דוכיפת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוכיפת
Hoopoe (15433167656).jpg
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה עופות
סדרה דוכיפתאים
משפחה דוכיפתיים
סוג דוכיפת
שם מדעי
Upupa
תחום תפוצה
Upupa distribution.png
דוכיפת במעוף
דוכיפת בקיסריה
כיכר הדוכיפת בפתח תקווה שהוקמה ב-2008 לרגל בחירת הדוכיפת כציפור הלאומית של מדינת ישראל
דוכיפת אוכלת תולעת, גן לאומי אשקלון

דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג (טקסונומיה) של ציפור יחידה במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

בעבר נחשבה לטקסון מונוטיפי אך כיום מוכרים בה מספר מינים:

בישראל מצוי המין דוכיפת מצויה.

תכונות

אורכה של הדוכיפת כ-26–30 סנטימטר, מוטת כנפיה 42–46 סנטימטר. לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות המזדקרות בזמן מעופה. רגליה קצרות וכנפיה גדולות. מקורה ארוך, דק ומחודד. משקלה 46–70 גרם. היא ממעטת מאד לעמוד על עצים או על שיחים וכך, גם את קנה בונה הדוכיפת במקומות נמוכים, חורים ושקעים בגובה פני הקרקע. להגנת הקן מטורפים מפרישה הנקבה נוזל מסריח מבלוטות הסמוכות לבסיס הזנב (uropygial gland)[1]. להפרשה זו, שריחה כשל בשר רקוב, תפקיד משוער בהרחקת טורפים וטפילים, וייתכן אף שהיא אנטי בקטריאלית[2]. ההפרשה מתחילה עם ההטלה ונפסקת כשהצאצאים פורחים מהקן. כאמצעי הגנה נוסף מסוגלים הגוזלים מיומם השישי להתיז צואה על פולשים.

הדוכיפת מטילה 5–6 ביצים בכל הטלה.

הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה ומקייצת, מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות במדינה. היא ניזונה מחרקים, זחלים (ובהם גלמי התהלוכן) ותולעים. מכיוון שלשונה מנוונת היא אוכלת את טרפה על ידי זריקתו לאוויר ובליעתו בעת שהוא נופל אל תוך פיה.

הדוכיפת משמיעה קולות קריאה רמים, מעין "הוּפוּפ" או "הוּדהוּד", ולכן שמה בערבית הוא "הוּדהוּד"[3]. גם שמה בשפה הלטינית, "הוּפּוּפּה" (upupa) נובע מחיקוי קולות הקריאה שלה.


תפוצת המינים

זיהוי העוף במקורות

בתורה מוזכרת הדוכיפת בין העופות הטמאים:

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה... וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף

  • תרגומי התורה ללועזית מתרגמים את "דוכיפת" שבתורה - למילה הלועזית המקבילה אשר מורה על העוף המוכר בימינו כדוכיפת. למשל:
    • תרגום השבעים (מלפני יותר מאלפיים שנה) ליוונית: "εποπα".
    • תרגום אונקלוס (מלפני כאלפיים שנה) לארמית: "נגר טורא", בעוד שבמסכת גטין (דף ס"ח עמוד ב) מציין התלמוד (מלפני כ-1500 שנה) כי "נגר טורא" הוא תרגום אונקלוס של "תרנגול-הבר"; מעין זה, בפירושו של רש"י (מלפני כאלף שנה) לתלמוד - מתורגמת המילה דוכיפת (שבמסכת חולין דף ס"ג עמוד א) לצרפתית עתיקה: "פאון שלבייא", שמובנו המילולי: טווס-הבר (ועוד הוסיף שם רש"י לבאר בעברית: "והוא עוף גדול כתרנגול"). באשר לזיהוי של תרנגול (טווס) הבר:
      • רש"י מפרש (על ויקרא יא יט): "תרנגול הבר [...] ובלע"ז: הרופּא"; מסתבר להיות: "הפּופּא" או "הופּא", מונח בצרפתית עתיקה (בדומה לצרפתית חדשה) המורֶה על העוף המוכר בימינו בתור דוכיפת (והשוה גם לתרגום השבעים)
    • תרגום רש"י (מלפני כאלף שנה) לצרפתית עתיקה על המילה "דוכיפת" שבספר ויקרא: "הרופּא" (ציטוט זה מהדפוסים הובא לעיל אודות תרנגול הבר; הנוסח המקורי בכתב היד היה כנראה "הפּופּא" או "הופּא", ראו לעיל שם).
    • תרגום הרב סעדיה גאון (מלפני כאלף שנה) לערבית יהודית, כמו מסורות התרגום של יהודי-המזרח לערבית יהודית: "הֻדְהֻד".
    • תרגום התורה של יהודי האי ג'רבה - הוא למילה הברברית המקבילה: "שִיבּוּבּוּכּ".
  • במסכת חולין (דף ס"ג עמוד א) ניתן הזיהוי הבא: "אמר רב יהודה: דוכיפת - שֶהוֹדוֹ כָפוּת". לפי רש"י - "הוֹדוֹ כּפוּת" פירושו ש: "כרבולתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש, וכפותה שם, והוא עוף גדול כתרנגול[4]"; מעין זה בפירושו לתורה הוא מציין על המילה דוכיפת: "תרנגול הבר וכרבולתו כפולה".

אטימולוגיה

המקור האטימולוגי של המילה אינו חד-משמעי:

  • במצרית קדומה, ומעין זה בקופטית (שהתפתחה מהמצרית הקדומה), המילה לדוכיפת היא: קוּקוּפְת, או כּוּכּוּפַת (בהתאמה)[5], שעשויה לנבוע מהמילה המצרית הקדומה קוּקוּפה/כּוּכּוּפה[6] שהוא סוג של כובע עתיק (להסרת מחלת-ראש) - מה שאולי אמור להזכיר את "הכובע" שעל ראש הדוכיפת.
  • בשפת טלוגו שמדוברת בדרום הודו (ושהשפיעה על לשון המקרא במילים בודדות, כגון: "תוכי", "שנהב"), דוכיפת היא "כּוֹנְדָפּיתה".
  • המחנך וחוקר הציפורים אליעזר שמאלי ציין בספרו "צפרים בישראל"[7] שחוקרי שפות ציינו בפניו כי "בשפה הודית אחת" (שבשמה לא נקב) ניתן לתרגם את "דיכּ-פּת" כצירוף של שתי מילים שמובנן "תרנגול הר" - מה שלכאורה יכול להקביל אל תרגום אונקלוס לדוכיפת: "נגר טורא" (שהרי המובן של "טורא" הארמי - הוא הר, בעוד שהתלמוד מתרגם את "נגר טורא" כתרנגול-הבר, ראו לעיל). עם זאת, במהדורות מאוחרות יותר - השמיט שמאלי מספרו את העדות הנ"ל, ואפשר שזאת משום שהמילה "דיכּ" במובן של "תרנגול" אינה בשום שפה הודית - אלא בשפה הערבית.
  • אליעזר בן יהודה (במילונו ערך "דוכיפת"), תלה את המילה דוכיפת בשורשי-פועַל שונים מהשפה הערבית; אולם אף אחד מהם אינו מורה בערבית על הדוכיפת עצמה.
  • במסכת חולין (דף ס"ג עמוד א) ניתנת האטימולוגיה הבאה: "אמר רב יהודה: דוכיפת - שֶהוֹדוֹ כָפוּת" (ראו לעיל את פירוש רש"י למובן של "הוֹדוֹ כפות").

ביהדות

באותה שעה נתבקש תרנגול הבר בין העופות ולא נמצא, וציוה המלך להביאו בכעס וביקש ליסרו. ענה תרנגול הבר ואמר לו: שמע אדוני מלך הארץ ויבואו דברי באזניך...אמרתי אשוט בעולם כולו ואראה אם יש מדינה או ממשלה שאינה נשמעת לאדוני המלך. הסתכלתי וראיתי מדינה אחת, עיר קיטור שמה בארץ מזרח. עפרה יקר מזהב וכספה בחוצות כזבל ואילנות מבראשית שם נטועים...

ספר האגדה, על פי תרגום שני ומדרש משלי

בתרבויות אומות העולם

להבדיל גם בקוראן מופיעה הדוכיפת בסיפור שלמה המלך ומלכת שבא, המתואר בסורת א-נמל ("פרשת הנמלים", סורה 27). "ויפקוד את העופות, ויאמר: "מה לי לא אראה את הדוכיפת הנפקד מקומה? ענוש אענשנה קשה או זבוח אזבחנה או תוכיח צדקתה" לא אחרה הרבה (לשוב) ותאמר "השגתי (דעת) אשר לא השגת אותה, ואביא אליך משבא דבר יציב: הנה מצאתי אישה תמלוך עליהם..." (קוראן, פרשת הנמלים, תרגום יוסף יואל ריבלין)

בישראל

בסמלים

סמל רובע ברכטן בעיר דורטמונד

הדוכיפת מופיעה כמוטיב במספר סמלים, למשל, בסמל רובע ברכטן שבעיר דורטמונד בגרמניה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תפקידן העיקרי של בלוטות בעופות אלו הוא לשמן את הנוצות כדי להפכן עמידות להרטבה במים
  2. מהפרשת הבלוטה בודד החיידק Enterococcus faecalis המפריש חומר הפעיל נגד כל החיידקים הגראם-חיוביים וחלק מהגראם-שליליים, Antonio M. Martín-Platero et al, Characterization of Antimicrobial Substances Produced byEnterococcus faecalis MRR 10-3, Isolated from the Uropygial Gland of the Hoopoe (Upupa epops), Appl Environ Microbiol. 2006 June; 72(6): 4245–4249 Environ Microbiol
  3. מחבר מדריך (מצולם) לציפורים בישראל, מו"ל 2009 - עמ' 42.
  4. ידוע כי בעבר היה חי זן ענק (כיום הוא זן נכחד) של דוכיפת (הנקרא בלטינית: Upupa Antaios), ואפשר שלפני אלף שנה (דורו של רש"י) הוא חי גם בצרפת (אזור מגוריו של רש"י). באשר אל "התרנגול" - כוונת רש"י אל תרנגול הבר (המזוהה עם העוף המוכר בימינו כדוכיפת); לפרטים ראו לעיל אודות תרגום אונקלוס לדוכיפת.
  5. Warren R. Dawson, Bridle of Pegasus 1930 עמוד 130
  6. Gaston Maspero and M. L. McClure Dawn of Civilization, 1894 עמוד 265
  7. צפרים בישראל, התשי"ז, עמוד 297
  8. ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet, 29 במאי 2008
  9. הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע