שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר. גם ההתייחסות לספר (בסקירות, בביבליוגרפיות, בקטלוגים וכדומה) נעשית באמצעות שם הספר (הכותר שלו). בנסיבות אלה יש לשמו של הספר חשיבות גדולה, ככלי לקידום הפצתו של הספר.

שם נאות לספר מתאפיין בתכונות הבאות: השם לוכד את העין, משקף היטב את נושא הספר, קל לזכור אותו וקל להזכירו. קיימות גישות אחדות לבחירת שם לספר, תוך מתן משקל שונה לכל אחת מתכונות אלה. שם הספר תלוי גם בקהל היעד: ספר שנועד לקהל הרחב יישא שם המובן לכל הציבור, אך כאשר הספר נועד לאוכלוסייה מקצועית ייחודית בעלת ז'רגון ייחודי, יש יתרון דווקא לשם הכתוב בשפת סתרים זו, משום ששם כזה מבהיר לכל אדם בקהל היעד שהספר פונה רק אליו ואל אנשים מסוגו. הצורך בהתאמה בין אופי הספר ובין השם הניתן לו הוא מקרה פרטי של העיקרון הכללי של שמירת הרמוניה, או קוהרנטיות, בין כל רכיבי הספר.

בספרות התורנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש בספרנות התורנית הרבה מאפיינים ייחודיים של שמות ספרים, לדוגמא הזכרת או רמיזת שם המחבר בשם הספר, ואי-ההקפדה על קשר בין שם הספר לתוכנו..

שם שבלוני

לשם שבלוני יש מתכונת אחידה, ולכן אינו מצטיין במקוריותו, אך יתרונו בקלות בה ניתן להבינו ולזכור אותו. בשם שבלוני שני רכיבים:

• מילה או מילים המציינות את נושא הספר;
• מילת מפתח המעידה על טיבו של הספר ומכניסה את השם לשבלונה המתאימה. מילות המפתח הנפוצות מפורטות להלן.

ספרי מבוא

ספר מבוא מספק הצגה ראשונית של נושא, תוך הימנעות מירידה לפרטים. ספר מסוג זה עשוי לפנות לקהל יעד רחב ביותר, ובהתאם לכך אינו מניח כל היכרות של הקורא עם הנושא, או לפנות לקהל יעד מצומצם יותר, ובהתאם לכך להניח קיום דרישות יסוד מסוימות מצד הקורא. בספר מסוג זה בדרך כלל לא יוצגו חידושים מהותיים; ייחודו בהצגת ידע קיים בדרך מקורית. מילות מפתח רבות משמשות לזיהוי ספרי מבוא, ולכן ניתן להחליפן זו בזו, וכך ליצור וריאציות רבות על אותו שם, וריאציות שיספיקו לכל הכותבים בנושא זה.

"מבוא" היא מילת המפתח הפשוטה ביותר לספרים בקטגוריה זו. מילים נוספות למטרה זו הן "עקרונות", "יסודות", "מושגי יסוד", "פרקי יסוד". המילה "הזמנה" היא פחות פורמלית ופחות מחייבת, ולכן מתאימה לספר עממי. המילה "הכרת" גם היא מילה "ידידותית" לאפיונם של ספרי מבוא.

דוגמאות:

• מבוא למתמטיקה (א"ה פרנקל, מסדה)
• עקרונות מערכות הפעלה (מיכה חפרי, "האוניברסיטה הפתוחה")
• יסודות המשפט (יורם דינשטיין, "משרד הביטחון - ההוצאה לאור")
• פרקי יסוד במדעי המחשב (דוד הראל, "משרד הביטחון - ההוצאה לאור")
• הזמנה לפילוסופיה (יובל שטייניץ, "זמורה ביתן")

מדריכים

עמוד השער של ספר בישול ששמו "אמנות הבישול" (מאת האנה גלסי, יצא לאור לראשונה בשנת 1747)

מדריך הוא ספר שימושי, שלא נועד רק לקריאה חד-פעמית (ולעיתים לא נועד כלל לקריאה כזו), אלא ישמש את הקורא באופן שוטף, לשם מציאת מידע נדרש. מדריכים עוסקים בקשת רחבה של נושאים, החל בנושאים טכניים וניהוליים, וכלה בתחביבים ובחיי היומיום, כדבריה של עירית לינור:

"אנו חיים בעידן אידיוטי, עידן ספרי ההדרכה. הכול אפשר ללמוד מספרים, בעשרה שיעורים קלים: אתקן במו ידי את מכונת הכביסה שלי, בעשרה שיעורים; אשמור על חיי הנישואין שלי, בעשרה שיעורים".

"מדריך" היא המילה הפשוטה והעניינית לשמו של ספר הדרכה. דוגמה: מדריך לטיולי פרחים. גישה יומרנית (או מו"ל אגרסיבי) מוסיפים לשם זה את התואר "שלם", למשל המדריך השלם לצילום. אפשר להמשיך ולעלות, מעלה מעלה: המדריך המושלם לקנייה ולמכירה של עסקים, ואפשר גם אחרת: תן חיבוק! - המדריך הקטן למתחבקים. וריאציות נוספות של תארים למילת מפתח זו הן: "מדריך מקיף", "מדריך מעשי", "מדריך שימושי", "מדריך כיס", "מדריך בזק", "מדריך קצר", "המדריך הקל".

לצד המדריכים יש גם מורים, חונכים ומאמנים:

• "מורה דרך במקורות המשפט העברי" (נחום רקובר, הוצאת ספרית המשפט העברי)
• "מורה נבוכים" לרמב"ם

• "The Writer's Portable Mentor" (Priscilla Long, Published by Wallingford Press)
• "Clinical Coach for Nursing Excellence" (Campbell, Gilbert and Laustsen, Published by F.A. Davis Company)
• "Tutor in a Book" (Mayzler and McGann, Published by Adams Media)

המילים "איך", "הדרך", "הלכה ומעשה" רומזות גם הן לקורא שספר הדרכה מונח לפניו:

• איך לכתוב תסריט
• הדרך הנכונה והבטוחה לרכישת דירה
• כל הדרכים לרכישת דרכון נוסף
• הלכה ומעשה ביחסי עבודה

המילים "מדריך למשתמש" (Manual, User's Guide) מציינות ספרות טכנית הנלווית למוצר ומנחה את המשתמש בו. לעיתים נעשה בו שימוש גם בספרות לא-טכנית, למשל The Bar Mitzvah Mother's Manual.

טכניקה שונה למתן שם לספר הדרכה היא סיום השם בסימן שאלה. השאלה המופיעה בשם הספר היא שאלתו של הקורא הזקוק להדרכה, והספר מכיל תשובה לשאלה זו.

• אם אני כל כך רוצה אז למה אני עדיין לבד?

ומסימן שאלה קצרה הדרך לסימן קריאה:

• למד את ילדך לקרוא
• בוא נצלם

דרך עדינה יותר ליצירת מעורבות של הקורא בשם הספר היא הכללת הקורא בשם זה:

• מדוע בתך אינה נשואה

ספרים הערוכים במיון לקסיקוגרפי

קובץ:The Concise Oxford Companion to the Theatre, book cover.jpg

The Concise Oxford Companion to the Theatre, book cover

בנוסף למשמעות המקובלת למונח "מילון" כאוסף מקיף של מילים בשפה מסוימת, הממוין בסדר אלפביתי עולה ("מיון לקסיקוגרפי"), משמש שם זה גם לאוסף מילים בתחום ייחודי, ובמקרה זה מתארכת ההגדרה ליותר מהמקובל במילון רגיל. לקסיקון ואנציקלופדיה ממוינים אף הם בסדר אלפביתי, וכוללים מידע מפורט יותר אודות כל ערך. השם "אנציקלופדיה" ניתן ליצירות רחבות היקף וכלליות, אך מקובל להשתמש בו גם לספרים בני כרך אחד או שניים בלבד, המתרכזים בתחום מסוים. ההחלטה באיזו מילת מפתח לבחור (מילון, לקסיקון או אנציקלופדיה), תלויה גם ביומרנותו של המו"ל. חוסר יכולת להחליט הביא לשם הלקסיקון האנציקלופדי החדש (דוד שחם, "ספרית פועלים").

• מילון פונטנה למחשבה מודרנית
• לקסיקון דביר לשיפור הלשון
• אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם
• Encyclopaedia of Ignorance הוא שם שבלוני, אך המילה המציינת את הנושא, Ignorance, היא מילה יוצאת דופן בהקשר זה, ולכן הופך השם לשם מפתה למרות השבלוניות שלו. שם זה הולם את תוכן הספר, העוסק בתחומים הנמצאים בחזית המחקר המדעי, כלומר עודם בלתי ידועים.
• "רשימון השמות הגיאוגרפיים" (הוצאת כרטא והמרכז למיפוי ישראל)
• הגדה של שמות (דליה לשמן, הוצאת היימן)
• אֶגְרוֹן למלים נרדפות (א' קומיי, הוצאת אחיאסף)
• אוצר המלים (ח' רבין, צ' רדי, הוצאת קריית ספר)
• קונקורדנציה לשירת ביאליק (אליהו ציפר, הוצאת חצב)
• "אלמנך התנ"ך, הסטטיסטיקה של התנ"ך" (יהושע ליברמן, הוצאת צ'ריקובר)
• עברית בדגש לֶקְסִיָקִלי (רבקה הלוי, הוצאת אקדמון. ניקוד שם הספר במקור). _{לפי המבוא לספר: הערכים המילוניים מוצגים על פי חלקי הדיבור שהם משתייכים אליהם, על פי סדר המלים, והם ערוכים בקבוצות בעלות מכנה משותף סמנטי.}

• "The Cambridge Thesaurus of American English". Alphabetically arranged (W.D. Lutz, Publisher: Cambridge University Press)
• "A Glossary of Literary Terms" (M.H. Abrams, Geoffrey Harpham, Publisher: Cengage Learning)
• "English Vocabulary Quick Reference: A Dictionary Arranged by Word Roots" (Roger S. Crutchfield, Publisher: Lexadyne Pub Inc.)
• "The North Carolina Gazetteer: A Dictionary of Tar Heel Places and Their History" (William S. Powell, Michael Hill, Publisher: The University of North Carolina Press)
• "The Concise Oxford Companion to the Theatre" (Phyllis Hartnoll, Publisher: Oxford University Press)
• "Prescription for Nutritional Healing: A Practical A-to-Z Reference to Drug-Free Remedies" (Phyllis A. Balch, Publisher: Avery Trade)
• "An Amazing Alphabetic Anthology" (Melanie Rose, Publisher: CreateSpace Independent Publishing Platform)
• "The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals, Drugs, and Biologicals" (Editor: Maryadele J O'Neil, Publisher: Royal Society of Chemistry)
• "The Old Farmer's Almanac 1900 #108" (Robert B Thomas, Published by William H. Ware)
• "The CIA World Factbook 2013 (by Central Intelligence Agency, Published by Skyhorse)

ספרי אוספים

סוגה מרכזית של ספרי עיון כוללת אוספים - אוספים של מסמכים, מאמרים, כתבי-יד, סוגיות ואחרים.

ספרי אוספים מופיעים תחת שמות כגון: אוסף, אסופה, מאסף, אוצר, ילקוט ולקט, מכלול, קובץ, גנזים, גנזכים, סדרות ועוד.

• "אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה" (עדה ירדני, הוצאת מאגנס)
• "אסופה ליום העצמאות, פרקי עיון והדרכה" (נחום אריאלי ושלמה לוין, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית)
• "אוצר גנזים - אוסף אגרות לתולדות ארץ-ישראל מתוך כתבי-יד עתיקים" (יעקב משה טולידאנו, הוצאת מוסד הרב קוק)
• "ילקוט תיקוני לשון" (חנה מגיד, הוצאת קרני)
• "לקט הרצאות ברפואה פנימית" (ר' טור-כספא ורמי אליקים, הוצאת אקדמון)
• "מאגר שאלות במתמטיקה לבחינת הבגרות ב-3 יחידות לימוד" (הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט)
• "מכלול המאמרים והפתגמים" (משה סבר, הוצאת מוסד הרב קוק)
• "גנזים מגולים - אוצר מלים עתיקות ובטויים שאינם במלונים" (יצחק אבינרי, הוצאת יזרעאל)
• "קובץ להבנת הנקרא ולהעשרה" (נורית סיון ועדינה עבאדי, הוצאת אקדמון)
• "פרפר נחמד - סדרה להקניית מושגי יסוד לגיל הרך" (דתיה בן-דור, הוצאת גלובוס גרופ)
• "מבחר אגרות ויצמן 1885 - 1950" (ברנט ליטבינוב, הוצאת עם עובד)

• "A Compilation of the Messages and Papers of the Presidents" (James D. Richardson, Published by Authority of Congress 1902, Kindle Edition by Amazon)
• "Thomas Paine - Ultimate Collection" (Darryl Marks and Thomas Paine, Kindle Edition by Everlasting Flames)
• "Anthology of World Scriptures" (Robert E. Van Voorst, Published by Cengage Learning)
• "Corpus of Early Arabic Sources for West African History" (J. F. P. Hopkins and Nehemia Levtzion, Published by Markus Wiener)
• "A Compendium of Curiosities" (Tim Holtz, Published by Advantus Corp.)
• "The Phaidon Archive of Graphic Design" (Published by Phaidon Press)

שם ספר הפונה לקהל יעד

שער של מורה נבוכים לרמב"ם

בתחום שבו ישנם ספרים רבים, הכללת הגדרתו של קהל היעד בשם הספר מסייעת לאפיין את ייחודו של הספר.

קהל יעד לפי מאפייני משלח-היד

• "סטטיסטיקה ל'לא סטטיסטיקאים' " (רונית איזנבך, הוצאת אקדמון)

• "Latin for Lawyers" (E. Hilton Jackson, Published by Sweet & Maxwell)

קהל יעד לפי רמת השליטה בחומר

• סדרת ספרי הדרכה "לאובדי עצות" For Dummies, למשל "אינטרנט לאובדי עצות" (מטר הוצאה לאור; במקור: Internet for Dummies)
• ספרים לקורא המתחיל, למשל "הבורסה למתחילים" (שלמה סימנובסקי, הוצאת מיטב)
• ספרים לקורא המתקדם, למשל "טוסקנה למתקדמים" (בת' אילון, הוצאת דניאלה די-נור)
• ספרים לקורא הנבוך, למשל: "מורה נבוכים" לרמב"ם
• ספרים לקורא שהנושא זר לו לחלוטין, למשל: (Football Outsiders Almanac 2013" (A. Schatz et al., Published by CreateSpace"

קהל יעד לפי מאפייני גיל ומגדר

• "אנציקלופדיה לפעוטות" (נעה ספרבר, מירי ברוך, הוצאת קוראים)
• "ספר הבדיחה לילדים" (א' אבן שושן וג' אמתַי, הוצאת דביר 1934)
• "המדריך הישראלי למתבגרים", בנים 13 - 15 (טלי רוזין ודר עמוס בר, הוצאת זמורה ביתן)
• "אנציקלופדיה בריטניקה לנוער" (הוצאת אנציקלופדיות לנוער)
• "כמה ולמה - צרכנות נבונה לבני הנעורים" (עדה לבנון, הוצאת אברהם נווה)
• "היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" (ארנסט גומבריך, מגרמנית: דן תמיר, הוצאת ספרי עליית הגג)
• "המדריך הישראלי לבנות 40+" (טלי רוזין, ד"ר גדעון קרופניק, ד"ר עמוס בר, הוצאת ידיעות אחרונות)
• "המדריך לאזרח הוותיק - זכויות, הטבות ומידע עבור האזרחים הוותיקים בישראל" (הוצאת המשרד לאזרחים ותיקים)

שם המו"ל או שם המחבר

The Nuttal Dictionary cover page

The Nuttal Dictionary cover page

כאשר למו"ל מוניטין רב בתחומו, יופיע שם המו"ל בשמו של הספר.

"Oxford Advanced Learner's Dictionary" הוא אחד מני ספרים רבים המתחילים בשם Oxford, המשלב את המוניטין של האוניברסיטה ושל בית ההוצאה גם יחד. באופן דומה משמש גם שמו של מחבר בעל מוניטין כאבן בניין ליצירת שם הספר:

• '"לקסיקון אופק לספרות ילדים" (אוריאל אופק, הוצאת זמורה ביתן)
• "בובי פישר מלמד שחמט" (בובי פישר, הוצאת מודן)
• "חוק פרקינסון" (סיריל נורת'קוט פרקינסון, הוצאת הדר)
• "מדריך נורטון למחשב האישי" (פיטר נורטון, הוצאת פוקוס)
• "הָעִקָּרוֹן הַפִּיטֶרִי", (לורנס ג. פיטר וריימונד האל, הוצאת שקמונה)
• "הפרסום על-פי אוגילבי" (דייוויד אוגילבי, הוצאת כתר), בעקבות שמו המקורי של הספר: "Ogilvy on Advertising".

• "The Nuttall Dictionary of English Synonyms and Antonyms" (Published by Frederick Warne 1943) Named for Dr. Peter Austin Nuttall.

שם ענייני

שם ענייני קולע

שם יכול לחרוג מהשבלונה שתוארה לעיל, ועם זאת להישאר קצר וענייני, כלומר לתאר בפשטות את נושא הספר. פשטותו של שם כזה מאפשרת לזהות ולאתר בקלות את הספר, ועם זאת אין השם שגרתי עד שעמום. רבים מספרי העיון היוצאים לאור בישראל משתמשים בשיטה זו.

• צמחי ישראל בתמונות (עזי פליטמן ואחרים, "מסדה")
• מתמטיקה ומתמטיקאים (אליעזר שישא, "מסדה")
• חשבון להורים (רון אהרוני, "שוקן")

שם ענייני מתיש

שם ענייני, המנסה לתת תמונה מלאה על תוכן הספר, עשוי להתארך לעיתים בצורה שלא תאפשר את זכירתו.

• "זכויות עובדים בחילופי מעבידים, בפירוק חברה ובכינוס נכסים" (חנה הרדוף, הוצאת מלוא)
• "מלחמת לוחות השנה בתקופת בית שני ועריכת מזמורי תהילים על-פי לוח השנה" (מיכאל חיוטין, הוצאת מודן)

שם ענייני + ספירת מלאי

שם ענייני המציג גם את כמות המידע. יש מספרים המוצגים בספרות ויש המוצגים במלים.

• "38 דרכים לנצח בוויכוח" (ארתור שופנהאואר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר). שם הספר במקור הוא ללא כל מספר: Die Kunst Recht zu behalten .
• "500 משחקים בני חמש דקות" (ג'קי זילברג, הוצאת אח)
• "100 שיעורים על החיים" (אלון גל, הוצאת כנרת זמורה ביתן)
• "100 נקודות ח"ן" (אורי דביר, הוצאת מודן)
• "52 הטיולים היפים ביותר" (עריכה קטיה בנוביץ', הוצאת מפה)
• "אלף 1000 מִלִּים" (אהרון רוזן, הוצאת אחיאסף). כנראה לטובת לומדי עברית - המספר מופיע גם במלים וגם בספרות.

• "The Million Word Crossword Dictionary" (Stanley Newman and Daniel Stark, Published by Collins Reference)

שם ייחודי

שם ייחודי חורג מהפשטות שמאפיינת את השמות שנידונו עד כה. חיבורו אינו טכני, אלא מחייב יצירתיות מסוימת. שם זה אינו משקף את נושא הספר באופן חד משמעי כשמות הפשוטים, אך מאידך יש בו קסם רב יותר.

• פילוסופים כבני אדם (בן-עמי שרפשטיין, "זמורה ביתן")
• הבעיה של ילדי היא הבעיה שלי (שמעון זקס, "רמות")
• הגל השלישי (אלבין טופלר, "עם עובד")
• חיים ששווים פחות (סילביה אן הולט, "עם עובד")
• אופס - הכול על תקלות מחשב (מייק מילר, "פוקוס")
• Algorithms + Data Structures = Programs

שם מתוחכם

שם מתוחכם לספר שגרתי

כדי להציג את הספר בצורה מפתה יותר, שתגרום לקורא להיחפז ולקחת את הספר לידיו, אין מסתפקים בשם ייחודי, אלא יוצרים שם מתוחכם, שהבנתו מצריכה היכרות מה עם נושא הספר. פיתוי הקורא אינו מטרה יחידה של שם הספר. אופי השם אמור לשקף במידת מה את אופי הספר, ולכן במתן שם מתוחכם לספר שגרתי יש סכנה של הטעיית הקורא הפוטנציאלי.

• אני צודק אתה טועה (אדוארד דה-בונו, "משרד החינוך ומכון בראנקו וייס")
• מדריך לעסקי צבים (אורי לירון ואחרים, "באג") - מדריך לשפת התכנות לוגו, שמרכיב עיקרי בה קרוי "צב".
• אמא שלי הייתה אומרת ששום דבר לא יצא ממני אז החלטתי להיות פרסומאי (דוד פוגל, "פוגל לוין")
• היזהר מהיחפן המציע לך נעליו (הארווי מאקיי, "מטר")

שם מתוחכם לנושא בלתי שגרתי

שם מתוחכם לספר העוסק בנושא שגרתי נועד להוות פיתיון שילכוד את עיני הקורא. כאשר הספר כולו עוסק בנושא בלתי שגרתי, או שהספר עוסק בנושא מוכר מנקודת מבט מיוחדת, הרי שם המשקף בצורה עניינית את תוכן הספר הוא שם בלתי שגרתי.

• הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא (נורמן דיקסון, "מערכות"). שם זה משקף בדיוק את תוכן הספר, אך המשמעות המקובלת של המילה "שלומיאליות" המופיעה בו שונה במקצת מהמשמעות שמייחס מתרגם הספר למילה זו. לפיכך טרחה מערכת הספר לתת עמוד בפתיחת הספר, ובו השיקולים שהנחו אותה בבחירת מילה זו, והמשמעות המיוחסת לה.
• שם מתוחכם הוא מועמד טבעי לקבלת תואר "שם הספר המוזר ביותר", אותו מעניק כתב העת הבריטי Bookseller, אך הזוכה לשנת 1993 מעיד שגם לשמות מקטגוריות פשוטות יותר יש סיכוי בתחרות. בשנה זו ניתן התואר לספר פרוטוקול הסדנה הבינלאומית השנייה לעכברים, שהוא למעשה שם ענייני המתאר את תוכנו הלא שגרתי של הספר.

שם מתחום אחר

יש ספרים ששמם רחוק מלהעיד על תוכנם. ייתכן שיש כאן אלמנט של הטעיה מדעת כדי לעורר עניין, וייתכן כי יש בכך תחכום יתר.

• "Beyond Reasonable Doubt" (Louis Jacobs, The Littman Library of Jewish Civilization)

"מעֵבר לספק סביר" הוא מונח מובהק מתחום המשפט הפלילי, והשם בשום דרך לא רומז כי הספר דן בהגות, בתרבות ובהיסטוריה יהודית.

שם עם מילה לא-מילונית

ספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה

יש שממציאים מילה חדשה וייחודית כדי לשלב אותה בשם הספר, ובזכותה למשוך תשומת לב.

• "בְּדִיחַמִּין לְשַׁבָּת" (דידי מנוסי, הוצאת כנרת זמורה ביתן. ניקוד השם במקור). בדיחמין = הֶלְחֵם המלים בדיחה+חמין.
• "נְאוּמוֹלוֹגְיָה" (יורם שובל, הוצאת קונטנטו דה סמריק). נאומולוגיה - הֶלְחֵם מאולץ בשתי שפות: 'נאום' בעברית עם 'לוגיה' שפירושה ביוונית ידע או מדע. תוצאת ההלחם: תורת הנאום.

• "The Ultimate Dinopedia, The Most Complete Dinosaur Reference Ever" (Don Lessem, Published by National Geographic). Dinopedia = Portmanteau of Dinosaur+Encyclopedia.

שם עם חרוז

חריזת כותר נהוגה בספרי ילדים, אך אפשר למצוא אותה גם בספרי עיון.

• "אירוח עם רוח" (ורדה הורביץ, הוצאת ידיעות ספרים), ספר התיירות הרוחנית בישראל.
• "אבק ומאבק" (שמעון אביזמר שאער, הוצאת אעלה בתמר), ביוגרפיה.

ריבוי שמות

שמות מיוחדים אכן מושכים את העין, אך פעמים רבות כלל לא ניתן ללמוד מהם על נושא הספר, ולכן קיימת סכנה שהקורא הפוטנציאלי ימנע מלקחת ספר זה. הבעיה מצטמצמת כאשר מביאים בחשבון כי הן בחנויות הספרים והן בספריות מסודרים הספרים לפי נושאים, כך שהמיקום בו נמצא הספר רומז על תוכנו.

שם ראשי + שם משני

פתרון נאה לבעיה זו נמצא בגישה הנפוצה, של מתן שם כפול לספר: שם ראשי המושך את העין, ובצמוד לו שם משני - שם שבלוני או ענייני המסַפר על תוכן הספר, ובכך יוצק משמעות בשם הראשי.

• לשחות עם הכרישים ולהישאר בחיים – 100 מירשמים להצלחה בעסקים (הארווי מאקיי, הוצאת מטר)
• מקרני רנטגן ועד קוורקים - פיזיקאים מודרניים ותגליותיהם (אמיליו סגרה, הוצאת כתר).
• אני, אתה, אנחנו - קידום יחסים חברתיים בבית-הספר ההטרוגני (רחל בן-ארי ואחרים, הוצאת עם עובד).
• לחיות בעולם אחר - אלכוהול, סמים והתנהגות אנושית (מאיר טייכמן, הוצאת רמות).
• כל יחיד הוא מלך - המחשבה החברתית והמדינית של זאב ז'בוטינסקי (רפאלה בילסקי בן-חור, הוצאת דביר).
• אימפריה משל עצמם - כיצד המציאו היהודים את הוליווד (ניל גבלר, הוצאת עם עובד).
• הסופר שבפנים - מדריך לכתיבה יוצרת (רבקה רז, הוצאת ביתן).
• חלום בהקיץ - ירושלים הלא בנויה (דוד קרויאנקר, הוצאת מגדל דוד).

בכל הדוגמאות דלעיל ניתן למעשה להסתפק בשם המשנה לבדו כדי לאפיין את הספר, אך בכך אובד הקסם שבשם הראשי.

במקרים פחות נפוצים אין לאף אחד משני השמות קיום עצמאי, ורק שילובם יוצר שם בעל משמעות:

• "Mathematics - The Loss of Certainty" ( Morris Kline, Published by Oxford University Press)
• "Mathematics - Its Content, Methods and Meaning" (A. D. Aleksandrov et al., Published by Dover)

מצב חריג, שבו השם הראשי הוא שם ענייני ואילו שם המשנה הוא המיוחד, ניתן בשם הספר The Four-Color Problem - Assaults and Conquest. במקרה זה די בשם הראשי, שהוא שמה של בעיה מפורסמת במתמטיקה (בעיית ארבעת הצבעים), כדי לפתות את הקורא הפוטנציאלי לגלות עניין בספר; שם המשנה מוסיף פרטים על הדרך שבה מטפל ספר זה בהצגת הבעיה.

גם כאשר לספר שם קצר ושגרתי יש מקום לכותרת משנה, המרחיבה את המידע שמספק שם הספר. שם הספר מציין את התחום הכללי בו עוסק הספר, וכותרת המשנה מצמצמת תחום זה, ובכך מבהירה את נושא הספר.

• דיני-עבודה - חוק, תקנות, תקדימים ודברי הסבר (מנחם גולדברג, "סדן")
• המשפט הפלילי - מדריך שימושי לדיני העונשין (ששי גז ומשה רונן, "בורסי")

שם ראשי 'או' שם משני

אחת הדרכים לשלב שני שמות לשם אחד היא חיבורם ברצף באמצעות המילה "או":

• "פרנסיס בייקון או דיוקנו של האדם המרוקן מאנושיותו" (דידייה אנזיה ומישל מנוז`וז, הוצאת הקבוץ המאוחד)
• "אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון" (מארק בלוך, הוצאת מוסד ביאליק)

• "Why Things Go Wrong, Or The Peter Principle Revisited" (Laurence J. Peter, Published by Allen & Unwin)

שם בשלוש רמות

יש היוצרים שם של ספר המורכב אף משלושה קטעים. במקרה כזה מעצבים כל קטע באותיות שונות.

• בספר "העלוקות" (משה בדש, הוצאת עם אובד) יש שלוש כותרות. הכותרת הבולטת היא "עלוקות", וברור כי רוצים שהספר יוכר בציבור בשם קצר זה. כותרת משנה אחת מכריזה: "הכל על פרשת ניסיון חיסול תשלובת מפעלי פיקנטי". כותרת משנה נוספת מסבירה מי המחסלים: "מנגנון המס נגד איש אחד".

כך נראות הכותרות של הספר בתיאור סכימטי:

הכל על פרשת ניסיון חיסול תשלובת מפעלי פיקנטי

העלוקות

מנגנון המס נגד איש אחד

• דרך מיוחדת מיושמת בעטיפת הספר "סודות המנהיגות של אטילה מלך ההונים" (וֶוס רוברטס, הוצאת מטר). שם הספר רשום על העטיפה באותיות גדולות, אך לפניו ואחריו מופיעות שורות נוספות באותיות קטנות (חצי גובה), המשלימות את השם ומבהירות שלא מדובר בספר היסטוריה.

כך נראות הכותרות של הספר בתיאור סכימטי:

איך ליישם בעסקים ובכל התחומים את

סודות המנהיגות של

אטילה מלך ההוּנים

מהמנהיגים האדירים שידע העולם

שם הספר כשם אחד מפרקיו

כאשר הספר הוא אוסף של פרקים בעלי תלות נמוכה זה בזה (קושר אותם מכנה משותף רחב, כגון מדור בכתב-עת בו פורסמו), ניתן לקרוא לספר בשם אחד הפרקים.

לעיתים שמות הפרקים הם מיוחדים ומקוריים; אין בכך כל בעיה כאשר שמות אלה תואמים את אופי הספר, ומשמעותם מתבררת לקורא במהלך קריאת הספר. בחירת שם פרק כזה כשם לספר מעניקה לספר שם מתוחכם ומוזר. גם במקרה זה פתרון מקובל הוא מתן כותרת כפולה לספר.

• Timid Virgins Make a Dull Company עוסק בשעשועים מתמטיים ובשעשועי לשון. הפרק שזה שמו עוסק בעזרי זיכרון, וראשי התיבות של השם מציינים סדר פעולות בניווט.
• The Unexpected Hanging עוסק אף הוא בשעשועים מתמטיים, והפרק על שמו נקרא הספר עוסק בפרדוקס שזה שמו.

פרפרזה על שם ספר נודע או על ביטוי מפורסם

יצירת שם לספר כפרפרזה על שם ספר נודע, שהפך לחלק מהתרבות הכללית או התרבות הענפית, מעניקה לספר החדש מכושר הפיתוי הגלום במוניטין של הספר הישן, ובפרט את הקליטה המהירה של השם המוכר. השם המקורי אינו חייב להיות בתחומו של השם החדש, ואף יכול להיות שם של ספר בדיוני (ולאו דווקא ספר עיון). הפרפרזה נוצרת באמצעות חיקוי המילים המרכיבות את השם המקורי, או באמצעות חיקוי המבנה של השם המקורי.

• מרגלים לא מושלמים (יוסי מלמן ודן רביב, "ספרית מעריב") על-פי שם ספרו של ג'ון לה-קארה "מרגל מושלם".
• השם The Emperor's New Mind הוא פרפרזה על שם האגדה הנודעת "בגדי המלך החדשים", וכך מספק השם מידע רב אודות עמדת המחבר ביחס לנושאים המפורטים בכותרת המשנה Concerning Computers, Minds, and the Laws of Physics.

מקרה מיוחד, של שם ספר הנשען על שם קודם, הוא כאשר מחבר של ספר מצליח כותב ספר נוסף באותו נושא, ועל השם של הספר החדש להבהיר זאת לקורא. לשם כך ניתן לקחת את שם הספר הקודם ולהוסיף לו את המילה "עוד", למשל.

וריאציה של טכניקה זו היא בחירת שם המהווה פסוק (או חלק מפסוק) מהתנ"ך, שורה משיר ידוע, או פרפרזה על ביטוי מפורסם.

• השמים הם הגבול (וויין וו. דייר, "ביתן") הוא ניצול בנאלי של הביטוי הידוע. פרפרזה מתוחכמת יותר של ביטוי זה ניתנת בשם השמים אינם הגבול (אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, "ספרית מעריב").
• אל תשלח ידך אל הנער (הרב ישראל מאיר לאו, הוצאת ידיעות אחרונות) הוא הפסוק הנודע ורב המשמעות מסיפור עקדת יצחק (ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ב).
• כיכר השוק ריקה (הלל כהן, הוצאת "עברית") מצטט שורה משירה הנודע של נעמי שמר, "ירושלים של זהב", אך כותרת המשנה, "עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967 - 2007", מבהירה שהביטוי מופיע בשם זה בהיפוך משמעות.
• חרב היונה (אניטה שפירא, "עם עובד"). בסוף ההקדמה לספר כותבת המחברת:

"לבסוף, תודה מיוחדת לעמוס עוז, שהציע לי את שמו של ספר זה בעקבות פסוק מ'עיר היונה' של אלתרמן וגאל אותי מלבטים קשים". עם זאת, חסר שם אחד ברשימת התודות: את הביטוי "חֶרֶב הַיּוֹנָה" שאל אלתרמן מירמיהו הנביא (ספר ירמיה, פרק נ', פסוק ט"ז).

• גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, ברנר, עגנון, מערכות יחסים (חיים באר, "עם עובד"). במסגרת ביקורת על ספר זה, הקדיש אורציון ברתנא חלק ניכר של הדיון לניתוח משמעותו של שם זה:

”ראשית, הכותרת הנפלאה של הספר, הלקוחה מספר קהלת: "כי החיים יודעים שימותו, והמתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר, כי נשכח זכרם, גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה. וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש" (מגילת קהלת, פרק ט', פסוקים ה'-ו'). כבר הכותרת מכילה את המתח שבין ההצהרה על שכחת המתים הגמורה, לבין נצחיותה של ההצהרה, שמי שהצהיר אותה מת ולא נשכח. בכותרת מוכפל המתח, כשארבע המלים מוצאות מן ההקשר הקהלתי, ומדגישות לכאורה את ההפך: הנה לפניכם אהבתם ושנאתם הנצחיות של שלושה מאבות הספרות העברית החדשה. באר קורץ אל הקורא בכותרת: אתה צריך להכיר את המקורות היהודיים, אם ברצונך להכיר את מקורות התחייה העברית, כי גדולי הספרות העברית התעמתו איתם. הכותרת מלמדת קודם-כל על האופן שבו באר רואה את משמעותה של ספרות זו, מתוך לבטיו האישיים”.

• "מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל" (עורכת נורית כרמל, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד). בַשם יש רמז ישיר למילון של אליעזר בן יהודה בשילוב שם הרחוב בעברית הייקית.
• "ראשית - פעמים ראשונות בתנ"ך" (מאיר שלו, הוצאת עם עובד). שם הספר מכַוון ישירות אל ספר בראשית.
• Does God Play Dice? - The New Mathematics of Chaos מתבסס על אמירתו המפורסמת של איינשטיין: I cannot believe that God plays dice with the cosmos.
• שמות הספרים ילד טוב דיו (ענת הררי, ידיעות ספרים) ואחות טובה דייה (שרה שחף, רסלינג) הם פרפרזה על הרעיון של דונלד ויניקוט בדבר "אם טובה דיה".
• שם האוטוביוגרפיה של סטיבן הוקינג, קיצור תולדות חיי, הוא פרפרזה על שם רב המכר הראשון שלו, קיצור תולדות הזמן.

שם המהווה משחק מילים

שילוב נרמז של שם המחבר

• בקרב רבנים, המחברים ספרי קודש לסוגותיהם השונות, נפוץ המנהג לקרוא לספר בשם המהווה משחק מילים על שמו של המחבר, ולאחר מכן מוכר המחבר יותר בשם ספרו מאשר בשמו האמיתי. הרב אברהם ישעיהו קרליץ, למשל, קרא לספרו חזון איש (אי"ש = אברהם ישעיהו), ומאז נודע בציבור בשם זה.
• ספרו של הרב קוק "מִדְבַּר שׁוּר" הוא על שם מקום בנדודי בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת: ”וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר” ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב. מעבר לכך, שם הספר רומז על שמו של המחבר: שׁוּר פירושו הַבֵּט, וזה גם פירוש המילה קוּק ביידיש.
• וריאציה חילונית של גישה זו באה לידי ביטוי בשם הספר מלה בסלע (אורי סלע, "כתר"). הספר עוסק במקורם של ביטויים ומילים, ולכן שמו יאה לו. בנוסף לכך רומז שם הספר לשם המחבר.

לשון נופל על לשון

משחק מילים מסוג "לשון נופל על לשון" מופיע בשמות הספרים הבאים:

• אור על עור (רוני וולף, "ידיעות אחרונות").
• מחשבות על מחשבות (ג'ונתן מילר, "עם עובד").
• "גומות ח"ן, פועלו של ביאליק בספרות הילדים" (אוריאל אופק, הוצאת דביר). ח"ן - משחק מלים עם ראשי תיבות של חיים נחמן.
• לצונו של אדם - כבודו" (אבשלום קור, הוצאת ספרית מעריב), וכדברי המחבר במבוא לספר: בתקווה שתהיו שבעי לצון.
• "חוקי המשחק, זכותי לדעת את חובתי" (עורכת רוני אלוני-סדובניק, הוצאת ש. זק). ספר חוקים מוסבר לילדים.
• The Missing Peace (מילולית: "השלום החסר" במקום missing piece - הפיסה החסרה) - דניס רוס על מאמצי הממשל האמריקני לתווך במשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הפלסטינים והסורים.
• בראיון לזיסי סתוי עוסק דן מירון בשם ספרו נוגע בדבר ("זמורה ביתן"), שהוא קובץ מסות בענייני ספרות:

'נוגע בדבר' הוא שם דו-משמעי, כמו שכותרות טובות צריכות להיות. מצד אחד, הוא אומר שאני מנסה לנגוע בדבר, כלומר זו ביקורת שמתכוונת אל האובייקט הספרותי ורוצה לגעת בו. מצד שני, זו ביקורת של מי שרואה עצמו כנוגע בדבר, במובן המטאפורי של המושג, מי שבעצמו מעורב בתהליך של יצירת תרבות.

אמפיבוליה

קובץ:Lynne Truss, Eats Shoots and Leaves,book cover.jpg

עטיפת הספר Eats Shoots & Leaves

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קובץ:Lynne Truss, Eats Shoots and Leaves, Children Edition book cover.jpg

עטיפת הספר Eats Shoots & Leaves, גרסה מקוצרת ומצוירת לילדים

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אמפיבוליה היא כשל לוגי מילולי הנובע מערפול או משיבוש במבנה הדקדוקי של משפט, הגורם לכך שלמשפט יש כפל משמעות.

• "Eats, Shoots & Leaves - The Zero Tolerance Approach to Punctuation" (Lynne Truss, Publisher: Gottham Books)

להלן קטע מעטיפת הספר המסביר את כפל המשמעות:

_{A panda walks into a café. He orders a sandwich, eats it, then draws a gun and fires two shots in the air. "Why?" asks the confused waiter, as the panda makes towards the exit. The panda produces a badly punctuated wildlife annual and tosses it over his shoulder. "I'm a panda," he says, at the door. "Look it up." The waiter turns to the relevant entry and, sure enough, finds an explanation. Panda: Large black-and-white bear-like mammal, native to China. Eats, shoots and leaves.}

• "Girl's Like Spaghetti - Why You Can't Manage Without Apostrophes!" (Lynne truss, Publisher: G. P. Putnam's Sons)

שם עם שאלה

יש שמות ספרים שמציגים שאלה. לעיתים הספר מספק תשובה לשאלה, לעיתים תוכן הספר סותר את ההנחה שבשאלה, ולעיתים זו שאלת תמיהה.

שאלה לקראת תשובה

השאלה הפשוטה שבכותרת, מקבלת תשובה בספר.

• "יהודי גרמניה - מהגרים או פליטים?" (דורון נידרלנד, הוצאת מאגנס) - עיון בדפוסי ההגירה בין שתי מלחמות העולם.
• "האם אלוקים הוא מתמטיקאי?" (מריו ליביו, הוצאת אריה ניר) - דיון בשאלה בהקשרים מדעיים, היסטוריים ופילוסופיים.
• "מהם החיים?" (אוסקר ברניפייה, הוצאת אנונימה / דניאלה די-נור) - חומר למחשבה למי שתוהה ושואל שאלות על החיים, על העולם ועל עצמו.
• "מי הזיז את הגבינה שלי?" (ספנסר ג'ונסון, הוצאת פקר) - מדריך להסתגלות לשינויים בחיים.

שאלה לקראת הפרכה

השאלה שבכותרת היא בבחינת 'האמנם?' מעין רמז לקורא כי בספר יוטל ספק באמירה, או אף ינותץ מיתוס.

• "אור לגויים?" (עורכת דפנה שרפמן, הוצאת הקבוץ המאוחד) - מדיניות החוץ של ישראל וזכויות האדם.
• "מעטים מול רבים?" (עורכים אלון קדיש ו-ב"ז קדר, הוצאת מאגנס) עיונים ביחסי הכוחות הכמותיים בקרבות יהודה המקבי ובמלחמת העצמאות. האמנם לפנינו מלחמת מעטים נגד רבים, כפי שמקובל לחשוב?

• "One People?" (Jonathan Sacks, Published by The Littman Library of Jewish Civilization)

?עם אחד - Sacks has confronted the questions which most profoundly trouble contemporary Jewish existence.

שאלה שמעוררת סקרנות

קובץ:Book cover - Can You Believe Your Eyes.jpg

Can You Believe Your Eyes? - book cover

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יש שמות ספרים עם שאלות שמיועדות לעורר את סקרנותו של הקורא בשאלה ישירה, למשל:

* "Can You Believe Your Eyes?" (J. Richard Block and Harold Yuker, Published by Brunner-Routledge) - Book on illusions and visual oddities.

הספר הבא בוודאי רוצה לעורר סקרנות, הרי בכותרת המבוא כתוב בבירור: "בשבחה של הסקרנות".

שם הספר עצמו סתום למדי, לא ברור מה נושא הספר. ואולי דווקא זו דרכו של המחבר או המתרגם למשוך סקרנים.

• "למה ומדוע?" (אנגלד, הלנברנד, קרח וונדיה, הוצאת מסדה) - תשובות ברורות לשאלות של ילדים סקרנים.

אפשר גם לעורר סקרנות על ידי שאלה של תמיהה:

• "אני? מרגלת?" (רות צוקר, הוצאת מערכות) - זכרונותיה של עולה שגויסה לשרות הביטחון בתק' ראשית המדינה. על העטיפה לא כתוב שזו אוטוביוגרפיה.

שאלות שעולות

שאלה של תמיהה:

• "אני? מרגלת?" (רות צוקר, הוצאת מערכות) - זכרונותיה של עולה שגויסה לשרות הביטחון בתק' ראשית המדינה. על העטיפה לא כתוב שזו אוטוביוגרפיה.

שאלה ללא סימן שאלה:

• "האם שימפנזים חושבים על פרישה" (יעקב בורק, הוצאת כנרת זמורה ביתן). שאלה ללא סימן שאלה.

כותר עם המילה 'שאלה':

• "שאלת ארץ-ישראל בשנים 1918-1914" (ישעיהו פרידמן, הוצאת מאגנס). מערכת היחסים שבין בריטניה, הציונות והערבים.

שאלה בהשאלה:

• "Who Knows One?" (Harold Fisch, Published by Bar Ilan University) - An essay in autobiography.

"אחד מי יודע?" זו קושיה מהגדה של פסח, והשם בשום דרך לא רומז על ספר אוטוביוגרפיה.

רק שאלות:

• "מי יודע?" (שמואל רוזן, הוצאת צבר, תשי"ח) - ספר שהוא כולו חידות ושאלות.

שם עם סימן קריאה

כפי שקיימים שמות ספרים עם סימן שאלה, יש גם שמות ספרים עם סימן קריאה. שמות אלה פונים לקורא בלשון ציווי - עַשֶׂה...!, היזהר! - וגם בקריאת עידוד או בזעקת צער. השמות הם לעיתים עם סימן קריאה או בלעדיו.

ציווי

קוּם וַעֲשֵׂה!

• "תשיגו לי את מינה צמח! - על סקרים, מתמכרים ומבקרים" (קמיל פוקס, הוצאת דביר), על ההבדל בין חיזוי הלך רוחו של הבוחר למציאות בקלפי.

קח עצה

פְּעַל על פי עצתנו - ותצליח!

• "תן לתדמית לעבוד בשבילך!" (דיאנה מאתר, הוצאת פוקוס), עצות לשיפור התדמית.
• "קום התהלך בארץ" (עמנואל הראובני, הוצאת זמורה ביתן), מדריך טיולים בשמורות הטבע. שם הספר נגזר מהפסוק ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ” ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ז.

היזהר!

היזהר מאנשים, הישמר ממעשים!

• "זהירות ערבוּת" (אהוד שטרן, הוצאת בורסי), מדריך לחותמי ערבות.
• "עובדים עליכם בעיניים! - כל הסודות שאנשי השיווק לא היו רוצים שתדעו" (רם הרשטין, הוצאת מטר).
• "היזהר מהיחפן המציע לך נעליו" (הארווי מאקיי, הוצאת מטר).

איוּם

איום בסגנון של שוד מזוין, שמאחוריו מסתתר צרור עצות כלכליות:

• "החיים או הכסף! - 9 השלבים לשינוי היחס לכסף, השגת עצמאות כלכלית והגשמה עצמית" (ג'ו דומינגז וויקי רובין, הוצאת כתר).

קריאת עידוד

• "קום התנערה! - אליהו גוז'נסקי, כתביו ועליו" (תמר גוז'נסקי, הוצאת פרדס). קריאת העידוד שבכותרת הראשית אינה אלא פרפרזה ישירה למילות האינטרנציונל בתרגומו של אברהם שלונסקי:

”קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה / עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב”

• "זעקי ארץ מושחתת" (אריה אבנרי, הוצאת טפר). זו פרפרזה על שם הספר "זעקי ארץ אהובה" (אלן פטון, הוצאת עם עובד).
• "כן!" (רוג'ר פישר ואחרים, הוצאת מטר). פרויקט המשא ומתן של אוניברסיטת הרווארד. ספר עם השם הקצר ביותר, היה לרב-מכר.

הצהרת מחויבות

הכרזה כלפי עם ועולם על מחויבות:

• "לא נחדל!" (אמנון רשף, הוצאת דביר), חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים.

שם רומז

שם הרומז כי הספר יגלה סודות ונסתרות

קובץ:בנו רותנברג, עטיפת הספר 'צפונות נגב'.jpg

עטיפת הספר 'צפונות נגב'

• "סודות של כותב נאומים" (יעקב מאור, הוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד)
• "רזי המשפט" (יורם סגי-זקס, הוצאת המחבר)
• "מסתרי הצמיחה הכלכלית" (אלחנן הלפמן, הוצאת עמיחי)
• "לגלות נסתרות, פרשנות והלכה במגילות קומראן" (כנה ורמן ואהרן שמש, הוצאת מוסד ביאליק)
• "צפונות נגב" (בנו רותנברג, הוצאת מסדה)
• "בעקבות נעלמים - לפרשת ארלוזורוב" (אריה בכר, הוצאת ליפשה חסון)
• "תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך" (מתי פרידמן, הוצאת כנרת, זמורה ביתן)
• "חידת התורשה" (נירה גולד, נורית קינן, הוצאת המרכז לטכנולוגיה חינוכית)
• "אור הגנוז" (מרטין בובר, הוצאת שוקן)
• "משא ומתן - הממד החבוי" (אמירה גלין, הוצאת רמות)
• "אורות בערפל" (אורי שגיא, הוצאת ידיעות ספרים)
• "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" (אורי סביר, הוצאת משכל)
• "הפסוקים הסמויים מן העין" ( ידידיה יצחקי, הוצאת אונ' בר-אילן)
• "ערוץ חשאי - אוסלו הסיפור המלא" (רון פונדק, הוצאת ספרי עליית הגג)
• "מבט אל פרשיות מן העבר - תשע שיחות" (א. תרשיש, הוצאת הקיבוץ המאוחד)

• "Behind Closed Doors - Domestic Violence in India" (Edited by Rinki Bhattacharya, Published by Sage)

שם הרומז כיצד יגיע הקורא אל היעד

קובץ:עטיפת ספר - דרכים בהבעה.jpg

עטיפת הספר 'דרכים בהבעה'

יש ספרים שעל פי שמם יובילו את קורא בדרך סלולה, יש שיכניסו אותו דרך שער, ויש שיתנו לו רק הצצה דרך אשנב.

• "אשנב למסך הברזל" (אבא גפן, הוצאת ספרית מעריב)
• "צוהר לספרות הגאונים" (ירחמיאל ברודי, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
• "חלון למציאות - מחוות ישראליות לרנסנס האיטלקי" (אליק מישורי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה)
• "דלתות מוזיקליות - להאזין ולא רק לשמוע" (נתן שחר, עדי סולקין וקלאודיה גלושנקוף, הוצאת מכון מופ"ת)
• "שער לסינית - ספר לימוד למתחילים" (לב רובשוב, הוצאת אקדמון)
• "בשבילי התחייה, מחקרים בציונות הדתית" (אברהם רובנסתין, הוצאת אונ' בר-אילן)
• רפא"ל - בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל (מוניה מרדור, הוצאת משרד הביטחון)
• "מסילת ישרים" (רמח"ל - משה חיים לוצאטו, נדפס לראשונה על ידי המחבר בשנת 1740)
• "דרכים בהבעה" (זינה רגב, הוצאת אקדמון)
• "דרך סלולה לאנגלית" (מנחם בלוך, הוצאת מישל"ב, מכון ישראלי להשכלה בכתב)
• "אופיס בצעד בטוח - הדרך הקלה והמהירה ללימוד" (טרודי רייסנר, הוצאת הוד-עמי)

שם הרומז על פשטות ועל הנאה מהספר

• "דקדוק עם חיוך" (עדנה לאודן, הוצאת דיונון)
• "עברית עליזה" (חנניה רייכמן, הוצאת יוסף שרברק). מטרת הספר היא סיוע להנחלת הלשון באמצעות שעשועי לשון בחרוזים.
• "ערבית מדוברת בהנאה" (משה שרון, הוצאת ש. זק)
• "כיף לקרוא ולכתוב, הקניית מיומנויות הקריאה והכתיבה" (צפורה הן, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר)
• "פשוט להיות שף" (גיא פרץ, הוצאת קוראים)
• "כותבים בקלות" (תמר מטלון, הוצאת שמואל זימזון)
• "מבשלת בקלות: אוכל טוב בלי מאמץ" (איילת הירשמן, הוצאת מודן). כאן יש רמז בבחינת הבטחה משולשת: גם בקלות, גם בלי מאמץ וגם אוכל טוב, בדומה לספרים אחרים של המחברת: "פשוט טעים", "שנה של אוכל טוב", "קיץ שמח במטבח" ועוד.

שם הרומז על מידע מלא, מועיל ובאיכות מעולה

קובץ:Book cover - A Comprehensive Russian Grammar.jpg

עטיפת הספר A Comprehensive Russian Grammar

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קובץ:Book cover - How to Lie with Maps.jpg

עטיפת הספר How to Lie with Maps

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קובץ:Book cover - The Official CIA Manual of Trickery and Deception.jpg

עטיפת הספר Manual of Trickery and Deception

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

• '"ספר הסיגרים המלא" (אנוור באטי, הוצאת כנרת, זמורה, ביתן)
• "מילון הסלנג המקיף" (רוביק רוזנטל, הוצאת כתר)
• "המילון השלם לחרוזי לשון" (אריה אוריאל, הוצאת גוונים - ליאור)
• "ספר התשנינים הגדול של ראובן וימר" (הוצאת דורון ספרים)
• "ספר השמות הענק" (קרן כהן, הוצאת אסטרולוג)
• "המבוך המדהים של חידות ואתגרי חשיבה" (שלמה אבס, הוצאת מודן)
• "אמאל'ה! מדריך ההישרדות האולטימטיבי ליולדת" (סיגל קפלן, הוצאת אוריון)
• "המדריך המעשי לעורך הדין" (ליאון פיין, הוצאת צרפתי מעצבים)
• "המדריך המושלם לקניה ולמכירה של עסקים" (ארנולד גולדשטיין, הוצאת בר אור)
• "המדריך הידידותי למעבד התמלילים" (אורית כהן ורחל צ'רניחוב, הוצאת אורט)
• "פוליטיקה שימושית" (אליהו שפייזר, הוצאת דביר)

• "The Golden Primer" (J. M. D. Meiklejohn, Published by William Blackwood & Sons, 1884). A Victorian guide to help children to learn reading.
• "A Comprehensive Russian Grammar" (Terence Wade, Published by Blackwell).

הכריכה האחורית מלאה שבחים והבטחות, הן של המערכת והן מתוך ביקורות:

...An invaluable book... most complete... accurate... authoritative... clear and easy to use... extensive coverage

שם הרומז על דבר עבירה

יש ספרים אשר שמם רומז על דבר עבירה. אלה ספרים שאין להם זיקה לפלילים, אך השם מושך את העין ומעורר עניין. למשל ספרים שמסבירים כיצד ליצור מצג שוא באמצעות מניפולציה בנתונים סטטיסטיים ובגרפיקה - עיוות, הבלטה, הסתרה, צביעה ועוד. יש גם ספרים על מניפולציה של זריזות ידיים. שמות ספרים כגון: "איך לרמות בעזרת...", או "המדריך להונאה...".

• "How to Lie with Maps" (Mark Monmonier, Published by University of Chicago Press).

.גם האיור דמוי פינוקיו על גבי העטיפה, מסייע להבין כי יש בספר אלמנט של שקר

• "How to Lie with Statistics" (Darrell Huff, Published by W. W. Norton & Company).

.גם בספר זה יש שפע דרכים להציג תמונה מטעה על פי נתונים סטטיסטים/מדעיים

• "The Official C.I.A. Manual of Trickery and Deception" (H. Keith Melton and Robert Wallace, Published by Harper).

.ספר הדרכה לסוכנים ולמרגלים אשר נכתב על ידי... קוסם

שם הרומז על שותפוּת

יש ספרים ששמם כולל כינויי גוף כגון אנחנו, או מילות שיתוף כמו שלנו ושלך. שם כזה עשוי להתפרש בעיני הקורא כשותפות, ולעודד אותו כשותף לספר.

• "דקדוקנו" (צבי בצר ומרדכי רוזן, הוצאת עם עובד) - הדקדוק שלנו
• "המדריך שלך להיריון וללידה" (לורה ריילי, הוצאת מטר)

• "Our Origins - Discovering Physical Anthropology" (Clark Spencer Larsen, Published by W. W. Norton & Company) - המוצא שלנו

ביוגרפיות

ספרי ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה מהווים שדה נרחב ליצירתיות שמות הספרים. כי הרי כיצד יבחינו בין אינסוף הכותרים, כאשר כולם מספרים את תולדותיו של פלוני.

ביוגרפיה עם שם סתמי

מחברים רבים בוחרים בדרך הפשוטה, הסתמית: "ביוגרפיה של פלוני". זה שם ברור, שם שאינו דורש יצירתיות, שם שאינו מחייב כותרת משנה. חסרונו של השם הסתמי הוא בכך שאינו ייחודי, שאינו מושך את העין.

• "שפינוזה - ביוגרפיה" (סטיבן נדלר, הוצאת רסלינג)
• "צ'ארלס דרווין - אוטוביוגרפיה" (הוצאת רסלינג)

ביוגרפיה עם שם שבלוני

השם השבלוני הוא בבחינת וריאציה משופרת של השם הסתמי, כאשר מחליפים את המילה ביוגרפיה במילים נרדפות.

• "צ'רלי צ'פלין - סיפור חיים" (סטיבן וייסמן, הוצאת מודן)
• "אורד וינגייט - חייו ופועלו" (אברהם עקביה, הוצאת משרד הביטחון)

• "The Life and Death of Chopin" (Kazimierz Wierzyński, Published by Simon and Schuster)

ביוגרפיה עם שם מורחב

עטיפת הספר 'נסיון חיי - זכרונותיו של אביר מוסלמי בימי מסעי הצלב'

שם מורחב מורכב מכותרת ומכותרת משנה, כאשר באחת הכותרות כותבים 'ביוגרפיה', או תחליף נאה למילה ביוגרפיה.

• "נסיון חיי - ניסיון חיי: זכרונותיו של אביר מוסלמי בימי מסעי הצלב" (אוסאמה אבן מונקיד', הוצאת עם עובד)
• "בנתיב שהלכתי - פרקי חיים ומוקדי פעילות" (יוכבד בת-רחל, הוצאת מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ)
• "חייו של ג'ון לנון - כולנו רוצים לשנות את העולם" (ג'ון וייז ג'קסון, הוצאת רסלינג)

ביוגרפיה עם אופי

דרך נפוצה היא מתן שם לספר הכולל את תיאור האופי של הביוגרפיה. יש בכך מעין סיכום, במילה או בשתיים, של הדמות או של קורותיה.

• "ילד לא רצוי - יצחק בן אהרון, ביוגרפיה אינטימית" (יעל גבירץ, הוצאת ידיעות אחרונות)
• "מאי זיאדה- ביוגרפיה חברתית תרבותית" (מירה צורף, עבודת דוקטורט אונ' ת"א)
• "פנחס ספיר - ביוגרפיה כלכלית פוליטית" (יצחק גרינברג, הוצאת רסלינג)
• "גולדה - ביוגרפיה פוליטית" (מירון מדזיני, הוצאת ידיעות אחרונות)
• "משה דיין, האיש והאגדה - ביוגרפיה פסיכואנאליטית" (אבנר פלך, הוצאת כנה)
• "דוד מלך ישראל - ביוגרפיה פסיכואנליטית של דוד בן-גוריון" (אבנר פלך, הוצאת תמוז-בר) אותו מחבר כתב שתי ביוגרפיות פסיכואנליטיות.
• "בובר וההיסטוריה - ביוגרפיה רוחנית מול מציאות היסטורית" (דוד ברזילי, עבודת תזה האונ' העברית)
• "עיניך רואות - ארבעים שנות ביוגרפיה תורנית תשכ"ז - תשס"ז" (מאיר וונדר, המכון להנצחת יהדות גליציה)

• Mies Van Der Rohe - A Critical Biography (Franz Schulze, Published by University of Chicago Press)

ביוגרפיה מאוירת

ספרי ביוגרפיה לילדים מאופיינים על ידי ריבוי תמונות, למשל ספר עם שפע תצלומים ואיורים - 600 תמונות על פני 300 עמודים:

• "Mark Twain Himself - A Pictorial Biography" (Mark Twain, Published by University of Missouri).

ביוגרפיה בעיצוב של קומיקס - איורים עם טקסטים בבועות, פורמט המיועד לתלמידי הכיתות הנמוכות:

• "Marie Curie - Graphic Biography" (Published by Saddleback).

ביוגרפיה שעיקרה תצלומים המלווים במידע ובאנקדוטות:

• "איש עם חזון, דוד בן-גוריון, סיפור חייו ב-100 תמונות", בעריכת שלמה סוריאנו, הוצאת אופיר ביכורים, 2015

ביוגרפיה סמויה

יש ספרים אשר שמם כלל לא מעיד עליהם שזו ביוגרפיה. הספרים להלן, למשל, הם ביוגרפיות, אך למילה ביוגרפיה, או לתחליפיה, אין זכר על העטיפה.

• "נץ בשחקים" (רן רונן פקר, הוצאת ידיעות אחרונות).
• "לפני שירד הלילה" (רינלדו ארנס, הוצאת מגנס).

ביוגרפיה בהשאלה

ספר ביוגרפיה מספר על מהלך חיים של פלוני, אך יש השואלים את המונח ביוגרפיה כדי לתאר תהליכים היסטוריים לא של בני אדם.

• "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (דוד קרויאנקר, הוצאת כתר). הספר דן בתולדותיו של אזור מרכז העיר ירושלים.
• "מתחם טרה-סנטה, ירושלים - ביוגרפיה של מקום, דיוקנה של תקופה 1926 - 1999" (דוד קרויאנקר, הוצאת מגנס). בשני הספרים, אותו המחבר כותב ביוגרפיה של עיר.

• "Rome - The Biography of a City" (Christopher Hibbert, Published by Penguin Books).

מֵעֵין ביוגרפיה

• "חייו ומותו של סוקרטס - שלושה דיאלוגים" (אפלטון, מיוונית שמעון בוזגלו, הוצאת ידיעות אחרונות).

על פי שמו, הספר הוא ביוגרפיה של סוקרטס, אך למעשה לא מדובר כאן על חייו של האיש, אלא על תורתו. הספר מביא שלושה דיאלוגים שכתב אפלטון, דיאלוגים שבהם מופיע סוקרטס כשואל השאלות. שמו של הספר בעברית ניתן על ידי המתרגם. אותם דיאלוגים באנגלית, למשל, מופיעים בשם "משפטו ומותו של סוקרטס - ארבעה דיאלוגים" ("The Trial and Death of Socrates - Four Dialogues").

רה-ביוגרפיה

לצד הביוגרפיה מתקיימת סוגה של רה-ביוגרפיה. רה-ביוגרפיות הן גרסאות של סיפורי חיים, רומנים המייצגים עלילות חיים בדויות, וגם אוטוביוגרפיות, אותנטיות לכאורה, המעוצבות כטקסטים ספרותיים. ספרים אלה אינם נמנים עם ספרי עיון, אך אזכורם כאן לצד ביוגרפיות - מתבקש.

• "שבעים פנים לחיים - רה-ביוגרפיה מדרשית כפסיכותירפיה אישית" (מרדכי רוטנברג, הוצאת מוסד ביאליק)
• "לארוג את סיפור החיים - רה-ביוגרפיה של ניצולי שואה" (אילה יחזקאל, הוצאת הקיבוץ המאוחד)

על ביוגרפיות ועל ביוגרפים

נכתבים גם, ספרים שעניינם מלאכת הכתיבה של ביוגרפיות, ולא הביוגרפיות עצמן. שמות הספרים מעידים על תוכנם.

• "Biography - Writing Lives" (Catherine N. Parke, Published by Routledge),

.המחברת מנתחת כתיבת ביוגרפיות באמעות חקר העבודות של ביוגרפים בולטים

• "Mapping Lives - The Uses of Biography" (Peter France and William St Clair, Published by Oxford University Press),

.אסופת מאמרים על תפקידיה ובעיותיה של ביוגרפיה

החלפת שם הספר

מהדורה חדשה

שם של ספר הוא יותר מאשר זיהוי סתמי של הספר. לפיכך מוחלף לעיתים שם הספר במהדורה שנייה שלו, בהתאם לשיקולים שונים.

סיבה נפוצה לשינוי כזה היא הרצון להדגיש גם בשם הספר את ההתפתחות שחלה בספר. שינוי מזערי מסוג זה בוצע לספרו של אברהם אבן-שושן מילון חדש, אשר יצא לאור תחת שם זה במהדורות אחדות, עד אשר במהדורתו החדשה, שהחלה לצאת לאור בשנת תשכ"ו, שונה שמו במקצת לשם המילון החדש. שינוי זה משיג מחד את המטרה של הדגשת התפתחות הספר, ומאידך שומר על קשר הדוק עם השם הקודם והמוניטין הצבור בו. במהדורה שיצאה לאור בשנת 2004, כעשרים שנה לאחר פטירת המחבר, שונה שם המילון לשם שבו נודע בציבור כבר שנים רבות, מילון אבן-שושן.

בדרך דומה נהגו באנציקלופדיה "בריטניקה לנוער", ובמהדורה החדשה שמה היה "הבריטניקה החדשה לנוער" וגם הוספה לה כותרת משנה: "אנציקלופדיה עברית-בינלאומית" (הוצאת אנציקלופדיות לנוער בע"מ).

שינוי ניכר מעט יותר, המתבסס על שיקולים דומים, בוצע בספר חזור ולמד לקלוע. ספר זה הוא גרסה חדשה לחלוטין, שיצאה לאור בשנת 1975, לספר למד לקלוע, שיצא לאור לראשונה בשנת 1950. לאחר הופעתו הראשונה יצא הספר בשתי מהדורות נוספות, בשנים 1952 ו-1958, אך השינויים שנכללו בהן לא הצדיקו החלפת שם לספר, שהרי בספר עיון המתאר מציאות דינמית אין הצדקה להחלפת שם עם כל מהדורה חדשה של הספר.

שינוי ניכר עבר שם ספרו של יהודה כהנא, שבגרסתו הראשונה, שיצאה לאור בשנת 1976, נקרא ביטוח סוציאלי, הסדרי גמל וביטוח חיים בישראל. גרסתו השנייה, שיצאה לאור בשנת 1983, נקראה מדריך לביטוח חיים, פנסיה וגמל, ובגרסתו השלישית, הכפולה בהיקפה מהראשונה, שיצאה לאור בשנת 1989, נקרא ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל.

החלפת שם של ספר נעשית לפעמים גם ללא כל שינוי בתוכנו, למשל עקב שיקולי שיווק, בבחינת "משנה שם - משנה מזל". שינוי כזה מבלבל את הקורא הפוטנציאלי, ומבחינתו יש בשינוי נזק בלבד. יש מו"לים שבמצב זה מציינים את שמו הקודם של הספר בצד הפנימי של דף השער, אך יש שאינם טורחים לתת אפילו הערה זו.

למו"ל ולשיקוליו משקל רב בקביעת שמו של הספר, ולכן נפוצה יותר התופעה של החלפת שם בעת החלפת מו"ל. הספר The Unexpected Hanging שהוזכר לעיל, נקרא כך במהדורתו האמריקאית, אך במהדורתו האנגלית (בהוצאת Penguin) שונה שמו לשם שמרני יותר: Further Mathematical Diversions.

סיבה נוספת לשינוי שמו של ספר טמונה בעיבוד הספר לסרט. כאשר הסרט נעשה פופולרי, לעיתים מותאם שם הספר לשם הסרט, משיקולי שיווק. כך, לדוגמה, הספר מה חלומות נראה מאת ריצ'רד מאתסון הפך ללחלום אותך, לאחר שנעשה סרט בשם זה בעקבות הספר. עוד דוגמה לשינוי שכזה היא הספר הכריש, שבמהדורות מאוחרות יותר שונה שמו למלתעות, בעקבות סרטו המצליח של סטיבן ספילברג.

שנתונים

קובץ:עטיפת ספר שנתון דבר.jpg

עטיפות שנתון "דבר"

בספרים שמטבעם דורשים עדכון תקופתי, לצורך הדגשת העדכניות מוסיפים לשמם את מספר המהדורה או את שנת ההוצאה.

• "גינס שיאי עולם 2013" (הוצאת כרטא)
• "שנתון הממשלה תש"י" (הוצאת המדפיס הממשלתי)
• "שנתון סטטיסטי לישראל מספר 63 - 2012" (הוצאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
• "תָּו שִׁין וָו". שנתון "דבר" לדברי ספרות, עיון וסקירה. העורך: ז. רובשוב (לימים נשיא המדינה). שנתון "דבר" פורסם בשנים תש"ג - תשי"ז. השנתון אימץ את שם השנה העברית כשם המהדורה של אותה שנה, למעט חריג אחד: בעקבות מלחמת העצמאות, הופיע כרך אחד לשנים תש"ח - תש"ט בשם "במבחן קרבות".

אבולוציה של שם

קובץ:Murphy's Law book cover.jpg

עטיפות ספרים 'חוק מרפי'

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

סדרת הספרים של חוק מרפי יצאה לאור בשלבים, בהפרש של שנים בין הפרסומים. כך מתגלגל שמו של הספר בשלושת הכרכים ובמהדורה המקבצת את שלושתם בכרך אחד:

• 1968: (Murphy's Law and Other Reasons Why Things Go Wrong (Arthur Bloch
• 1980: Murphy's Law Book Two
• 1982: More Murphy's Law
• 1985: Murphy's Law Complete

תקצירים

עטיפת הספר 'קיצור כתבי א.ד. גורדון, בכרך אחד'.

קובץ:Israel Pocket Library book cover.jpg

עטיפת ספר מסדרה Israel Pocket Library (מידות מהדורת הכיס: 100x165 מ"מ)

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

לצד מהדורות חדשות ומורחבות, יש מקום גם למהדורות מקוצרות. אלה ספרים הידועים כתקציר, קיצור, תמצית, גרסת כיס, מהדורה עממית, וכיוצא בזה. בדרך כלל זו מהדורה זולה יתר, אם בשל דילול הטקסט או בזכות הפקת דפוס פשוטה יותר (כריכה רכה, אותיות מוקטנות, נייר פשוט, ללא צבע).

• "קיצור כתבי א.ד. גורדון, בכרך אחד". הוכן ונערך בידי נ. תרדיון. יו"ל מטעם חבר הקבוצות ואיגוד גורדוניה על ידי הוצאת א. י. שטיבל, תל אביב, תרצ"ו, נדפס בארץ ישראל (כל המלל במקור).

הסבר מאיר עיניים אשר לצורך במהדורה מקוצרת מספק עורך הספר (בשנת 1936):

”והנה, במרוצת השנים, עם החליפות והתמורות ברחוב היהודי בגולה, חל שינוי עצום גם בדמות-דיוקנו הרוחני של הנוער. פוחת והולך טיפוס הקורא הנוטה למאמצי עיון קריאה... קם דור קוראים המבליט את ההכרח-לא-יגונה לחפש "שבילים מקצרים" בכתבים.”

• "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, מהדורה עממית מיוחדת" (אליעזר בן יהודה, הוצאת ועד ציבורי לעם), כרך אחד.
• "מִלּוֹן כִּיס, מְנֻקָּד וּמְצֻיָּר" (אברהם אבן-שושן, ד. ירדני, הוצאת קריית ספר). על פי הספר, המהדורה מיועדת לתלמידים ולכל דוברי העברית ולומדיה.
• "הַמִּלּוֹן הָעִבְרִי הַמְּרֻכָּז" (אברהם אבן-שושן, הוצאת קריית ספר). המילון מבוסס על "המילון החדש" שיצא לאור בארבעה וגם בשבעה כרכים.

וכך מתארת המערכת את מלאכת הצמצום:

” נתַנּו דעתנו על כך כי עדיין רבים הקוראים שאין רכישת המילון בהישג ידם. ואף זאת - רבים הקוראים המעדיפים לשימוש יומ-יומי מילון בן כרך אחד מרוכז ותמציתי. חשוב לציין: הספר מכיל בלא כל השמטה את אוצר המילים כפי שכונסו במילון החדש. ריכוזו וצמצומו הושגו על ידי שלוש אלה: א) לא הובאו מקורות ספרותיים לערכים, לניבים ולצירופים. ב) לא ניתנו בו הערות אטימולוגיות לכל ערך. ג) החומר סודר ברציפות, ללא פתיחה של שורות חדשות.”

• Economy - Israel Pocket Library. Compiled from material originally published in the Encyclopaedia Judaica, Published by Keter

מתברר שאפשר להוציא מהדורה מתומצתת שהיא מורחבת.

על פי המבוא למילון אוקספורד שלהלן, זו גרסה רזה של המילון המלא. מהמילון המקורי הושמטו ערכים פחות חשובים וערכים בשפות זרות. מצד שני הוסיפו ערכים חדשים.

• The Concise Oxford Dictionary of Quotations. New Expanded Edition (Edited by A. Partington, Published by Oxford University Press).
• "The Nuttall Encyclopædia - Being a Concise and Comprehensive Dictionary of General Knowledge" (Edited By James Wood, Published by Frederick Walne and Co., 1900)

תרגום שמות ספרי עיון

עטיפת הספר 'סודות ההצפנה'

תרגומו של ספר מחייב גם את תרגום שמו. בפני המתרגם עומדות מספר דרכים לביצוע משימה זו.

תרגום מילולי, מדויק ככל האפשר, של שם הספר:

• ספרו של ריצ'רד פיינמן, "!Surely you are Joking, Mr. Feynman", תורגם לשם "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!".
• ספרו של אלווין טופלר, "Future Shock", יצא לאור בעברית בשם "הלם העתיד" (הוצאת עם עובד).

תרגום רוחו של השם, ללא הקפדה על תרגום מילולי:

• ספרו של ג'ונתן מילר, "States of Mind" יצא לאור בעברית בשם "מחשבות על מחשבות" (הוצאת עם עובד).

בחירה עצמאית של שם עברי לספר:

• ספרו של ג'ון אלן פאולוס, "Innumeracy", יצא לאור בעברית בשם "חרדת המספרים" (הוצאת זמורה ביתן), ולוּ רק מפני שאין תרגום עברי נאה למילה "Innumeracy", ותרגום מילולי, כגון "אי-התמצאות במספרים" (כפי שמופיע במבוא לספר), היה יוצר שם מסורבל ולא אטרקטיבי.
• ספרו של סיימון סינג, "The Code Book" יצא לאור בעברית בשם "סודות ההצפנה" (הוצאת משכל). בכך ויתר המתרגם או המו"ל על משחק המילים שבשם המקורי, אף שניתן היה לשמרו בשם "ספר הצופן".

שילוב תעתיק שאינו תרגום:

• "קורות - שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע" שמו באנגלית הוא: "Korot - The Israel Journal of the History of Medicine and Science".

קורות תועתק פונטית ל-Korot (מצד שני את המילה שנתון שינו בתרגום ל-Journal).

• גם בספר שבדוגמה הראשונה לעיל, שולב תעתיק, וכך ה-.Mr הפך ל-מיסטר.

תהליך בחירת השם לספר

לכל ספר אפשריים שמות רבים, מתוך הקטגוריות שנידונו לעיל. בתהליך בחירת השם לספר נבחנים שמות שונים, לשם מציאת השם המתאים ביותר. לשם הספר חשיבות גדולה, ככלי לקידום הפצתו של הספר ולפיתויו של הקורא הפוטנציאלי, ולכן השם בו יתפרסם הספר אינו דווקא השם בו בחר המחבר; בחירת השם נעשית בשיתוף פעולה עם המו"ל, לאחר ניתוח חלופות אפשריות.

בתהליך בחירת השם לספר עולים לדיון שמות רבים. כל השמות תואמים את תוכן הספר, ולפיכך מכילים כולם מעט מהמסר שבספר. אחד מכל השמות שהועלו נבחר לתפקידו, וכל האחרים יורדים לטמיון. לא הכול משלימים עם אובדן השמות הנותרים, ולכן יש המנסים להעביר לקורא את כל השמות שהועלו. את ספרה ירושלים מבפנוכו מסיימת נתיבה בן יהודה בעמוד שכותרתו "השמות האפשריים לספר הזה", ובו נאמר:

כשהתחלתי לחשוב על איזה שם לתת לספר הזה - באו לי בלי סוף אפשרויות, וכל אחת נראתה לי יותר טובה מהשנייה. אני גם שאלתי כל מיני אנשים מה דעתם, ולכל אחד - גם היו בלי סוף הצעות. וזה נהיה מן משחק כזה - חגיגה! כי בסיכום, נאמרו על ירושלים כל-כך הרבה "פסוקו", וכל-כך הרבה אמרות וסיסמאות - שבכל אחד אפשר לשחק, ולהפוך אותו, ולצחוק ממנו, ממש - כף. אז הנה רק חלק: (כאן באה רשימה ובה חמישים שמות). ויש אצלי עוד המון הצעות, רק שאני חושבת שבעצם, על כל שם כזה אפשר לכתוב ספר שלם, או לפחות איזה חיבור. קטן. מה שלא יהיה - לקחתי את כל הרשימה הזו אל המו"ל, ואמרתי לו - אתה תבחר בעצמך, והוא בחר על המקום. אז זהו. אני לא הייתי יכולה להחליט. ומה שאני רציתי לעשות זה - לשים את כל השמות על השער, ולתת לקוראים להחליט איך לקרוא לספר הזה.

טייס הקרב רן פקר הסביר גם הוא כיצד בחר את השם לספרו האוטוביוגרפי נץ בשחקים:

את השם 'נץ בשחקים' בחרתי בדרך האלימינציה, מתוך רשימה של עשרה שמות שאספתי. הרגשתי שחייב להיות בזה שמיים, רקיע, שחקים, כי שם מתרחש הסיפור וחייבת להיות גם ציפור. רציתי להעביר בשם של הספר את תחושת הציפור, התחושה של הטייס הטבעי, לא זה שיושב בתוך גוש מתכת ומטיס אותו, אלא זה הטבעי, שהוא עצמו המטוס והוא בעצם הציפור. את הנץ בחרתי כי הוא התאים לי מבחינת התכונות - זריז, תוקפני, נחרץ ונחוש.

קישורים חיצוניים

• Dan Poynter, How To Name Your Nonfiction Book, Xlibris
• דורית רביניאן, למה קשה כל כך למצוא שם לספר?, באתר הארץ, 22 בפברואר 2014
• דניאל ליפסון, אסטרטגיות למתן שמות לספרים בארון הספרים היהודי-תורני, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, דצמבר 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26469266שמות ספרי עיון