סטיבן הוקינג

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיבן הוקינג
Stephen Hawking
Stephen Hawking.StarChild.jpg
לידה 8 בינואר 1942
פטירה 14 במרץ 2018
ענף מדעי פיזיקה
תורת היחסות הכללית
תורת כבידה קוונטית
ארצות מגורים אנגליה
תרומות עיקריות
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.

סטיבן ויליאם הוקינגאנגלית: Stephen William Hawking;‏ 8 בינואר 194214 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

קורות חיים

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כבר בילדותו התגלה הוקינג כתלמיד מוכשר, אך גם כתלמיד עצלן ורשלן, חסר כל משמעת.

כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

לאחר שהתבגר התכוון הוקינג להמשיך בלימודי המתמטיקה, שאותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר פנה הוקינג ללימודי פיזיקה.

ב-1963 חלה הוקינג ב-ALS, הידועה גם כ"מחלת לו גריג" וגם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך איננה פוגעת בפעילות המוח. הוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחקריו במחשב ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. אף על פי שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג התמודד עמה חמישה עשורים.

בשנת 1966 סיים הוקינג עבודת הדוקטורט בהנחיית דניס סיאמה. הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון", "המפץ הגדול" ו"פיוצ'רמה". כמו כן הוא תרם את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep talking. למרות תרומותיו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו בניסיון או בתצפית, דבר נדיר יחסית בתחום מחקרו.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו "קיצור תולדות הזמן", כדי לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני נעשה הוקינג תלוי בסייעים אישיים, הוא נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט 24 שעות ביממה. בשנת 1990 החליט הוקינג לעזוב את אשתו הראשונה, ג'יין, אחרי 27 שנות נישואים, לטובת איליין מייסון, אחת האחיות שטיפלה בו. בעקבות הגירושים, נפגעו קשריו של הוקינג עם אשתו הראשונה וילדיו. כעבור כחמש שנים, התחתן הוקינג עם מייסון. בשנת 2006 הוקינג ומייסון התגרשו, וקשריו עם אשתו הראשונה, ילדיו ונכדיו התחזקו.

הוקינג הרבה לטייל בעולם. הוא ביקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית בתאריכים 10 - 15 בדצמבר 2006, ובמהלך ביקורו קיים מפגשים אחדים עם תלמידי תיכון ועם סטודנטים, והרצה באוניברסיטה העברית.[1] ביקורו בהודו גרר הפגנות נכים סוערות בשל העובדה שהטאג' מאהל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום. במאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל, ביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.[2]

ב-2014 הופק באנגליה הסרט "התאוריה של הכול" על חייו של הוקינג לפי תסריט של אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.[3] את דמותו של הוקינג בסרט גילם שחקן הקולנוע הבריטי אדי רדמיין, ואת דמותה של ג'יין, אם שלושת ילדיו, גילמה השחקנית הבריטית פליסיטי ג'ונס. הסרט היה מועמד ל-4 פרסי גלובוס הזהב, זיכה את אדי רדמיין בפרס השחקן הטוב ביותר וזכה בפרס נוסף על הפסקול.

נפטר ב-14 במרץ 2018 אחרי הידרדרות במחלתו חשוכת המרפא.[4] נקבר בפינת המדענים במנזר וסטמינסטר.

נושאי מחקרו

הוקינג חקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא כי חורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

במסגרת עבודתו המדעית ניסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית העוסקת בכבידה עם מכניקת הקוונטים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפטי האי שלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת. השקפותיו על היקום נחשפו בהרצאה בגוגל שנשא ב-2011 בו אמר כי "היקום נשלט על ידי המדע, אך המדע מבהיר לנו שאין ביכולתנו לפתור את כל המשוואות באופן ישיר ובאופן מופשט. עלינו להשתמש בתאוריה היעילה של דרווין, על הבחירה הטבעית של החברות שסיכוייהן לשרוד הם הגבוהים ביותר, ולהעניק להן את הערך הגבוה ביותר". להוקינג ברור ששהותינו כאן היא מקרית: "המדע צופה שסוגי יקום שונים יווצרו ספונטנית מלא כלום. העובדה שאנחנו כאן היא מקרית בלבד".

מספריו אשר תורגמו לעברית

  • קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, ספרית מעריב, (1989).
    ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גלילאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכול", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה. הספר תורגם על ידי עמנואל לוטם, ומונה כ-198 עמודים.
  • מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).
    3 שנים לאחר פרסום הספר "קיצור תולדות הזמן" יצא לספר "מדריך ידידותי" שמנסה להסביר את הספר, ובנוסף מכיל מידע ביוגרפי על הוקינג וסביבתו הקרובה.
  • חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, ספרית מעריב (1993).
    בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכול". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).
  • היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),
    ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מידע עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.
  • המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות אחרונות, (2007).
    ספר זה נכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. זהו שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע של עובדות מדעיות על היקום וכוכבי הלכת, והוא כולל רעיונות עדכניים ביותר של סטיבן הוקינג על טבעם של חורים שחורים.
  • חיפוש המטמון הקוסמי של ג'ורג', ידיעות אחרונות, (2010).
    ספר ההמשך ל "המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום" שנכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. גם הוא כספרו הקודם, מהווה שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע עובדות מדעיות. הספר ממשיך מאותה נקודה שקודמו נגמר.
  • (ביחד עם לאונרד מלודינוב) תוכנית-אב, הוצאת ינשוף, (2011).
  • ג'ורג' והמפץ הגדול,
    ספר ההמשך ל "חיפוש המטמון הקוסמי של ג'ורג" ספר זה עוסק בעיקר על המחקרים האחרונים על המפץ הגדול
  • התאוריה של הכול, הוצאת אופוס (2010)
    קובץ של שבע הרצאות של סטיבן הוקינג העוסקות ב"תאוריה של הכול": החל במפץ הגדול דרך חורים שחורים וכלה בתורת המיתרים[5]
  • קיצור תולדות חיי, כתר הוצאה לאור, (2014).
    אוטוביוגרפיה.

פרסים

לקריאה נוספת

  • מייקל וייט וג'ון גריבין, סטיבן הוקינג - חיים במדע, תרגום; עמנואל לוטם ספרית מעריב, תל אביב 2007.
  • לוסי וסטיבן הוקינג, המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות ספרים, 2008.
  • סטיבן הוקינג, קיצור תולדות חיי, ירושלים: כתר, 2014.

קישורים חיצוניים

בעקבות מותו:

הערות שוליים

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0