פלרמו
תמונת פנורמה של פלרמו | |
מדינה | איטליה |
---|---|
מחוז | סיציליה |
נפה | פלרמו |
ראש העיר | דייגו קאמאראטה |
תאריך ייסוד | 734 לפנה"ס |
שטח | 158 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 657,935 (2009) |
‑ במטרופולין | 1,241,241 (2009) |
‑ צפיפות | 4,140.6 נפש לקמ"ר (2009) |
קואורדינטות | 38°07′00″N 13°22′00″E / 38.11667°N 13.36667°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.comune.palermo.it | |
פלרמו או פאלרמו (ו"ו בחולם (איטלקית) או בשורוק (סיציליאנית): באיטלקית: Palermo (מידע • עזרה), בסיציליאנית: Palemmu או Palermu) היא העיר הראשית ומושב השלטון המנהלי של האזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת מחוז פלרמו.
היסטוריה
העיר פלרמו נוסדה במאה השמינית לפני הספירה על ידי סוחרים פיניקים בשל הנמל הטבעי המצוי באזור זה של חופה הצפון מערבי של סיצליה. שמה הפיניקי של העיר היה "זיז" אולם היוונים קראו לה "פאנורמוס" שמשמעה "נמל הכל" בשל הנמל הטבעי שלה. שמה של העיר נשתמר בשמה הנוכחי.
העיר נכבשה במהלך המלחמה הפונית הראשונה (264–241 לפני הספירה) על ידי הרפובליקה הרומית. בתקופת השלטון הרומאי הייתה העיר חלק מפרובינציית סירקוזה. לאחר חלוקת האימפריה הרומית הייתה העיר בשליטת האימפריה הביזנטית.
בשנת 827 נכבשה העיר על ידי המוסלמים.
בשנת 1026 יצאו הנורמנים במסע צלב נגד האמירות האיסלמית של סיציליה וב-10 בינואר 1072 נכבשה העיר פלרמו (האי כולו נכבש במשך זמן רב, וכיבושו הסתיים רק ב-1091).
בשנת 1194 הפכה העיר חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה" והעיר הייתה העיר האהובה על קיסר האימפריה פרידריך השני. בין השנים 1266–1282 הייתה העיר תחת שלטון אנג'ואיני, ב-30 במרץ 1282 בכנסיית רוח הקודש (Santo Spirito) מחוץ לעיר פלרמו פרץ מרד ערבית סיציליאנית שגרם לכך שבית אנג'ו ויתר על האי, פייטרו השלישי מארגאון שהיה בצפון אפריקה ניצל את האירוע על מנת להשתלט על האי שהפך להיות חלק מממלכת אראגון. ב-1479 הפכה העיר חלק מממלכת ספרד.
בשנת 1734 עברה העיר לשליטת ממלכת נאפולי בה שלט בית בורבון והעיר הפכה לעיר פרובינציאלית בשל איחוד "שתי הסיציליות". אצילי העיר לקחו חלק במהפכת 1848 בסיציליה והצליחו לשמור על עצמאות העיר עד 1849.
בשנת 1860 נכבשה סיציליה ב"מסע האלף" של ג'וזפה גריבלדי והפכה חלק מממלכת איטליה המאוחדת בשליטת בית סאבויה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה העיר קשות במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה בשנת 1943.
בשנת 1947 הפכה העיר למרכז סיציליה שהפכה לאזור אוטונומי, ובאותה עת עלה כוחה של המאפיה בעלת ההשפעה הרבה ביותר בעיר עד היום.
אוכלוסין
בעיר 654,987 תושבים (דצמבר 2012).[1]
אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
שנה | אוכלוסייה |
---|---|
1450 | כ- 30,000 |
1650 | כ- 135,000 |
1800 | 202,800 |
1830 | 171,100 |
1850 | 178,900 |
1880 | 236,300 |
1900 | 295,600 |
1946 | 416,500 |
2005 | 725,000 |
אתרים בעלי חשיבות
מנזרים
כנסיות
- קתדרלת פלרמו (הייתה במקור מסגד ונהפכה לכנסייה בשנת 1135)
- סאן ג'ובאני דליי ארמיטי(אנ') (1132)
- מארטוראנה(אנ') (1143 סנטה מריה דל'אמירליאטו)
- סאן קטאלדו (אנ') ( נבנה במאה ה-12)
- סנטה מריה דלה גנג'י (אנ')
- סאן ג'וזפה די טאטיני (אנ')
- אוראטוריו די סאן לורנצו (אנ')
- אורטוריו דל רוזריו
- סנטה טרסה אלה קלסה (אנ') (מקור שמה במילה הערבית חליסה שמשמעה "נבחרת"). הכנסייה נבנתה בין 1686-1706 במקום בו עמד קודם לכן ארמון האמיר. הכנסייה בנויה בסגנון בארוק סיציליאני.
- סנטה מריה דלו ספאזימו (אנ') נבנתה ב-1506 והפכה מאוחר יותר לבית חולים. עבור כנסייה זו צייר רפאל את ה"ספאזימו" שלו, המוצג כיום במוסאו דל פראדו שבמדריד. היום הכנסייה הרוסה ומשמשת לקונצרטים תחת השמיים.
- הכנסייה והמנזר של סנט ניקולו טולנטינו (איט') - במתחם שבו נמצאת הכנסייה נמצאות חורבות בית הכנסת שנהרס עם גירוש יהדות סיציליה
ארמונות ומוזיאונים
- פלאצו דיי נורמני נחשב אחד הארמונות הנורמניים היפים ששרדו.
- פלאצו אבאטליס - נבנה בסוף המאה ה-15 בסגנון גותי.
- המוזיאון האזורי לארכאולוגיה (The Museo Archeologico Regionale) הוא אחד המוזיאונים לארכאולוגיה הטובים באיטליה. בין ממצאי המוזיאון אבן פלרמו - שבר אסטלה המכילה חלק מרשימת מלכי מצרים.
תיאטראות
תאטרו מאסימו נבנה בשנת 1897 ומשמ עד ימינו (לאחר שיפוצים בין 1974–2000) תיאטרו פוליטֵאַמה שנבנה בין 1867 - 1874 משמש כיום כגלריה לאמנות מודרנית.
תחבורה
נמל התעופה הבינלאומי של פלרמו נמצא 32 ק"מ מערבית לעיר, ומקושר לעיר בקווי אוטובסים וברכבת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלרמו |
- מועצת העיר - אתר רשמי
- מידע על העיר
- אתר רשמי של משרד התיירות על העיר
- קבוצת הכדורגל של פלרמו - אתר רשמי
- לורנצו טונדו, גרדיאן, מעיר מאפיה לבירת תרבות באיטליה: פאלרמו קמה לתחייה, באתר הארץ, 31 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ ראו: המכון הלאומי לסטטיסטיקה של איטליה - ISTAT (באיטלקית)