יעל גבירץ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. יעל גבירץ (נולדה ב-1 בנובמבר 1954) היא עיתונאית, ביוגרפית, מרצה לתקשורת, מייסדת ומנכ"לית עמותת "אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים".
ביוגרפיה
גבירץ נולדה בריו דה ז'ניירו לשמואל "פיסקה" פירסטנברג – חלוץ תרבות, מייסד "צוותא" ומוביל המאבק לביטול הממשל הצבאי, וחנה פירסטנברג לבית פרוטר, שעסקה בחינוך לגיל הרך. השניים, ממייסדי קיבוץ יקום, שהו בברזיל חמש שנים בשליחות מטעם הקיבוץ הארצי. כשהייתה בת חצי שנה חזרה המשפחה לקיבוץ. בשנת 1963, כשהייתה בת תשע, נפטרו אמה ואחיה שעמד להיוולד, במהלך לידה שהסתבכה.
ב-1968 עזבה המשפחה את הקיבוץ. יעל פירסטנברג הפכה לילדת חוץ בקיבוץ בית אלפא. היא קפצה כיתה (י"א), התגייסה לצה"ל בגיל 17 ושירתה בפיקוד הנח"ל כעוזרת קצינת להקת הנח"ל וכאחראית על פיתוח קורסי תרבות להיאחזויות הנח"ל.
ב-1979 נישאה למוזיקאי ראובן גבירץ. השניים נפרדו בשנת 1988.
ב-1980, בעקבות ידיעות ראשונות על כוונתה של עיריית תל אביב להחיות את "לב תל אביב", ששימש בעיקר למגורי קשישים וכאזור משרדים, עברה המשפחה להתגורר בשכונה המתעוררת. גבירץ הצטרפה לצוות היוזם והמוביל שפעל להקמת שכונה תוססת, פעילויות תרבות, גני ילדים ובתי ספר לאוכלוסייה הצעירה שהגיעה. היא נמנתה עם מקימי עמותת מקהל"ת - מרכז קהילתי לב תל אביב[1] ועם מקימי גן מעורבות הורים ממנו צמח הרעיון של אשכול הגנים של לב תל אביב.
קריירה מקצועית
כתיבה עיתונאית
בשנת 1984 התחילה גבירץ לעבוד בעיתון "העיר" ככתבת המוניציפלית. כעבור ארבעה חודשים הצטרפה לעיתון "חדשות", שם כתבה בקביעות במוסף הפוליטי של סוף השבוע.
ב-1990 עברה ל"ידיעות אחרונות", שם שימשה ככותבת במגזינים של העיתון, נמנתה עם הצוות הקבוע המצומצם של כותבי מאמרי המערכת של העיתון ושימשה ככותבת קבועה של מאמרי דעה ופרשנות.
אחד המאמרים היותר מפורסמים של גבירץ - "קופסה שחורה"[2] המתעד את החודש האחרון בחיי ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, משמש כחומר לימודי ובטקסי זיכרון ביום השנה להירצחו.[3][4]
הוראה
בסוף 2008 פרשה גבירץ מ"ידיעות אחרונות" והחלה ללמד בבית הספר "כותרת", באוניברסיטת תל אביב ובמכללת "מנשר", כשהיא מתמקדת בכתיבה חברתית לרשתות החברתיות ולאינטרנט, מרצה בנושאי תקשורת ואקטואליה, כתיבה תיעודית וכתיבת ביוגרפיה והקשר בין המהפכה הדיגיטלית למהפכה הרפואית המובילה לאריכות ימים.[5]
ספרים
בשנת 2003 פרסמה את הספר "ילד לא רצוי, יצחק בן אהרון – ביוגרפיה אינטימית", פרי שיחות עומק ארוכות עם יצחק בן אהרון.[6]
בשנת 2008 פרסמה את "אלבום רוח שיב"א – תולדות המרכז הרפואי ע"ש שיבא 1948 – 2008", בהוצאת המרכז הרפואי ע"ש שיבא.
בשנת 2011 פרסמה את "ספר היובל – 50 שנות לשכה 1961 – 2011" של לשכת עורכי הדין בישראל.
שני ספרי הביוגרפיה המוסדית נכתבו תוך יצירת ארכיון שלא היה קיים קודם לכן.
כתיבה נוספת
בתקופת נישואיה לראובן גבירץ כתבה שירים ללהקת "חלב ודבש, ובהם השיר "מסע ארוך" שחודש על ידי אסף אמדורסקי.[7]
כיום כותבת גבירץ מעת לעת מאמרי דעה ב"ידיעות אחרונות".
ייסוד עמותת אליפלט
ערך מורחב – אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים
בחורף 2011 הצטרפה גבירץ ליוזמת פייסבוק בשם "מרק לוינסקי",[8] שקראה לאזרחים להביא אוכל לגינת לוינסקי עבור מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, שנשלחו על ידי המדינה מבאר שבע לאזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, ומצאו עצמם ללא פרנסה וקורת גג.[9]
ב-27 באפריל 2012 התפרסמה ידיעה על כך שבשעה שתיים לפנות בוקר הושלכו בקבוקי תבערה לתוך דירה ששימשה כ"בייביסיטר" לילדים של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן.[10] הידיעה לוותה בתמונה קשה בה נראו הצעצועים והציוד הדל שרופים לחלוטין. גבירץ איתרה את המקום, גייסה חברים וחברות, וביחד ציידו מחדש את המקום תוך שהם רוכשים מזון, בגדים ורהיטים. באותה העת דרש בעל הדירה לפנות את הילדים מהמקום. גבירץ אספה קבוצת חברות וחברים, וביחד סייעו במציאת דירה חלופית וציודה. הקבוצה, שמנתה באותה העת כ-20 אנשים, נחשפה לתופעת ה"בייביסיטרים" (המכונים בתקשורת "מחסני ילדים")[11] והחליטה להקים עמותה שתסייע לילדים השוהים בכוכים חשוכים מבוקר עד לילה בתנאים של רעב ועוני.[12][13]
העמותה נרשמה בינואר 2013 ונקראה בהשראת שירו של נתן אלתרמן בשם עמותת אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים.[14] מייסדת העמותה - גבירץ, משמשת כמנכ"לית העמותה.
באותה השנה יצאה העמותה לדרך, כשהיא מסייעת באמצעות 20 מתנדבים ל"בייביסטר" אחד שהיו בו 21 ילדים. ב-2014 הקימה העמותה מועדונית לילדים וילדות בגילאי בית הספר היסודי. נכון ל-2016 מונה העמותה כ-200 מתנדבים המסייעים ל-14 "בייביסטרים" בהם שוהים מעל 750 תינוקות וילדים. כמו כן הקימה העמותה והיא מפעילה שתי מועדוניות טיפוליות לילדים בני 3 – 12.
משפחה
לגבירץ שני ילדים:
- נטעלי גבירץ[15] - מחברת ספרים וסדרות לילדים, מאיירת, כותבת ועורכת ב־mako, בת זוגו של אמיר שור, ממייסדי מיומנה. השניים הורים לשלושה ילדים;
- ניתאי גבירץ[16] – שחקן שהחל דרכו הקולונועית בסרט כנפיים שבורות של ניר ברגמן, ומוזיקאי שהשתתף בהרכבים מוזיקליים וכתב מוזיקה לסדרות, בן זוגה של טליה דור, בתם של שלומית אהרון ויובל דור מ"הכל עובר חביבי", מאמנת אישית לנשים "גילוי לב". השניים הורים לבת.
לגבירץ אח - דוד פירסטנברג – יזם היי טק, אביה של השחקנית חני פירסטנברג הקרויה על שם אמה של גבירץ, ואחות – ד"ר רות עדן - כימאית בתחום המזון.
קישורים חיצוניים
- הילה יחימוביץ', "פחדתי שאכנס לכלא", אומרת העיתונאית שעוזרת לילדי הפליטים, באתר Xnet, 18 במאי 2016
- הבלוג של יעל גבירץ, באתר "סלונה"
הערות שוליים
- ^ עמותת מקהל"ת
- ^ "קופסה שחורה" יעל גבירץ, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 3 בספטמבר 1996
- ^ חוברת פעילויות ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, מועצה אזורית עמק יזרעאל.
- ^ קטעים לטקס, זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה, אתר בית ספר עמקים תבור.
- ^ יעל גבירץ - כתיבה מתקשרת
- ^ יעל גבירץ, "ילד לא רצוי, יצחק בן אהרון – ביוגרפיה אינטימית", ידיעות אחרונות, 2003
- ^ מסע ארוך, שירונט
מסע ארוך, אסף אמדורסקי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יגאל שתיים, מרק לוינסקי, באתר פייסבוק
- ^ עורכת: טלי קריצמן-אמיר, לוינסקי פינת אסמרה, מכון ון ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, עמ' 31
- ^ ענת שלו ומור שמעוני, בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב, באתר וואלה!, 27.4.2012
- ^ ילדי הצל, רענן שקד, ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 15 בנובמבר 2013.
- ^ עינת פישביין, גני מבקשי המקלט: הילדים שאין להם יום הולדת, המקום הכי חם בגיהנום, 8 בספטמבר 2016.
- ^ מוות במחסני הילדים בת"א: גבי גזית מראיין את יגאל שתיים, 103FM, רדיו ללא הפסקה, 8.9.2016
- ^ עמותת אליפלט
- ^ נטעלי גבירץ, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ ניתאי גבירץ, באתר אישים
28395998יעל גבירץ