סדרה (טקסונומיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

Click to Shrink Back

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. לחץ על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהם.


שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
החמור והקרנף ההודי, שייכים שניהם לסדרת מפריטי פרסה.

סדרהלטינית: ordo), טקסון המשמש במיון עולם הטבע. הסדרה היא דירוג הנמצא בין המחלקה למשפחה. הסדרה הוצגה לראשונה כדרגה נפרדת במיון המדעי על ידי הבוטנאי הגרמני אוגוסטוס ריבינוס. הוא הציג אותה כאשר מיין את עולם הצומח, ופרסם אותה במסגרת מספר מאמרים שפרסם בשנות ה-90 של המאה ה-16. קארולוס ליניאוס היה הראשון להשתמש בסדרה בעקביות על מנת למיין את שלוש הממלכות בטבע (פטריות, צמחים ובעלי חיים), ואת זאת פרסם לראשונה במהדורה הראשונה של ספרו "שיטת הטבע" (או "מערכת הטבע", Systema Naturae) ב-1735.

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת אים לשמות סדרות כגון פרפראים או ארנבאים אולם קיימות סדרות רבות ששם בעברית מגיע ממקורות קדומים יותר ושאינן מצייתות לכלל זה כגון חיפושיות או מכרסמים.

תת-סדרה לרוב נכתבת בשתי מילים למשל מעלי גירה, טורפי יבשה. במקרים מסוימים בחרה האקדמיה להוסיף לתת-סדרות את המילה דְּמוּיֵי לטקסונים שמסתיימים ב morpha- למשל דמויי דורבן, דמויי חזיר.

קיימות דרגות-ביניים נוספות מעל ומתחת לדרגת הסדרה, כגון:

  • superorder - על-סדרה[1]
  • suborder - תת-סדרה[1]
  • infraorder - תת-סדרה[1], דרגה נמוכה יותר מ-suborder

בוטניקה

לפי ליניאוס, הסדרות של הצמחים ב"שיטת הטבע" היו מלאכותיות לחלוטין, והוכנסו לשימוש על מנת לחלק את מחלקות הצמחים לקבוצות קטנות יותר.הפעם הראשונה בה הוכנסה דרגת הסדרה (ordo) לחלוקה ליחידות טבעיות של צמחים הייתה במאה ה-19. היו אלה דה קנדול במיונו Prodromus ובנת'ם והוקר במיונם Genera Plantarum, אולם במיוניהם הם השתמשו בדרגת הסדרה על מנת לציין טקסונים שכיום הם בעלי מעמד של משפחה (family) (ראה Ordo naturalis).

בפרסומים בוטניים צרפתיים, החל מ-Familles naturelles des plantes של אדנסון (1763) ועד סוף המאה ה-19, המילה famille שימשה כמקבילה הצרפתית למילה הלטינית ordo. שקילותן של מילים אלו נקבעה מפורשות בספרו של דה-קנדול "Lois de la nomenclature botanique" (1868), שעליו מסתמך הקוד הבינלאומי לנומנקלטורה בוטנית (International Code of Botanical Nomenclature).

בחוקי הנומנקלטורה הבוטנית הבינלאומיים הראשונים מ-1906 המונח "משפחה" (famillia) הוקצה לדירוג משפחות לפי הנומנקלטורה הצרפתית, והמונח "סדרה" (ordo) נשמרה לדירוג גבוה יותר. למעשה, הסדרות של המאה ה-20 החליפו את ה-cohors, מונח מהמאה ה-19 ששימש לדירוגם של טקסונים גבוהים יותר מ"משפחה".

חלק ממשפחות הצמחים עדיין נושאות את השמות שהעניק להן ליניאוס במסגרת "הסדרות הטבעיות" שלו, או אפילו את השמות שהוענקו בתקופה שלפני ליניאוס. דוגמאות למשפחות כאלו הן הדקליים (Palmae) והשפתניים (Labiatae). שמות כאלו נקראים לרוב שמות בוטניים תיאוריים.

זואולוגיה

בזואולוגיה, הסדרות של ליניאוס היו בשימוש עקבי יותר. במילים אחרות, הסדרות שקבע ליניאוס בספרו "שיטת הטבע" התייחסו לחלוקה טבעית, ולא לחלוקה שרירותית כפי שהיה בעולם הצומח. חלק מהשמות שקבע ליניאוס עדיין בשימוש, כמו Lepidoptera לסדרת הפרפראים ו-Diptera לסדרת הזבובאים.

הערות שוליים