אליהו גוז'נסקי
אליהו (אַליוֹשָה) גוֹזַ'נסקי (ביידיש: גאָזשאַנסקי; 1 באוגוסט 1914 – 21 בדצמבר 1948) היה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל.
קורות חייו
אליהו גוז'נסקי נולד כבן יחיד לפרידה ויצחק גוז'נסקי בסנקט פטרבורג. ב-1917 עברה המשפחה להורדנה, שם הצטרף לתנועת השומר הצעיר. בגיל 16 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ גליל ים. אחר כך התקבל לבית הספר מקווה ישראל ושם הצטרף לתנועת ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, כרבים מחברי התנועה שהגיעו מהתנועות הכחולות.
ב-1933 נשא לאישה את אסתר (לבית אנקורי). ב-1936 חזר לפולין על מנת ללמוד בבית הספר למודדים מוסמכים בהורדנה, שם הצטרף לתנועה המקבילה הפולנית. באחת מפעולות התנועה, שפעלה במחתרת, נאסר ונדון לשמונה שנות מאסר, אך השתמש בנתינותו הארצישראלית ושב לארץ ישראל ב-1938. בארץ ישראל עבד במקצועו כמודד עבור הצבא הבריטי וכפועל בפרדסים. חזר לפעול במסגרת המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, שפעלה כמחתרת לכל דבר. הוא נבחר כחבר ועד הסניף בתל אביב ואחרי הריגתו של מזכיר הסניף בידי הבולשת הבריטית ביולי 1941[1] הפך לאחראי על פעילות האיגוד. מאחר שהתנועה הוגדרה על ידי הבולשת כמחתרת נעצר ב-1941 ונכלא לזמן-מה.
עם שחרורו מהכלא החל לעבוד במלטשת היהלומים "כוכב". עד מהרה נהפך למנהיג שביתות בענף, וכשיצאה המפלגה מן המחתרת נבחר לנציגהּ במועצת פועלי תל אביב. על אף שהפך להיות חלק מהממסד הפועלי, השלטונות הבריטים מחד ו"ההגנה" מאידך המשיכו לעקוב אחר פעילותו הפוליטית.
כמנהיגים פוליטיים אחרים בתקופה נהג גוז'נסקי לכתוב מאמרים, שירים וכיוצא בזה. חלק ממאמריו פורסמו ב"קול העם", ביטאונה של מפלגתו. מיד עם קום המדינה היה בין המארגנים של ועידת איחוד מק"י בקולנוע מאי בחיפה, שבה התמזגו הליגה לשחרור לאומי והמפלגה הקומוניסטית הישראלית לתנועה אחת. חודשיים לאחר מכן יצא לפולין על מנת לייצג את המפלגה המאוחדת בוועידת האיחוד של שתי מפלגות הפועלים, הסוציאליסטית והקומוניסטית, בשובו נהרג בתאונת מטוס ביוון[2]. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק. השאיר אחריו אישה ובן – יורם, לימים בעלה של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי.
כתביו
- גראָדנע, [תל אביב: חמו"ל, 1945]. (ביידיש)
- גרודנה; הקדמה: מאיר וילנר; תרגום מאידיש: ברזילי נוף, תל אביב: המפלגה הקומוניסטית הישראלית, תשל"ח.
- מעמד הפועלים במערכה, תל אביב: הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, תש"ו.
לאחר מותו:
- דער מענטש האָט געזיגט: א כראָניק פון א שטאָט, ורשה; תל אביב: יידיש בוך, 1949. (ביידיש) (רומן)
- האדם ניצח: כרוניקה של עיר; תרגם מאידיש: מאיר פרוש, בת ים: תמר ויורם גוז'נסקי, 2011.
- במערכות המעמד והעם: קובץ מאמרים ונאומים, תל אביב: הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1959.
- תמר גוז'נסקי (עורכת), קום התנערה!: אליהו (אליושה) גוז'נסקי – כתביו ועליו, חיפה: פרדס, תשס"ט 2009.
קישורים חיצוניים
- הספר קום התנערה!: אליהו (אליושה) גוז'נסקי – כתביו ועליו (2009), באתר של תמר גוז'נסקי
- א. גוז'נסקי הובא לקבורות, על המשמר, 14 בינואר 1949
- בית אליושה באתר תל אביב 100
הערות שוליים
- ^ אמנון לורד, מי רצח את החבר סיומה?, באתר News1 מחלקה ראשונה.
- ^ היום הלווית 12 חללי האוירון, חרות, 13 בינואר 1949
