יורם דינשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורם דינשטיין
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
פטירה 10 בפברואר 2024
תל אביב, ישראל

יורם דינשטיין (2 בינואר 1936 – 10 בפברואר 2024) היה פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מומחה במשפט בינלאומי ובדיני מלחמה. היה רקטור אוניברסיטת תל אביב, נשיא האוניברסיטה החמישי, ודקאן הפקולטה למשפטים. חתן פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשפ"ג (2023)[1].

ביוגרפיה

דינשטיין נולד בתל אביב, בן לחיים וריבה (לבית פישלין, נפטרה בגיל 110). הוא למד בתיכון עירוני א', שירת בצה"ל, וקיבל תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1958. היה מתמחה בבית-המשפט העליון בירושלים בשנים 1958–1959 וקיבל תואר שני במשפטים באוניברסיטת ניו יורק ב-1961. בשנת 1964 קיבל דוקטורט, מונה למדריך למשפטים באוניברסיטה העברית[2] והרצה בשלוחה התל אביבית בנושאי משפט בינלאומי[3].

דינשטיין החל את הקריירה שלו בשירות החוץ של ישראל כקונסול ישראל בניו יורק[4] וחבר קבוע של משלחת ישראל לאו"ם בשנים 1966–1970 ויצג את ישראל בדיונים בפורומים וארגונים בינלאומיים. בשנת 1970 הצטרף לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כמרצה בכיר למשפט בינלאומי. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1974, לפרופסור מן המניין.

היה דקאן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1978–1980. לאחר מכן כיהן כרקטור האוניברסיטה בשנים 1980–1985. היה נשיא האוניברסיטה בשנים 1991–1999. שימש פעמיים (בשנים 1999–2000, 2002-2003) בתפקיד Charles H. Stockton Professor of International Law (אנ') במכללת המלחמה של הצי בניופורט שברוד איילנד, ארצות הברית. לאחר מכן הצטרף למכון מחקר משפטי Max Planck Institute for Comparative Public Law and International Law בהיידלברג, גרמניה. שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, ובאוניברסיטת טורונטו.

פעילות מקצועית וציבורית

  • עורך השנתון הישראלי לזכויות האדם (Israel Yearbook on Human Rights), מעת ייסודו ב-1971 ועד היום.
  • חבר מערכת ועורך מדור דיני לחימה של ה-The Max Planck Encyclopedia of Public

International Law (MPEPIL), בהוצאת Oxford University Press.

  • ראש הסניף הישראלי של ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" (1974-1976)[5].
  • Institut de Droit International - חבר לכל החיים מאז 1989
  • International Institute of Humanitarian Law- חבר מועצה (2019-1993)
  • American Society of International Law – חבר הוועד המנהל (1992-1989)
  • . President, United Nations Association, Israel (2010-היום)

דינשטיין השתתף גם בניסוח של מדריכים משפטיים בתחום הלחימה, ביניהם International Institute of Humanitarian Law Manual on the Law of Non-International Armed

Conflict, the Manual on International Law Applicable to Air and Missile Warfare, San Remo Manual on the Law of Non-International Armed Conflict, Oslo Manual on Select Topics of the Law of Armed Conflict: Rules and Commentary[6][7][8]. על פי ועדת פרס ישראל "השפעתם על עיצוב כללי המשפט הבינלאומי בתחום דיני הלחימה ועל הפרקטיקה של מדינות היא רבה".[9]

דינשטיין גם סייע בהכשרה המשפטית של מפקדי צה"ל ערב מלחמת ששת הימים. בסוף 1970 פרסם מאמר נגד החלת החוק והמשפט על ירושלים המזרחית וטען שהדרך הנכונה להתקדם לסיפוח ירושלים המזרחית היא החזקה למשך שנים רבות שתביא לסיפוח השטח לישראל בעקבות התיישנות[10]. בשנת 1971 הוא פרסם מאמר בו טען שעמדת ישראל, שלממלכת ירדן אין זכויות בירושלים ויהודה ושומרון אינה מחזיקה מים[11]. בינואר 1972 היה מחותמי מברק של פרופסורים לראש הממשלה, גולדה מאיר, בו נטען שהממשלה לא עשתה מספיק להשגת הסכם שלום עם מצרים[12]. הוא ייעץ במשא ומתן על הסכם הפסקת האש עם מצרים במלחמת יום כיפור. כן השתתף בצוות הישראלי לבוררות עם מצרים בנושא מחלוקת הגבול בטאבה.[9][13]

מחקריו

מחקריו של פרופ' דינשטיין עוסקים במשפט הבינלאומי, זכויות אדם ודיני לחימה וכיבוש. הוא כתב 15 ספרים, שתורגמו לשפות שונות, לרבות לצרפתית, לספרדית, לפורטוגזית ולערבית, וכ-170 מאמרים בתחומים אלה. פרסומיו האקדמיים זכו לאזכורים בפסיקה של בתי-משפט בארץ ובעולם. בין השאר בפסיקה של בית-הדין הבין-לאומי בהאג, בית-הדין האירופי לזכויות אדם, בית-הדין הפלילי ליוגוסלביה לשעבר, בית הלורדים בבריטניה ובית-המשפט העליון של קנדה.[13][14]

ועדת פרס ישראל ציינה בנימוקיה כי "פרופסור יורם דינשטיין הוא אחד מהאבות המייסדים של תחום המשפט הבין-לאומי בישראל, באקדמיה ומחוצה לה. לפרופסור דינשטיין זכויות ראשונים גם בביסוס מעמדה העולמי של מדינת ישראל ושל האקדמיה הישראלית בתחום המשפט הבין-לאומי"[15].

פרסים והוקרה

  • פרס סחרוב (מרכז בלאושטיין), 1980.
  • מופקד על הקתדרה לזכויות האדם ע"ש אני ופול ינוביץ, 1980-2016.
  • ד"ר כבוד, אוניברסיטת בואנוס-איירס, 1995.
  • ד"ר כבוד, האוניברסיטה של צ'ילה, 1995.
  • ד"ר כבוד, היברו יוניון קולג', 1997.
  • פרס Humboldt (מכון Humboldt, ממשלת גרמניה), 2000.
  • אות-הוקרה מהמארינס על תרומה למאבק נגד טרוריזם, 2004.
  • פרס סן רמו (International Institute of Humanitarian Law), 2006.
  • פרס Lazareff (NATO, SHAPE), 2019.
  • פרס ישראל לחקר המשפט, 2023.[14][13][1]

חיים אישיים

אחיו צבי דינשטיין היה חבר הכנסת מטעם סיעת מפלגת העבודה הישראלית וסגן שר בממשלות ישראל.

ספריו

  • ההגנה של ציות לפקודות מגבוה במשפט הבינלאומי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1965
  • המשפט הבינלאומי והמדינה, הוצאת שוקן, 1971
  • סמכויות המדינה כלפי פנים הוצאת שוקן, 1972
  • אמנות בינלאומיות, הוצאת שוקן ואוניברסיטת תל אביב, (1974).
  • תביעות בינלאומיות, הוצאת שוקן, 1977
  • המשפט הבינלאומי האל מדינתי, הוצאת שוקן, 1979
  • יסודות המשפט, הוצאת משרד הביטחון, 1981
  • דיני מלחמה, הוצאת שוקן, 1983
  • The Defence of 'Obedience to Superior Orders' in International Law, Leyden, Sijthoff (1965). Reprinted Edition – Oxford University Press (2012)
  • Consular Immunity from Judicial Process, with particular reference to Israel, Jerusalem, Institute for Legislative Research and Comparative Law (1966).
  • War, Aggression and Self-Defence, Cambridge University Press (1988). Second Edition (1994). Third Edition (2001). Fourth Edition (2005). Fifth Edition (2011). Sixth Edition (2017).
  • The Conduct of Hostilities under the Law of International Armed Conflict, Cambridge University Press (2004). Second Edition (2010). Third Edition (2016). Fourth Edition (2022)
  • The Interaction between Customary International Law and Treaties, 322 Recueil des Cours (Collected Courses of the Hague Academy of International Law) 243-427 (2006).
  • San Remo Manual on the Law of Non-International Armed Conflict (with M.N. Schmitt & C.H.B. Garraway), Israel Yearbook on Human Rights 36, Special Supplement, 1-71 (2006).
  • The International Law of Belligerent Occupation, Cambridge University Press (2009). Second Edition (2019)
  • Non-International Armed Conflicts in International Law, Cambridge University Press (2014). Second Edition (2021).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרס ישראל בחקר המשפטים יוענק השנה לפרופ' יורם דינשטיין | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  2. ^ מינויים באוניברסיטה העברית בירושלים, על המשמר, 23 באוגוסט 1964
  3. ^ ביהמ"ש אינו יכול להתערב "בענינים של האוניברסיטה", חרות, 16 בספטמבר 1965
  4. ^ שלמה שפיר, מחפשים דרכים למלחמה בעוני, דבר, 3 במרץ 1967
  5. ^ אתר למנויים בלבד אורי בלאו, כך הפעילה ישראל את סניף אמנסטי בשנות ה-70, באתר הארץ, 19 במרץ 2017
  6. ^ Commentary to the HPCR Manual on International Law Applicable to Air and Missile Warfare: Elaborated by the Drafting Committee of the Group of Experts under the supervision of Professor Yoram Dinstein., Cambridge: Cambridge University Press, 2013, עמ' 1–404, מסת"ב 978-1-107-03419-8
  7. ^ The Manual on the Law of NonInternational Armed Conflict, International Institute of Humanitarian Law
  8. ^ Oslo Manual on Select Topics of the Law of Armed Conflict. (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה, פרופ׳ יורם דינשטיין הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט, באתר הארץ, 1 בפברואר 2023
  10. ^ איחוד ירושלים לאור המשפט הבין-לאומי, דבר, 31 בדצמבר 1970; המשך
  11. ^ עמוס לבב, פרופ' דינשטיין גרם נזק עצום למו"מ המדיני, מעריב, 5 בדצמבר 1978
  12. ^ יחיאל לימור, מלחמות של פרופסורים, מעריב, 11 בינואר 1972
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Eran Shamir-Borer, Introduction to Keynote Address: A Tribute To Yoram Dinstein, Vanderbilt Journal of Transnational Law Vanderbilt Journal of Transnational Law, ‏2018
  14. ^ 14.0 14.1 Professor Yoram Dinstein, The International Institute of Humanitarian Law, ‏2013-09-27
  15. ^ פרס ישראל לשנת תשפ"ג, באתר משרד החינוך


נשיאי אוניברסיטת תל אביב
ג'ורג' ס' וייז • יובל נאמן • חיים בן שחר • משה מני • יורם דינשטיין • איתמר רבינוביץ • צבי גליל • יוסף קלפטר • אריאל פורת
רקטורי אוניברסיטת תל אביב
ישראל אפרת • אלפרד קלופשטוק • בנציון כץ • אנדרה דה-פריס • שלמה סימונסון • שלום אברבנאל • יורם דינשטיין • יהודה בן שאול • איתמר רבינוביץ • דן עמיר • נילי כהן • שמעון ינקלביץ • דני לויתן • אהרן שי • ירון עוז • מרק שטייף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38041088יורם דינשטיין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יורם_דינשטיין&oldid=2497284"