המרכז למיפוי ישראל

המרכז למיפוי ישראל

בניין המרכז למיפוי ישראל בתל אביב
בניין המרכז למיפוי ישראל בתל אביב
מידע כללי
תחום שיפוט	המכון הלאומי למדידות קרקע ומיפוי ישראל
תאריך הקמה	1920 (תחילת הפעילות) 1929 (הנחת אבן הפינה)
מנכ"ל	רונן רגב
http://www.mapi.gov.il

המרכז למיפוי ישראל (ובראשי תיבות: מפ"י), הוא סוכנות המיפוי הלאומית של ישראל הכפופה בתור יחידת סמך מקצועית אל משרד הבינוי והשיכון. המרכז עוסק בייזום, באפיון, בפיקוח ובבקרה של תהליכים ועבודות בתחום תשתית המידע הגיאודזי, הכרטוגרפי, ומערכות המידע הגאוגרפי של מדינת ישראל.

מקום מושבו של המרכז הוא ברחוב לינקולן 1 (פינת רחוב יהודה הלוי) בתל אביב, בבניין ששימש את מחלקת המדידות של המנדט הבריטי, והוא מפעיל יחידות נוספות הפזורות בתל אביב וברחבי הארץ.

בתחומו של המרכז למיפוי בתל אביב נמצא גם מקום מושבה של האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי.

המרכז מסייע לכל המוסדות האקדמאים בחוגים ללימוד מקצועות הקשורים לגאוגרפיה ולכל הרשויות המקומיות בבניית מערכות מידע גאוגרפי ממוחשבות.

היסטוריה

בניין המרכז למיפוי ישראל בתקופת המנדט הבריטי

ראשיתו של המרכז במסגרת "מחלקת המדידות של ארץ ישראל" שנוסדה בשנת 1920 בתקופת המנדט הבריטי.

בשנות פעילותה הכינה מחלקת המדידות מפות רבות, בעיקר מפות טופוגרפיות, מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המחלקה המשיכה לפעול גם לאחר הקמת המדינה תחת השם אגף המדידות של משרד השיכון ובשנת 1988 הוחלף שמה לשמה הנוכחי. יחידה נוספת קיימת ברחוב דרך יפו פינת רחוב פינס ובמקומות נוספים בארץ.

בשנת 2012 זכה המרכז למיפוי ישראל בשני פרסים ראשונים בתחרות בינלאומית שנערכה בארצות הברית מטעם חברת "Esri", אחת החברות המרכזיות בעולם בתחום המיפוי. הפרס הראשון ניתן על מצוינות במערכות מידע גאוגרפי על שדרוג תשתית המידע הגיאו-מרחבי בישראל. ואילו הפרס השני שקיבל המרכז הישראלי היה "מפת צפון מזרח הנגב (המכתשים)" שהוכנה במחלקת הכרטוגרפיה במרכז למיפוי ישראל.

בית מחלקת המדידות

בנייתו של בית מחלקת המדידות התנהלה בשנת 1930 (אז נקראה בשם: "המרכז למיפוי ארץ ישראל" או באנגלית: Survey of Palestine), בפיקוחו של המהנדס ארפד גוט. היה זה במגרש בן 30 דונם בקצהו של רחוב שינקין בתל אביב, במבנה אשר כלל חצר פנימית וגם קודם לכן תוכנן לשמש את תחנת הרכבת של תל אביב. בית מחלקת המדידות נבנה צפונית לפרדס גינטר (חוות רוהאם) ומערבית למתחם צקלג (בית הקברות הטמפלרי) ונחנך בתאריך 1 בינואר 1931 ובשנת 1935 בוצעה בו הרחבה והקמה של האגף המזרחי הנמצא ברחוב לינקולן מספר 3. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה שימש בית המדידות בסיס לצבא הבריטי. לאחר המלחמה נפרץ שביל מזרחה שלאחר מכן בשנות ה-50 נסלל המשך לרחוב שינקין (רחוב לינקולן כיום) על אדמות המושבה הטמפלרית "שרונה" כציר מקשר בין מזרח העיר למערבה. באמצע שנות ה-30 רצתה ממשלת המנדט להפוך את המבנה לבית חולים לבהמות, אך צעד זה נתקל בהתנגדות נמרצת מצד העירייה ששאפה להפוך את המבנה לבית ספר, כפתרון למחסור במוסדות חינוך בגבולה המזרחי אז של העיר. בסופו של דבר לא יצאה אף אחת מהתוכניות אל הפועל והמבנה המשיך לשמש את מחלקת המדידות המנדטורית, ולאחר קום המדינה את מחלקת המדידות הממשלתית ואת המחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ). כיום משמש המבנה את המרכז למיפוי ישראל הכפוף למשרד השיכון וכן משמש יחידה צבאית. לפני שנת 1930, פעלה מחלקת המדידות מבניין ב"בית הקונסוליה הטמפלרית-גרמנית (רחוב דרך יפו פינת רחוב שלוש)". בסמוך אליה ברחוב דרך יפו פינת רחוב פינס נימצאת כיום יחידה של המרכז למיפוי ישראל.

בחלקו הצפוני של הבניין פעל בעבר "בסיס משטרה" שהתפנה לצורך בניית גן ציבורי. חלקו המזרחי של הבניין בו ישב פקיד שומה של משרד האוצר מיועד להריסה עבור הקמתו של בניין מגורים. חלקו המערבי של הבניין מיועד לשימור במסגרת תוכנית השימור של "העיר הלבנה". לפי התכנון כל יחידות המרכז הפזורות ברחבי ישראל אמורות לעבור אל בניין חדש שעתיד להבנות בירושלים.

מעבר אל ירושלים

שנים רבות מדברים אל הקמת בניין חדש בירושלים שבו ירוכזו כל יחידות המכון הפזורות ברחבי הארץ והריסת חלקו המזרחי עבור בנייני דירות בעוד חלקו המערבי מתוכנן לשימור והקמת מרכז מסחרי אך כרגע לא מדובר על צעד כזה.

מבנה ארגוני

המרכז מורכב כיום מיחידת מטה ומשלוחות מחוזיות. יחידות המטה כוללות הנהלה, מדען ראשי, מחלקות מקצועיות (גאודזיה, קדסטר ומיפוי, לרבות פוטוגרמטריה וקרטוגרפיה), יחידת עיבוד נתונים אוטומטי, חשבות, תכנון וכלכלה, אמרכלות ושירות מפות ונתוני מדידה. משרדיו הראשיים של המרכז, בהם פועל המטה, שוכנים ברחוב לינקולן מספר 1 פינת רחוב יהודה הלוי בתל אביב והשלוחות המחוזיות ממוקמות בירושלים, בבאר שבע, בחיפה ובנצרת. תפקידי השלוחות המחוזיות כוללים רישום ופיקוח על עבודות מודדים מהמגזר הפרטי, מכירת מפות ונתוני מדידה ומתן שירותי מדידה שונים.

המרכז למיפוי ישראל עובד בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים כגון האגודה הגאוגרפית הישראלית, לשכת המודדים המוסמכים בישראל, האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי, העמותה הישראלית לפוטוגרמטיה וחישה מרחוק (עיפח"מ), איגוד המתכננים בישראל, והאגודה ישראלית למשאבי מים ובשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

המרכז מפעיל גם בית דפוס, הוצאה לאור וכן אתרי אינטרנט כגון "הפורטל הגאוגרפי הלאומי" ו-"אתר המפות הממשלתי".

תחת חסותו של המרכז למיפוי ישראל ושל משרד הפנים נמצאת "הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גאוגרפיות" שתפקידה לקדם את תחום ניהול מערכות המידע הגאוגרפיות ברמה הארצית בדרך של שיתוף מידע וידע מקצועי בתחומי הגאוגרפיה, קידום תקנים ונוהלי עבודה מסודרים.

המרכז למיפוי ישראל הוא חבר מלא בפדרציה הבינלאומית של המודדים.

הארכיון הלאומי למפות ותצלומי אוויר ע"ש אביאל רון

על פי החלטת ממשלה ובתיאום עם גנזך המדינה, הוקם במרכז בשנת 2003 "הארכיון הלאומי למפות ולתצלומי אוויר ע"ש אביאל רון", שהיה מנהל המרכז ונהרג עם שני ילדיו בפיגוע במסעדת מצה בחיפה.

בארכיון נמצאות מפות עתיקות של ארץ ישראל מרחבי תבל ועד ימינו כיום, כולל ספריית מפות.

אחריות ופעילות המרכז

סמכויות המרכז נובעות מפקודות וחוקים שונים, כגון פקודת המדידות 1929 וחוק המקרקעין ה'תשכ"ט-1969, ומהחלטות ממשלתיות כגון חוק שמירת הסביבה החופית 2004.

המרכז פועל במספר תחומים, תחת הנהגתו של רונן רגב מנכ"ל המרכז:

• גאודזיה: בתחום הגאודזיה (מדידת הארץ) פועל המרכז כמכון הגאודטי הלאומי. המרכז אחראי ליצירה, תחזוקה ופיתוח של רשת הבקרה הגיאודטית לפי צורכי המדינה, מתוך דגש על צורכי התשתיות, הבנייה והביטחון. המרכז מופקד גם על יצירת כלים להתמרות בין רשת קואורדינטות קיימת לבין רשתות אחרות שהיו בשימוש, ולתמוך, במידת האפשר, בהתמרות לרשתות נוספות.
• קדסטר: בתחום הקדסטר (רישום קרקעות) משתמש המרכז גוף ממלכתי המרכז את פעילות המדידות לצורך רישום מקרקעין. על פי השיטה הנהוגה בארץ משנת 1920, שיטת טורנס, נותנת המדינה מעין ערבות לבעלי זכויות במקרקעין לגבי זכויותיהם על ידי רישום ממלכתי מסודר של הקרקעות והזכויות בהן. במסגרת זו מופקד המרכז על ניהול מדידת גבולות הגושים וחלקות המקרקעין וכן על ניהול הרישום בקואורדינטות ובתרשימים של התוכניות לצורכי רישום. כללים למדידות אלה מפורטים בתקנות המודדים.

כ-95% משטח מדינת ישראל עברו תהליך של הסדר מקרקעין. שטח זה מאורגן בכ-15 אלף גושים וכ-800 אלף חלקות. מדי שנה מטפל המרכז הן בהמשך המדידות להסדר השטחים שטרם הוסדרו והן במדידות לחלוקה מחדש של אזורים מוסדרים שעוברים תהליך של תכנון מחדש, בדרך כלל לצורך בנייה.

סגן המנהל לקדסטר אחראי על פעילות זו והוא מפעיל לצורך כך את אגף הקדסטר, כולל פעילויות תחום קדסטר ותחום פיקוח על המדידות.

• מיפוי: בתחום המיפוי מהווה המרכז הגוף הלאומי למיפוי. המרכז מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל לתמיכה בצרכים הממלכתיים הבסיסיים לתכנון וביצוע, מתוך דגש על תשתיות ובנייה, ביטחון ושירותי חירום, שליטה ובקרה, איכות הסביבה, מחקר ופיתוח ותיור וטיול. לצורך כך, מופקד המרכז למיפוי ישראל על קביעת התקנים בנושא, לרבות רשתות קואורדינטות, היטלי מפות, תקני דיוק, שמות וסימבולוגיה.

הסדרה המרכזית בתחום המיפוי כיום (יוני 2006) היא סדרת המפות הטופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ואטלס ישראל, המופק בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית. כמו כן מופקים מוצרי מיפוי רבים בממשלה ומחוצה לה על בסיס מפות בסיס של המרכז בתוספת מידע נושאי למינהו.

הפעילות המרכזית בנושא המיפוי הטופוגרפי במרכז בשלוש עשרה השנים האחרונות מתמקדת באיסוף, בניהול ובעדכון מאגר המידע הגאוגרפי הטופוגרפי כחלק מרכזי ממאגר המידע הגאוגרפי הלאומי. בתהליך זה נעשות פעולות רבות בתחום התשתית של כיסוי בצילומי אוויר ויצירת טריאנגולציה אווירית. מאז קום המדינה בשנת 1948 מתבצע כיסוי עתי בסיסי בתצלומי אוויר של המדינה. פעילויות המיפוי נעשות באחריות סגן המנהל למיפוי ולמאגרי מידע, באמצעות ראש אגף פוטוגרמטריה, ראש אגף רפרודוקציה וראש תחום קרטוגרפיה.

• מידע גאוגרפי ומאגר המידע הגאוגרפי: נושא זה התבסס בעבר על המפות המודפסות שהופקו עוד בתקופת מחלקת המדידות של ארץ ישראל (Survey of Palestine) ומחלקת המדידות של מדינת ישראל לדורותיה (מחלקת המדידות, אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל). נוסף על כך, ניתן שירות מידע ונתונים, בעיקר למודדים, על נקודות הטריאנגולציה, על פנקסי מדידות מהעבר ועל תוכניות קיימות לצורכי רישום.

בהחלטות הממשלה בנושא מאגר המידע הגאוגרפי הלאומי מה-25 בדצמבר 1990 ומה-17 ביוני 1993, הוטל על המרכז להקים מאגר מידע גאוגרפי לאומי הקרוי: בנג"ל (בסיס נתונים גאוגרפי לאומי), לרבות תקן קודים אחיד ופורום בין-משרדי. מאז החלטת הממשלה, הוקם במרכז מאגר מידע גאוגרפי טופוגרפי מתצלומי אוויר בקנה מידה של 1:40,000 באפיון דיוק של 2 מטרים על כל שטח המדינה. כן הוקם מאגר מידע גאוגרפי קדסטרי על בסיס מפות הגושים והחלקות הנקרא: בנק"ל (בסיס נתונים קדסטרי לאומי).

גלריה

• 

  הכניסה הראשית

• 

  האגף המערבי של הבניין המיועד לשימור

• 

  האגף המזרחי של הבניין המיועד להריסה

• 

  נקודת מדידה מס' 1974

ראו גם

• המרכז למיפוי ארץ ישראל
• נפתלי קדמון
• סוכנות מיפוי לאומית
• מערכת מידע גאוגרפית
• לשכת המודדים המוסמכים בישראל
• האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי

לקריאה נוספת

• יואל ריפל ואוריאל רפפורט, אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל, הוצאת מודן - משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986 - הערך "מפות ארץ ישראל"

קישורים חיצוניים

• המרכז למיפוי ישראל - אתר האינטרנט של המרכז
• המרכז למיפוי ישראל - תחום מחקר ומדידות מיוחדות - אתר האינטרנט הנפרד של המחלקה
• אתר המורשת של המרכז למיפוי ישראל
• אתר המפות הממשלתי
• פורטל גאוגרפי לאומי
• נתוני תחנות וירטואליות VRS
• אתר היערכות לרעידת אדמה של המרכז למיפוי ישראל
• תקופת המנדט, באתר המרכז למיפוי ישראל
• אוסף מפות 1:20,000 של ארץ ישראל - חלק דרומי וחלק צפוני, יצאו לאור בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20, על ידי מחלקת המדידות המנדטורית, אתר הספרייה הלאומית (נדרשת הרשמה)
• מפות ארץ ישראל כתעודה לתולדות הארץ - אוסף המפות ההיסטוריות של הארכיון הלאומי למפות ותצלומי אוויר ע"ש אביאל רון
• המרכז למיפוי ישראל באתר WikiMapia
• בית מחלקת המדידות באתר "תל אביב 100" - השכונות והמתחמים
• הסבר על המרכז למיפוי ישראל באתר הפדרציה הבינלאומית של המודדים
• יוסי ביילין, מי לא מפחד משרטוט מפות, דבר, 6 במאי 1971

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28273051המרכז למיפוי ישראל