לשון נופל על לשון
לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.
צירוף זה משמש כאמצעי ספרותי בשירה ובפרוזה ליפות ולהנעים את הביטוי או כחידוד לשוני לאתגר את הקורא, שכן משמעותן של המילים היא שונה.
לשון נופל על לשון מנוייה כאחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן[1].
שימושים בתנ"ך ובחז"ל
מאופני המליצה השכיחים במקרא הוא השימוש בלשון נופל על לשון.
- "ויעש משה נחש נחשת"[2].
- "ותכנע לפניהם את יושבי הארץ הכנענים"[5].
לשון נופל לשון מופיע במקומות רבים גם בחילוף סדר אותיות[6], לדוגמה:
- "את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי"[7].
- "ויט אהלה מהלאה למגדל עדר"[8].
- "פאר תחת אפר"[9].
ולעתים אף בהפרש ובמרחק מילים, למשל:
- "ויהיו שניהם ערומים... והנחש היה ערום"[10].
- "ויסכרו מעינות תהום... ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום"[11].
הדבר מהווה לפעמים מקור ל"מדרש שמות" בכתוב, כלומר נתינת רמז לעתידו או למעשיו של אדם בשמו, כגון:
- "יפת אלוקים ליפת"[12].
- "גד גדוד יגודנו"[13].
- "ונח מצא חן בעיני ה' "[14].
- "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' "[15].
וכן יסוד לדרשות חז"ל רבות, כדברי המהר"ל: "לשון נופל על לשון... הוא שורש גדול לכל המדרשות... להבין דרשות חכמים, שהם בנויים על פשט המאמר"[16].
דוגמה להבנת פשוטו של מקרא בדרך חז"ל בהתאם לכלל זה:
חז"ל דרשו את "וספרתם לכם ממחרת השבת"[17] שהוא יום טוב של פסח[18]. הטעם שמופיע החג כאן באופן נדיר בשם שבת, הוא ב"דרך צחות" ולשון נופל על לשון, כי בהמשך הפסוק מדבר על "שבע שבתות (שבועות)" ו"השבת השביעית"[19].
חז"ל השתמשו בעצמם בסגנון זה, כגון: "בוצר בצור"[20], "שישתום ויסתום ויגוב"[21] "השור והבור המבעה וההבער"[22].
ופירשו ראשונים, שנקט התנא בסדר זה: "שאפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על לשון"[23].
"אץ קוצץ", הפיוט לפורים של רבי אלעזר הקליר, מתחיל במילים:
אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ
בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ
לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ
כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ.
שימושים נפוצים
דוגמה נוספת, משלט עירוני:
כלב אסור – מותר
כלב מותר – אסור
עוד דוגמאות, מאמרות עממיות:
אני רוצה אח קטן, אני רוצח קטן.
שְׁלָּמָה שִׁלְּמָה שְׁלֹמֹה שַׂלְמָה שְׁלֵמָה?
מהספרות ידוע "מלך המלח" מהשיר א-ל מלא רחמים של יהודה עמיחי.
בבידור, אסף אשתר ידוע ככותב בדיחות ומערכונים רבים המבססים על שעשועי לשון ובפרט על "לשון נופל לשון", בהם מערכוני "יש לי יש לי" מהקומדי סטור וכן מערכוני כפל משמעות, למשל:
- "להשקות את העציצים כל יומיים" או "להשקות את העציצים כל יום מים."
בסרט "מבצע סבתא" ישנו המשפט "סבתא חיה מתה" האומר שהסבתא בסרט ששמה חיה - נפטרה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לשון נופל על לשון |
- דוגמאות ללשון נופל על לשון בתנ"ך בוויקיטקסט
- הרב חיים כהן, לשון נופל על לשון בתורה, בתוך: ירחון אור תורה תשס"ו (תסג), עמ' תקנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ ברייתא דרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, נדפסה בש"ס וילנא בסוף מסכת ברכות
- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ט', וראו בבראשית רבה, פרשה ל"א, פסקה ח' שהיתה בזה כונה חיובית מצד משה רבינו להוסיף הידור אסתטי למצוה.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ח' וראה רש"י בראשית, י"ז, י"ט
- ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק ב', וראה מצודת דוד שם.
- ^ ספר נחמיה, פרק ט', פסוק כ"ד ראה גם בספר שופטים, פרק ד', פסוק כ"ג וחזקוני ובכור שור על בראשית, ט', כ"ה, ומדרש 'בראשית זוטא' שם
- ^ רבי שמואל ולדברג דרכי השינויים (לבוב תר"ל) חלק ב פרק י"ב. ראה שם דוגמאות נוספות בהרחבה.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ל"ו
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ"א
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק ג'
- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק א' ואבן עזרא שם
- ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק ב'
- ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ"ז
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"ט
- ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ח', ופירוש בכור שור שם
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ז', ראה בכור שור בהערה הקודמת.
- ^ גור אריה בראשית, ד', כ'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה עמוד ב'
- ^ אבן עזרא ורמב"ן שם
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק י"ח, משנה א'
- ^ משנה, מסכת עבודה זרה, פרק ה', משנה ג'
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק א', משנה א'
- ^ שיטה מקובצת בבא קמא דף ב עמוד א בשם תוספות רא"ש