פלרמו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלרמו
Palermo
תמונת פנורמה של פלרמו
תמונת פנורמה של פלרמו
תמונת פנורמה של פלרמו
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז סיציליהסיציליה סיציליה
נפה פלרמו
ראש העיר דייגו קאמאראטה
תאריך ייסוד 734 לפנה"ס
שטח 158 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 657,935 (2009)
 ‑ במטרופולין 1,241,241 (2009)
 ‑ צפיפות 4,140.6 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 38°07′00″N 13°22′00″E / 38.11667°N 13.36667°E / 38.11667; 13.36667
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.palermo.it

פלרמו או פאלרמו (ו"ו בחולם (איטלקית) או בשורוק (סיציליאנית): באיטלקית: Palermo (מידעעזרה), בסיציליאנית: Palemmu או Palermu) היא העיר הראשית ומושב השלטון המנהלי של האזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת מחוז פלרמו.

היסטוריה

העיר פלרמו נוסדה במאה השמינית לפני הספירה על ידי סוחרים פיניקים בשל הנמל הטבעי המצוי באזור זה של חופה הצפון מערבי של סיצליה. שמה הפיניקי של העיר היה "זיז" אולם היוונים קראו לה "פאנורמוס" שמשמעה "נמל הכל" בשל הנמל הטבעי שלה. שמה של העיר נשתמר בשמה הנוכחי.

העיר נכבשה במהלך המלחמה הפונית הראשונה (264241 לפני הספירה) על ידי הרפובליקה הרומית. בתקופת השלטון הרומאי הייתה העיר חלק מפרובינציית סירקוזה. לאחר חלוקת האימפריה הרומית הייתה העיר בשליטת האימפריה הביזנטית.

בשנת 827 נכבשה העיר על ידי המוסלמים.

בשנת 1026 יצאו הנורמנים במסע צלב נגד האמירות האיסלמית של סיציליה וב-10 בינואר 1072 נכבשה העיר פלרמו (האי כולו נכבש במשך זמן רב, וכיבושו הסתיים רק ב-1091).

בשנת 1194 הפכה העיר חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה" והעיר הייתה העיר האהובה על קיסר האימפריה פרידריך השני. בין השנים 12661282 הייתה העיר תחת שלטון אנג'ואיני, ב-30 במרץ 1282 בכנסיית רוח הקודש (Santo Spirito) מחוץ לעיר פלרמו פרץ מרד ערבית סיציליאנית שגרם לכך שבית אנג'ו ויתר על האי, פייטרו השלישי מארגאון שהיה בצפון אפריקה ניצל את האירוע על מנת להשתלט על האי שהפך להיות חלק מממלכת אראגון. ב-1479 הפכה העיר חלק מממלכת ספרד.

בשנת 1734 עברה העיר לשליטת ממלכת נאפולי בה שלט בית בורבון והעיר הפכה לעיר פרובינציאלית בשל איחוד "שתי הסיציליות". אצילי העיר לקחו חלק במהפכת 1848 בסיציליה והצליחו לשמור על עצמאות העיר עד 1849.

בשנת 1860 נכבשה סיציליה ב"מסע האלף" של ג'וזפה גריבלדי והפכה חלק מממלכת איטליה המאוחדת בשליטת בית סאבויה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה העיר קשות במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה בשנת 1943.

בשנת 1947 הפכה העיר למרכז סיציליה שהפכה לאזור אוטונומי, ובאותה עת עלה כוחה של המאפיה בעלת ההשפעה הרבה ביותר בעיר עד היום.

אוכלוסין

בעיר 654,987 תושבים (דצמבר 2012).[1]

אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה

שנה אוכלוסייה
1450 כ- 30,000
1650 כ- 135,000
1800 202,800
1830 171,100
1850 178,900
1880 236,300
1900 295,600
1946 416,500
2005 725,000
פורטה נואובה ("השער החדש")
פאלאצו דיי נורמני

אתרים בעלי חשיבות

מנזרים

מנזר הקפוצ'ינים של פלרמו

כנסיות

ארמונות ומוזיאונים

תיאטראות

תאטרו מאסימו נבנה בשנת 1897 ומשמ עד ימינו (לאחר שיפוצים בין 19742000) תיאטרו פוליטֵאַמה שנבנה בין 1867 - 1874 משמש כיום כגלריה לאמנות מודרנית.

תחבורה

נמל התעופה הבינלאומי של פלרמו נמצא 32 ק"מ מערבית לעיר, ומקושר לעיר בקווי אוטובסים וברכבת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: המכון הלאומי לסטטיסטיקה של איטליה - ISTAT (באיטלקית)