מערות לוזית הן סדרה של מערות פעמון, השוכנות על גבעה שטוחה בגובה של 210 מטרים מעל פני הים, כקילומטר דרומית-מזרחית ליישוב לוזית שבשפלת יהודה. רוב המערות מחוברות ביניהן ויוצרות אולמות וחללי ענק. לפי ההערכות, המערות נחצבו והיו בשימוש החל בתקופה ההלניסטית ולפחות עד התקופה הערבית. בחלק מהן נחצבו קולומבריה, תאים מרובעים ומשולשים בקירות המערה, אשר נועדו, ככל הנראה, לגידול יונים. המערות אינן מוסדרות לביקור בדומה למערות בית גוברין - מרשה הסמוכות, אך הגישה אליהן נוחה ברגל או בסנפלינג.
זאב מצוי - מין בסוג כלב. הזאב הוא בעל חיים טורף. הזאבים הם בעלי החיים הגדולים ביותר במשפחת הכלביים, החיים במגוון רחב מאוד של מקומות ברחבי האזור ההולארקטי. צבעם נע מאפור לאפור-חום, אך יכול להשתנות ולהיות לבן, אדמדם, חום ושחור.
קבוצה של ניבתנים נחים על קרחון באזור הקוטב הצפוני. הניבתנים הם מהגדולים שבקבוצת הטורפים הימיים. משקלו של ניבתן יכול להגיע עד 2,000 ק"ג ואורכו עד ל-3.6 מ'. ניביהם הענקיים שמהם מגיע שמם, משמשים אותם כדי לשלוף רכיכות וצדפות מקרקעית הים.
אורחת גמלים חד-דבשתיים בבקעת הירדן, ארץ ישראל. הגמל החד-דבשתי טבעי לחצי האי ערב ודרום אסיה. הוא נמצא בשימוש, כבעל חים מבוית, בעיקר באזורים אלה ובצפון אפריקה. הגמלים בויתו לראשונה במרכז או בדרום חצי האי ערב. הגמל החד-דבשתי גבוה ומהיר יותר מהגמל הדו-דבשתי ומסוגל לנוע במהירות של 13 - 15 קמ"ש במשך שעות עם רוכב.
שלדג גמדי על ענף. השלדג הגמדי הוא מין קטן של שלדג החי ליד נחלים ומקווי מים, שם הוא צד דגים קטנים שהוא מוצא ושולה על ידי צלילה מהירה מהאוויר לתוך המים. לאחר מכן הוא הורג את הטרף שתפס בחבטה מול הענף עליו הוא יושב. השלדג נפוץ גם בישראל.
סמור בר אירופי - אחד הטורפים הנפוצים ביותר באירופה. הסמור הוא טורף זריז החי בין ענפי העצים. תת-מין אחד שלו בוית - חמוס מבאיש, המפריש חומר מסריח להגנה, אך סירוס או עיקור החמוס מפחית בהרבה את הריחות.
יונת הסלע היא מין ממשפחת היוניים, והמין הנפוץ במשפחה זו. צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, והיא מתאפיינת בכתם בעל ברק ירוק וסגול על צווארה ובבטן אפורה. יונת הסלע בויתה למזון ודשן לפני כ-3000 שנה. היונה מקננת במערות ובצוקים תלולים ולעיתים קרובות גם בסביבות מגורי אדם.
מיון עגבניות לפני עיבודן למוצר במפעל "גן-שמואל מזון" בקיבוץגן שמואל, 1987. ב-1942 הוקם בגן שמואל מפעל תעשייה למוצרי פרי הדר שהתפתח לגדול מפעלי השימורים בישראל אחרי הקמת שותפות עם מפעל קיבוצי שני, "גניר", בשנת 2007. המפעל מייצר מכירות של כ-200 מיליון דולר לשנה, הרוב הגדול ליצוא. במפעל החל עיבוד העגבניות, אחד מגידולי השלחין העיקריים בקיבוץ, בשנת 1975.
משפחה של איילים אצילים. האייל האציל או האייל האדמוני הוא האייל הנפוץ והמוכר ביותר באירופה והוא האייל היחיד המצוי בטבע באפריקה, במרוקו. באזורים מסוימים כמו באוסטרליה הוא הופץ על ידי האדם שם הוא פוגע באוכלוסיית החי הטבעית. ממצאים ארכאוזואולוגיים מורים כי הוא חי בעבר בארץ ישראל, אך נכחד ממנה לא יאוחר מהמאה ה-16 לספירה.
פרא, המכונה גם חמור הבר האסיאני, הוא מין בתת-סוג חמור. הפרא דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי, וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו הם לבנים. הפרא מצוי בסכנת הכחדה, אך בישראל חיים כ-200 פראים הנמצאים בשטח שבין עזוז ובקעת סיירים, אוכלוסייה שראשיתה בייבוא עדר פראים מאיראן ב-1968.
זוג נשרים הודיים עם גוזלם במאדהיה פרדש, הודו.
הנשר ההודי הוא אחד מהעופות הדורסים הנדירים בעולם. הוא נפוץ בעיקר בפקיסטן ובהודו. כנפיו רחבות יחסית, ראשו קירח ומשקלו נע בין 5.5 ל-6.3 ק"ג.
זוג נשרים הודיים עם גוזלם במאדהיה פרדש, הודו.
הנשר ההודי הוא אחד מהעופות הדורסים הנדירים בעולם. הוא נפוץ בעיקר בפקיסטן ובהודו. כנפיו רחבות יחסית, ראשו קירח ומשקלו נע בין 5.5 ל-6.3 ק"ג.
זיקית תימנית - מין במשפחת הזיקיתיים. צבעו הטבעי של הזכר הוא ירוק ומשתנה במצב של לחץ. הזיקית התימנית חיה, כפי שמרמז שמה, בהרי תימן, באיחוד האמירויות הערביות ובערב הסעודית. הזיקית חיה באזורי מחיה שונים, לעיתים אזורים בעלי כמות משקעים רבה ולפעמים במדבר צחיח. הזיקית התימנית מותאמת במיוחד לעצים - יש לה גוף שמתאים בדיוק לאחיזה נוחה בענפים.
ביזון אירופי - מין מהסוג ביזון, שאורך גופו של ביזון אירופי בוגר ממוצע הוא 2.9 מטר, גובהו נע בין 1.9 ל-2 מטרים ומשקלו נע בין 300 ל-1000 ק"ג. הביזון האירופי מסיבי יותר מהביזון האמריקני. לביזון האירופי שיער קצר בצווארו ובחלקו הקדמי של הגוף. זנבו וקרניו ארוכים יותר מאשר אלו של הביזון האמריקני. הוא חי בתוך היער, וזאת בניגוד לביזון האמריקני שחי בערבות הרחבות של צפון אמריקה.