, ועפה רק כשנשקפת לה סכנה. מזונה בא בעיקר מן הצומח - זרעים, פירות ועלים, אך גם מן החי - חרקים, תולעים וכיוצא בזה. בשל היותה עוף הציד העיקרי בישראל, ניצודו בעבר חוגלות בכמויות גדולות והדבר הביא לצמצום ניכר באוכלוסייתן, לכן נאסר ציד החוגלות מאז שנת 2000. בצילום, חוגלת סלעים בסמוך למערת התאומים.

עריכה - תבנית - שיחה

4 ביולי 2023
ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג

התמירון הוא מין של עוף מים ממשפחת הסייפניים. לתמירון רגליים ארוכות ומכאן שמו. התמירון חי בלהקות קטנות, חלקן נודדות. בישראל ישנן מושבות קבע של תמירונים ובנוסף ישנם תמירונים החורפים בישראל. התמירון ניזון לרוב מחרקים, סרטנים קטנים, רכיכות, דגים וראשנים. בתמונה: תמירון בעמק המעיינות.

עריכה - תבנית - שיחה

5 ביולי 2023
ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג

זכר של אימפלה שחורת-פנים בנמיביה. האימפלה שחורת הפנים היא תת-מין נדיר ויחודי של אימפלה, המוגבלת לנמיביה ואנגולה. היא נבדלת מהאימפלה המצויה בסימוני הפנים השחורים שעל פניה אשר העניקו לה את שמה, וכן בכך שהיא גדולה וכהה במעט. האוכלוסייה העולמית שלה מצומצמת מאוד ועומדת על כ-2,000 פרטים. היא מאכלסת אזורים צחיחים יותר מקרובתה המצויה כדוגמת סוואנות-קוצים וחורשים פתוחים בשולי מדבר קלהארי ומדבר נמיב.

עריכה - תבנית - שיחה

6 ביולי 2023
י"ז בתמוז ה'תשפ"ג

חוחית בשמורת גמלא. חוחית היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושיים. שמה נגזר ממקור תזונתה המועדף החוח. החוחית נוטה לחיות בלהקות המורכבות מבני מינה, ולעיתים להקות אלו יכילו פרטים של מיני פרושים אחרים. יופייה הרב כמו גם קולה ושירתה הערבים מהווים מקור משיכה לציידים אשר סוחרים בה כציפור כלוב בניגוד לחוק, תופעה הפוגעת באוכלוסיית החוחיות בישראל. איום נוסף על האוכלוסייה הוא התמעטות בתי הגידול הטבעיים שלה העשירים בשדות החוח והדרדר.

עריכה - תבנית - שיחה

7 ביולי 2023
י"ח בתמוז ה'תשפ"ג

צבי ארץ ישראלי הוא תת-מין של המין צבי מצוי. הצבי הוא אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי. אוכלוסיית הצבי עברה תמורות רבות מאז קום מדינת ישראל. עם קום המדינה נותרו בשטח ישראל אוכלוסיות מצומצמות ביותר של צבאים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 דווח על קיומן של אוכלוסיות צפופות של צבי ארצישראלי ובשלב מסוים אף היה צורך בדילול מבוקר של האוכלוסייה, ומאז שנות ה-80 אוכלוסיות הצבי הארץ ישראלי מצטמצמות בהדרגה עקב שילוב של גורמים. אוכלוסיית הצבאים בארץ מוערכת, נכון לדצמבר 2021 בכ-4,300 פרטים. בצילום צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש.

עריכה - תבנית - שיחה

8 ביולי 2023
י"ט בתמוז ה'תשפ"ג

סוגי חזזית שונים מכסים סלע. החזזית היא אורגניזם סימביוטי המורכב מהתחברות אצות ירוקיות או כחוליות (ציאנובקטריה) מיקרוסקופיות אל פטרייה סיבית. צורת החזזית נקבעת לפי החלק החיצוני של השותף הפטרייתי ולכן גם נקראת על שם הפטרייה. בדרך כלל, הפטרייה היא עיקר נפח החזזית, על אף שלעיתים אין כך הדבר בחזזית סיבית או ג'לית. תאי האצות מכילים כלורופיל, המאפשר להם לחיות בסביבות מינרליות טהורות על ידי הפקה עצמית של תרכובות אורגניות.

עריכה - תבנית - שיחה

9 ביולי 2023
כ' בתמוז ה'תשפ"ג

דובי קוטב מתקרבים אל הצוללת הגרעינית הונולולו של צי ארצות הברית בסמוך לקוטב הצפוני. דובי קוטב הם דובים שתפוצתם מוגבלת לאזור הארקטי. לצד דובי הקודיאק, דובי הקוטב הם הטורפים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם - הזכרים הבוגרים שוקלים בין 300 ל-700 קילוגרמים, והנקבות - כחצי ממשקל הזכרים. פרוותם חלולה ושקופה למחצה, אולם לצופה מרחוק היא נראית בצבע לבן או בז', ולכן היא מספקת לדובים הסוואה.

עריכה - תבנית - שיחה

10 ביולי 2023
כ"א בתמוז ה'תשפ"ג

פר הרמה בפארק הלאומי דארטמור באנגליה. פר הרמה הוא גזע עתיק ויחודי של בקר הבית אשר מקורו ברמות הסקוטיות שבצפון סקוטלנד, והוא ידוע בפרווה הצמרירית והארוכה שלו המספקת בידוד מעולה מפני שלג וקור. יש לו מבנה גוף חסון ומוצק ורגליים קצרות ועבות המקילים עליו לנוע באזורים הרריים, והוא מפורסם בפוני הארוך שמכסה את פניו. מזגו נוח בדרך כלל, ובמשך אלפי שנים נעשה בו שימוש על ידי האדם לבשר וחלב. עקב היותו מסוגל להסתגל לטמפרטורות נמוכות ולצמחייה דלילה, הוא יוצא למדינות רבות ברחבי העולם כדוגמת קנדה, נורווגיה ופינלנד.

עריכה - תבנית - שיחה

11 ביולי 2023
כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג

שלושה דובי פנדה ענקית יישובים, בגן החיות שבצ'נגדו.

פנדה ענקית בגן החיות שבצ'נגדו. לקראת סוף המאה ה-20 הפך הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותו מופיעה על מטבעות זהב סינים. במשך שנים הוגדר הפנדה כחיה בסיכון ומשמש אף כסמל של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), ארגון השימור הגדול ביותר.

עריכה - תבנית - שיחה

12 ביולי 2023
כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג

מפלי איגואסו הם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו אותו הם מחלקים לקטע עליון ולקטע תחתון, והשוכנים בין מדינת פרנה בברזיל ופרובינציית מיסיונס בארגנטינה. הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה.

עריכה - תבנית - שיחה

13 ביולי 2023
כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג

עזנייה שחורה היא דורס היום הגדול ביותר בישראל. זהו מין יחיד בסוג הנקרא באותו שם. השם המקראי - "עוזנייה", כפי שמתרגם ראב"ע: "כי מן העוז בא שמה" בשל כוחה הרב במקורה העצום. אורך גופה של העזנייה השחורה נע בין 100 ל-120 ס"מ, משקלה נע בין 6.5 ל-13 ק"ג, ומוטת כנפיה כ-265-290 ס"מ. בתמונה: עזנייה שחורה אוחזת בטפריה פגר.

עריכה - תבנית - שיחה

14 ביולי 2023
כ"ה בתמוז ה'תשפ"ג

ירגזי תכול הוא מין של ירגזי-כחול, ממשפחת הירגזיים. זוהי ציפור שיר קטנה שחייה בצפון אסיה וצפון מזרח אירופה. הירגזי התכול בולט בצבעי התכלת-כחול-לבן שלו. בשל צבעים אלה, שמהווים את הצבעים הלאומיים של ישראל, הופצו באינטרנט תמונות של ירגזי תכול שלכאורה צולמו בארץ ישראל, אך אלו התגלו כמזויפות.

עריכה - תבנית - שיחה

15 ביולי 2023
כ"ו בתמוז ה'תשפ"ג

כחל אירופי (נקרא גם כחל מצוי) הוא עוף בינוני-גדול (אורכו כ-30 ס"מ ומשקלו למעלה מ-100 גרם) במשפחת הכחליים. הוא בולט בצבעי התכלת-כחול שלו וחולף גם בישראל. הכחל הוא עוף טורף וניזון מחולייתנים קטנים ופרוקי-רגליים שהוא צד. התנהגות אופיינית לכחל האירופי היא ישיבה על עצים או עמודי חשמל, שם הם צופים על הסביבה, מחכים לטרפם.

עריכה - תבנית - שיחה

16 ביולי 2023
כ"ז בתמוז ה'תשפ"ג

דְּמוּמִית קְטַנַּת-פְּרִי - פרח אדום-כותרת.

דְּמוּמִית קְטַנַּת-פְּרִי הוא עשב חד-שנתי, אדום-כותרת, ממשפחת הנוריתיים, המצוי בחבל הצומח הים תיכוני ובבתות הספר בארץ ישראל, ובמיוחד באזורים הבאים: מדבר יהודה, בקעת הירדן, עמק יזרעאל, השפלה וההרים. הוא נבדל מצמחים אחרים שפרחיהם אדומים, כגון נורית אסיה וכלנית מצויה, בכך שפרחיו קטנים יותר.

עריכה - תבנית - שיחה

17 ביולי 2023
כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג

עוצמת נשיכה היא מדד לכוח שמפעיל בעל חיים כאשר הוא נושך וסוגר את הלסת שלו. תנין היאור (בתמונה) הוא בעל הנשיכה החזקה ביותר שנמדדה ועוצמתה היא כ-22,000 ניוטון (בערך כ-2.2 טון-כוח). ייתכן שתנין הים עולה עליו בפרטים שאורכם מעל 6 מטר.

עריכה - תבנית - שיחה

18 ביולי 2023
כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג

קויוט מיילל בקולורדו. הקויוט הוא מין יונק ממשפחת הכלביים המצוי ברחבי אמריקה הצפונית. הקויוט הוא טורף סתגלן היכול לצוד בלהקות כדי לגבור על טרף גדול כמו איילים אך בד"כ מצוי בקבוצות קטנות יותר ומחפש טרף קטן יותר.

עריכה - תבנית - שיחה

19 ביולי 2023
א' באב ה'תשפ"ג

פומרולה (מהמילה הלטינית: fumus, עשן) הוא פתח בקרום כדור הארץ הפולט קיטור וגזים געשיים. בתמונה פומרולה מהאי הגעשי וולקנו באיטליה שמשמו גזורה המילה להרי געש. הצבע הצהוב של הפומרולה מעיד על פליטה של תרכובות גופרית.

עריכה - תבנית - שיחה

20 ביולי 2023
ב' באב ה'תשפ"ג

תבנית:תמונה נבחרת 20 ביולי 2023

עריכה - תבנית - שיחה

21 ביולי 2023
ג' באב ה'תשפ"ג

תבנית:תמונה נבחרת 21 ביולי 2023

עריכה - תבנית - שיחה

22 ביולי 2023
ד' באב ה'תשפ"ג

תבנית:תמונה נבחרת 22 ביולי 2023

עריכה - תבנית - שיחה

23 ביולי 2023
ה' באב ה'תשפ"ג

תבנית:תמונה נבחרת 23 ביולי 2023

עריכה - תבנית - שיחה

24 ביולי 2023
ו' באב ה'תשפ"ג

רכס הרי האברדארס שנמצאים בפארק הלאומי אברדרה הם קבוצת הרים המשתרעים לאורך של 160 קילומטר, צפונית לבירת קניה, ניירובי. הגובה הממוצע ברכס הוא 3,500 מטר מעל פני הים, והפסגה הגבוהה ביותר ניצבת בגובה של 4,001 מטר מעל פני הים. ברכס הרים זה ניתן למצוא צמחים ייחודיים רבים, כגון אברש, סיסנית ולובליה.

עריכה - תבנית - שיחה

25 ביולי 2023
ז' באב ה'תשפ"ג

במרכז התמונה ארבעה נבתנים הפונים לעבר הצופה, ראשם מורם מעלה, כך שחטיהם בולטים בצבעם הלבן על רקע הצבע האדום-חום של הנבתנים

ניבתנים נחים על החוף באלסקה. הניבתנים מעבירים מחצית מחייהם במים, ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים. הם רועים על קרקעית הים בחיפוש אחר רכיכות, ואינם בוחלים גם בדגים מזדמנים. החטים משמשים להעלאת הצדפות מקרקעית הים, ולא לחפירה.

עריכה - תבנית - שיחה

26 ביולי 2023
ח' באב ה'תשפ"ג

עורבני שחור-כיפה אוחז בלוט במקורו, בפארק בגרמניה. גודלו של העורבני שחור-הכיפה הוא כגודלה של יונת התור. הוא ניזון מבעלי חוליות קטנים, מחרקים, פירות וזרעים. העורבני שוכן בחורשות ומקנן על עצים.

עריכה - תבנית - שיחה

27 ביולי 2023
ט' באב ה'תשפ"ג

תבליט משער טיטוס ברומא המציג את תהלוכת הניצחון הרומאית לאחר המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני, עם כלי בית המקדש והמנורה.

עריכה - תבנית - שיחה

28 ביולי 2023
י' באב ה'תשפ"ג

קטלנים שוחים על יד אלסקה. הקטלן הוא אחד מהיונקים הימיים הגדולים שקיימים כיום, ומשקלו עשוי להגיע עד ל-10 טונות. הוא נפוץ בכל האוקיינוסים, וניזון מבעלי חיים רבים ושונים. הקטלן נחשב לאחד הטורפים הקטלניים ביותר בטבע (ומכאן שמו, קטלן). הקטלנים מוצאים את מזונם באמצעות הד ומסוגלים לאכול כמעט כל בעל חיים הנקלע לדרכם, אך מעט בני אדם תועדו מותקפים על ידי קטלנים בטבע.

עריכה - תבנית - שיחה

29 ביולי 2023
י"א באב ה'תשפ"ג

עמק מוניומנט הוא אזור ברמת קולורדו בגבול הדרומי של מדינת יוטה עם צפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך למפגש הגבולות בין ארבע מדינות המכונה ארבע הפינות. העמק מתאפיין במקבץ של הרי כפתור, גבעות המסתיימות בצוקים זקופים בנויים אבן חול המסתיימים בפסגה שטוחה קטנה בשטחה. העמק שוכן בשטחי אומת נאוואחו, השמורה של שבט הנאוואחו.

עריכה - תבנית - שיחה

30 ביולי 2023
י"ב באב ה'תשפ"ג

השביל הצף בשמורת עין אפק, שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן ואת האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.

עריכה - תבנית - שיחה

31 ביולי 2023
י"ג באב ה'תשפ"ג

דרך היונגאס, המכונה "דרך המוות", היא דרך בין לה פאס ובין קורויקו בבוליביה. דרך זו ידועה כמסוכנת ביותר, וב-1995 הוכרזה כ"דרך המסוכנת ביותר בעולם". על פי הערכות, נהרגים בה כ-200–300 מטיילים מדי שנה.